הגלובליזציה, לצד ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, הופכות את הכל (כמעט) להרבה יותר נגיש. אם לפני עשורים בודדים, כל נסיעה לחו"ל היתה מלווה בחשיפה למוצרים חדשים ולא מוכרים לצרכן הישראלי – היום סיטואציה כזו כמעט לא קיימת. בשוק הישראלי קיים מגוון רחב של מוצרים ושירותים מיובאים, והצרכן הישראלי מאמץ רבים מהם בשמחה.
כאשר מסתכלים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רואים כי בשנת 2022 יבוא סחורות לישראל הסתכם ב-107.7 מיליארד דולר - עלייה של 16.9% לעומת שנת 2021. כאשר בוחנים מהם תחומי היבוא הדומיננטיים לישראל, ניתן להבחין כי בחודש אוגוסט 2023, שבו היקף היבוא הכולל עמד על 30.1 מיליארד שקל, 42% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 24% מסכום זה היה של יבוא מוצרי צריכה, 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, ו-19% הנותרים היו יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אוניות ומטוסים.
באופן טבעי, תחום היבוא מושך יזמים לא מעטים הרואים את פוטנציאל הרווח. האוכלוסייה הישראלית הגדלה בקצב מהיר, והנטייה לאמץ חידושים, הם כר פורה להבאת עוד ועוד מוצרים. בנוסף, ממשלות ישראל השונות, מתחילת שנות ה-90, הובילו תהליך של הפחתת מכסים על מוצרים רבים במטרה לעודד את תחום היבוא. אבל למרות הורדת המכסים תחום זה עדיין כולל מגבלות וחסמים שונים – כך, בסקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לשנת 2022, נטען כי הליך הסחר הבינלאומי לישראל וממנה ממושך ויקר יותר מאשר למדינות ה-OECD האחרות, ונטען כי הסרת חסמים ביורוקרטיים עשויה להגדיל את היקף הסחר הבינלאומי של ישראל.
החסמים השונים, לצד שינויים רגולטוריים, הופכים את תחום היבוא לכזה המצריך התמקצעות, או לפחות – בחירה באנשי מקצוע נכונים שיסייעו בליווי התהליך, וימנעו ממי שפועלים בו לעשות טעויות יקרות. כך חשובה ההכנה המקדימה. בישראל חלק מהמוצרים מחייבים רישום יבואן ואישור או רישיון יבוא, וזאת במטרה לפקח על איכות המוצרים ולשמור על בריאות ובטיחות הציבור. האישור או הרישיון הנדרש הוא לפי סוג הסחורה המיובאת, והוא מונפק על ידי גורם מקצועי שהוסמך לכך.
כך לדוגמה יבוא מוצרי קוסמטיקה דורש אישור של אגף תמרוקים במשרד הבריאות. חלק מהמוצרים החשמליים דורשים אישור עמידה בדרישות התקן הרשמי על פי הבדיקה של המוצר במכון התקנים הישראלי. וכדי לייבא מזון מדובר, באופן טבעי, בתהליך מסובך יותר – יש לקבל רישום יבואן משירות המזון הארצי של משרד הבריאות ולשם כך צריך: לקבל אישור/רישום מוקדם ליבוא משירות המזון הארצי עבור מוצר המזון הספציפי בטרם הבאתו לישראל, יש צורך לעבור בדיקת התיק/משלוח מזון לאחר הגעתו לנמל ולקבל אישור שחרור מתחנת הסגר של שירות מזון בנמל ובמקרים מסוימים לעבור בדיקת מוצר במקום האחסון (הבדיקה מתבצעת על ידי שירות המזון הארצי).
לאחר שמשיגים את כל האישורים הרלוונטיים למוצרים שמתכננים לייבא, יש צורך להתמודד עם נושא שינוע הסחורות. ישראל, כמדינה שעדיין מוקפת בחלקה על ידי מדינות אויב, תלויה בהובלה ימית ואווירית בעיקר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2022 היווה יבוא הסחורות בהובלה ימית 68.2% (73.4 מיליארד דולר) מכלל היבוא, היבוא בהובלה אווירית היווה 29.9% (32.2 מיליארד דולר) והיבוא ביתר סוגי ההובלה (הובלה יבשתית, דואר חבילות והנעה עצמית ואחרת) היווה רק 1.9% מסך היבוא הכולל לישראל באותה השנה.
מהן המדינות העיקריות מהן מייבאים סחורה לישראל בהובלה ימית? 20% מכלל היבוא הימי מגיע מסין (בדומה ל-2021), במקום השני ובפער ניכר טורקיה עם 8.5%, גרמניה עם 5.4% וארצות הברית עם 5.3%. ארצות המקור העיקריות של היבוא בהובלה אווירית ב-2022 היו: ארצות הברית עם 19.2% מכלל היבוא בהובלה אווירית, סין עם 14.4%, גרמניה עם 6.9% והודו עם 5.8%.
העובדה כי מרבית היבוא לישראל מתנהל דרך הים או האוויר מחייב את היבואנים לחבור לחברות שינוע מנוסות שיוכלו להבטיח כי הסחורה המיובאת תגיע לישראל באופן תקין, בזמנים הנדרשים, וגם להיות מסוגלות להתמודד עם דרישות מיוחדות אם יש כאלו, כמו שמירה על המוצרים המיובאים בתנאים מסוימים, התמודדות עם מטענים גדולים ועוד.
חברות השילוח בתחום היבוא יכולות לדאוג לא רק לשינוע המטענים אלא גם להפצה שלהם, ולכל תהליכי הדוקומנטציה של כל מסמכי המשלוח הרלוונטיים, כגון תעודות מקור, מפרט אריזות, חשבון ספק, שטר מטען מקורי/ העתק, מסמכי העדפה, אישורי רשויות ועוד.
לאחר שהסחורה מגיעה לארץ, נדרש היבואן לשלם עליה מס. גובה המכס נקבע בהתאם לסוג המוצר ולערך המסחרי שלו. גם בשלב שחרור הסחורה מהמכס יש חשיבות לליווי מקצועי שיכול למנוע מהיבואן עיכובים משמעותיים המובילים לאובדן כסף רב. אגב, יש חשיבות רבה להיכרות עם גובה המסים הנדרשים עוד טרם תחילת היבוא עצמו, כמובן, על מנת לוודא כי מדובר בתהליך משתלם כלכלית ליבואן.
לפני שיוצאים להרפתקה היבואנית, חשוב אם כן לקחת בחשבון גורמים רבים. הברק והיוזמה הם חלק בלתי נפרד מחייהם של יבואנים, אבל עליהם להיות מודעים לכל התהליך כולו – כולל ביורוקרטיה, מסים וחסמים אפשריים.
