למשבר הקורונה נכנס המשק הישראלי כשהוא נהנה משיעורי האבטלה הנמוכים בתולדותיו ומהנמוכים במדינות ה-OECD, שעמדו על 3.9% שהם כ-150,000 דורשי עבודה. עם פרוץ המשבר, ב-15.3.2020, נסגרו חלקים נרחבים מאוד של המשק ורבבות רבות של עובדים הוצאו באחת לחל"ת.
כתוצאה, תוך פחות מחודש הוכפל מספר דורשי העבודה בישראל ביותר מפי שבעה, ובאפריל עמד על מספר חסר תקדים של 1.135 מיליון, השקולים ל-27% אבטלה. כאשר בסך הכל מאז פרץ המשבר פנו לשירות התעסוקה כ-1.5 מיליון איש שנרשמו כדורשי עבודה. במטרה להתמודד עם התפשטות הנגיף נקטה ממשלת ישראל, בדומה לממשלות רבות אחרות, במדיניות הסגרים, שמשמעותה משק המאופיין ביציאתם של עובדים רבים לחל"ת, בכניסה לסגרים ובחזרתם ההדרגתית למעגל העבודה ביציאה מהם. אולם, תזת האקורדיון לא חפפה תמיד את המציאות ובשוך כל סגר מספרם של דורשי העבודה היה גבוה מזה שבכניסה אליו, כך שמספר החוזרים לעבודה בתום הסגרים היה נמוך ממספר היוצאים ממעגל העבודה בתחילתם.
יתר על כן, גם לאחר הצלחת מבצע החיסונים, שהובילה לפתיחה מואצת ומקיפה של שוק העבודה על ענפיו, נותרו רבים מחוץ למעגל העבודה. אחד ההסברים לכך נעוץ בהארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה לכל מי שנרשם כדורש עבודה במהלך משבר הקורונה עד ליוני 2021. נתוני שירות התעסוקה מלמדים שדמי האבטלה הפכו בשלב מסוים מרשת ביטחון לחסם בפני חזרה לעבודה, וגם ביוני 2021, ערב תום תקופת הזכאות כשהמשק פתוח כמעט באופן מוחלט, עדיין עמד מספר דורשי העבודה על כ-300 אלף. אם לא די בכך, הרי שגם כעת כשתמה תקופת הזכאות לכל מובטלי הקורונה (בסוף יוני תמה לבני 45 ומטה ובאוקטובר לבני 45 ומעלה) מספר דורשי העבודה עדיין גבוה בהשוואה לזה שנרשם לפני המשבר.
יתרה מזאת תום הזכאות אינו מעיד על חזרה לעבודה וראיה לדבר ניתן למצוא במספר המשרות הפנויות הגבוה שעומד על כ-130 אלף. משמעות הדברים, וכפי שהתריע שירות התעסוקה לאורך כל שלבי המשבר, שגם לאחר פתיחת המשק ותום תקופת הזכאות רבים יתקשו לשוב לעבודה ואף עלולים להזדקק להישענות על קצבאות סוציאליות. ואכן, נתוני שירות התעסוקה מלמדים על עלייה עקבית במספר תובעי הבטחת ההכנסה מאז תמה תקופת הזכאות לדמי אבטלה לבני 45 ומטה, וכעת עם תום תקופת הזכאות לבני 45 ומעלה עתיד לעלות עוד יותר. אחד מגורמי המפתח לקושי שבחזרת דורשי העבודה למעגל העבודה, מעבר לדעיכת הקישוריות שלהם לשוק העבודה משך תקופה ארוכה כל כך, הוא השתנותו של שוק העבודה הישראלי כמו העולמי.
אתגרי שוק העבודה המשתנה
בעשור האחרון עובר שוק העבודה תהליכי שינוי והופך ליותר ויותר דיגיטלי. שינויים אלו דרמטיים כל כך, עד שחוקרי תעסוקה רבים גורסים כי 14% מהמקצועות המוכרים לנו כיום לא ישרדו את המעבר לשוק העבודה העתידי ואילו 32% נוספים ישתנו עד לבלי היכר. "אחרי הקורונה", מבהיר ד"ר גל זהר, מנהל מחלקת המחקר והמדיניות של שירות התעסוקה, "כשעוד ועוד חברות הפכו את העבודה מרחוק לדבר שבשגרה, שוק העבודה העתידי הוא כבר לא תחזית מחקרית אלא מציאות ממשית. למעשה, העתיד כבר כאן". עוד מוקדם לשרטט את מקצועות העתיד בצורה ברורה, "אולם", מבהיר ד"ר אופיר פינטו, סמנכ"ל התכנון והמחקר של השירות, "ברור לנו שהתנאי ההכרחי למעבר מיטבי של ישראל לשוק העבודה העתידי הוא בהעברת המיקוד ממקצועות למיומנויות".
לדברי זהר ופינטו, בשוק דינמי ומשתנה היכולת לעבור ממקצוע למקצוע היא קריטית, לכן חשוב לטפח מיומנויות רכות שיאפשרו את המוביליות הזו. "כישורים דיגיטליים, שליטה בשפת המדינה ובאנגלית, כושר ביטוי, חשיבה כמותית, יצירתיות, ביקורתיות ופתרון בעיות בסביבה מורכבת הם הבסיס ההכרחי לכל עובד בשוק העתידי", הם מבהירים. "מי שלא יחזק את המיומנויות הרכות הללו, שניתן לניידן ממקצוע למקצוע, לא ישרוד את המעבר לכלכלת העתיד הדינמית ויישאר מאחור".
"קצב השינוי של שוק העבודה", מסביר ד"ר זהר, "גבוה כל כך ותדיר כל כך, בוודאי מאז פרץ משבר הקורונה. כך שכל אחד מאיתנו, בין שהוא עובד ועל אחת כמה וכמה אם אינו עובד, עלול למצוא עצמו לא רלבנטי לשוק העבודה אם לא ישכיל לשפר, לעדכן ולחזק את כישוריו ומיומנויותיו כל הזמן".
לדבריו, בניגוד לשוק העבודה "הישן" בו הייתה הפרדה בין תקופת הלימודים וההכשרה לתקופת העבודה, בשוק העבודה "החדש", המאופיין בדינמיקה של שינוי מתמיד, מוטלת על כל עובד, ובוודאי דורש עבודה המבקש להיות רלבנטי לשוק העבודה, להתמיד בו ולהתקדם בו, החובה ללמידה מתמדת. "הגבולות בין הלמידה לעבודה", מבהיר ד"ר זהר, "היטשטשו מאוד וכיום חובת הלמידה היא לכל אורך החיים – עוד קודם לכניסה למעגל העבודה ועד ליציאה לפנסיה".
לדבריו, "דווקא משבר הקורונה, שהאיץ את השינויים, מעמיד בפנינו, כאזרחים וכמדינה, הזדמנות לחיזוק מיומנויות העתיד, כי שוק העבודה העתידי כבר כאן – היערכות אליו אינה פריבילגיה, היא בגדר כורח, אבל כורח שכולו הזדמנות".
מפת תעסוקה לכל דורש עבודה
עוד קודם למשבר הקורונה שררה בשירות התעסוקה הבנה עמוקה באשר למשמעויותיו של שוק העבודה המשתנה על אתגריו, אשר הוטמעה בתהליכי העבודה טרם המשבר, וביתר שאת במהלכו ולאחריו. כביטוי לכך, חברו בשירות התעסוקה הישראלי למגמות המאפיינות שירותי תעסוקה אחרים במדינות ה-OECD במסגרתן ממפה השירות את המיומנויות של דורשי העבודה, בוחן את התאמתן לדרישות השוק העתידי, מפנה אותן למסלולי השיפור הנדרשים ומעמיד שורת קורסים, סדנאות והכשרות לשיפור, חיזוק והתאמת מיומנויות העבודה לשוק המשתנה.
"תהליך קליטתו של דורש העבודה בלשכת תעסוקה", מסביר משה יפרח, סמנכ"ל השמה ומעסיקים בשירות התעסוקה, "מתחיל במיפוי יסודי של מאפייניו, חוזקותיו, אתגריו ומה נדרש כדי להשיבו למעגל העבודה ובאופן מיטבי. לאחר שמתקבלת מפת תעסוקה ברורה של אותו דורש עבודה, אנחנו מגבשים עבורו אסטרטגיה אישית שתסייע לו בחזרה מיטבית לעבודה - לא רק להשתלב בעבודה, אלא גם לזווד אותו במלוא הכלים הנדרשים בשוק העבודה המשתנה שיאפשרו לו להתמיד ולהתקדם בו". לדברי יפרח, "מנעד הכלים הוא רחב מאוד, החל מכישורי שפה, עברית או אנגלית, דרך חיזוק מיומנויות דיגיטליות ועד להכשרות מקצועיות מותאמות ונדרשות, כאשר כל תוכנית שכזאת מותאמת למאפייניו האישיים של דורש העבודה".
ב-18 החודשים שחלפו מאז פרץ המשבר, ובצילם של שלושה סגרים, העמיד שירות התעסוקה שורה ארוכה של תוכניות ופעילויות שתכליתן שיפור וחיזוק המיומנויות של דורשי העבודה. כך, מאז פרוץ המשבר הופנו למעלה מ-100 אלף דורשי עבודה לאימונים אישיים, מרביתם מהפריפריה הצפונית והדרומית. מעבר לכך, מעמיד השירות שורה של קורסים לאוריינות דיגיטלית, חיזוק מיומנויות רכות ושיפור כישורי שפה, ויצוין שמרבית הקורסים זמינים במקוון באתר השירות והפכו לפופולאריים בשנה החולפת.
רק ב-2020, וכתוצאה מהפנייה אקטיבית של דורשי העבודה ע"י השירות, נרשמו 2.3 מיליון כניסות לצורך לימודי קורסים מקוונים לחיזוק כישורים דיגיטליים, שפה ומיומנויות רכות. כך, נרשמו כ-391 אלף כניסות לקורס "אקסל למתחילים", כ-262 אלף ל"אנגלית עסקית", כ-180 אלף ל"פוטושופ למתחילים", כ-180 אלף כניסות גם ל"WordPress", למעלה מ-155 אלף כניסות ל"הצבת והשגת יעדים", כ-155 אלף כניסות ל"פרסום ממומן בפייסבוק" ו-126 אלף כניסות ל"אקסל למתקדמים" – מדובר בעלייה דרמטית של אלפי אחוזים במספר הכניסות בהשוואה ל-2019, שקדמה לקורונה. בנוסף, מעמיד השירות עשרות קורסים, מקוונים ופרונטליים, להכשרה למקצועות ההייטק וזאת בשיתוף עם גופים שונים, ממשלתיים, עסקיים ואזרחיים. קורסים אלו, מעבר לחיזוק מיומנויות, תכליתם שילוב עוד ועוד דורשי העבודה, וממגוון קבוצות באוכלוסייה, בתעשיית ההיי-טק.
איתור חסמים תעסוקתיים והסרתם באמצעות חיזוק מיומנויות נדרשות לשוק העבודה העתידי מאפיין את עבודת השירות בשנים האחרונות, ואחד מביטויי השיטה ניתן ב"מעגלי תעסוקה". תוכנית זו, שנפתחה ב-2014, מסייעת לדורשי עבודה תובעי הבטחת הכנסה לשוב מיטבית למעגל העבודה, תוך חיזוק היקפי של מיומנויות העבודה שלהם. התוכנית, שהובילה לצמצום מספר תובעי הבטחת ההכנסה מ-120 אלף ב-2014 ל-60 אלף בלבד ערב הקורונה, הורחבה משמעותית מאז פרץ המשבר ומספר משתתפיה גדל ב-203% במהלך 2020 – מ-15,881 ב-2019 ל-32,313 ב-2020. מעבר לכך, יזם השירות גם את תוכנית "תעסוקה פלוס" המסייעת לחיזוק מיומנויות בקרב תובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים. כאשר הדגש בשתי התוכניות, כמו בתוכניות אקטיבציה אחרות של השירות, הוא בחיזוק המיומנויות של כל דורש עבודה.
"משבר הקורונה האיץ תהליכים שהחלו בשנים האחרונות", מבהיר מנכ"ל השירות רמי גראור, "כך שהשוק העתידי כבר כאן. אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור ומעמידים פתרונות מותאמים אישית לאתגרים של כל דורש עבודה במטרה לאפשר לו השתלבות מיטבית בשוק העבודה– כזו שתסייע לו להתמיד בשוק החדש ולהתקדם בו".
