י' עבד במפעל בצפון שנים רבות והוא מנוסה בעבודתו, ובכל זאת, ברגע אחד של חוסר תשומת לב בזמן עבודה עם מכונה כבדה הוא נפצע ואיבד שתיים מאצבעותיו. תורן המוקד של מד"א שקיבל את שיחת החירום היה חובש בהכשרתו, שהבין שמרגע הפציעה מתחיל מרוץ כנגד הזמן להצלת המטופל. החובש הזניק צוות מיחידת האופנועים של מד"א וניידת טיפול נמרץ. במקביל, הנחה את המתקשר לבצע פעולות מצילות חיים במטופל כגון: עצירת דימום ושמירת האצבעות בסביבה מקוררת.
בנוסף, הוא שלח הודעת ווטסאפ למתקשר מתוך מערכת השליטה והבקרה של מד''א וביקש לצלם את היד ואת האצבעות שנכרתו. התמונות התקבלו במוקד בתוך שניות והוקרנו במסכים באופן אינטגרלי. משם הועברו למומחים למיקרו-כירורגיה של כף היד בבתי החולים השונים בישראל. כך, כארבע דקות מרגע הפציעה, קיבלו שלושה רופאים בכירים בבתי חולים שונים את תמונת היד הפגועה וקיימו שיחת וועידה עם צוות מוקד מד"א לבחירת המוסד הרפואי שיקלוט את הפצוע וינתח במהירות האפשרית. נזכיר, שכל זאת התרחש כשצוות מד"א עוד בדרכו למטופל.
כירורג מבית החולים תל השומר אישר שאכן מדובר במקרה בר-טיפול והמליץ לנתח את המטופל בהקדם, וכאן הייתה התלבטות: מצד אחד, המטופל קרוב לביה"ח העמק ויכול להגיע לחדר הניתוח במהירות, ומצד שני ביה"ח תל-השומר מתמחה בטיפול בפציעות טראומה מסוג זה ומסוגל להעניק תמיכה כירורגית מצוינת. כדי להתגבר על מרחק הפינוי הגדול (כשעה וחצי נסיעה) החליט תורן המוקד להזניק את צוות המסוק הצפוני של מד"א ולבצע חבירה בין צוות הקרקע לצוות האוויר בנקודה קרובה.
מכיוון שצוות המיון קיבל את האינפורמציה המלאה מהמוקד הרפואי של מד"א, הם הקפידו להזעיק מרדים, מנתח וצוות חדר ניתוח, וגם מנות דם למטופל. צוות המסוק חבר לצוות מד"א שטיפל בו בשטח, מסר את האצבעות שנשמרו היטב בקירור והמנתח חיבר אותן בהצלחה, כמעט ללא נזק עצבי לכף היד. כיום הפצוע מסוגל להפעיל את ידיו ואצבעותיו כמעט ללא מגבלה, ואף שב לעבודתו.
יכולת איסוף מידע מהירה
מקרה זה מוכיח כיצד הטכנולוגיה המתקדמת פועלת בשירות הצלת החיים, ומסייעת לצוותים במוקד, בשטח ובאוויר בקיצור זמני תגובה ובתקשורת טובה ביניהם לבין בתי החולים, ובזכותה מסוגלים הצוותים להבטיח איכות חיים למטופל ובמקרים רבים גם למנוע נכות.
אז איך הקסם הזה עובד?
מגן דוד אדום (מד"א) פועל בישראל כבר 93 שנה, עוד בטרם קמה המדינה. בסיס הפעילות האיתן מושתת על מערך מתנדבים עצום בעלי הכשרה מקצועית מתקדמת ורוח נתינה הרואית. הניסיון הרב בשטח במגוון אירועי חירום, בהם גם אירועי טרור המוניים, אפשרו לצוותי מד"א לרכוש ידע בניהול אירועי חירום. את הניסיון והידע הם תרגמו לפרוטוקולים רפואיים, שהפכו לשם דבר בכל העולם, בעיקר בכל הקשור בטיפול באירועים רבי נפגעים.
הפרוטוקולים הללו הוטמעו במערכות השליטה והבקרה של מד"א והאופרציה הזאת מתנהלת ביעילות מרשימה, כשהיא מגשרת בין כל הגורמים הרלוונטיים: צוותי מד"א - במוקד, בשטח, במסוק, בבתי החולים - ומוקדי משטרת ישראל, כבאות והצלה, פיקוד העורף, רשות התעופה ועוד ועוד.
את מערכת הפיקוד והבקרה המתקדמת בנו בתוך הארגון עבור הארגון, צרכיו ואנשיו. המערכת פותחה על-ידי צוות מתכנתים "אין האוס" שמכירים את הדנ"א הארגוני ויודעים לתת מענה טכנולוגי לכל בעיה. לדוגמה, את האפשרות לשלוח תמונות מזירת האירוע פיתחו בשל הצורך של צוות המוקד בתקופת האינתיפאדה לזהות את המאפיינים הבולטים של זירות הפיגוע הרבות: סוג הפיגוע (דריסה, דקירה, פיצוץ וכיוצ"ב), כמות הפצועים ומצבם. התמונות ובהמשך גם הסרטונים מהזירות יצרו הבנה טובה יותר של גודל האירוע ואפשרו למוקד לשלוח כמות גדולה של מטפלים לזירות הרבות. לעיתים, עצם הצפייה באירוע בזמן אמת אפשרה לצוות המוקד להבין שמדובר באירוע בעל שתי זירות ויותר, ולשגר במקביל צוותים לשני האירועים. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בפיגוע בשער יפו והמשיך עד לטיילת כשהמחבל דקר אזרחים במנוסתו. אלמלא תמונות מהזירה לא היה ניתן לדעת כי האירוע ממשיך ומתרחב. זוהי דוגמה להצלת חיים המתאפשרת בשל יכולת איסוף המידע המהירה.
מערכות מסונכרנות
המערכת מחוברת למרכזייה, וברגע שנכנסת שיחת חירום, פרטי המתקשר מופיעים מייד על מסך המוקדנים, ומאפשרים להם להתחיל בתשאול את המתקשר והצוותים השולחים. במקביל, המערכת מסוגלת לאתר את המתקשר באמצעות טכנולוגיית GIS ולשלוח את המיקום המדויק לצוותים שכבר נמצאים באמבולנס. השולח יכול לסמן את המיקום במפה ולהשתמש בו על מנת להפנות את הצוותים לכתובת הנכונה.
על מנת להבטיח שכל הפעולות הנדרשות לטיפול במצב חירום רפואי יתבצעו בצורה הטובה ביותר, על המוקדן לעקוב אחר רשימת בדיקה - קבלת השיחה, מתן הדרכה טלפונית, שיגור צוותים וכדומה.
המערכות חייבות להיות מסונכרנות ולכן בכל רכבי מד"א מותקן GPS. ה-GPS מותקן גם באפליקציית "צוות מד"א", המשמשת את מתנדבי "נאמני החיים" ואנשי מד"א, להיענות לקריאות, ומראה את מיקומם בזמן הקריאה על מסך המוקדן. המערכת מטפלת בכ-40,000 מכשירים בכל זמן נתון.
להתרכז בהצלת חיים
בכל רכבי החילוץ של מד"א הותקנו מצלמות לוח מחוונים על מנת לאפשר למוקד לצפות בהזנת וידיאו חיה מהשטח שאת יתרונותיו מנינו קודם. בנוסף, המערכת מחוברת למודול פיקוח על משאבי אנוש ארגוני, ומסוגלת לנהל את ההרשאות של חברי הצוות, החיבור למודול התשלום והמלאי. מערכת השו"ב של מד"א מתרגמת את הנתונים המתקבלים למידע בזמן אמת ושולחת אותם לשולח ולמקבלי ההחלטות הרלוונטיים, תוך הצגת המידע בצורה נוחה. בדרך זו ניתן לנהל אירועי שגרה וחירום באותו הזמן, ולספק מענה רפואי מתקדם למעל מתשעה מיליון ישראלים במדינה.
יתרון נוסף שיש למערכת החכמה הזו, הוא היכולת לספק בזמן אמת דיווח מעודכן על הזירה, לספק למוקדן מספר מדויק של רכבי חילוץ שנשלחו למקום, מספר אזרחים פצועים ומספר אנשים שכבר פונו. זה מאפשר לצוות המוקד לווסת את פינוי החולה בהתבסס על כמות הפצועים וסוגי הפציעות. כל המידע הרלוונטי הזה נשלח במקביל למנהלים באמצעות אפליקציית "צוות מד"א", וכל מנהל גזרה יודע מה מתנהל באזורו, מתי ואיך.
מערכת השו"ב האמינה הוכיחה עצמה בניהול מספר זירות במקביל, ובטיפול באירועים רבי נפגעים, כשמרבית העבודה נעשית מאחורי הקלעים, במוקד 101. יכולת העברת האינפורמציה בתוך הארגון הכוללת את הנעשה בזירה, בדרך אליה וממנה אל בית החולים מאפשרת לצוותי מד"א להתמקד בביצוע עבודה ללא דופי ולהתרכז בדבר שהם עושים הכי טוב: הצלת חיים.
שיתוף פעולה בינ"ל
מערכת השליטה והבקרה המתקדמת של מד"א מעוררת עניין בעולם. בחודש אוקטובר האחרון הציג מד"א את תוכנת הזנקת הצוותים שלו לארגוני הצלה מארה"ב בתערוכת הצלה בניו ג'רזי. ארגון הצלה דרום פלורידה, שהתמודד השנה עם אירוע רב נפגעים מתמשך לאחר קריסת הבניין בפאלם ביץ', החליט לאמץ גרסה של מערכת השו"ב ואת תכנית ניהול הצוותים של מד"א.
"אין דומה למערכת זו מבחינת השימוש בבינה מלאכותית ולמידת מכוונה. המערכת מסוגלת להפנות משאבים מצילי חיים - צוותי חירום, פראמדיקים, אמבולנסים וציוד אחר - לזירת חירום", אמר עידו רוזנבלט, מנהל מוקד הלאומי של מד"א ובעצמו פראמדיק המפקח על טכנולוגיית הזנקת הצוותים.
מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין, מוסיף: "מד"א כארגון ההצלה הלאומי רואה לעצמו חובה לשתף פעולה עם ארגוני הצלה בארץ ובעולם, ושמח לחלוק את היכולות והידע הטכנולוגי המתקדם שפותח בארגון למטרת הצלת חיים. מודל העבודה שלנו נבנה מתוך צורך, לאחר ניהול אין-ספור אירועי טרור, זירות רקטות ואירועי חירום המוניים. המערכת מוכיחה את יעילותה באופן יום-יומי באירועי שגרה וחירום, ואנו בטוחים כי תסייע להצלת חיים גם בקרב ארגוני הצלה אחרים ובעולם כולו".
ממשיכים לצמוח
מגן דוד אדום נוסד בשנת 1930 כדי להציל חיים בישראל. הארגון גדל מאז ליותר מ-30,000 חובשי רפואת חירום ופרמדיקים, מתוכם 27,000 מתנדבים. הארגון מפעיל צי של 1,300 אמבולנסים, 600 אופנועים רפואיים ושני מסוקי טיפול נמרץ. חובשים ופרמדיקים מוסמכים מקבלים את שיחות החירום במוקד הלאומי 101 בתוך ארבע שניות, ומציעים הדרכה מצילת חיים בזמן שהם שולחים עזרה. כונני התגובה המיידית של מד"א, באופנועים, רכבים חשמליים, טרקטורונים ועוד מגיעים ראשונים לזירות אירוע ביותר מ-91% מהמקרים. בשנת 2021 בלבד, מגן דוד אדום נענה ליותר מ-700,000 קריאות חירום וסייע בקבלת לידה של 972 תינוקות.
שנים של מגפת קורונה וסבבי הסלמות בלתי פוסקים מביאים את צוותי המחשוב של מד"א לרזולוציות חדשות הנוגעות לטיפול בחולים ולניהול מצבים מורכבים, והם עמלים על פתרונות נוספים, וחדשים, לכל אירוע. מה שבטוח, הפיתוחים הללו יסייעו להצלת חיים בישראל ומעבר לה, בשגרה ובחירום עם ניסיון מוכח, קבלות בשטח ומוטיבציה בלתי פוסקת.
