המהפכה התעשייתית הרביעית משנה באופן מואץ את הסביבה התעשייתית. כשמצרפים אל המהפכה המהווה טכנולוגיה משבשת, דור חדש של רובוטים, קובוטים ומכונות אוטומטיות המסוגלות לקבל החלטות באופן עצמאי, בשילוב של ראיה ממוחשבת, אינטליגנציה מלאכותית, בינה מלאכותית וסימולציות מתוחכמות, המפעל העתידי אינו דומה יותר למפעלים הקיימים כיום.
המהפכה התעשייתית הרביעית מהווה קרקע פורייה לחברות רבות, אשר צפויות להשיא רווחי ענק למשקיעים, אם רק ישכילו להביא פתרונות חדשנים העונים לצורכי המפעלים הרבים ברחבי העולם. יחד עם זאת היא, מהווה את אחד האיומים הכי משמעותיים על התעשייה בישראל ובעולם כולו.
מסוף המאה ה-18 עד היום
בסוף המאה ה־18 החלה המהפכה התעשייתית הראשונה, בה מנוע הקיטור הפך את החקלאות והייצור לתהליך תעשייתי. המהפכה התעשייתית הזו אפשרה הקמת בתי מלאכה שהתבססו על ייצור מכני וידני, כאשר הכוח המניע את התעשייה היו כוח המים והקיטור. הנול המכני הראשון שהומצא באנגליה בשנה זו מציין את תחילת התקופה. מיכון הייצור והמעבר מעבודת כפיים לייצור בעזרת מכונות, הוא הבסיס של התעשייה המודרנית.
במאה ה־19 החלה המהפכה התעשייתית השנייה. מהפכה תעשייתית זו התאפשרה כתוצאה מרתימת החשמל ככוח המניע לייצור, וכן שימוש בחגורת המסוע בתעשייה, שהומצאה בתקופה זו. המהפכה התעשייתית השנייה איפשרה הקמת מפעלים המסוגלים לייצר בקצב גבוה בהשוואה לייצור הידני. זו בעצם תחילת הייצור ההמוני, העלאת התפוקות והתפתחות תורות הייצור והניהול במפעל תעשייתי (לדוגמה התפתחות תעשיית הרכב). המפורסם שבהם הוא פס הייצור שהוליד את המכונית הראשונה מדגם T שיזם הנרי פורד ב־1908. המהפכה התעשייתית השלישית, באמצע המאה ה־20, סימנה את עליית המחשוב, האלקטרוניקה והאוטומציה.
המהפכה התעשייתית השלישית החלה בשנת 1969, שנה בה הומצא הבקר המתוכנת הראשון. בקר מתוכנת זה איפשר הכנסה של פעילות ייצור אוטומטית, מדויקת, חסכונית במשאבים ומנוהלת באמצעות מחשב.
המהפכה התעשייתית הרביעית החלה בעשור השני של המאה ה-21. המושג הומצא בשנת 2011 בפרויקט אסטרטגיית ההייטק של ממשלת גרמניה, המקדם את מחשוב הייצור ואת התפיסה שכל מרכיבי המפעל יהיו מחוברים ביניהם, וידברו זה עם זה.
המהפכה התעשייתית הרביעית מדברת על דור חדש של מכונות אוטומטיות, שבעזרת חיבוריות אלחוטית וטכנולוגיה דיגיטלית מסוגלות לבצע ויזואליזציה של פס הייצור ולקבל החלטות אינטליגנטיות באופן עצמאי.
לפי מחקר אשר בוצע על ידי חברת PWC, היקף ההשקעות בתעשייה 4.0 בשנת 2020 עמד על למעלה מ-900 מיליארד דולר לשנה. ההשקעה הינה במיכון מתקדם, אוטומציה, תוכנות מתקדמות לניהול רצפות ייצור, למידת מכונה, מערכות לבדיקות אוטומטיות המשלבות ראיה מלאכותית, ביג דאטה, שילוב רובוטים וסנסורים חכמים המשפר ומדייק את הליך הייצור וניהול המחסן הלוגיסטי העושה שימוש במכונות אוטומטיות המאפשרות מהירות ויעילות גבוהות יותר. השימוש במגוון הרחב של הטכנולוגיות צפוי להוזיל את עלויות הייצור בכ-20% אשר המשמעות של חיסכון זה הינו חיסכון גלובלי צפוי של כ-400 מיליארד דולר כל שנה לחברות המיישמות בהצלחה את תעשייה 4.0.
יחד עם זאת, יישום בסביבת הייצור של תעשייה 4.0, אשר מהותו שיפור חוויית הצרכן, הגדלת מהירות התגובה לשוק והקטנת עלויות ייצור, צפוי עקב מורכבותו הגבוהה להימשך שנים רבות, תוך ביצוע השקעות גבוהות של משאבי כ"א וכספים, אשר ייתכן והשוק הישראלי אינו ערוך אליהן.
מענקים מיוחדים ממשרד הכלכלה
יישום תעשייה 4.0 במפעלים נמצא כיום בתחילת דרכו, כאשר כל מפעל מיישם חלקים אחרים המתודולוגיה בהתאם לנושאים הרלוונטיים יותר עבורו. סימנים להתפתחות של המגמה הזו אנחנו יכולים לראות גם בישראל. יותר ויותר חברות תעשייתיות מבינות שבאמצעות הטמעת חדשנות הכוללת שימוש במערכות חכמות, אוטומציה ורובוטיקה, המפעל יכול להתייעל באופן ניכר, לחסוך בהוצאות האנרגיה והתפעול, לצמצם פחת, לצמצם בזמני השבתה בלתי מתוכננים וכך למעשה להגדיל רווחיות ופריון.
המהפכה צופנת בחובה הצלחות רבות לחברות הזנק, אשר נמצאות בתחום וכן לחברות פיתוח ולחברות מוצרים, אשר תשכלנה לספק מענים הנדרשים לתעשייה העולמית אשר חלק ממכונות ומתהליכי הייצור בה מיושן ואינו מותאם לצורכי ולתהליכי הייצור הנדרשים במאה ה-21.
מדינת ישראל ערה לאיום על עתידה של התעשייה בישראל ואף בנתה מספר כלים כדוגמת הזירה לייצור מתקדם, המכון לייצור מתקדם וכן מענקים מיוחדים מטעם משרד הכלכלה.
יחד עם זאת, רק כמות קטנה יחסית של מפעלים ממגזר התעשייה המסורתית המאוימת, מגיעים לשלב יישום המתודולוגיה. אולם מפעלים אשר לא ישכילו להטמיע תהליכי תעשייה חכמה 4.0 - ייתכן ופשוט לא ישרדו.
אילן אלתר הוא מנכ"ל Alternet, יועץ בכיר בנושא תעשייה חכמה, ערים חכמות והאינטרנט של הדברים, ומוביל קבוצת המצוינותIndustry 4.0 בלשכה לטכנולוגיות המידע
