שנת 2022 לא היתה שנה מוצלחת במיוחד להיי-טק הישראלי. מגמת הפיטורין שהחלה במחצית השניה של 2021 התחזקה, כאשר ההערכות הן שחברות ההיי-טק כבר פיטרו כ-11,000 עובדים והתחזיות הנוכחיות ל-2023 לא מעודדות במיוחד. אבל כשמנסים לבור את המוץ מן התבן, תמונת המצב שמצטיירת אינה גרועה כל כך.
במידה רבה, המשבר הנוכחי במגזר ההיי-טק היה צפוי והוא אינו מתרכז בישראל בלבד. בעקבות הקורונה והרצון של מדינות רבות לצאת מהמשבר הכלכלי שהמגפה הביאה עימה, הבנקים המרכזיים במדינות רבות שמרו על ריביות כמעט אפסיות לאורך תקופה ארוכה. אחת המשמעויות של ריבית אפסית, היא יותר כסף פנוי להשקעות בהיי-טק ועלות כמעט אפסית של התמנפות באמצעות לקיחת הלוואות לצורך השקעות כאלה. ואמנם, בשנת 2021 היקף ההשקעות בהיי-טק הישראלי הגיע לשיא של 26מיליארדי דולרים.
הבעיה היא שכשעלות הכסף זולה, השוויים לפיהם משקיעים בחברות היי-טק עולים מאוד, וגם סטארט-אפים עם מודלים עסקיים מפוקפקים מצליחים לגייס כסף. במקביל, חברות היי-טק שגייסו כסף רב העסיקו יותר ויותר עובדים במשכורות גבוהות. אם כל זה לא היה מספיק, חברות היי-טק רבות ניצלו את הגיאות בשוק ההון להנפיק את עצמן לתוך שלד בורסאי (Spac) וגייסו בתהליכים מקוצרים כסף רב, שגם הוא תועל להעסקת עובדים במשכורות גבוהות ולהוצאות מנופחות על מסיבות ראוותניות, נסיעות לחו"ל, מטוסים פרטיים ועוד.
בשוק בו קיים חוסר במתכנתים ומהנדסים מוכשרים המשכורות עלו באופן חד והתחושה הייתה, כבר במהלך 2021, שמשהו כאן אינו בר-קיימא. היה ברור מאוד שהשוויים שבהם סטארט-אפים וחברות יוניקורן נסחרים אינם ריאליים, ושבשלב כלשהו השווי ייחתך. חברות רבות לא תוכלנה לעמוד בתחזיות ואז יתחילו פיטורים וקיצוצים שונים.
פועל יוצא של הכסף הזול שזרם לשווקים, בחסות הריביות הזולות, היה עליית מחירים עולמית (שגם לובתה בבעיות בשרשראות אספקה גלובליות) ואינפלציה. התגובה של בנקים מרכזיים רבים, כולל בנק ישראל, היתה העלאות ריבית שהפכו את עלות הכסף ליקרה יותר. העלאות אלו לא רק האטו את היקף ההשקעות בחברות היי-טק, אלא גם גרמו להאטה במכירות של חברות רבות שאינן קשורות למגזר. כשזו הגיעה, התחילו לפטר עובדים.
חגיגת השכר תפסק
הסיבה שלא באמת צריך להיכנס להיסטריה מהמצב הנוכחי בהיי-טק היא שההיסטוריה מראה שמשברים כאלו חוזרים על עצמם. משבר הדוט. קום, לפני כ- 20 שנה, נגרם מסיבות שונות, אך גם הוא התבטא בכסף רב שזרם לחברות היי-טק, השקעות בסטארט-אפים עם מודלים עסקיים לא ברורים ושכר גבוה ששולם לעובדים. כל זה עד שחלה התפכחות בשוק ונעצרה חגיגת ההשקעות בהיי-טק. באותה תקופה מדד הנאסד"ק ירד כ- 80%, חברות היי-טק רבות נסגרו והיה גל פיטורים גדול במגזר. עם זאת, חברות ההיי-טק שכן היו להם מודלים עסקיים בריאים צלחו את המשבר וחלקן פועלות בהצלחה עד היום (למשל צ'קפוינט, מובילאיי וחברות אחרות).
גם במשבר הנוכחי, ככל הנראה, השוויים של חברות היי-טק רבות ימשיכו לרדת ונמשיך לראות פיטורי עובדים בתקופה הקרובה, אבל גם אם הרבה חברות היי-טק תסגרנה - כי ככל כנראה לא הייתה הצדקה לקיומן מלכתחילה – הרי הטובות שבהן, להן יש מודלים עסקיים מוצלחים, תצאנה מחוזקות יותר מהמשבר. יתר על כן, השינוי בשוק העבודה והפסקת המצב הלא בריא בו עובדים מיומנים יכולים לקבל כל משכורת אותה הם מבקשים, לצד מסיבות ראוותניות ונסיעות לחו"ל של חברות שאינן ממש רווחיות, רק אמור לשפר את מצבן של חברות ההיי-טק הישראליות. במילים אחרות, כמו שבמשבר הדוט. קום נדרש היה תיקון על מנת לאפשר צמיחה מחודשת של מגזר ההיי-טק, גם עכשיו נדרש תיקון כזה.
למעשה, ההיי-טק הישראלי מגיע למשבר הנוכחי במצב הרבה יותר טוב מאשר הוא נכנס אליו במשבר הדוט. קום. בתחילת שנות ה-2000 פעלו בארץ בעיקר חברות סטארט-אפ קטנות ללא מכירות, או עם היקפי מכירות נמוכים. אפילו חברות ההיי-טק המוצלחות יותר (למשל אינדיגו, טכנומטיקס, גיוון אימג'ינג ואחרות) לא הגיעו למכירות של מעל 200 מיליון דולר. מרבית החברות האלה העסיקו בעיקר עובדים טכנולוגיים ולא התנהלו כחברות "שלמות". במקרים רבים היעד של חברות ההיי-טק היה להימכר במחיר הכי אטרקטיבי שאפשר וזאת לחברה רב-לאומית גדולה. היום פועלות בארץ חברות היי-טק רבות שמתנהלות כחברות שלמות, כמו סימילרווב, איירון סורס, טיפלתי, וויקס ולמונייד. חברות אלו, שבעגה הפופולרית נקראות יוניקורנים (חברות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר), מתנהלות כחברות שלמות ומעסיקות עובדים רבים במקצועות הצמיחה (מקצועות מסחור טכנולוגיה כמו שיווק, תמיכה, ניהול מוצר ועוד).
חברות שלמות יותר עמידות למשברים
במידה רבה, ב-20 השנים האחרונות ישראל עברה תהליך בריא מאוד, בו הפכה ממדינת הסטארט-אפ (startup nation) למדינת הסקייל-אפ (scaleup nation). הניסיון שצברו עובדים ומנהלים רבים בהקמת חברות סטארט-אפ ובעבודה בחברות רב-לאומיות, יחד עם התבגרות שוק ההון סיכון, איפשרו לחברות היי-טק ישראליות רבות להתפתח באופן עצמאי ולבסס פעילות עסקית גלובלית, שמנוהלת בעיקרה מישראל. אמנם אנחנו עדיין לא רואים חברות היי-טק ישראליות שמוכרות בעשרות מיליארדי דולרים, אבל ישנן יותר ויותר חברות שמוכרות במיליארדי דולרים ואם הן תמשכנה לצמוח, מגזר ההיי-טק יהיה משמעותי למשק הישראלי עוד יותר מאשר הוא היום (בשנת 2021 עמד היקף הייצוא בענף ההיי-טק על 45% מכלל הייצוא של ישראל).
יתר על כן, חברות שלמות הן יותר עמידות למשברים וגם אם בטווח הקצר השוויים שלהן נחתכו והן נאלצו להיפרד מחלק מהעובדים שלהן, רובן תמשכנה לפעול, תוך כדי שהן דואגות להתנהל בצורה שקולה יותר, לשלם משכורות סבירות יותר ולהיות יותר ממוקדות רווחיות.
הכותב הוא דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן
