בראודה נוסדה בשנת 1995 כמכללה אקדמית להנדסה, וכבר אז ביססה את תוכניות הלימוד שלה על שילוב לימודים אקדמיים עם התנסות מעשית בתעשייה או במחקר במוסדות אקדמיים. תוכנית ההתמחות (סטאז') שלה היא תוכנית לימודים ייחודית, המתקיימת עד היום, במסגרתה סטודנטים בשנה ד' יוצאים לחצי שנה של עבודה מונחית על ידי שני מנחים: אחד מהסגל האקדמי של המכללה ואחד ממקום העבודה. הסטודנטים מאתרים באופן עצמאי מקום עבודה והכשרתם כמהנדסים חייבת לבוא לידי ביטוי בנושא עבודתם. בתום ההתמחות מוגש דו"ח ונערכת הצגה בפני פורום מרצים, סטודנטים ונציגים מהתעשייה ומהאקדמיה. התוכנית מוכרת ע"י מל"ג ומזכה בנקודות זכות אקדמיות.
באותם ימים של שלהי המאה העשרים, שום גוף אקדמי, מלבד בראודה, לא ראה חשיבות בחיבור בין התעשייה לאקדמיה, אך עשור לאחר מכן הוקמה ועדה לקשרי אוניברסיטה-תעשייה ע"י האקדמיה הלאומית למדעים והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, וזו אימצה את ההנחה המקובלת בעולם, שפיתוח טכנולוגיה הנשענת על ידע חדש מהווה יסוד למשק מודרני ומתחדש. מאז קשרי תעשייה-אקדמיה רווחים בכל המוסדות האקדמיים הנחשבים בארץ.
מאיץ הגליל לתעשייה חכמה
בראודה מעולם לא שקטה על שמריה וקידמה אקוסיסטם עשיר סביב קשרי אקדמיה-תעשייה ואף הוסיפה רובד לייעוד המכללה – השבחת הפריון בתעשייה הישראלית ובפרט בתעשייה המסורתית, זו הרווחת בסביבה הגיאוגרפית של המכללה. כך נפתחו ברבות השנים חמש תוכניות לימוד לתואר M.Sc. יישומי שמטרתן להכשיר מהנדסים למנהיגות הנדסית, להובלה בהטמעת חדשנות בתעשייה וביישום שיטות מתקדמות לקידום הפריון בתעשייה.
באמצעות המרכז לחינוך הנדסי וליזמות של המכללה הוקם מאיץ הגליל לתעשייה חכמה - תוכנית המספקת ליזמים באזור את התשתית והמסגרת לפתח את הרעיונות המקוריים שלהם בשלבים מוקדמים, לכדי פרויקטים חדשניים במגזר הייצרני. במאיץ הגליל שותפים חברת KLA, חממת i4valley לתעשייה חכמה, המועצה האזורית משגב ועיריית כרמיאל, בשיתוף פעולה עם חברות תעשייה – ישראליות ורב-לאומיות.
המכללה מחזיקה בבעלות מלאה חברה ליישום "אופק אשכולות", שמטרתה לעודד מחקר במכללה, לממש את נכסי הידע של חוקריה ולשמש מנוף לפיתוח תעשייה מתקדמת בגליל. בנוסף מציעה החברה ביצוע מחקרים לגופים תעשייתיים ועסקיים בתחומי הידע הנלמדים המכללה, ובחסותה מתקיים מועדון הנדסי, המשמש למפגש בין אנשי תעשייה ואקדמיה באזור, לדיונים ולהרחבת אופקים בתחומי העניין שלהם.
בשנים האחרונות נוצרו אתגרים חדשים בפני המשק הישראלי, אשר דרשו עדכון משמעותי של מדיניות החדשנות בישראל. אמנם תעשיית ההייטק ייצרה תעסוקה איכותית, אולם בעשור האחרון היא לא הצליחה להגדיל את הנתח שלה בתעסוקה בישראל. בנוסף, פערי הפריון של מרבית ענפי התעשייה והשירותים בישראל לעומת מדינות ה-OECD מעידים שהחדשנות בתעשיית ההייטק אינה מחלחלת ואינה מוטמעת בענפים אחרים, בעוד שהתחרות הגלובלית על הובלה טכנולוגית בעולם מתעצמת. לפיכך הוקמה הרשות לחדשנות כגוף סטטוטורי שהחליף את משרד המדען הראשי ומתימו"פ. משרד הכלכלה - מינהל תעשיות, בשיתוף הרשות לחדשנות הגו תוכנית אסטרטגית לאומית לייצור מתקדם, שתתמוך בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה מוטת הייצור ובכך תסייע בחיזוק התעשייה ובשיפור כושר התחרות שלה. לפיכך יצאו למכרז להקמת מכון ארצי לייצור מתקדם בו זכו המכללה האקדמית להנדסה בראודה, קבוצת TEFEN ו-ESI קומטיגו.
המכון לייצור מתקדם מציע שלושה תחומי פעילות: אבחנה, ייעוץ והטמעה; מרכז ידע, הדגמה והתנסות; קהילת תעשייה 4.0 שתקדם את המודעות והצורך בהטמעת תעשייה חכמה במפעלי התעשייה המסורתית. שלושת תחומי הפעילות פועלים בסינרגיה מלאה ביניהם ומייצרים ערך מוסף למפעל, תוך ליווי ומענה כולל המותאם במיוחד לכל מפעל.
אנשי הסגל של המכללה משתלבים במכון לייצור מתקדם ובראשם ד"ר אורי בן חנן, חבר סגל המחלקה להנדסת מכונות, המשמש סמנכ"ל טכנולוגיות של המכון לייצור מתקדם.
בין היתר, פרסם ד"ר בן חנן מאמר על הטמעת חדשנות בתעשיית המתכת: מערכת בקרה לתהליכי דפינה במכונות עיבוד מדויקות החוסכת בזמן יקר ומקטינה את הפחת, ומתאר כיצד הטמעת כלים המאפיינים תעשייה 4.0 (חיישנים לניטור ובקרה של עיבוד שבבי) מסייעים בייעול תהליכים וחיסכון בעלויות.
במסגרת תוכנית EUREKA נעשה מחקר משותף בין החברה הגרמנית A-Form AG ומכון המחקרFraunhofer IWU בגרמניה, ובין החברה הישראלית לייצור מערכות דפינה מדויקות הנרי עזריה פ.א.ל ועם המחלקה להנדסת מכונות במכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל. במסגרת המחקר פותחה מערכת חכמה לדפינת חלקים קטנים בגדלים של מילימטרים ספורים שעוברים תהליכי עיבוד בדיוק של מיקרונים בודדים.
יישום טכנולוגיות חדשניות
השלב החשוב ביותר בתהליכים שמקיים המכון מול החברות הוא שלב האבחון. הואיל והתעשייה החכמה היא תחום חדש, קיים צורך בשימוש בכלים חדשים לסיוע בתהליכי האבחון. פרופ' שוקי דרור מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול בבראודה, פיתח מתודולוגיה שעשויה להקל על חברות וארגונים לאמץ וליישם טכנולוגיות חדשניות בתחום איכות 4.0. מחקרו, שפורסם בכתב העת Quality and Reliability Engineering International במאי 2022, מציג מתודולוגיה חדשנית המבוססת על Quality Function Deployment (QFD) לזיהוי גורמי הצלחה מרכזיים ביישום איכות 4.0. המתודולוגיה מתרגמת יעדי איכות של ארגון לטכנולוגיות איכות 4.0 רלוונטיות ומזהה מאוחר יותר חסמי יישום משמעותיים.
ואם לא די בכך, בכל שנה עורכת המכללה את כנס בראודה השנתי לתעשייה-אקדמיה ע"ש נשיאה השלישי, פרופי יוחנן ארזי ז"ל. נושא הכנס הבינלאומי ה-12: "ממחקר אקדמי לפרקטיקה יישומית" יתקיים בקמפוס המכללה בכרמיאל ב-14.3.2023 והוא יעסוק ביחסי הגומלין ובשיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה, במטרה לחזק ולייעל אותם.
מדובר בכנס בינלאומי, עשיר בנושאים מדעיים וטכנולוגיים מובילים וחדשניים ומשתתפים בו מרצים בעלי פוטנציאל לעידוד מצוינות מדעית וטכנולוגית – אשר זכה במסגרת מכרז תחרותי בחסות ובהשתתפות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
נראה שנשיא המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, פרופ' אריה מהרשק, יכול להביט בסיפוק על הישגי המכללה בטוויית הקשרים בין התעשייה לאקדמיה ולסכם במשפט אחד: "לפני חמש שנים הצבנו ייעוד מאתגר למכללה: השבחת פריון התעשייה הישראלית; ואנו גאים להיווכח יום יום, בתהליך מימוש הייעוד״.
לפרטים ולהרשמה לכנס:
או כנסו לאתר
