המשבר הכלכלי בעולם, שמתבטא, בין היתר, בחוסר יציבות בשווקים הפיננסיים, אינפלציה, שגוררת העלאות ריבית חדות ותכופות ברחבי העולם, חששות למיתון לצד האינפלציה ועוד, בשילוב ההשלכות של משבר האנרגיה הגלובלי, ששורשיו נטועים במלחמה המתמשכת בין רוסיה ואוקראינה, מזעזעים את תעשיית ההיי-טק העולמית בכלל ואת ההיי-טק הישראלי בפרט.
לאחר עשור של צמיחה מתמשכת, תעשיית ההיי-טק נפגעה מההאטה הכלכלית הזו באופן קשה יותר מענפים כלכליים אחרים ונמצאת בעיצומו של משבר מתגלגל. הכותרות בעיתונות על צמיחת יוניקורנים, הנפקות חדשות וגיוסי הון לפי שווי חברה חלומי - שהיו נחלתנו במהלך השנים האחרונות ובמיוחד בשנה שעברה - התחלפו בידיעות חדשותיות על חברות שמפטרות עובדים ומקצצות בהוצאותיהן, לצד חברות לא מעטות שסוגרות את פעילותן. הסיבה המרכזית היא צמצום משמעותי של מקורות המימון לסטארט-אפים ולחברות בוגרות שהיו זמינים באופן רחב ונדיב בשנים האחרונות, וקשיים לגייס מימון המשך בתנאים שהיו קיימים עד לאחרונה. המסר שקרנות הון סיכון משדרות כיום לחברות הוא ברור: עידן העודף הסתיים והמייסדים צריכים לשים בצד את חלומות החד-קרן שלהם ובמקום זאת לשאוף ליצור חברות חזקות ועמידות שיכולות לשרוד בזמנים בעייתיים.
כל המומחים תמימי דעים שהרע עדיין לפנינו ואנו צפויים לתקופה לא קצרה בה יימשך המשבר, לרבות גלי הפיטורים וסגירת חברות, אבל למרות תחזיות אלו, לחיצה על הבלמים אינה אופציה שכן תעשיית החדשנות וההיי-טק הישראלי היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק.
הצמחת יזמים שמניעים את קטר ההיי-טק
משברים קודמים, ובכללם התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות ה-2000, משבר המשכנתאות ב-2008, משבר הקורונה ועוד, לימדו אותנו שמשברים באים והולכים ובכל משבר יש גם ניצני הזדמנויות. יתרה מזאת, ניסיון המשברים הקודמים מלמד שמשך המשברים הולך ומתקצר ולאור זאת, השאלה היום היא כיצד ניתן להפוך את המשבר הנוכחי ואת אי הודאות להזדמנות? אחת התשובות, טמונה בחיזוק מקומם של המוסדות האקדמיים בישראל באקו-סיסטם היזמי ובהצמחת יזמים חדשים, כבסיס לצמיחתה המחודשת של כלכלת החדשנות הישראלית.
ההישגים המדעיים של המוסדות האקדמיים בישראל ממקמים אותם במקומות גבוהים בדירוגים הבין-לאומיים, כאשר ארבע אוניברסיטאות - האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת תל-אביב - מדורגות בין 150 מוסדות הלימוד המובילים בעולם לפי מדד שנחאי, אשר מדרג מעל 2,500 מוסדות אקדמיים בעולם בהתאם להישגים המחקריים.
מעבר להישגים המדעיים המרשימים, האוניברסיטאות היוו לאורך השנים גם מקור מוביל בהצמחת היזמים שמניעים את קטר ההיי-טק הישראלי. עדות לכך ניתן למצוא, בין היתר, בדירוג המתפרסם על-ידי חברת הנתונים והדירוג פיצ'בוק המתבסס על מספר היזמים שיצאו משורותיהן של האוניברסיטאות. בדירוג העדכני, שהתפרסם בתחילת נובמבר 2022, ממוקמת אוניברסיטת תל-אביב במקום השביעי בעולם והיא היחידה מחוץ לארה"ב המדורגת בעשיריה הפותחת את הדירוג. עוד ארבעה מוסדות ישראליים מדורגים בין 50 המוסדות המובילים: הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת בן-גוריון. בנוסף, בדירוג בוגרי תארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט) ממוקמת אוניברסיטת תל-אביב במקום ה-14, האוניברסיטה העברית במקום ה-32 והטכניון במקום ה-36. אין ספק כי גם הישג זה הינו תעודת כבוד למדינה בגודלה של ישראל, בה המוסדות האקדמיים הם מוסדות ציבוריים, והוא מלמד גם על הפוטנציאל להצמחת מיזמים הקיים במוסדות האקדמיים בישראל.
לעודד חשיבה יזמית חדשנית ופורצת גבולות
לפי מודל ה"סליל המשולש", כל אקו-סיסטם יזמי פורה מושתת על שילוב של שלושה מרכיבים מנדטוריים: אקדמיה, תעשייה וממשלה. בהתאם למודל זה, תפקידן הראשוני של האוניברסיטאות הוא לפתח ולקדם מחקר בסיסי, לספק את המחקר שעליו תפתח התעשייה מוצרים מסחריים וכמובן לפתח את המשאב האנושי, באמצעות הקניית השכלה מדעית לקהל הסטודנטים. כך, לאורך שנים ובאופן מסורתי, הפעילות בקמפוס התמקדה בעיקר במחקר והוראה והמוסדות האקדמיים לא ראו ביזמות וחדשנות חלק ממטרותיהם, ומכאן שעיקר העשייה בתחום היזמות הייתה באופן טבעי נחלתה של התעשייה.
ברם, בשנים האחרונות חלק מהמוסדות האקדמיים בארץ נוקטים גישה פרו-אקטיבית ליזמות ומוסיפים לתפקידיהם גם את טיפוח היזמות בקרב תלמידיהם, תוך הקניית הכלים והערכים שיסייעו לבוגרות ולבוגרים במסע היזמות, אם אכן ייבחרו בו, ומתן נקודת פתיחה חזקה שתאפשר השתלבותם של בוגריהם בתעשיית ההיי-טק כשהם מוכנים יותר ומועשרים בתחומי ידע רלוונטיים לדרכם היזמית. גם המועצה להשכלה גבוהה שותפה לגישה זו ומעודדת אותה, בין השאר, בהקמת מערכי ומרכזי יזמות וחדשנות, שנועדו לחשוף ולהנגיש את עולם היזמות והחדשנות לסטודנטים וחברי סגל מכלל הדיסציפלינות, ולאפשר להם תקופת לימודים פעילה, תוך יצירת סביבה יזמית, שמחברת את כל התחומים האקדמיים, מעודדת פעילויות חוצות-קמפוס, ומקדמת הקמת מיזמים טכנולוגיים, עסקיים וחברתיים. עם זאת, חשוב לציין שחלק מהממסד האקדמי אינו חש בנוח עם גישה זו וסבור כי יש להמשיך ולהיצמד לתפקידה המסורתי של האקדמיה ביצירת ידע באמצעות מחקר בסיסי והתמקדות בגידול הדורות הבאים של חוקרים.
הכנת התשתית לפריצה מחודשת של כלכלת היזמות והחדשנות הישראלית מייד שיחלוף המשבר טמונה, אפוא, בהפנמת תפקידה של האקדמיה כמרכיב מרכזי באקו-סיסטם היזמי הישראלי, תוך התגברות על ההתנגדויות מבפנים וחיזוק הגישה הפרו-אקטיבית ליזמות של המוסדות האקדמיים המובילים, לרבות הכללת קורסים בתחום היזמות והחדשנות כחלק מהקוריקולום האקדמי, פתיחת מסגרות לימוד התנסותיות, שתעודדנה חשיבה יזמית חדשנית ופורצת גבולות, הרחבת המגוון של פעילויות העשרה, שידרבנו סטודנטיות וסטודנטים להעשיר ידיעותיהם בתחום היזמות, ותמיכה בדור הבא של יזמיות ויזמים ישראלים, שיתרמו לביסוס כלכלת חדשנות צומחת ומחוזקת, שתמשיך לדחוף את קטר ההיי- טק הישראלי, מייד עם דעיכת המשבר הנוכחי.
הכותב הינו חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל-אביב
