בימים כתיקונים היינו חוגגים החודש את ההסכם ההיסטורי שנחתם החודש על הפחתת השימוש בדלקים מאובנים בוועידת האקלים בדובאי (COP-28). זהו "תחילתו של סוף עידן הדלקים המאובנים", כך הכריזו המנהיגים. האמנם?
ובכן, על מנת שהטמפרטורה הגלובלית הממוצעת לא תחצה את הרף התחתון של 1.5 מעלות צלזיוס של התחממות גלובלית, כפי שנקבע בהסכם פריז (2015), על האנושות לעמוד בתנאים הבאים:
1. הפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 43% עד שנת 2030 ו-60% עד שנת 2035 (לרבות פחמן דו-חמצני, מתאן ועוד).
2. לשלש את ייצור האנרגיה המתחדשת עד 2030.
3. הכפלת שיעור הממוצע השנתי של התייעלות האנרגטית ל-4% עד 2030.
4. האצה של טכנולוגיות דלות-פחמן או נטולות פחמן דוגמת אנרגיות מתחדשות; גרעין; לכידה ואחסון של פחמן דו-חמצני; ייצור מימן דל-פחמן.
5. האצת פיתוח תשתיות תומכות להטמעה של כלי תחבורה דלי-פחמן.
אחסוך לכם את הניתוח והפרשנות סביב השאלה האם האנושות יכולה לעמוד ביעדים שאפתניים אלה ואדגיש שכדי לעמוד אפילו במקצת מהיעדים, נדרשת מנהיגות, רגולציה תומכת וכן השקעות עתק בפיתוח תשתיות, מימון פרוייקטים, מחקר ופיתוח טכנולוגי, כמו גם יכולות ייצור גבוהות. אנסה לפרט על הזווית הישראלית בדגש על עולם השקעות בטכנולוגיות אקלים וכיצד היזמים (והמשקיעים) נדרשים להתאים את עצמם לאקלים ההשקעות ב-2024?
להציג התקדמות מסחרית משמעותית
לפי דוח "אקלים-טק בישראל תמונת מצב 2023" של PLANETech ורשות החדשנות, בישראל פועלים כיום 784 סטארט-אפים בתחום האקלים, מתוכם כ-136 בסגמנט האנרג'י-טק. ב-2022, אחד מתוך שישה סטארט-אפים שהוקמו בישראל היה בתחום האקלים והאקו-סיסטם בכללותו נהנה מהיקף השקעות של כ-2.3 מיליארד דולר באותה שנה, כשמחצית מההשקעות שבוצעו הן על-ידי קרנות ישראליות. תחום האקלים-טק נחשב ליציב יותר בהשוואה לסקטורים אחרים ואנו חווים עלייה מידי שנה בכמות המיזמים בתחום.
עם זאת, לפי סקר שבוצע על-ידי רשות החדשנות, כ-57% מהסטארט-אפים שנשאלו ציינו, כי מימון הינו האתגר המרכזי שלהם; 40% מהמשיבים הוסיפו גם את אתגר ה-Scale-up הטכנולוגי.
ברמת המאקרו - הנפילות בשווקים, תחושת אי הודאות וסביבת הריבית הגבוהה בשוק, שמציעה תשואה בטוחה, יצרו בשנה החולפת הססנות בקרב משקיעי הון סיכון רבים. נוסיף לכך גם את מלחמת "חרבות ברזל" שעוד מוקדם לנתח את השלכותיה על הכלכלה והמשק הישראלי.
בהתאם, לפי דוח "State of Climate-Tech 2023"" המתפרסם מידי שנה על ידי פירמת הייעוץ PWC, השקעות האקלים הגלובליות צנחו בכ-40.5% בשנה החולפת (בהשוואה ל-50.2% בכלל תעשיות הטק). מעבר לכך, חלק מהקרנות העדיפו להתמקד בחיזוק פורטפוליו ההשקעות הקיים וכמות ההשקעות החדשות ירדה גם היא.
החדשות הטובות - נראה שסביבת הריבית עתידה להשתנות ב-2024 ויש סימני התאוששות זעירה בשווקים, ומעבר לכך - יש הרבה כסף זמין ("Dry Powder") להשקעות באקלים-טק. ליתר דיוק, כ-33 מיליארד דולר (לפי דוח CTVC, ספטמבר 2023).
עם זאת, הרף עלה וגיוסי הון לוקחים יותר זמן. באקלים הנוכחי, יזמים יצטרכו להראות "יותר" כדי לגייס כספים. לא די להלהיב משקיעים סביב טכנולוגיה פורצת דרך שתסייע בהפחתת פליטות פחמן וכזו שתציל את כדור הארץ. היזמים ידרשו להציג גם התקדמות מסחרית משמעותית (ביצוע או חתימה על פיילוטים, קידום הסכמי פיתוח משותפים ואף חתימה על הסכמי רכש מותנים).
יזמי אקלים-טק אף יצטרכו להציג כבר בתחילת הדרך תוכנית Scale-up מפורטת לטכנולוגיה: כיצד מפחיתים את הסיכון המדעי ו/או ההנדסי? כיצד יממנו את אתר הפיילוט הראשון? מהי אסטרטגיית הייצור? כיצד נראית שרשרת האספקה? כמו כן, הם ידרשו להעמיק בהוכחת הכדאיות הכלכלית של המוצר אותו הם מפתחים גם בעולם ללא "פרמיות ירוקות", וכן לענות על שאלות כמו אסטרטגיית אקזיט. נדרש לתאם ציפיות בנושא גיוסים עתידיים ואחוזי דילול מקובלים. קחו בחשבון שהאנושות (וגם המשקיעים) צריכים שתרוצו מהר, מהר מאוד, כי 2030 זה ממש מעבר לפינה.
גיבוש סינדיקט משקיעים בינ"ל
בישראל פועל מספר מצומצם ביותר של גופי השקעה באקלים (מעבדות וחממות חדשנות, סטודיו, קרנות הון סיכון ותאגידים). לרוב, משקיעים אלה מתמקדים בשלבי גיוס מוקדמים (Seed). אמליץ על חיפוש אחר "מכפילי כוח" אסטרטגיים ופיננסיים וגיבוש סינדיקט משקיעים בין-לאומי מהצ'ק הראשון, כזה שיידע לתמוך בחברה גם בסבבי המשך בפתרונות הון מגוונים וגם יידע לפתוח דלתות לשווקי יעד ולתעשיות רלוונטיות למיזם.
ה"ניצוץ" היזמי הישראלי, בחיבור לטאלנט המדעי באקדמיות והאקו-סיסטם התומך, מהווים יחד גורם משיכה למשקיעים אסטרטגיים ופיננסים מכל רחבי העולם (יפן, קוריאה, גרמניה, ארה"ב, סינגפור). נסו לשלב סינדיקט המשלב את המשקיע האסטרטגי מקרן הון סיכון תאגידית לצד קרן הון-סיכון "רגילה", היעזרו במשקיעים המקומיים וזכרו כי מדובר באקו-סיסטם קטן יחסית, גם ברמה הגלובלית, וגם כאן "כולם מכירים את כולם".
לסיכום, גם 2024 תהיה שנה של הזדמנויות נהדרות לסקטור האקלים-טק הישראלי. האנושות צמאה לפתרונות - חלקם כבר הומצאו וממחכים למסחור, חלקם עדיין לא. לפי ה-IPCC (The UN Intergovernmental Panel on Climate Change) נדרש להסיר מהאטמוספירה עשרה מיליארד טון של פחמן דו-חמצני בכל שנה עד 2050 כדי להימנע מקטסטרופה אקלימית. מכאן ששוק של טריליון דולר בשנה עדיין מחכה לחדשנות שלכם.
הכותב הוא מנכ"ל דוראל אנרג'י-טק ונצ'רס
