73 שנות המדינה אינן 73 מחשוב. בתש"ח פעלו בכל רחבי הארץ, לכל היישומים המדעיים, החשבונאיים והסטטיסטיים, מערכות בודדות של ציוד קונבנציונלי המבוסס על כרטיסים מנוקבים, שאפשר למנותם על פחות מאצבעות כף יד אחת. ניצניו של עיבוד הנתונים הממוחשב החלו רק באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, בהתקנה יחידה בארץ, במכון ויצמן, לשימושים מדעיים בלבד. רק בשנות ה-60 החלה להסתמן השפעת המחשב בתחום המנהלי, עם התקנתם של מחשבים ראשונים בצה"ל, במוסדות ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים.
מחשב מתוצרת חברת פילקו יובא ב-1959 עבור מערכת הביטחון, ועליו נאמר שיוכל לשרת את כל הצרכים של מדינת ישראל, אך עליו גם נכתבה בשבועון ה"עולם הזה" הכותרת "מוח יש – שכל אין" שטענה שצה"ל רכש מוח (מחשב), אבל לאלה שרכשו אותו אין שכל, כי אין צורך במחשב כזה גדול. גם תומס ווטסון – מייסד חברת יבמ ומנהלה הראשון אמר בשנת 1945 שבעולם כולו יש שוק אולי לחמישה מחשבים.
המוצרים פורצי הדרך של ההייטק הישראלי
איש לא יכול לחזות את ההתפתחות האדירה וחדירת המחשב לכל תחומי החיים. זהו זמן טוב להתבונן מה עברנו ולאן הגענו.
בישראל נוצרה אחת מקהילות הטכנולוגיה התוססות ביותר מחוץ לעמק הסיליקון. המוצרים פורצי הדרך במגזר ההייטק הישראלי משתרעים על פני מגוון רחב של תחומים – ממכשור רפואי, דרך מוצרי ביטחון ואבטחה מתוחכמים ועד אפליקציות להשקיה מרחוק.
למעלה מעשר פקולטות למדעי מחשב ומערכות מידע באוניברסיטאות, עשרות פקולטות כאלו במכללות הפזורות ברחבי הארץ, עשרות בתי ספר להנדסאים וטכנאי מחשבים, בחינות בגרות ברמה של חמש יחידות – מהווים נדבך מוצק לכוח האדם הממלא את כל תחומי הפעילות בתעשייה המתקדמת.
אנו משתמשים בכל, ואף ממציאים חלק, מבניית מחשבים, דרך יישום מערכות מידע מורכבות, מערכות אבטחה וסייבר מתקדמות, בינה מלאכותית, רובוטיקה ועד מערכות טילים והגנה נגד טילים המשובצות מחשב.
רוב יצרני התוכנה והחומרה הגדולים בעולם מיוצגים במדינה ואף הקימו בה את מרכזי המחקר והפיתוח שלהם. ייצוגם בארץ ופעילותם כאן הינם תוצאה של פלח שוק כדאי וענף משקי אטרקטיבי. למעלה מ-6,000 חברות פועלות בענף בתחרותיות עצומה, עם מלחמה על כל מכרז. זהו שוק של שיווק מתוחכם בכל מגזרי המשק ובכל ענפי המחשוב.
בנוסף לטכנולוגיה, מערכות המידע הן הצלע השלישית החיונית בכל ארגון עסקי המהווה עורק החיים בכל מעשיו, וככל שתמיכת מערכות המידע גבוהה בארגון – כך גדלה יכולתו למלא את יעדיו באופן מושכל. ארגונים כאלה נמצא בכל מגזרי הפעילות: הפיננסים, התעשייה, התקשורת, האנרגיה, המסחר, משרדי הממשלה והרשויות וכמובן בצה"ל.
מאחורי כל אלה עומד האדם הישראלי היוצר, הבונה והיצירתי.
אז מה השתנה?
אנחנו ניצבים בפני מספר אתגרים מהותיים:
1. ההתמודדות עם שינוי אקספוננציאלי מואץ
אנחנו הדור הראשון המתמודד עם שינוי בתאוצה גוברת. השינוי משתנה וממשיך להשתנות, אנחנו חיים בעולם מגוון עם מעט שיווי משקל ואיזון, השינוי מתווסף, אינו מרפה ותמיד מפתיע. הגידול במספר החיבורים לאינטרנט, הביקוש לשטחי אחסון נתונים, מספר המכשירים הניידים המחוברים לרשת, כמות המסרים ברשת כולם משתנים בקצב אקספוננציאלי. השינוי המואץ דורש מאתנו ומהארגונים שלנו להתאים את ההערכות הניהולית שלהם מהר מהמתחרים.
2. ההתמודדות עם תחרות הולכת וגוברת
בעבר נבנו הגנות בפני תחרות אגרסיבית היכולה להרוס ולחסל עסק. החוק הגן על רווחיות החברות תוך שמירה על רמת מחירים גבוהה ועל המיצוב בשוק. הגנות אלו נעלמות מהשוק החופשי והתחרותי של היום ומכריחות את החברות להיאבק זו בזו כדי להגן על המיצוב והרווחיות שלהן. הדרך היחידה להתמודדות היא באמצעות הפיכת החדשנות לנחלת כל העובדים כל הזמן.
3. התמודדות עם הפיכת הידע לקומודיטי
לארגונים קשה יותר לבדל עצמם לעומת המתחרה. יתרון הידע נעלם, כוח העבודה נייד, העובדים הטובים יכולים בנקל לעבור ולעבוד אצל המתחרה, היועצים בשוק עורכים השוואות בין החברות ומעבירים את הידע גם לחברות פחות מתוחכמות, כולם נמצאים באותן רשתות של שותפים עסקיים, לקוחות ויצרנים המאפשרים זרימת ידע באופן חופשי. ההתמודדות היא ברמת היצירתיות - מהירות יצירת מידע וידע חדשים ע"י בניית סביבת עבודה היוצרת מוטיבציה לעובדים להשקיע יצירתיות והתלהבות להצלחת הארגון.
האתגר כיום הוא לבנות חברה שיכולה להשתנות בקצב בו משתנה השינוי. אך לא ניתן לבנות חברה המתאימה לעתיד מבלי לבנות אותה מתאימה לבני האדם.
אריה עמית – יועץ אסטרטגי וחבר נשיאות הלשכה לטכנולוגיות המידע
