מלחמת "חרבות ברזל" פגשה את קהילת החדשנות Fintech.IL סמוך ליום הולדתה השני. המשבר הלאומי יצר הזדמנויות לא צפויות עבור חברי הקהילה להביא לידי ביטוי את היכולות שפיתחו, גם אם למטרות שונות מאלה שלשמן הן נועדו מלכתחילה. במקביל, הציבה המלחמה בפני חברי הקהילה, בעיקר בפני חברות הפינטק הצעירות יותר, אתגרים חדשים.
מפרוץ המלחמה עברו חברות רבות במשק הסבה והצטרפו למאמץ לתמוך ולסייע, לפי תחומי התמחותן. בקרב חברות פינטק בקהילה שלנו נוצרה שגרה חדשה שלא ציפו לה - שימוש במוצרים ובטכנולוגיות שהם מפתחים בימים כתיקונים לטובת המאמץ המלחמתי.
בין היתר, נרתמו אמצעים שפותחו כדי לזהות בוודאות לקוחות המבצעים פעילות פיננסית מרחוק, ללא אפשרות לאמת את זהותם במגע אישי, לטובת מלאכת הקודש של זיהוי חללים ופצועים קשה מאוד מאירועי השבעה באוקטובר. חברות אחרות התמקדו בייעול העברת כספי סיוע ותרומות מחו"ל לישראל, במינימום זמן ועלות. חברות המתמחות בייעול הניהול הכספי של בתי אב ועסקים קטנים נרתמו לייעוץ וליווי של משפחות שפונו מבתיהן בדרום ובצפון, או של עסקים, שתזרים המזומנים שלהם השתבש לחלוטין.
תחום מרכזי הוא איתור וחסימה של הזרמות כספים שיועדו לארגון הטרור חמאס. במקרים רבים עושים אויבינו שימוש בטכנולוגיות מתוחכמות ביותר, כולל במטבעות קריפטוגרפיים (כגון ביטקווין), משרדי חלפנות כספים במדינות רבות או שימוש ברווחים של חברות קש. בתעשייה קיים תסכול על כך שהגורמים הרשמיים לא נעזרו בעבר במידה מספקת בטכנולוגיות שחברות פינטק העמידו לרשותם בכדי לעצור זרם המיליונים שזרם לאויבנו, הרבה מעבר למזוודות הכסף של קטאר שהיו בכותרות. למרבה הצער, בעזרת כספים כאלה נבנתה תשתית, שעל חיסולה אנחנו עמלים ומשלמים מחיר יקר בעצם ימינו אלה.
האתגרים העיקריים שהתעצמו בימים אלה הם קושי בגיוס השקעות חדשות, בעיקר של חברות פינטק בשלבים מוקדמים, וחסרונם של עובדי מפתח רבים שגוייסו למילואים. בנושא ההשקעות מוצעים כבר פתרונות מסוימים, בין היתר על ידי רשות החדשנות וקרנות פרטיות.
מיפוי חסמים לאימוץ חדשנות פיננסית
בישראל קיימת תעשיית פינטק מפותחת ביותר עם למעלה מ- 700 חברות פעילות. קהילת הפינטק שואפת להעניק לציבור הרחב בישראל, לעולם העסקים ולמגזר הציבורי נגישות מרבית למגוון של שירותים פיננסיים איכותיים וברי תחרות. זאת, תוך שהיא מהווה מנוף לצמיחה כלכלית, לתעסוקת עובדים איכותיים ולייצוא מוביל. בניהול הקהילה משתתפים משרד הכלכלה והתעשייה, רשות החדשנות, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד האוצר ומטה ישראל דיגיטלית. הקהילה מנוהלת ע"י עמותת "מרכז הפינטק הישראלי", שחגגה לא מכבר עשור להקמתה, ורשומים בה כ-4,000 חברים. צוות הקהילה מונה את איריס גולני וד"ר מילי פרי.
בימים כתיקונם פועלת קהילת החדשנותFintech.IL בכמה מישורים במקביל: סיוע ליזמים, בין היתר על-ידי ליווי מקצועי, הקניית ידע, סיוע בגיוסי הון וחיבורים ללקוחות בישראל ובעולם; מיפוי חסמים, רגולטוריים ואחרים, שמאטים אימוץ של חדשנות פיננסית בישראל, וקידום הסרתם; סיוע למוסדות הפיננסיים הוותיקים לאמץ, לקדם ולנהל תהליכי חדשנות פנימיים; עידוד גורמי הממשל, הלאומיים והמקומיים, לאמץ ולנהל תהליכי חדשנות בפעילות הפיננסית שלהם; וצמצום פערים בשימוש באמצעים טכנולוגיים על-ידי אוכלוסיות בעלות מאפיינים דמוגרפיים מיוחדים, כגון האוכלוסייה המבוגרת או החברה הערבית.
תוכנית העבודה של הקהילה לשנת 2024 כוללת כמה יוזמות חדשות, ובה פרסום אמנה בין המוסדות הפיננסיים הוותיקים ותעשיית הפינטק, בהן יתחייבו המוסדות, בין היתר, להגדיר את התהליך בעזרתו הם יקלטו ויאמצו חדשנות פיננסית; השתלבות ב"תוכנית הלאומית לצמיחה כלכלית" שיזם שר הכלכלה והתעשייה, כדי למצות את היתרונות התחרותיים של ישראל בתחום; מפגשי "שולחן עגול" בין רגולטורים ובין חברות פינטק, כדי למפות חסמים שמאטים אימוץ חדשנות פיננסית בישראל ולטפל בהסרתם; ו"טד טוק" - הפקת מצגות קצרות מצולמות של חברות פינטק בשלבים מוקדמים, לצורך הצגתן למשקיעים.
הכותב הוא מנהל קהילת החדשנות Fintech.IL
