מפעלים אפורים ללא שטחים משותפים, עם מעט חלונות וחדרי קבלה המזכירים מחסנים - הולכים ונעלמים מהנוף. המפעלים הישנים שתוכננו כך שיענו על הצרכים הבסיסיים לטובתם הוקמו מפנים אט–אט את מקומם למבני תעשייה מתקדמים ומעוצבים, המתוכננים בטכנולוגיות מתקדמות.
ככל שהתעשייה גדלה ומתפתחת, כך הולך וגדל הצורך בהקמת מבנים שיספקו מענה לעסקים השונים. על פי נתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המתבססים על נתוני הלמ"ס, היקפי הבנייה הכוללים שלא למגורים ב-2020 עמדו על כ-3.5 מיליוני מ"ר. אמנם מדובר בירידה לעומת 2019, אך לאורך השנים היקפים אלו מצויים במגמת עלייה - כך, ב-2016 היקפי הבנייה שלא למגורים עמדו על 2.5 מיליוני מ"ר.
זהו תחום דינמי ומשתנה, והאתגרים עמם מתמודד הענף רבים ומגוונים - כאלו הנובעים ממיקום המבנה (בין שמדובר באזורי תעשייה ייעודיים ובין שבתוך ערים/ישובים), כאלו הנובעים מדרישות רגולטוריות, כאלו המושפעים משינויים טכנולוגיים ועוד. על כל הנקודות האלו ועוד רבות נדרשים מפעלי תעשייה לשים דגש כבר בעת תכנון המפעל, ולכן יש חשיבות רבה בפנייה לגורם מקצועי שיוביל את התהליך ויתאים את המבנה באופן מיטבי לתחום הפעילות של העסק.
מהם הדגשים העיקריים עמם נדרשים להתמודד בעת תכנון מבנה תעשייתי? הנה כמה מהבולטים:
1. פונקציונלי, אבל גם אסתטי: תכנון אדריכלי המיועד לבנייה תעשייתית שונה לחלוטין מתכנון אדריכלי של מבנה למגורים. החלל המתוכנן חייב קודם כל לענות על הצרכים הפונקציונליים עבורם הוקם: בין אם מדובר במאפייה, מרכז שילוח, או חברה לייצור חלונות.
במסמך הנחיות לתכנון אזורי תעשייה של משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה נכתב כי התעשייה ניצבת היום בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית אשר עיקרה הטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם ותחרות המבוססת על יצירת ערך, יעילות ויתרון טכנולוגי. מתוך שינויים אלו, על מנת להפוך את המרחב התעשייתי למרחב מזמין, בטוח, נעים, פעיל ומגוון יש להתייחס לעיצוב האזור, להיבטים אדריכליים ונופיים ולפיתוח המרחב הציבורי.
אדריכליים הפועלים בתחום צריכים, אם כן, לשים לב לדרישות הפונקציונליות של המבנה, אבל להקפיד גם על הנראות הכללית שלו. בפרויקטים של תכנון מבנה תעשייה חשוב כמובן להקפיד על שילוב של כל השימושים הנדרשים מהמבנה, אבל גם לחפש את האסתטיקה ולתכנן מבנה שמאפשר סינרגיה של כל השימושים הנדרשים ממנו.
2. ירוק עולה: המודעות לחיוניות של בנייה ירוקה הולכת וגוברת בכל העולם. הצורך בתכנון מבני תעשייה כך שיצרכו פחות אנרגיה, מים וחומרי גלם, חיונית לא רק בגלל היבטים סביבתיים אלא גם מפני שהיא תורמת לרווחת העובדים בבניינים אלו. החל מחודש מרץ הקרוב כל מבנה חדש שייבנה בישראל יחויב לעמוד בתקן הישראלי לבנייה ירוקה. סקטור התעשייה בינתיים מוחרג מתקנה זו, אך למרות החרגה זו בתהליכי תכנון רבים של מבני תעשייה מושם דגש על נושא זה.
ישנה חשיבות רבה בתכנון מבני תעשייה כך שיאפשרו חיסכון באנרגיה, שימוש בחומרים בני קיימא, ניצול אופטימלי של התנאים הסביבתיים כמו הקפדה על בידוד, מיצוי מקסימלי של אור טבעי, התאמה לתנאי השטח ועוד. זאת, למשל, על ידי שימוש בהתקנים פוטו וולטאיים להפקת חשמל, או תכנון המביא לידי ביטוי את תנאי השטח.
3. רווחת העובדים כחלק מתהליך התכנון: רווחת העובדים היא חלק בלתי נפרד ממכלול השיקולים המשפיעים על תהליך התכנון של מבני תעשייה. מבני תעשייה היום צריכים לא רק לענות על הצורך הפונקציונלי עבורו הוקמו, אלא גם לאפשר למעסיקים לספק סביבת עבודה נעימה, מזמינה וכמובן בטוחה. בתעשיות רבות, כמו תעשיית ההיי–טק, לתכנון הזה יש אף חלק משמעותי בשימור העובדים. אבל לא רק שימור עובדים מניע את המגמה הזו - לסביבת עבודה נעימה ומזמינה יש השפעה על תדמית החברה, ויש לה אף קשר ישיר לשיפור תפוקת העובדים. כך מושם דגש בתכנון החללים המיועדים לפעילויות שאינן קשורות באופן ישיר לעבודה עצמה - בין אם מדובר בחדרי אוכל, פינות ישיבה וחלל הכניסה, מושם דגש על חיצוניות הבניין, על פתחים המאפשרים כניסת אור טבעי ועוד.
4. שיתוף פעולה מול גורמים רבים: כל תהליך התכנון של מבנה תעשייתי מכל סוג שהוא נעשה לא רק מול המזמין, אלא גם מול גופים רגולטוריים שונים כמו משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה, חברת חשמל, הג"א, פיקוד העורף וגורמים נוספים. לכן, בעת תכנון מבנה תעשייה יש חשיבות רבה בבחירה של גורם המסוגל לנהל את התקשורת הזו והמודע למכלול הגורמים המעורבים בו ולדרישות הרגולטוריות השונות.
