45% מהמנהלים הצביעו על ניהול העובדים כגורם הלחץ המרכזי עבורם מאז פרוץ המגפה, ובעיקר הצורך לשמר את ה-Wellbeing שלהם בתנאי ריחוק, אי ודאות וחששות אישיים ובריאותיים. כרבע ממשתתפי הסקר ציינו לחיוב שהקורונה חייבה אותם לערוך שינויים חשובים בתחום זה עם התאמת התרבות הארגונית ויתר גמישות במקום ובשעות העבודה.
המנהלים ציינו כגורם הלחץ השני את הצורך לבצע טרנספורמציה דיגיטלית, כלומר אימוץ כלי עבודה דיגיטליים, בלוח זמנים מהיר ובתנאי עבודה מאתגרים. גם במקרה זה, 36% מהנשאלים מצביעים על אימוץ טכנולוגיות חדשות כאחת מהתוצאות החיוביות של הקורונה.
משתתפי הסקר נשאלו על מידת מוכנותם לאיומים על פעילותם העסקית, כשהתוצאות הושוו לסקרים דומים שנערכו לפני פרוץ הקורונה. מתברר שהחשש העיקרי של המנהלים הוא מפני האטה כלכלית. 41% מהמשתתפים אמרו שהם אינם ערוכים במידה מספקת לתרחיש מיתון, וזאת לעומת 30% שענו כך טרם הקורונה. בתחום הגנת הסייבר חל שיפור וכיום רק 20% ממנהלי החברות מרגישים שהם אינם ערוכים ומוגנים מספיק, לעומת 33% טרום המגפה. כפי הנראה הסיבה לכך היא שדרוג מערכות ההגנה בעקבות תקיפות הסייבר.
לדברי רו"ח שרון ויטקובסקי-טביב, שותפה במשרד BDO ישראל, המסר המרכזי שעולה מהסקר היא שחברות ומנהלים שפתוחים יותר למצבי אי ודאות התמודדו טוב יותר עם המגפה לעומת שונאי סיכונים, שפעמים רבות אינם גמישים דיים. קרוב למחצית מהמנהלים שמעידים על עצמם שהם מקבלים בברכה סיכונים ציינו שהחברה שהם מנהלים עברה בקלות את הקורונה והתאימה עצמה במהירות לתנאים החדשים, ואילו בקרב שונאי הסיכון רק 14% סבורים כך.
המסקנה היא שככל שננהיג תרבות ארגונית שפתוחה לשינויים כך נוכל להתמודד ביתר קלות עם המשברים הבאים, שחלקם יגיעו מכיוונים בלתי צפויים.
