מדדי החדשנות העולמיים מצביעים בשנים האחרונות על ירידה איטית אך עקבית במעמדה של ישראל כאומה של חדשנות טכנולוגית. כך למשל, מדד החדשנות הגלובלי של ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) מראה שישראל ירדה למקום ה-15 בדירוג העולמי לשנת 2021, לאחר שכבר מיקמה את עצמה במקום העשירי ב-2019. גם מדד החדשנות העולמי של בלומברג הראה כי ישראל דורגה במקום השביעי ב-2021, ירידה של שלב אחד לעומת השנה שקדמה לה. שגיא דגן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשות החדשנות, לא מתנער מהנתונים, אך מנתח אותם מתוך ראייה מאוזנת יותר: "הדירוגים הללו קשורים גם לעולמות שמחוץ להיי-טק, כמו למשל רמת הדיגיטליזציה של המשק כולו ושל השירותים הממשלתיים בפרט. שם עוד יש לנו מה לעשות כמדינה. אני מאמין שתפקוד הממשלה ואיכות התשתיות עומדים בפני שיפור ניכר בעקבות כניסת הדור החמישי בסלולר ופריסת הסיבים, וזה עוד יבוא לידי ביטוי בשיפור המדדים של ישראל. מה שמדאיג הוא שמדינות אחרות נושפות בעורפנו ומתקדמות מאוד במרוץ הטכנולוגי".
עניין נוסף שמדאיג את דגן הוא הפער הגדול בין ההיי-טק ליתר ענפי המשק, פער שהולך ומתרחב ככל שההיי-טק הופך להיות מנוע הצמיחה המרכזי ואולי גם היחידי של כלכלת ישראל. "אין לנו כבר תפוזים, הפוספטים והגז מתכלים, וההיי-טק הוא כיום הקטר היחידי שנשאר. הוא מהווה 15% מהתוצר ואחראי ליותר ממחצית היצוא, אך מועסקים בו רק כ-10%-11% מהעובדים במשק ואין בו מספיק נשים. אנחנו חייבים לייצר עוד מנועים ומסלולים ועוד דלק לצמיחת ההיי-טק.
"זה מחייב אותנו גם לדאוג שיהיה יותר חיכוך בין ההיי-טק לבין יתר ענפי המשק, בעיקר עם משרדי הממשלה, התשתיות הפיזיות והחלקים הלא טכנולוגיים בכלכלה. חיבור כזה יוצר WIN SITUATION-WIN שבו כולם מרוויחים. כך המשק כולו יתקדם וזה ייצר לנו יתרון יחסי".
לפי מספר דוחות ציבוריים יש ירידה עקבית במספר הסטארט-אפים שנפתחים בישראל מידי שנה. בהנחה שהם מחוללי חדשנות, זה לא מדאיג אותך?
"גם כאן צריך לנתח את הנתונים בצורה רחבה. צריך לזכור שהיו שנים בהם היה קל יחסית להקים סטארט-אפים חדשים. זה היה עידן של השקת הטלפונים החכמים, האינטרנט הסלולרי והענן שהגדילו מאוד את מהירות הגלישה. מה שאנחנו רואים בנתונים זה ירידה בעיקר בסטארט-אפים שקשורים למדיה החברתית ולרשתות החברתיות ופחות בתחומים שבהם אנחנו תחרותיים.
"מה שמטריד אותנו הוא שאנחנו לא יודעים מהו המספר האופטימלי ומהו המספר המינימלי של סטארט-אפים, ולכן, בגלל שאנחנו לא יודעים להעריך את המספרים הללו אנחנו עוסקים בניהול סיכונים. כי מהו מחיר הטעות? אם נשקיע 100 מיליון שקלים על הנבטה של תחום מסוים והוא ייכשל - אז אנחנו יודעים מה הנזק המדויק. אבל אם לא נשקיע את הכסף הדרוש בתחום שאחר כך יגדל ויצמח, אנו נשלם באחוזים בתוצר, שזהו מספר הגדול פי-עשרות מונים מאותה השקעה. אנחנו מדברים על החמצה של עשרות מיליארדים. ולכן, עדיף לתת דחיפה להנבטה גם אם לא בטוחים בה וגם אם בסוף 70% מהחברות לא יצליחו ולא יגיעו למכירות".
פתרונות טכנולוגיים לאתגרי הבריאות
שגיא דגן אחראי במסגרת תפקידו על התכנון האסטרטגי, המחקר הכלכלי והניתוח הפיננסי ברשות החדשנות, לצד קידום החדשנות המדינתית באמצעות רגולציה טכנולוגית ומדיניות ממשלתית, וכן על קידום מיזמי חדשנות טכנולוגית משבשים ומשני מציאות בישראל. במסגרת תפקידיו ברשות החדשנות הוא הוביל בשנים 2017 עד 2021 השקעות בהיקף של מעל ארבעה מיליארד שקלים בחברות במגוון תחומי טכנולוגיה, תוך מיקודן בחברו הזנק בשלבים מוקדמים, והקים את תכניות הפיילוטים והמיזמים משני המציאות המשותפות עם כתריסר משרדי ממשלה. במהלך משבר הקורונה בשנת 2020 גיבש והוביל את השקעות הרשות במסגרת הערוץ המהיר ואת המהלך האסטרטגי לחיבור המשקיעים המוסדיים הישראלים להשקעות בהיי-טק.
כמי שהיה ממובילי יישום החדשנות במדיניות הממשלה ובפרויקטים גדולים ולאומיים דוגמת גיבוש והקמת התוכנית הלאומית לתחבורה חכמה ותחליפי נפט במשרד ראש הממשלה, אני תוהה האם לממשלה יש מדיניות חדשנות קוהרנטית ומהו התפקיד שלכם, כסוכנות ביצוע ממשלתית, במסגרת אג'נדה זו?
"קודם כל, לממשלה יש בהחלט אג'נדה של טיפוח חדשנות. אנחנו כממשלה מסתכלים על ההיי-טק בראייה רחבה ומנתחים מהם התחומים שקשה ומסוכן להיכנס אליהם ומסייעים ליזמים הפרטיים לחדור אליהם. שנית, ההצלחה של ההיי-טק היא הצלחה של השוק הפרטי. אנחנו לא אומרים לשוק במה להשקיע, אלא רק מניחים את התשתית ומקטינים את הסיכון בתחומים שהשוק מצביע עליהם. דבר נוסף, אנחנו פועלים לאפשר לחברות טכנולוגיות להרחיב את הפעילות שלהן כך שהן יצמחו, יפעלו גלובלית ויגייסו עוד עובדים ומתחומים נוספים ולא רק מתכנתים. אי אפשר שכולם יהיו מתכנתים, מה גם שכמותם מוגבלת. חברה שמרחיבה את פעילותה זקוקה לבעלי מקצוע נוספים כמו אנשי תפעול, אופרציה, ייצור, כספים, שיווק ועוד, וזה מאפשר לה לגייס עוד אוכלוסיות ולא רק בעלי חמש יחידות מתמטיקה, או בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות. גם זה חלק מהתפקיד שלנו לדאוג לגיוון ההיי-טק".
דיברת על הגברת החיכוך בין ההיי-טק לבין יתר ענפי המשק. אתה יכול לתת דוגמאות לעשייה בתחום זה?
"אתן לך דוגמה שאני גאה בה בתחום ה Health-tech. בתחום זה הצלחנו לחבר בין סטארט-אפים לבין ארגוני בריאות וליצור חיבור מאוד מעניין ביניהם, שדן בצרכים, בבעיות ובאתגרים של ארגוני הבריאות מצד אחד, וביכולת של חברות ההזנק הישראליות לתת להם פתרונות טכנולוגיים כמענה לאותם אתגרים, מצד שני. נוצר שיח צמוד, פתוח ומהיר שעובד בישראל טוב מאוד. נדמה לי שרק אצלנו אפשר להושיב יחד רופא, מתכנת, איש כספים ואיש תפעול ושתהיה זרימה ביניהם והם יבנו ביחד סטארט-אפ שיוכל לגייס כספים ולהצליח. ברמת המאקרו כולם מרוויחים מהחדשנות שנוצרת ואנחנו יוצרים להיי-טק עוד מנוע צמיחה".
מיזם הרחפנים הלאומי
דוגמה אחרת שמספק דגן לקוחה מעולמות התחבורה החכמה: "נקטנו בתחום זה במספר מהלכים שנועדו לחבר בין עולמות התחבורה המתקדמים לצרכים של המשק, תוך ביצוע קפיצת מדרגה רגולטורית. המטרה היא להתאים את המערכת ליכולות הטכנולוגיות החדשות בתחום זה. למשל של טכנולוגיות אוטונומיות. זה הוליד מיזם רחפנים מרשים מאוד שעכשיו מוארך לשנתיים נוספות".
זה מחייב פירוט.
רשות החדשנות פרסמה באחרונה קול קורא, שני בסדרה, במסגרת מיזם הרחפנים הלאומי, שמטרתו לאפשר הפעלת שירותים שונים באמצעות הכלים המעופפים הללו. בקול הקורא השני, רשות החדשנות מגדילה את טווחי הטיסה מהפיילוט הראשון ואת נפח המטענים שיוטסו על גבי הרחפנים לעד 150 ק"ג. החברות שייבחרו להשתתף בפיילוט יצטרכו לבצע הוכחת יכולת של ביצוע טיסות במרחבים אוויריים שונים. זאת, בעוד שבפיילוט הראשון חלק מהטיסות היו במרחב אווירי תחום שהוקצה לכל מפעיל שהשתתף בו. כמו כן, הן יקבלו תמיכה כספית בשיעור של 50% מהוצאות המו"פ שהן ביצעו לצורך הפיילוט. חשוב על היקף התכנון והסנכרון שזה חייב, כולל בין רשויות רגולטוריות שונות, שהן מטבען ארגונים שמרניים. הצלחנו לצקת לתוכן חדשנות".
האוטובוסים האוטונומיים יביאו לשינוי פני המדינה
עוד מיזם שדגן גאה בו במיוחד הוא פרויקט האוטובוסים החשמליים האוטונומיים, שלפי הערכתו ינועו על הכבישים כבר ב-2024-2025: "בינואר האחרון יצאנו בשבע סדרות של ניסויים שיסתיימו בעוד שנתיים. המטרה היא להגיע לאוטובוס חשמלי אוטונומי לגמרי, בלי נהג, שנע על נתיבי תחבורה ציבוריים, עוצר בתחנות ומבוקר מרחוק. זה אוטונומי ברמה 4. איילון מאסק הולך על רמה 5 ולא ברור מתי זה יקרה".
אני מנסה לדמיין את המשמעויות.
"המשמעויות הן אדירות עד כדי שינוי פני המדינה. לא פחות. כיום, 70% מההוצאות של חברות האוטובוסים הן על שכר הנהגים, כאשר 60%-70% מהן מסובסדות על-ידי המדינה. זה ייתר את הצורך בנהגים, שממילא קשה להשיג, ויאפשר להשקיע באוטובוסים עצמם. בכל העולם עוסקים בפיצוח האתגר של יחס נוסעים לנהג. זה גם יאפשר להגדיל את צי האוטובוסים, יגביר את התדירות, הזמינות והרישות שלהם ויוריד רכבים פרטיים מהכבישים. זה יגדיל את העיור, ישטיח את פליטות הפחמן ויקטין את יוקר המחיה. אני מדבר על שינויים טקטוניים. כמובן הכל בתנאי שזה יעבוד".
זה נעשה בשיתוף חברות התחבורה הציבורית הקיימות?
"כן, בפיילוטים משתתפות ארבע קבוצות שכוללות את מפעילי התחבורה הציבורית. אני רוצה להגיד בהקשר זה דבר מפורש: מי שלא יהיה שם לא יהיה קיים. מי שלא נכנס לתחום האוטונומי ימצא את עצמו בעתיד בבעיה".
מה זה מלמד עליכם כרשות?
"שאנחנו לא תומכים ב'עסקים כרגיל', אלא בחדשנות משבשת. שאנחנו משקיעים בפתרונות בחזית הטכנולוגיה. שאנחנו יכולים, יחד עם גופים ממשלתיים אחרים, לקחת סיכונים ולחשוב לטווח ארוך. אלה לא דפוסים טריוויאליים בהתנהלות ממשלתית. יש קושי אינהרנטי לייצר חדשנות בתוך הממשלה, או לחבר את חברות מהתעשייה המסורתית לחדשנות טכנולוגית. קח גוף כמו רשות התעופה האזרחית. אנחנו מאוד גאים שהיא נרתמה לנושא הרחפנים, כלומר מטמיעה כלי חדש שיורשה לטוס באזורים אוויריים שחלקם סגורים, זה לא עניין של מה בכך".
מחשוב קוונטי וביולוגיה סינתטית
לדגן יש משנה סדורה לגבי גבולות הגזרה של הממשלה כמקדמת חדשנות. "אנחנו הולכים על מודל של מדינות קטנות ומפותחות הדומות לגודל שלנו: לתת לתעשייה לפעול במגוון של תחומים ולא להנחות אותה. זה מאפשר לתחומים חדשים לצוף ומאפשר לכוחות השוק לפעול, כאשר הממשלה מסייעת בתמיכה בסיכון ובהנחת תשתיות. אנחנו פועלים בשלבים המוקדמים ובתחומים שבהם הסיכון הוא גבוה. קח למשל את נושא הפינטק או הפודטק שצמחו מלמטה. אם היינו תומכים רק בסייבר או בתוכנות ארגוניות והיינו קובעים את המגמות בשוק, הם לא היו מתרוממים".
איזה תחומים טכנולוגיים אתם מזהים כיום כבעלי פוטנציאל צמיחה?
"קודם כל נושא המחשוב הקוונטי. אנחנו משקיעים שם בתשתית שלא תוכל לקום לבדה, מאגמים תקציבים ומקדמים את הרגולציה. זה ישפיע גם על עולם התקשורת. תחום נוסף הוא הביולוגיה הסינתטית, שמדבר על חיבור של תוכנה, חומרה וסנסורים למימדים הביולוגיים. ישראל טובה ברב-תחומיות. אנחנו מסייעים בהקמת מעבדה ששום חברה פרטית לא תקדם בעצמה כי מדובר בתשתית יקרה. המעבדה תייצר נגישות הן לחוקרים והן ליזמים וגם לחברות קיימות. אנחנו תומכים גם בנושא הקיימות והאקלים, כי שם המורכבות והסיכון הם גבוהים. בתחומים כמו אנרגיה, מים, חקלאות, מזון ותחבורה בת-קיימא. צריך כאן יותר ניסויים ולקצר את זמן ההגעה לשוק".
זה יהיה כלכלי?
"כאשר אנחנו מנתחים את השוק אנחנו מעריכים שמדובר בהשקעה כדאית, כי במסגרת ההתמודדות עם התחממות כדור הארץ, ברור שלא יקומו תחנות פחמיות חדשות מצד אחד, ומצד שני יוטל מס על פליטות פחמן. במקביל יוענקו הטבות משמעויות לטכנולוגיות אקלים כך שיהיה כאן שוק משמעותי. אני מאמין שטכנולוגיות סביבתיות יגיעו לצמיחה פנומנלית ולכן מי שמסתכל לטווח הארוך יכול לקחת כאן סיכונים. התשואה על ההשקעה תהיה גבוהה".
דיברת על הפודטק.
"אנחנו משקיעים בכל המנעד של תחליפי בשר: מתורבת, פרמנטציה, תחליפים מן הצומח. גם כאן אנחנו תומכים ולא אומרים לשוק מה כן ומה לא. יש התפתחות יפה בתחום זה עם חממות, קהילת יזמים, השקעות וחיבור לאקדמיה. האתגר המרכזי הוא להתאים את תוצרי הפודטק לחיך האנושי: ריח, טעם, טעמי לוואי. בסוף, מזון זה דבר תרבותי וצריך לקחת בחשבון גם את השונות. מה שחסר בתחום הוא תשתיות משותפות ורגולציה מתאימה. צריך לצבור עוד מומחיות, לבצע את קפיצת המדרגה ולתת תשובות לשוק. צריך לרכז מאמץ ולייצר רגולציה אפקטיבית. המטרה היא להעביר את כל התחום לשלב הבא ולבצע סקייל משמעותי".
מה הציפיות שלך מהממשלה החדשה?
"יש לי ציפיות כאזרח שהממשלה תביא לקידמה טכנולוגית. ההשראה צריכה לבוא מספרו של הרצל 'מדינת היהודים'. הרצל הוקסם מהטכנולוגיות החדשות בתקופות וסבר כי באמצעותן ניתן לפתור את בעיית האנושות ובעיית היהודים בכלל זה. אני מצפה שהממשלה תיקח סיכונים ותצעיד את המשק קדימה. אני מצפה זאת גם מהדרג המבצע וגם מהדרג הנבחר, אך גם מהאזרחים שיידרשו זאת מהממשלה".
בשיתוף רשות החדשנות
