רבות דובר בחודשים האחרונים על בועת ההיי-טק הנוכחית, שהחלה בהתרסקות של מניות הביג-טק המובילות, מזום ועד מטא, המשיכה בקריסה של מניוק טק ישראליות (מישהו אמר SPAC?), ונותנת את אותותיה כעת, בחמת זעם, בדמות פיטורים המוניים, בעולם וגם בישראל. הקונצנזוס ברור - שילוב של כסף זול, מחסור באפיקי השקעה, ערמות של כסף שהושקעו בקרנות הון סיכון, ותרבות של צמיחה בכל מחיר, ללא אפיק של רווחיות, הובילו את הענף למשבר קשה.
אבל יש עוד פן של הסיפור, שפחות דובר, אולי כי זוהי אמת שלא נעים לומר אותה, אבל היא בכל זאת חייבת להיאמר, כי יש עוד גורם בסיפור הזה, מעבר לתנאי השוק ומעבר לאסטרטגיה של הקרנות הגדולות - הגורם האנושי. בני אדם, מנהלים, מייסדים ומשקיעים שיחקו משחק מסוכן מאוד, שהגיע לשיא של גרוטסקיות בשנת 2021. זהו משחק של הערכות שווי מנופחות, של גיוס עובדים בהיקפים חסרי אחריות ושל שפיכת כספים ללא שום אחריות פיסקאלית.
אני זוכר עוד ב-2018, כאשר חברות היו מקבלות הערכות שווי הגיוניות, שתואמות את ההכנסות שלהן. חברה שהגיעה למעמד יוניקורן, הייתה חברה עם הכנסות משמעותיות מאוד, עשרות מיליוני דולרים של הכנסות שנתיות חוזרות (ARR), לכל הפחות. אבל בשנתיים האחרונות היינו עדים לחברות עם הכנסות מזעריות, שזוכות להערכות שווי עצומות. זה לא מקרי וזה לא נעשה בטעות. קרבות אגו בין קרנות ובין יזמים, מלחמות על טאלנטים ומנהלים בכירים, ויוהרה של ענף שמרגיש שהוא נמצא בשיאו של תור הזהב, הובילו לניתוק מוחלט מהמציאות. גישת ה-Fake it till you make it הפכה למנטרה הלא מדוברת של ההיי-טק, מתוך תפישה לפיה "יום אחד נדביק את הערכת השווי שלנו".
במקביל, ובמידה מסוימת בכדי להצדיק את סבבי הגיוס הענקים, חברות שלא עמדו ביעדי הצמיחה הפיננסיים שלהם, החלו לנפח את הצמיחה במקום בו יש להם שליטה - כוח אדם. וכך הפכה צמיחת ה-Headcount לדרך של יזמים ומשקיעים לסמן לשוק: "תראו, אנחנו גדולים וחזקים, ואחנו בונים חברת ענק". ראינו למשל חברות שמגייסות עובדים ללא קשר להכנסות שלהן ובהתבסס נטו על כספים שגויסו. ואם לא די בכך, התפתחה כאן תרבות של שפיכת כספים על מסיבות ראוותניות עם סלבס, על סרטוני מעסיק עם קומיקאים ועל טיולי חברה למלדיביים, מה שהפך בסוף (בצדק) לפרודיה ב"ארץ נהדרת". ואני אגלה לכם סוד - אצלנו ב-CHEQ יש מאות עובדים מהטובים ביותר בענף, ואני מבטיח לכם שאין להם עניין בהופעות של עומר אדם בגני התערוכה, ולא בברזי ראמן בקפיטריה. מעניינת אותם עשייה משמעותית, אתגר, עבודה עם אנשים מצוינים, הישגיות וחדשנות, והם רוצים לעבוד בחברה שלצד הצמיחה, יש בה יציבות ומנהיגות אחראית.
מה שקרה בשנים האחרונות בענף עומד בניגוד כמעט גמור לערכים הללו, והתוצאה של האגו, היוהרה והניתוק מהמציאות? קריסה של מניות, עצירה של השקעות, חוסר אמון של השוק והכי חמור, פיטורין של עשרות אלפי עובדים תחת מעטה של ״אופס, גייסנו יותר מדי אנשים, עכשיו אתם צריכים ללכת הביתה״. רק בשבוע שעבר ראינו דוגמא נוספת להתנהלות כזו, כאשר חברה ישראלית שלא מזמן גייסה סבב ענק בהערכת שווי עצומה, פיטרה לפתע 200 עובדים, ומיד אחרי זה סגרה עוד סבב גיוס עצום. ולטיליות שכזו היא הגורם המרכזי לחוסר האמון שהולך וגובר בתעשייה.
בניית חברה זה מרתון ולא ספרינט
אז מה צריך להשתנות כדי שבועה כזו לא תתנפח לה שוב? התרבות. התעשייה זקוקה למידה של צניעות ואיפוק. נכון, האמביציה לשנות סדרי עולם ולבנות דברים גדולים היא קריטית להצלחת ענף ההיי-טק, בייחוד בישראל, אבל לא ייתכן שאגו ומלחמות כבוד יובילו את אסטרטגיית הצמיחה של חברות שרוצות להיות כאן גם עוד 15 ו-20 שנה.
במקום צמיחה אדירה בכל מחיר, גיוסי עובדים מאסיביים ובזבזנות חסרת אחריות, התעשייה צריכה לאמץ תרבות מחושבת יותר. כזו שעדיין שמה בחזית את החדשנות והתעוזה, אבל משאירה מאחור את השחצנות והיוהרה. המשמעות היא לתכנן יעדי צמיחה צנועים יותר עם מדדים עסקיים בריאים וברי-קיימא. לדרוש ממעט עובדים להשיג הרבה, ולא מהרבה עובדים להשיג מעט. להשקיע בפיתוח עובדים ולא במסיבות ראוותניות. להבנות תרבות של אחריות פיסקאלית וקצב שריפת מזומנים שפוי. לחתור לעצמאות, במקום להיות תלויים לחלוטין בהזרקות מזומנים מקרנות. והכי חשוב, להבין שבניית חברה זה מרתון ולא ספרינט – ואמנם צריך לזוז מהר בעולם ההיי טק – אבל אי אפשר לעשות זאת במנותק מהמציאות.
ועם כל זאת, אסיים בטון אופטימי. זוהי שעת למידה עבור ההיי-טק העולמי, ובייחוד בישראל. יש כאן את החומר האנושי האיכותי בעולם, יש פה תעוזה, יצירתיות ויזמות שבנו ענף לתפארת מדינת ישראל, ויש פה כמות של ידע וניסיון בבניית חברות שאין כדוגמתו בעולם, מחוץ לעמק הסיליקון. ההצלחה עלתה לראש, והמחיר הוא מחיר אמיתי. אבל התעשיה תצא מחוזקת, כל עוד היא תשכיל לשמר את העשייה החיובית ולהיפטר מהאגו והיוהרה. אני אופטימי שזה אכן מה שיקרה, אבל 2023 חייבת להיות שנת "ירידה לקרקע" ובנייה מחדש של יסודות תרבותיים ושל צורת התנהלות.
ניפגש ב-2024 ונראה אם אכן קרה השינוי. ועד אז, שתהיה שנה של צמיחה בריאה, שפויה ונכונה.
הכותב הוא מייסד-שותף ומנכ״ל חברת הסייבר CHEQ, מובילה עולמית בתחום ה-Go-to-Market Security המפתחת מערכות המגנות על מערכי שיווק ומכירות, אתרים, סחר מקוון ודאטה, מפני בוטים, משתמשים מזויפים והונאות.
