בשיא מגיפת הקורונה נתבקשתי לכתוב מאמר לספר ההיי-טק הישראלי 2020 על ההשלכות הצפויות על עולם ההיי-טק. בין היתר, התרעתי על החוסר במדיניות ארוכת טווח בנושא ההון האנושי להיי-טק, שהכשרתו הוא מהלך ארוך ומייגע ללא קיצורי דרך. לשמחתי, לפני כשנה נתבקשתי לעמוד בראש ועדה ממשלתית שתעסוק בדיוק בנושא זה.
מאז 2020 למדנו לחיות עם הקורונה ושרדנו בזכות יכולות המהפכה הדיגיטלית כשכולנו עבדנו ולמדנו מרחוק, נפגשנו עם הרופא בנייד, רכשנו און-ליין וצפינו במדיה מהבית. גם חזינו בשנת השיא והאופוריה של ההיי-טק הישראלי ולאחריה נכנסנו לתקופת משבר מורכבת כולל פיטורים, ירידות ערך וירידה בהשקעות.
למרות המשבר, מגמת הדיגיטציה המואצת בכל תחומי החיים תמשיך ותגבר, והיא דורשת לא רק מוצרים וטכנולוגיות חדשות, אותם יוצרת תעשיית ההיי-טק, אלא גם טרנספורמציה דיגיטלית בכל תחומי החיים: חינוך, בריאות, פיננסיים, תעשייה, ממשל ועוד. גם המקצועות משתנים באופן דרמטי בהיי-טק - במקצועות הטכנולוגיים ובמקצועות הצמיחה (בתחום המוצר, העסקי והמטה) וגם בתחומים כמו פינטק, בריאות ועוד, בהם השימוש בכלים ממוחשבים הולך וגדל.
יתרה מכך, מעסיקים יחפשו יותר אנשים עם מיומנויות ויכולות להגדיר כל פעם מחדש את המשימה, כאשר חלקים גדולים מהמציאות ייווצרו על-ידי דור צעיר ששואף לכוון את העתיד על-פי צרכיו.
לאור מגמות אלה וההבנה שללא הון אנושי ברמה הגבוהה ביותר, לא רק שמדינת ישראל לא תמשיך להוביל את תעשיית ההיי-טק העולמית ולהיות הגורם המרכזי בצמיחת המשק, אלא תשתרך מאחור בתהליך הדיגיטציה של המשק עם השלכות חמורות על התפוקה והתל"ג, הוקמה הועדה להגדלת ההון האנושי להיי-טק.
נדרשים מהלכים על כל רצף ההכשרה
כבר בתחילת עבודת הוועדה הוחלט, כי מכיוון שהבעיה ופתרונה גדולים מסך הגורמים העוסקים בנושא, נדרש שיתוף פעולה של מומחים מהממשלה, מהתעשייה, מהאקדמיה ומהחברה האזרחית. בנוסף, הוגדר כי נדרשים מהלכים אסטרטגיים לטווח ארוך, על כל רצף ההכשרה של הון אנושי, ולכן היעדים יקבעו ל-2026 ול-2035. הוועדה הקפידה שהגדלת כמות ההון האנושי הטכנולוגי לא תבוא על חשבון האיכות ושאבני הבוחן יהיו הצמיחה הכלכלית והערך החברתי ללא פגיעה בצרכים של ענפי משק אחרים. בנוסף, הועדה וידאה, כי הצמיחה בהון האנושי תכלול את כל חלקי האוכלוסיה לשם צמצום פערים חברתיים וגם כי זו הדרך היחידה לעמוד ביעדים.
מסקנות הועדה עוסקות בשלושה תחומים עיקריים שנוגעים ותלויים זה בזה:
- שינוי שיטת המדידה - ממדידת ההון האנושי העובד בתעשיית ההיי-טק (כפי שמוגדרת על-ידי הלמ"ס) למדידת משרות טק, שכוללת הן את המועסקים בחברות ההיי-טק והן מועסקים בפיתוח והטמעת דיגיטציה בחברות שאינן היי-טק. היעדים שהוגדרו היו:
לאפשר צמיחת שיעור המועסקים במשרות טק בישראל לכ-545,000 מועסקים (כ-16% מכלל המועסקים במשק) עד לשנת 2026.
לאפשר המשך הגידול במועסקים במשרות טק בישראל ל690,000-770,000 מועסקים עד שנת 2035 (18%-20% מכלל המועסקים במשק). - תהליך הכשרת ההון האנושי - שכולל את כל שלבי החיים ושמתחיל כבר במערכת החינוך, מכיוון שמה שלא נרכש בשלב זה קשה לתקן בהמשך. הוגדרה "בגרות טק" המבוססת על ידע ואוריינות מתמטית (שהוכחו במחקרים כקריטיים לעתיד בהיי-טק) לצד פיזיקה ו/או מדעי המחשב ואנגלית דבורה. עוד הוגדרה חשיבות פיתוח כישורי העוצמה - היכולת ללמוד, לעבוד בקבוצה, לפתור בעיות מורכבות ולהתמודד עם כשלונות. התהליך חייב להתחיל לכל המאוחר בחטיבת הביניים.
באקדמיה הוגדרו מטרות לגידול הפקולטות הטכנולוגיות והגברת הידע המעשי בתוכנית הלימודים ובפקולטות אחרות הוכנסו מקבצי טק ו"תואר לאחר תואר". - שיתוף אוכלוסיות שוויוני יותר במשרות הטק - במאמר לפני שנתיים ציינתי שמדינת ישראל איננה "סטארט-אפ ניישן", אלא שיש תת-מדינה בתוך מדינת ישראל שהיא "סטארט-אפ ניישן". היא מורכבת ברובה מגברים יהודים לא חרדים מאיזור המרכז (63%), כש-23% מכלל המועסקים בקרב קבוצת אוכלוסיה זו כבר עובדים במשרות טק. באוכלוסייה זו אנחנו כבר ממצים את יכולות הצמיחה, אך עדיין קיים פוטנציאל עצום בקבוצות האוכלוסיה האחרות. לכן, המלצות הוועדה מציפות פעולות נדרשות לצמצום הפערים, החל ממערכת החינוך ובכל השלבים האחרים, כולל הכשרות יעודיות.
אחד השלבים המהותיים הוא השירות הצבאי/אזרחי, מהמקורות החשובים להכשרת הון אנושי למשרות טק, שכיום סובל מחוסר גיוון ומשלב פחות נשים, פחות תושבי פריפריה וללא חיילים קרביים מחד, וחסום לחרדים ולערבים מאידך. הדוח ממליץ להגדיל את יעדי הגיוס לנשים ופריפריה, לאפשר הכשרת לוחמים בתום שירותם והצבתם ביחידות הטכנולוגיות, ולפתוח מסלול שירות אזרחי טכנולוגי עבור אוכלוסיות שאינן מתגייסות לצבא לטובת משימות דיגיטליות לאומיות.
דרושים שינויי עומק
דוח הועדה מקיף הרבה יותר ממה שכיסיתי במאמר זה. על מנת לנצל את ההזדמנויות שהוא מעלה יש צורך דחוף בשינויי עומק בחשיבה, החלטות, מדיניות וביצוע. מצד אחד הממשלה צריכה לקבל החלטות שמייצרות פעילות בשטח, בעולם שהופך ליותר ויותר רב-תחומי. מצד שני היא חייבת לשתף פעולה עם החברה האזרחית והתעשייה להן ישנן העוצמות והיכולות כדי לעבור מתוכנית לביצוע. על הממשלה לזהות ולהשתמש ביכולות אלה במטרה לממש את היעדים שהוצבו.
המערכות כולן צריכות להתאים את עצמן ואת הסביבה שבה הן פועלות כדי לעמוד בקצב של השינויים העצומים שמייצרת המציאות, לטפח ולהכשיר עובדים בעלי כישורים, יכולת חשיבה ולימוד רב-תחומיים, תוך למידה לאורך החיים.
כמו כן יש צורך בגיוס התעשייה והחברה האזרחית.
המשא ומתן הקואליציוני עוסק בנושאים כאלה ואחרים. ליבי נחמץ מהעובדה שהנושא שבו עסקה הוועדה איננו חלק מדיוני המו"מ הקואליציוני. אני מקווה שביום הקמת הממשלה יקבל הנושא את החשיבות שנדרשת כי לצד נושאים אחרים חשובים הנושא הזה הוא כח העתיד ללא שום צבע או גוון פוליטי. פשוט הכרח מציאותי.
הכותב הוא סגן נשיא אינטל לשעבר ויזם טכנולוגי וחברתי. יו"ר הוועדה הממשלתית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק
