בשנת 2020 הגישה ועדת התעסוקה תוכנית להגדלת מעגל התעסוקה בהייטק למשרד הכלכלה. מנכ"ל המשרד החליט על פיילוט אשר התקיים בהתאם לקווי התוכנית המוצעת תוך דגש על השמה מתוכננת מראש של מועמדים/ות (On Job Training) ובהתאם למסלול מענקים - 45 (של רשות החדשנות). לפיילוט הצטרפו 16 בתי תוכנה אשר חנכו ושיבצו 1,800 עובדים בפרויקטי הנדסת תוכנה במהלך 2021. לאור הצלחת הפיילוט, ועדת התעסוקה תמליץ למשרד הכלכלה ולוועדה בין-משרדית (החל מ-2022), להרחיב את מסלול התוכנית 45 על מנת לעמוד ביעד הלאומי של הרחבת מעגל מועסקים/ות בהייטק ל-15% מתוך סך מועסקים/ות במשק.
עובדי ההייטק משתכרים כפול משאר עובדי המשק
בשנת 2019 מספר העובדים בענף ההייטק בישראל עמד על כ-303 אלף (לא כולל תחומי ביטחון, ממשלה ואלקטרוניקה) המהווים כ-8% מסך העובדים במשק עם עלייה שנתית במספר של כ-2%. מספר עובדי הקבלן בישראל בענף ההייטק כ-38.3 אלף (לא כולל תחומי ביטחון, ממשלה ואלקטרוניקה) עם עלייה שנתית של כ-6.39%. מספר הנשים השכירות בענף ההייטק, הסתכם ב-104 אלף נשות הייטק - כשליש מכלל עובדי ההייטק.
עובדים ועובדות המועסקים בהיי־טק משתכרים בממוצע סכום כפול מהעובדים בשאר ענפי המשק, ובכך משפרים הן את רווחתם האישית, וכן את התשלומים המועברים למדינה באמצעות מיסים. למגזר זה חשיבות רבה למשק בהיותו מקור לרבע מתשלומי מס ההכנסה.
ההייטק זינק בסדרי גודל ומשקלו מתוך כלל הייצוא של ישראל גדל בין השנים 2011-2016 בעשר נקודות האחוז מ-19% ל-29% . ההערכה היא כי מגמה זו ממשיכה ומשקל ההייטק מתוך כלל הייצוא הישראלי גדל בין השנים 2017-2021 ב-19 נקודות האחוז מ-29% ל-48%.
באופן כללי הענף מונע על ידי כ-6,500 חברות הייטק (שלאחרונה מספרן הולך וקטן) וממספר לא קטן של חברות ענק - המפזר את הסיכונים ומגדיל את היציבות. רמת החיים נשכרת מהצלחת ההייטק, משום שהעלייה בפריון מאפשרת להגדיל את היבוא.
החברות הישראליות מעדיפות לגייס עובדים בחו"ל
הבעיות (בהיבט התעסוקה בישראל) באם ההייטק יישאר עם 303 אלף עובדי הייטק בישראל (לא כולל תחומי ביטחון, ממשלה ואלקטרוניקה) ועם גידול שנתי של כ-2%, יביאו לקיטוב חברתי שימנע מאנשים לחיות כאן. הצמיחה של ענפי הטכנולוגיה מיטיבה בעיקר עם העובדים המשכילים במשק ועם המועסקים במרכז הארץ. ההייטק מספק יחסית לענפים אחרים, מעט מאוד משרות חדשות למתחילים בהייטק (צעירים), חסרי עבודה, ערבים, חרדים, נשים ומבוגרים ביחס פרופורציונלי למשקלם באוכלוסייה.
עובדים/ות עם מעט ניסיון שאינם מועסקים כרגע בענף, מתקשים להשתלב בו מבחינת הכישורים והמיומנויות. הצלחת ההייטק באה על חשבונם של פיטורי עובדים וירידת שכר בפריפריה ובקרב המועסקים בענפי יצוא אחרים. הצמיחה המואצת של ענפי הטכנולוגיה משפיעה לרעה על שכרם היחסי של העובדים הפחות משכילים בפריפריה משום שרבים מהם מועסקים בתעשיות הסחירות-מסורתיות שהולכות ודועכות ככל שגוברת הצלחת ההייטק. בבנק ישראל מודעים לכך שהצלחת יצוא ההייטק באה על חשבון ענפי יצוא אחרים משום שהיא גורמת ל"מחלה הולנדית" או לייסוף של השקל (בעיות אלו בולטות החל מחציון שני של 2021).
ב-2017 אוישו בתעשיית ההייטק בישראל 62,000 משרות, כשרובן המוחלט של הגיוסים האלה יועדו להחלפת עובדים שפוטרו או שעזבו מרצון. רק 6% ממשרות אלו היוו צמיחה אמיתית דהיינו גיוסים שנותבו לצורך משרות חדשות. לעומת זאת, גיוסי עובדים של חברות ישראליות בחו"ל עברו לצמיחה של עשרות אחוזים מידי שנה.
מספר המועסקים מחוץ לישראל על ידי חברות ישראליות במודל off-shore ב-2017 עמד על 16,000 מועסקים ושנת 2021 צפויה להסתיים עם כ-47,000 מועסקים.הצמיחה הגבוהה הזו ללא ספק מגיעה על חשבון משרות חדשות בישראל.
הצעת ועדת התעסוקה לפתרון
מוצע לתרגם את היעד לאומי לתוכנית עידוד להגדלת מספר העובדים בתחום ההייטק ל-500 אלף עובדים. הגידול יהיה מבוסס על מודל של יצירת ערך תעסוקתי לחברות ההייטק בישראל, תוך שילוב תמריצים מוגדלים להעסקת אוכלוסיות מועדפות. המסלול יהיה פשוט וברור וקל לדווח וביצוע. דוגמה למסלול המוצע מסלול הגדלת מעגל התעסוקה בהייטק מבוסס On Job Training על המסלול כמענה למחסור בכוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק בישראל, ייקלטו ויוכשרו מועמדים/ות לעבודה בחברת תוכנה ו/או באתר לקוח של החברה. מודל הכשרה וההשמה של העובדים יהיה מותאם ספציפית לצרכי החברה ו/או לקוח החברה ויתבסס על יכולת השיבוץ וההשמה של העובד כחלק ממסלול זה.
שלום דסקל הוא יו"ר ועדת תעסוקה בלשכה לטכנולוגיות מידע בישראל
