המצב הכלכלי העולמי בשנת 2021, לאחר התפוגגותה של מגפת הקורונה, הוביל להשקעות גדולות שיצרו מציאות חדשה. מאחר והריבית הייתה נמוכה מאוד והכסף נזיל, נוצר מצב בו הכסף החל לזרום לחברות סטארט-אפ בדגש רב על מדינת ישראל. בתחום הסייבר, נוצרה דרישת שוק משמעותית כתוצאה מהרחבת משטח התקיפה בתקופת הקורונה. הנתונים מראים ש- 40% מהשקעות הסייבר בעולם ב-2021 הגיעו לישראל. רק בישראל, ההשקעות בסייבר בשנת 2021, זינקו ל-8.8 מיליארד דולר, לעומת 860 מיליון דולר בשנת 2017. כתוצאה מכל הטוב הזה, החל טרנד חזק של יוניקורנים חדשים (חדי קרן ששוויים עבר את מיליארד הדולר). נוצר מצב לא פרופורציונלי של משכורות מנופחות וחגיגות מוגזמות. במהלך שנת 2021, התחושה הייתה שהשמים הם הגבול ואין שום מחסומים. בפועל, הכנסות היוניקורנים שהיו עדיין מאוד נמוכות, קיבלו שווי שוק מטאורי שלא תאם את שווי השוק האמיתי.
הסיבה לשווי השוק הלא תואם, הייתה גידול יחסי מהיר בהכנסות (באחוזים ולא במספרים מוחלטים), ששיקף בעיקר את הפוטנציאל העתידי, אבל לא בהכרח את המציאות האמיתית, או את גודל השוק האמיתי. נוצר חוסר מתאם בין המציאות הריאלית לבין ערכי החברות. התנפחה לה בועה, וסופה של כל בועה ידוע לכל.
חלום ושברו או תיקון טבעי?
בתחילת 2022 התרחשו שלושה מאורעות מרכזיים: העלאת הריבית, בעיית שרשרת האספקה העולמית והמלחמה באוקראינה. השילוב של שלושת אלו ייצר מגמה ברורה - מיתון עולמי שגרר ירידה משמעותית בגיוסי כסף לחברות. אם על-ידי עצירת השקעות של קרנות ההון (כי הכסף כבר לא זול), ואם על-ידי הפסקת ההנפקות (כי שווי השוק של החברות נחתך משמעותית), וכנגזרת מכך נוצרה האטה גדולה של הגידול החיובי והלא פרופורציונלי שחווינו ב2021.
נכון לסוף 2022, הנתונים מראים על כ-8,000 מפוטרים תוך מספר חודשים מועט, בכ-120 חברות, ובממוצע של כ-23% מכוח האדם של החברות המפטרות. האחוז הגבוה ביותר של המפוטרים מגיע מתחום הסייבר (18%), וזה לא נעצר. השאלה הנשאלת היא, האם מדובר בחלום ושברו? האם הפיטורים המאסיביים וההתכווצות הכללית הם שיקוף של תיקון טבעי למצב שלא היה מאוזן מלכתחילה? ולאן כל זה הולך?
שילוב מסוכן בין פנטזיה לבין תופעת העדר
כדי לצפות פני עתיד, יש לנתח את העבר ולנסות ללמוד ממנו לגבי העתיד. ב-20 השנים האחרונות, העולם חווה שני משברים גדולים. הראשון בשנת 2000 - משבר הדוט קום, והשני בשנת 2008 - משבר הסאב-פריים. יש שני דברים משותפים לשני המקרים: הראשון הוא פנטזיה מנותקת ממציאות ריאלית, והשני הוא, תופעת העדר. בשני המקרים, השילוב של השניים, היה קטלני והוביל למשבר.
נראה שהמשבר שאנו חווים היום בשלהי 2022, הוא גם פועל יוצא של אותו שילוב מסוכן בין פנטזיה לבין תופעת העדר. התנודתיות הקיצונית במספר חודשים מועט בין חגיגות מוגזמות ומשכורות מנופחות, לבין גלי פיטורין, היא תופעה מטרידה מאוד. המצב הקיצוני היום, מהווה תמונת מראה (רפלקציה) למצב הקיצוני והלא מאוזן שהיה כאן קודם. מתרחש כעת תיקון אבולוציוני טבעי ונדרש, אך יחד עם זאת, אנו נדרשים בתעשייה המקומית, לתת את הדעת על הדפוס החוזר, כדי שלא נקלע שוב למצב לא טבעי וחסר איזון מעין זה.
הסופר האמריקאי קורט אנדרסן, בספרו Fantasyland, מנתח בצורה מעמיקה את התפתחות התרבות האמריקאית במאות השנים האחרונות. אנדרסון טוען שאמריקה איבדה את דרכה ולמעשה אנו חווים את שקיעתה של אימפריה. התופעות המטרידות בארה"ב, שאנו עדים להם בשנים האחרונות, הינן תופעות לוואי של בעיה עמוקה מאוד. הבעיה המרכזית, עליה מצביע אנדרסן, הוא יצירת נראטיב מלאכותי מתמשך לאורך מאות שנים, המנותק מהמציאות, מאוד סוחף בהתחלה, אך לאורך זמן אינו מחזיק מעמד. לתפיסתו של אנדרסון, האמריקאים מספרים לעצמם סיפור שבדרך כלל הוא פנטזיה, חיים על פיו, לא נותנים למציאות לבלבל אותם, אבל יש לזה סוף. לטענתו, אמריקה של היום, כפי שאנו חווים אותה, נמצאת בשלב התפרקות.
יכול להיות שאנו טועים ביבוא התרבות האמריקאית והשלכתה לשוק המקומי.
למקסם את המשאב המקומי
בואו נהיה ישראליים. ננהג באחריות. נחתור לאמת. נסתכל בגובה העיניים על הדברים, כמו שהם. נעריך חברות בערכים ריאליים. נייצר מקומות עבודה ככל הניתן. נשקיע בתוכנית שיגדילו את מספר עובדי ההיי-טק באחוזים משמעותיים, על-ידי חיבור אוכלוסיות בתת-ייצוג (פריפריה, חרדים וערביי ישראל, שהולכים להיות 41% מכלל האוכלוסייה בשנת 2040), ובכך נמקסם את המשאב המקומי באופן ההולם ביותר. נייצר מערכות של איזונים ובלמים ונעשה ככל יכולתנו כדי להימנע מהישנותה של בועה בעתיד.
הגיע הזמן לפחות פנטזיה ועדריות.
יותר חזון, אסטרטגיה, עבודה קשה וצניעות.
הכותב הוא מנכ"ל אימפרבה בישראל ומנהל המו"פ העולמי
