בעידן שבו משבר הסביבה הופך מאיום תיאורטי למציאות יומיומית, סוגיית הפסולת ניצבת כאחת הבעיות הסביבתיות המורכבות והפחות מטופלות. למרות ההתקדמות בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת וניהול מים, תחום הפסולת - ובעיקר הפסולת המסחרית - נותר מאחור, ללא תשתיות מדידה מספקות וללא פתרונות רחבי היקף.
לתוך הוואקום הזה נכנסה חברת Save It – חברה ישראלית שהוקמה ב-2019 והמנסה לשנות את כללי המשחק. החברה, שהוקמה מתוך חזון סביבתי ברור, פיתחה מודל פעולה המאפשר לארגונים גדולים לנהל את פסולתם באופן מדויק, מדיד - ובעיקר בר-קיימא. המטרה היא להפריד את הפסולת כבר בארגון עצמו, ומשם למחזר אותה כמה שיותר ולהטמין פסולת כמה שפחות.
"הבנו שיש בעיה עצומה שלא מטופלת", מספר עומר מוסנזון אילן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה. "יותר ממחצית מהפסולת בעולם לא מגיעה בכלל לאתרים מוסדרים. זה נתון מטלטל. הבנו שאם לא נפתור את זה בצורה חכמה וממוקדת - זה לא ישתנה".
מהאירועים הגדולים אל המשרדים
הסיפור של Save It החל באופן כמעט מקרי, אך עם תובנה משמעותית. שני היזמים, שהגיעו מעולמות שונים - עומר מוסנזון מתחום העיצוב והשיווק בתעשיית ההייטק, וחן חלפון (המשמש כיום כ-CFO של החברה) שהגיע מתחום מערכות הבקרה - הכירו דרך חבר משותף, דיברו על החזון המשותף שלהם לפעול לטובת הסביבה והעולם, וזיהו בתחילת הדרך הזדמנות דווקא במקומות שבהם נוצרת פסולת בכמויות גדולות ומרוכזות: אירועים. "מגיל צעיר, שנינו היינו מעורבים באופן פעיל ביוזמות סביבתיות, חקרנו את התחום והשקנו פרויקטים עצמאיים", מספר חלפון. הם עזבו את מקום עבודתם המסודר והקימו את Save It (על משקל Saving It! להציל את זה!). בהמשך הדרך הצטרף אליהם ינון חלפון, בן דודו של חן. ינון משמש כיום כ-COO של החברה.
הפתרון הראשוני התאים בזמנו, אך היה אפקטיבי כי היה פשוט לשימוש: הפרדה במקור של פסולת באירועים, תוך שימוש בחומרים מתכלים והפנייתם לטיפול סביבתי ומיחזור. "מהר מאוד הבנו שאנחנו לא יכולים לרדוף אחרי כל פח עירוני או כל משק בית", הם מספרים. "חיפשנו מקומות שבהם יש הרבה פסולת במקום אחד, בזמן קצר". הבחירה נפלה על אירועים: הופעות, פסטיבלים וכנסים - סביבות שבהן אלפי אנשים מייצרים כמויות עצומות של פסולת בתוך שעות ספורות. המודל הראשוני היה פשוט: להחליף את המוצרים החד-פעמיים במוצרים מתכלים, להקים מערך הפרדה במקור ולהעביר את הפסולת לטיפול מתאים - בעיקר קומפוסטציה.
אלא שהרעיון נתקל בהתנגדות על ידי ותיקי תחום הסביבה. "אנשים בתחום אמרו לנו שאין מספיק מתקני קומפוסט ואין מה לעשות עם החומרים", נזכר מוסנזון, "אבל לא ויתרנו. חיפשנו בעצמנו, מצאנו מתקן מיחזור בשם "קומפוסט אור" שכיום הוא חלק מפארק מיחזור שלם, ובין המתקדמים בארץ לטיפול בפסולת, ופשוט הרמנו טלפון. לא היה לנו כמעט כלום להציג", הוא מודה. "הייתי בלחץ - אבל פשוט התקשרתי". להפתעתו, הרעיון התקבל בהתלהבות על ידי דניאל אונגר, הבעלים והמנכ"ל של פארק המיחזור אור. שיתוף הפעולה שנוצר אפשר לחברה להתחיל לפעול בפועל - ולבנות מודל ראשון המוכיח כי ניתן לייצר שרשרת טיפול מלאה לפסולת מתכלה. "זה היה רגע קריטי", הוא אומר. "פתאום הבנו שזה לא רק רעיון - זה משהו שאפשר להוציא לפועל". כך הפך הרגע הזה לנקודת מפנה עסקית.
מבוט-סטראפ לצמיחה מהירה
Save It הוקמה כחברה במימון עצמי, ללא השקעות חיצוניות בתחילת הדרך, ופועלת במודל B2B. "היינו צריכים להיות מאוד ממוקדים", הם מספרים. "בחרנו לפתור בעיה אחת כמו שצריך - ואז לשכפל אותה".
הבחירה הייתה להתמקד בפסולת אורגנית ובמוצרים מתכלים. במקום להעמיס על המשתמשים מערכות מורכבות של הפרדת פסולת, החברה יצרה מודל פשוט: פח אחד - כאשר כל התכולה מתכלה ומטופלת בהתאם.
הגישה הזו הוכיחה את עצמה במהירות והובילה לפריצת דרך משמעותית, עבודה עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות גדולות. "התחלנו בקטן - טנדר ועגלה", הם נזכרים. "היום אנחנו מנהלים פרויקטים מורכבים עבור ארגונים גדולים, בעיקר חברות הייטק, כולל הפעלת רכבים חשמליים לצורך שמירה על הסביבה ושירותים מתקדמים לניהול פסולת".
בין לקוחותיהם הגדולים נמצאים הקמפוסים בישראל של כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, וכן קבוצת עזריאלי והחברה המרכזית למשקאות. "לכל חברה רב-לאומית כזו יש כמה מרכזים בישראל, כל אחד מייצר מאות טונות של אשפה בשנה, והם זקוקים למישהו שייקח על כך אחריות", מסביר מוסנזון. "אנחנו הזרוע הביצועית שלהם למדיניות הסביבתית שלהם דרך כל הליך ניהול הפסולת, ועושים זאת מהתחלה עד הסוף: מפסולת אורגנית ועד אריזות, בקבוקי פיקדון, אלקטרוניקה, עץ, חומרים ל-RDF ועוד. כך אנחנו עוזרים להם ליישם מדיניות סביבתית שמגיעה מהמטה הגלובלי שלהם".
מהפכת הדאטה: כשפסולת הופכת למידע
אחד החידושים המרכזיים של Save It הוא המעבר מניהול פסולת "עיוור" לניהול מבוסס נתונים. בעוד תחומים כמו חשמל ומים מנוטרים באופן שוטף, תחום הפסולת כמעט אינו מייצר דאטה. "המהפכה הדיגיטלית פשוט דילגה על הפסולת", אומר מוסנזון. "אין נתונים. ארגונים לא יודעים כמה פסולת הם מייצרים, מאיזה סוג, ומה קורה איתה. והיום, לאור המודעות הגוברת לשמירה על הסביבה, הם חייבים לדעת זאת".
כדי להתמודד עם הפער הזה, הקימו המייסדים חברה נוספת - WI - Waste Intelligence. המערכת משלבת חיישנים, פלטפורמות שקילה ואפליקציות תפעוליות, ומייצרת תמונת מצב מדויקת של זרימת הפסולת בארגון.
"הצוות שלנו אוסף נתונים מכל נקודה - מהקומות במשרדים ועד לרגע הפינוי", הם מסבירים. "כך נוצרת מפה דיגיטלית של הפסולת, שמאפשרת ללקוחות לקבל החלטות מבוססות מידע".
לחץ רגולטורי והזדמנות עסקית
המעבר לניהול פסולת חכם אינו רק עניין סביבתי - אלא גם כלכלי ורגולטורי. חברות בינלאומיות רבות מחויבות כיום לדווח על ביצועי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי), כולל נתוני פסולת.
"חברות נמצאות תחת לחץ רגולטורי עצום שאינו קשור בהכרח לישראל", מסביר חלפון. "הן חייבות למדוד את עצמן, להראות שיפור ולעבור ביקורות חיצוניות. בלי זה - הן יתקשו למשוך משקיעים. הן מחויבות למדוד את עצמן על ביצועי הסביבה שלהן, כולל מדידת כמויות הפסולת, ויש גם רף שאליו הן אמורות להגיע. הן אף עוברות אודיט על ידי צד שלישי בנושא הזה, לכן הן חייבות להראות התקדמות בטיפול בפסולת ומשתמשות בדאטה כדי לקבל החלטות". לדבריו, גם העובדים עצמם משפיעים: "אנשים לא רוצים לעבוד בחברה שלא לוקחת אחריות סביבתית. לכן התחשבות באיכות הסביבה ושמירה עליה משפיעות על גיוס ושימור עובדים".
על קבוצת עזריאלי הם אומרים כי היא בין הבולטות שבחברות הישראליות המשקיעות בניהול פסולת. "במגדלי עזריאלי טאון, למשל, אנחנו מציעים את כל הפתרונות, כולל חדר אשפה חכם, מערכות מודדות ושירותים מתקדמים בתוך הנכס. זה בניין משרדים, ואם יש חברה ששוכרת שם משרדים - כמה קומות - חשוב לה למדוד את הפסולת כדי לדעת כמה מיחזרה וכמה פסולת היא מייצרת, כך שקבוצת עזריאלי למעשהמספקת את הנתונים המתקדמים הללו לכל השוכרים שלה".
אפס פסולת להטמנה - אידיאל או מציאות?
אחד המושגים המרכזיים בפעילות החברה הוא "Zero Waste to Landfill" - אפס פסולת להטמנה. מדובר ביעד שאפתני, שלפיו רוב מוחלט של הפסולת ממוחזר או מנותב לשימושים אחרים, ורק אחוז קטן מגיע להטמנה. "זה אידיאל", מודים בחברה. "להגיע ל-100% זה כמעט בלתי אפשרי. אבל היעד הריאלי הוא סביב 90%". בפועל, החברה כבר הצליחה להביא לקוחות לשיעורי מיחזור של 80% ואף 85% - הישג משמעותי בקנה מידה בינלאומי.
אחד הלקחים המרכזיים של Save It מאז תחילת פעילותה הוא שהצלחה בתחום הפסולת אינה תלויה רק בטכנולוגיה - אלא גם בהתנהגות אנושית. "אם הפח לא נוח לעובדים - זה לא יעבוד", מסביר מוסנזון. "אם העגלה של המנקה לא מתאימה - כל המערכת תקרוס".
מערכות מורכבות של הפרדת פסולת, הכוללות מספר רב של פחים, אינן יעילות במציאות היומיומית. "בישראל, הפרדה מורכבת פשוט לא עובדת טוב", הוא אומר. "אנשים מתבלבלים, זורקים לא נכון - והמערכת כולה נפגעת". הפתרון הוא פישוט. במשרדים, מתבצעים ניתוח ובנייה של תוכניות מותאמות לנכס ולארגון כדי שהדברים יהיה פשוטים ככל האפשר – כי 'מה שלא פשוט פשוט לא עובד'. בנוסף, המערכת מוצבת במקומות שעברו ניתוח כדי להתלבש על התפעול הקיים של הצוותים השונים, תוך ניסיון לצמצם חיכוך ולהקל על המשתמשים".
לכן, החברה מציעה פתרון כולל: תכנון מערך ההפרדה, הצבת פחים ושילוט, הדרכות לעובדים, תחזוקה שוטפת, ניטור נתונים - וליווי מתמשך. "זה אורגניזם חי", הוא מסביר. "פסולת משתנה כל הזמן - לפי עונות, לפי אירועים, אפילו לפי מצב ביטחוני". בחברה גם דואגים לשקול את כמויות הפסולת שהם מפנים מכל ארגון. מוסנזון מביא דוגמה לכך: "פסולת נכנסת מהרבה כיוונים שונים בארגון והיא צריכה לצאת לכמה נקודות שונות ברמה הפיזית. לכן אנחנו עושים שימוש בחיישנים בתוך הנכסים עצמם, מודדים את הפסולת לפי סוגה, ובמשאיות שלנו יש פלטפורמת שקילה ואפליקציה לנהג - ובכל איסוף הוא מודד פסולת אצל הלקוח. כך יוצרים מפה דיגיטלית של הפסולת ומסוגלים לספק ללקוחות את הנתונים כדי שיוכלו לומר כמה מיחזרו".
מוסנזון מספר כי באחד ממשרדי הלקוחות היה רגיל לקבל חצי טון פסולת אורגנית בשבוע, אך בשבוע אחד מערכת Wi זיהתה שנמדדו 100 קילוגרם בלבד. כשיצא לבדוק מה קרה, הבין כי כל צוות המנקים התחלף, והמנקים החדשים לא ידעו היכן לזרוק את הפסולת. "לכן יש חשיבות עצומה למדידת נתונים בזמן אמת – כך ניתן לזהות בעיות ואז להגיע לשטח ולדאוג ברמה התפעולית לכל מה שצריך", הוא אומר.
ניהול בזמן חירום
האתגרים לא נגמרים בשגרה. גם במצבי חירום, כמו מלחמות או סגירת משרדים, נדרשת שמירה על רציפות תפקודית. "מכיוון שרוב הלקוחות שלנו הם חברות הייטק, בזמן מלחמה כמו המערכות האחרונות עם איראן, הן מפסיקות לעבוד מהקמפוסים והעובדים ממשיכים לעבוד מהבית, כך שברוב המקרים הפעילות מצטמצמת מאוד והקמפוסים כמעט ריקים. אבל עדיין יש תחזוקה שוטפת, המשאיות שלנו יוצאות לדרך ומבצעות את הפעילות בכל מקרה. כל המערכות ממשיכות לעבוד - בצורה מבוקרת ובהיקף נמוך יותר".
ומה החזון שלכם לעתיד לבוא?
"החזון שלנו הוא להגיע הרבה מעבר לשוק המקומי", אומר מוסנזון. "אנחנו שואפים להפוך לתשתית מרכזית לניהול פסולת עבור ארגונים גדולים - בישראל ובעולם. בשלב ראשון, המטרה שלנו היא להקים מערכת המאפשרת ניהול פסולת ברמה ארצית", הוא מסביר, "ובהמשך - להתרחב עם הלקוחות שלנו לקמפוסים שלהם ברחבי העולם. אנחנו שואפים להיות הסטנדרט, שכל חברה גדולה תדע איך לנהל פסולת - דרכנו".
במקביל, החברה מתכננת סבב גיוס כספים לפיתוח נוסף של מערכת ה-WI במטרה להעמיק את יכולות הדאטה ולהפוך אותה למוצר עצמאי – ולמכור את הטכנולוגיה ללקוחות נוספים, מעבר לאלה שהיא כבר מוטמעת בהם.
למרות ה-DNA הטכנולוגי שלה, Save It מגדירה את עצמה כ-High-End Operational Services Company. "אנחנו לא רק מפתחים טכנולוגיה - אנחנו בשטח", מדגיש חלפון. "זו עבודה פיזית, יומיומית, עם אנשים, תשתיות ולוגיסטיקה."
השילוב הזה - בין טכנולוגיה לאופרציה - הוא אולי הסוד להצלחה. בעולם שבו רבים מחפשים פתרונות דיגיטליים בלבד, Save It מבינה שהמציאות מורכבת הרבה יותר. מבחינתה, מדובר בשינוי תפיסה רחב הרבה יותר שבכל העולם, ובמיוחד בישראל, נדרשים לעשותו: מעבר מניהול פסולת כבעיה שולית לניהול פסולת כתחום אסטרטגי, מדיד ובעל השפעה כלכלית וסביבתית.
"אנחנו רוצים לשנות את הדרך שבה אנשים חושבים על פסולת", מסכמים בחברה. "לא כמשהו שצריך להיפטר ממנו - אלא כמשאב שצריך לנהל." אם החזון הזה יתממש, ייתכן שבעתיד הלא רחוק הפסולת לא תהיה עוד בעיה - אלא חלק מהפתרון.
לפרטים >>
בשיתוף Save It
