סטארט-אפים הם חברות בעלות מודל עסקי יוצא דופן. סטארט-אפ מכוון להגיע לשווי מאוד גבוה ומטרתו להיות מוביל שוק עולמי, תוך שיבוש (Disruption) של שוק עולמי והגעה לשווי של מיליארדי דולר עם הגשמת החזון. כך לדוגמה החברות AirBNB ו-Uber ובישראל Iron Source, Fiverr, Lemonade, J Frog ועוד רבות אחרות שהגיעו לשווי של מיליארד דולר. המודל הזה דורש מחברת ההיי-טק לגייס הון רב, במקרים רבים מאות מיליוני דולרים, למשך שנים ארוכות. הון זה מושקע, רובו ככולו, על ידי קרנות הון סיכון שמתמחות בהשקעה בסטארט-אפים.
ב-2020 אנו עדים לשורה של שינויים מרחיקי לכת בעולם של מימון סטארט-אפים. להלן מספר שינויים ומגמות:
1. שנת שיא בגיוסים:
למרות הקורונה, 2020 צפויה להירשם כשנת שיא בגיוסי הון של סטארט-אפים בישראל. לפי תחזיות שונות, היקף ההשקעה השנה יעלה על 10 מיליארד דולרים, לעומת כ-8 מיליארד ב–2019 וכ–6 מיליארד ב–2018. מדובר בהיקפים שהיו דמיוניים לפני מספר שנים ומציבים את ישראל כמובילה עולמית במספרים מוחלטים וראשונה בעולם מבחינת הון לתושב. מדובר בנתון בעל משמעות מאקרו-כלכלית מרחיקת לכת והשפעה על מאזן התשלומים, שער הדולר ועוד.
2. המעבר מהשקעות SEED להשקעות בסבבים מאוחרים
הגידול החד בהיקפי ההשקעה משקף תמונה חלקית ואפילו מטעה. בפועל הגידול הוא בעיקרו בסבבים מאוחרים. כך למשל בשנת 2015 היקף השקעות הסיד היה כ–154 מיליון דולר והיקף ההשקעות הכולל כ-3.5 מיליארד דולר. בשנת 2020 היקף ההשקעות הכולל יהיה גדול פי-שלושה, אך היקף השקעות הסיד יהיה דומה. זו בינאריות מדאיגה. מצד אחד, חברות שמגייסות מאות מיליוני דולרים בסבבים גדולים, ומצד שני, הרבה חברות שמגייסות סכומים נמוכים או לא מצליחות לגייס כלל. בהיעדר גיוסי סיד יש חשש למשבר וירידה בהיקפי ההשקעות בשנים הקרובות.
3. מקורות מימון נוספים
תעשיית ההיי-טק ממומנת היסטורית בידי קרנות הון סיכון, שמתאפיינות בקבלת החלטות על-ידי קבוצה מצומצמת של מנהלים והשקעת סכומים גדולים של מיליוני דולרים. בשנים האחרונות אנו עדים להליך של דמוקרטיזציה של השקעות ההון סיכון ופניה למאגר רחב יותר של משקיעים. הליך זה בא לידי ביטוי בהקמת מספר רב של פלטפורמות אינטרנטיות שדרכן מתבצעות השקעות בהיי-טק.
הפלטפורמות מתחלקות לשני סוגים: האחד הוא פלטפורמות שפונות למשקיעים כשירים בלבד. בישראל הם מוגדרים כבעלי נכסים נזילים של כ-8 מיליון שקלים, או היקף הכנסות שנתי של מעל ל–900,000 שקלים, או מבחן משולב של נכסים בסך 5 מיליון שקלים והיקף הכנסות של כ-600,000 שקלים. הסוג השני הוא פלטפורמות מימון המונים שמאפשרות לכל משקיע, גם לא כשיר, להשקיע דרכן, עם מגבלות שונות.
מנתוני ה-IVC עולה, כי מתוך כ–7.5 מיליארד דולר שהושקעו בחברות היי-טק בשלושה הרבעונים הראשונים של 2020, רק 6.7 מיליארד הושקעו על-ידי קרנות הון סיכון, כך שהיקף ההשקעות האחרות הוא כ–11%. יש להניח ששיעור זה, ובפרט החלק של מימון ההמונים, ילך ויגדל בשנים הבאות.
4. אפיק של קרנות הון סיכון ציבוריות
במהלך 2020 שונה תקנון הבורסה והתאפשרה לראשונה הנפקה של שותפויות מו"פ. בעקבות כך ניכר ביקוש רב למוצר החדש. בחודשים האחרונים הונפקו מספר שותפויות ציבוריות כמו מילניום, יוניקורן, אלמדה ועוד, וקרנות רבות נמצאות בהליכי גיוס. יש לראות כיצד תתפתח מגמה זו, אבל ייתכן שאנו בפתחה של מהפכה שתעביר נתח משמעותי מהמימון של סטארט-אפים מהשוק הפרטי לציבורי.
הקרנות הציבוריות שונות במספר רב של היבטים מהפרטיות. ראשית, מתאפשר לראשונה למשקיע הקטן להיות שותף בקרן הון סיכון, שכן בקרנות הפרטיות רף הכניסה המינימלי הוא לרוב מאות אלפי דולרים ומעלה. שנית, מדובר בקרנות בעלות משך חיים בלתי מוגבל, להבדיל מקרנות הון סיכון פרטיות. שלישית, מדובר על קרנות שחייבות בדיווח מלא ופומבי על ביצועיהן וביצועי חברות המטרה, בעוד שבקרנות הפרטיות מדובר במידע עסקי רגיש. רביעית, הרגולציה של הקרנות מבוססת על דיני ניירות ערך, לעומת קרנות פרטיות בהן לא קיימת רגולציה והפיקוח על השותף הכללי נעשה במערכת הסכמית.
5. כניסה מאסיבית של המוסדיים
במשך שנים היקף הפעילות של הגופים המוסדיים בהיי-טק היה נמוך יחסית. במהלך משבר הקורונה יזמה רשות החדשנות מסלול חדש, שנתן למוסדיים רשת ביטחון על השקעות בהיי-טק, עד 40% מההפסד. המסלול זכה להצלחה רבה והושקעו במסגרתו שני מיליארד שקלים. בחודשים האחרונים גופים מוסדיים רבים משקיעים סכומים ניכרים בקרנות הון סיכון וישירות בחברות המטרה. גם כאן יש ניצנים של מהפכה שתהפוך את המשקיעים המוסדיים הישראלים לשחקנים מאוד משמעותיים בהיי-טק, לטובת משקי הבית. לכך יש לחבר גם פלטפורמת מסחר חדשה בשם TASE UP שהשיקה הבורסה, שמאפשרת למוסדיים ולמשקיעים כשירים להשקיע ולסחור בחברות היי-טק.
הכותב הוא ראש מחלקת היי-טק וקרנות השקעה במשרד גרוס ושות' (GKH) עורכי דין
חברת המחקר IVC: שיא של הנפקות ראשונות של חברות טכנולוגיה ישראליות
למרבה המזל, המגפה המשתוללת בעולם מאז חודש מרץ 2020, לא עצרה את ההיי-טק הישראלי. למעשה, השנה החולפת מסתמנת כאחת מהשנים הטובות ביותר בהיי-טק הישראלי אי-פעם. הנתונים שנאספו מתחילת השנה על-ידי חברת המחקר IVC, משקפים תמונה שאין לטעות בה. כאמור, חברות ההיי-טק הישראלי גייסו בשנת 2020 סכום שיא של יותר מ-10 מיליארד דולר. סכום גיוס הון ממוצע של חברת טכנולוגיה ישראלית זינק בחדות, מכ- 10.4 מיליון דולר בשנת 2017 ל- 17.2 מיליון דולר בשנת 2020.
אחד הנתונים הבולטים ביותר בשנת 2020 הוא מספר שיא של חברות ישראליות, שהשלימו הנפקות ראשונות (IPO) בשוקי ההון באירופה ובארה"ב. על-פי IVC, 18 חברות טכנולוגיה ישראליות השלימו הנפקה ראשונה מוצלחת. סך ההון שחברות אלו גייסו בשוקי ההון הסתכם ב- 1.6 מיליארד דולר, הגבוה ביותר בעשור האחרון. הסכום שגויס בהנפקות הראשונות השנה, גבוה פי-4 בהשוואה לסכום שגוייס בהנפקות ראשונות של חברות ישראליות בשנת 2019. ההשוואה לשנים מוקדמות מלמדת שהקפיצה משמעותית עוד יותר. גם מספר החברות הישראליות שהשלימו הנפקה ראשונית השנה, כפול בהשוואה לתשע חברות ב- 2019.
הסיבה לעלייה המסחררת במספר העסקאות ובסך ההון שחברות הטכנולוגיה הישראליות גייסו בהנפקות ראשונות השנה היא סנטימנט חיובי בשוקי ההון להנפקות ראשונות של חברות טכנולוגיה, אך היא קשורה גם לעובדה שבמהלך העשור האחרון, צמחה בישראל קבוצה גדולה של חברות טכנולוגיה בשלות ומצליחות. חברות אלו גייסו במהלך השנים הון רב שאיפשר להן להאיץ את הצמיחה ולהפוך למועמדות ראויות להנפקה ראשונה מוצלחת בשוקי ההון.
קשה להעריך אם הסנטימנט החיובי בשוקי ההון יימשך אל תוך שנת 2021. אך אם המשקיעים בשוקי ההון ימשיכו לקבל בברכה חברות טכנולוגיה, בהיי-טק יש מספר לא קטן של חברות בצמיחה מואצת. על-פי נתוני IVC, יש בישראל 32 חדי קרן, חברות טכנולוגיה בשלות, שהערכת השווי של כל אחת מהן גבוהה ממיליארד דולר. אלו החברות שיוכלו לבחון את האפשרות של הנפקה ראשונה באחת מהבורסות הגדולות בעולם.
מגמות בעולם הסטארט-אפים והחדשנות ב-2021
סגן נשיא וראש תוכנית הסטארט-אפים של אורקל העולמית, מצביע על מגמות שנראה בשנה הבאה, תוך התייחסות ספציפית לישראל | ג'ייסון ויליאמסון
אנחנו לומדים הרבה מהיזמים ומובילי החדשנות שעובדים איתנו בתוכנית הסטארט-אפים של אורקל והיכולת שיש לי לצפות מקרוב בעולמות החדשנות האלה מעלה אצלי תובנות רבות. הנה כמה מחשבות על דברים שאני מאמין שיקרו ב-2021.:
אי-בטחון תזונתי כהשראה לחדשנות
חוסר ביטחון תזונתי ורעב הם לא סוגיות חדשות. אבל כמו דברים אחרים, גם הם החמירו בתקופת הקורונה. 50 מיליון איש נוספים נכנסו למעגל העוני ולמצב של אי-בטחון תזונתי בשנת 2020. וזוהי עוד הערכה שמרנית. בעולם שהולך ונהיה וירטואלי, עם פחות זמינות של מזון איכותי, המספרים הללו רק יגדלו. ישראל תמיד הובילה חדשנות בתחום זה, אבל אני מאמין שנראה פה מגמת חדשנות גלובלית בשנה הבאה והלאה. יש להניח שב-2021 נראה המצאות ושותפויות אסטרטגיות בתחום שצצות לאור הצורך הגובר ומתוך מודעות אנושית וחמלה. את ניצני השינוי נראה בשיתופי פעולה בין הסקטור הפרטי וממשלות. חברות כמו Walmart, Uber, Whole Foods ואחרות, יחברו ליזמים כדי לספק פתרונות שניתן לדחוף בעזרת הממשלה.
החדשנות תשדרג את ענף הבנייה וההנדסה
אולי לא מדובר בענף הזוהר ביותר, אבל הוא בשל לשיבוש. אנו רואים תופעה זו בחברות סטארט-אפ רבות המקדמות את הפתרונות שלהן עם מוצרי הענן והניסיון של אורקל. ישראל ידועה כמרכז של חדשנות עבור חברות סטארט-אפ הפועלות בתחום טכנולוגיות הבנייה, וישנן מדינות נוספות שמדביקות את הפער. בין אם מדובר בחידושים בבנייה חדשה לחלוטין, או בחשיבה מחדש ואופטימיזציה של החלל הבנוי עבור עולם העבודה מרחוק, ענף זה צפוי לחוות השנה חדשנות מסיבית.
החדשנות במזה"ת תניע את הצמיחה הגלובלית
ההסכם בין ישראל לבין איחוד האמירויות ייתן דרור להזדמנויות לחדשנות ולהזדמנויות עסקיות, לא רק עבור האקו-סיסטמות הייחודיות בשתי המדינות הללו, אלא עם השלכות על העולם כולו. ישראל היא אומת הסטארט-אפ, אך גם לאיחוד האמירויות יש צד טכנולוגי ויזמי משלה. התועלות יהיו הדדיות. ישראל זוכה לגישה למשקיעים מהאמירויות וליכולת לשתף פעולה בתחומי הטכנולוגיה, ולהיפך. בעוד שישראל מתמקדת באופן מסורתי בארה"ב ובאירופה, לאמירויות יש קשרים עם המזרח. חברות הסטארט-אפ הישראליות, הידועות כחלוצות, יכולות להועיל לאמירויות. לדוגמה, פלטפורמת הרחפנים מבוססי הבינה המלאכותית של AgroScout לטכנולוגיה החקלאית, המגבירה את ייצור היבולים והקיימות התזונתית.
מיחשוב עתיר-ביצועים
יכולת מיחשוב עתיר ביצועים (High Performance Computing - HPC) מבוססת-ענן מאפשרת אפילו לחברות הסטארט-אפ הקטנות ביותר להתחרות מול שחקניות מבוססות בתחומים הדורשים אחסון, עיבוד וניתוח של כמויות מסיביות של דאטה. קחו למשל מחקר ביו-רפואי, הזרמת וידאו (streaming), ניתוח בינה מלאכותית והנדסה מתקדמת. נפחי המידע גדלים בקצב מדהים. לפי IDC, נפח הנתונים המאוחסנים (datasphere) הגלובלי יצמח מ-35 זטה-בייט ב-2020 ל-175 זטה-בייט ב-2025. מדובר במספר בלתי נתפס המורכב מ-1 ומ-21 אפסים. אם מביאים בחשבון את העובדה כי כמעט 30% (מספר ההולך וגדל מדי שנה) מן הנתונים האלה דורשים עיבוד בזמן אמת, קל להבין מדוע חברות סטארט-אפ תובעות את מקומן בטבלת ה-HPC.
ריבוי עננים הוא העתיד
טכנולוגיות הענן הקיימות היום הופכות יותר ויותר לקומודיטי ולפריט נייד. ואף-על-פי שספקיות שירותי הענן מפגינות כל אחת את החוזקות שלה, הרי שהאסטרטגיה של שימוש בכמה ספקיות שונות הוא העתיד. חשבו למשל על התקלות האחרונות שהשביתו חלק ניכר מהאינטרנט ומעסקים רבים. אסטרטגיה של ריבוי עננים היתה מאפשרת לעסקים אלה להעביר משאבים לספק תשתית אחר מבלי להחמיץ ולו פעימה אחת. 2021 תתאפיין באימוץ ענן מתקדם.
הכותב הוא יזם לשעבר וכיום סגן נשיא באורקל וראש תוכנית Oracle for Startups and Oracle for Research
