סטארט-אפים הפכו בעשורים האחרונים ליצרני חדשנות מובהקים. רבות מהטכנולוגיות החדשניות ופורצות הדרך רשומות על שמם. גם כאלה שלא מגיעים לבשלות מותירים אחרים מורשת טכנולוגית, לרוב מוגנת פטנט, שנותרת אחריהם. זה בוודאי נכון לאלה שמצליחים להגיע לבגרות ולצמיחה, או כאלה שנמכרים לחברות גדולות יותר באקזיטים מתוקשרים. גם כאן לקניין הרוחני, המגן על הפיתוחים הטכנולוגיים, יש משקל עצום ולרוב הוא קובע את תג המחיר של המיזם בעיני המשקיעים.
"סטארט-אפים הם קריטיים לכלכלת החדשנות של ימינו, ההולכת ומתרחבת", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, קבוצת הקניין הרוחני הוותיקה והמובילה בישראל החוגגת השנה 154 שנות פעילות. "בדרך כלל הם מאופיינים בפעילות מו"פ רבה ולכן הניסיון שלנו אומר שאסטרטגיית קניין רוחני שעוצבה כראוי מהיום הראשון, תקבע במידה רבה את גורל הסטארט-אפים בהמשך - ומכאן חשיבותה הקריטית. אני שמחה לומר שראינו לא מעט סיפורי הצלחה מעוררי גאווה".


"קניין רוחני (IP) הוא כיום מפתח להצלחה של סטארט-אפים, במיוחד לאור האופי התחרותי והדינאמי של תעשיית ההיי-טק בארץ ובעולם", מוסיפה עו"ד תמר לוצאטו, ראש הפיתוח העסקי, השיווק והחדשנות בקבוצת לוצאטו. "כאשר הקניין הרוחני מתוכנן נכון מהיום הראשון, הוא מסייע ליצור בידול משמעותי, מאפשר לתפוס נתח שוק ביחס למתחרים ולהיות אטרקטיבי לשותפים רציניים ומשקיעים מנוסים".


ד"ר לוצאטו מציגה מחקר של האיחוד האירופי שנערך לאחרונה המאשש את הקשר החזק והחיובי בין הבעלות של חברה בזכויות קניין רוחני שונות לבין הביצועים הכלכליים שלה. לדוגמה, לעסקים קטנים ובינוניים המחזיקים בפטנטים יש הכנסה גבוהה יותר ב-36% לעובד ושכר גבוה ב-53% - שני גורמים מרכזיים המעידים על ביצועי החברה. מחקרים אחרים מראים שסטארט-אפים, או חברות קטנות ובינוניות בכלל, עם קניין רוחני רשום, נוטים יותר לקבל מימון למסחור מוצרים.
להזיז את המחט בהתמודדות עם משבר האקלים
אחת הפעילויות המרכזיות של אסתר ותמר לוצאטו הוא מפגש עם יזמים ויזמיות רבים. הללו מגיעים למשרדי הקבוצה בעומר, בתל-אביב או בקריית שמונה (ובקרוב גם באופקים) כדי לבחון את ההיתכנות להפוך את החלום למציאות. "בעבודתנו עם אלפי יזמים ויזמיות לאורך השנים, למדנו לזהות את הדינמיקה שמפעילה אותם ואת הרצון להטביע חותם, לצד התשוקה להצליח. הצעד הראשון במסע הזה, יהיה בדרך כלל שיחה ראשונית בה ננסה להבין יחד איתם האם ניתן להגן על פיתוחיהם, ואם כן, באילו כלים נשתמש מבין כלי הקניין הרוחני", מבהירה ד"ר אסתר לוצאטו.
"אני רואה בקניין רוחני כלי מרכזי להשגת מטרות עסקיות וגם חברתיות, כששתי המטרות הולכות נהדר יחד ומזינות זו את זו. ברוח הזו אנו מסייעים ללקוחותינו המבקשים לייצר אימפקט" מספרת עו"ד לוצאטו, שבעצמה רותמת את הקבוצה כדי לקדם פרויקטים המשלבים עסקים ואחריות חברתית, בדגש על נושאים כמו קידום נשים ויצירת עוגני צמיחה טכנולוגיים בפריפריה הגיאוגרפית.
אחת היזמיות שמבטאות את הרצון להטביע חותם היא ספיר מרקוס-אלפורד, מייסדת הסטארט-אפ GIGATON, שממוקדת בניסיון להוריד באופן אקטיבי את ריכוזי הפחמן באטמוספרה ובים. מרקוס-אלפורד, שהקימה את החברה יחד עם שותפה, דותן לוי, לפני כשנה, הייתה קצינה ב"יחידה 81", יחידה במערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין של צה"ל, העוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים המבצעיים של אגף המודיעין.


"ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עלה בצורה דרמטית במהלך 80 השנים האחרונות והגיע לערך הגבוה ביותר מזה כמיליון שנים. עליית הטמפרטורות שכבר מורגשת כיום בכדור הארץ, למעשה מוכתבת על-ידי ריכוז הפחמן הדו-חמצני, ולכן המצב צפוי להחמיר באופן דרמטי כבר בעתיד הקרוב", אומרת מרקוס-אלפורד.
היא מדגישה ומבהירה, כי "יש כיום שתי שיטות מרכזיות לצמצום ריכוזי הפחמן הדו-חמצני. הראשונה היא הפחתת עצם הפליטות, Avoided Emissions, למשל על-ידי מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. השנייה היא מאמץ משלים להוריד אקטיבית את רמת הפחמן הדו-חמצני ולהוציא אותו מהמשחק, מה שקרוי Negative Emissions. זה התחום בו אנו מתמקדים.
"הרעיון שפיתחנו הוא חיקוי ההליך הטבעי (ביומימיקרי) של קיבוע הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה הימית. אנחנו נמצאים אחרי גיוס ראשון של 2.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, בארץ ובעולם, ומתחילים את תהליך הפיתוח הטכנולוגי במטרה להגיע להוכחת היתכנות. זאת לאחר שסיימנו שלב משמעותי של מחקר תיאורטי מעמיק ובחינות אישוש עם מדענים מומחים ואופרטורים ימיים".
מאחר שהתחום בו עוסקת GIGATON עתיר מחקר ופיתוח ומנקז אליו השקעות רבות, תהליך גיבוש האסטרטגיה חייב כמות רבה של פטנטים וחשיבה עם עורכי הפטנטים על כיווני הפיתוח המרכזיים, הנוכחיים והעתידיים, והגנה מול מתחרים. "אנחנו באים בגישה הוליסטית לפתרון הבעיה (הרבה מזה אני חייבת למורשת יחידה 81), במטרה לתת מענה מקצה לקצה. זה מחייב גישה רב-תחומית, שבה לכל תחום - כימיה, פיזיקה, ביולוגיה, גיאולוגיה - יש פטנט משלו. זה לא רק המוצר, אלא גם כל המעטפת. כרגע הגשנו פרוביז'ינל לטכנולוגיות מרכזיות שסומנו כליבה האסטרטגית של החברה. העבודה המשותפת עם עורך הפטנטים כיוונה אותנו להתמקד בכיוונים היותר פטנטביליים ובעיקר גילינו שיש לנו שותפים להבנת הצורך הדחוף בפתרונות למשבר האקלים ולשיח המקצועי.
"החזון שלנו הוא לייצר פתרון שיזיז את המחט במאבק ההיסטורי בהתחממות כדור הארץ", היא מסכמת. יש כמויות דמיוניות של פחמן דן-חמצני שצריך לטפל בהן בעתיד הקרוב. אנחנו עדיין רואים רק את קצה הקרחון ולא מבינים עד כמה המשבר הוא עמוק".
האלגוריתמים שמאבחן את המוטציה הסרטנית
יזמים מגיעים לא פעם לפיתוח טכנולוגיה חדשה בעקבות חוויה וצורך אישי. זהו סיפורו של דין ביתן, מנכ"ל חברת Imagene AI, שאיבד לפני שנים אחדות את אימו שחלתה במחלת הסרטן. הדבר הוליד אצלו רצון להיכנס לתחום הרפואי ולפתח פתרון שיקל על תהליך האבחון והתאמת הטיפול למחלה. החברה שהקים, יחד עם יהונתן צלח ושחר פורת, פיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן באמצעות קבלת אבחון גנומי מפורט מתמונת הביופסיה בלבד ותומכת בתהליך ההחלטה של האונקולוג להתאמת הטיפול. הטכנולוגיה מזהה דפוסים שאינם ניתנים לזיהוי באבחון פתולוגי של עין אנושית ומאפשרת רפואה מותאמת אישית, מדויקת וזמינה לחולי סרטן.


האלגוריתם שפיתחה ההחברה מאפשר לזהות מהביופסיה תשובות לסדרה של שאלות קריטיות - כמו מהי המוטציה הסרטנית - ללא צורך במעבדות ומכונות יקרות והכל תוך דקה-שתיים. הדבר מאפשר לסגור את מעגל האבחון-טיפול בו ביום. החברה גייסה עד היום 21.5 מיליון דולר ממספר משקיעים, כולל לארי אליסון וד"ר דיויד אגוס, ממובילי תחום חקר הסרטן.
הטכנולוגיה של Imagene AI, המוגדרת כמכשור רפואי בתחום הדיאגנוסטיקה, תהנה מהגנה פטנטית מקיפה (לאחר אישור בקשת הפטנט שהוגשה) ולא במקרה. בגלל השילוב בין כמה תחומים כמו ביולוגיה, רפואה, הנדסה ומדעי הנתונים, היה צורך לנקוט בגישה רב-תחומית שתחבר ותסנכרן בין השיח הרפואי לבין השיח ההנדסי. "לקניין רוחני יש חשיבות רבה בפיתוח טכנולוגיה ובוודאי בתחומי בריאות ורפואה", קובע ביתן.
לדבריו, למרות שההתמודדות עם מחלת הסרטן משתכללת בשנים האחרונות הודות להתקדמות העצומה בתחומי הרפואה והטכנולוגיה, עדיין קיים פער ניכר בין האבחון לבין הטיפול, שעשוי להיות לא פעם קריטי. זה בא לידי ביטוי קודם כל בפערי זמן בלתי נסבלים. חולה שעבר ביופסיה למשל, צריך להמתין לפעמים חודשיים מורטי עצבים עד לקבלת תוצאות האבחון והתאמת הטיפול המתאים כתוצאה ממנה. זה יוצר עומס רגשי עצום שמכביד על הריפוי. ועוד לא דיברנו על עלות הבדיקות, הלוגיסטיקה הכרוכה בהם, ציוד המעבדות ועוד.
"אין ספק שהגעתי לנושא מתוך אותה חוויה אישית כואבת", אומר דין ביתן, ששירת בצה"ל ביחידת ממר"ם. בי ובחבריי ניבט הרעיון לפתח טכנולוגיה שגם תקצר את זמן האיבחון וגם תספק התאמה טיפולית מהירה. הקמנו את החברה מתוך רצון לייצר חלופה לבדיקות הקיימות ולייצר אימפקט טוב יותר עבור החולה ומשפחתו. אני מאמין שהשינוי שאנו מחוללים ישפיע לטובה הן על החולים והן על מערכת הבריאות".
הפקת שמן קנאביס טבעי במכשיר ביתי
למרות שבן לייבושר מגדיר את עצמו כמי שהיה יזם כבר מגיל צעיר, לתחום הקנאביס הרפואי הוא הגיע בעקבות מפגש אישי כואב עם מטופלים שלא הצליחו לקבל מיצוי טבעי של הקנאביס המותאם לצרכיהם הרפואיים. הדבר הוביל אותו להקים את חברת Green Point, יחד עם שני שותפיו עזרא מארק ואיתי פרקש. החברה, לדבריו, עומדת לחולל מהפכה בתחום עם פתרון חדשני בדמות מכשיר ביתי להפקת שמן קנאביס תוך כ-90 שניות.


אחרי פיתוח ושיווק המוצר, וכדי לייצר יתרון בגיוס הון, לייבושר רשם שני פטנטים ומתכנן להרחיב את הפורטפוליו בעתיד: "הקניין הרוחני חשוב פעמיים: פעם אחת כדי להבטיח הגנה על החדשנות ופעם שנייה כדי לגייס משקיעים", הוא קובע. "אצל יזמים מתחדדת היום ההבנה הקריטית שאי-אפשר לזוז בלי פטנטים שיגנו על הטכנולוגיה, כי התחרות היא עצומה".
כמו בתחומי ייעוץ אחרים, גם בתחום עריכת הפטנטים לייבושר רצה להקיף את עצמו באנשי מקצוע מנוסים. "אני תמיד מחפש את אלה שיתנו לי ערך ויכולת לדחוף קדימה. גם במסלול לפיתוח אב-הטיפוס וגם במסלול המסחור, אני יכול לומר שהצלחתי בכך".
לייבושר מציין, כי למכשיר יש שורה של יתרונות לעומת המכשירים הקיימים: שיטת מיצוי טבעית, משך הפעלה קצר ב-95% ממוצרים מקבילים והפקה של כמות כפולה ממוצרים מתחרים. התוצאה היא שמן קנאביס טהור בלחיצת כפתור, שניתן לשלבו במכשירי אידוי, בבישול, במוצרי שתייה או בטיפות תת-לשוניות. המכשיר מאפשר לכל אדם - ללא ידע מקדים, ניסיון או מאמץ - להתאים את סוג השמן לצורת הצריכה המתאימה ביותר עבורו. "הכל במכשיר מאוד מודרני, יעיל, אוטומטי, טבעי ופשוט להפעלה והוא אפילו מעוצב היטב, ממש כמו מכונת קפסולות לקפה", מספר לייבושר. "כל היתרונות האלה נלקחו בחשבון בקביעת אסטרטגיית ההגנה".
ההחלטה היכן להגן על הקניין הרוחני, נגזרה כמובן מהכוונות המסחריות והשווקים העתידיים אליהם שואפת להגיע Green Point "אנו שואפים להגיע בעיקר לשווקים שיש בהם לגליזציה מלאה של קנאביס, כמו השווקים בצפון אמריקה. אבל נפעל גם באירופה ובאוסטרליה ובקרוב גם בישראל. השוק בארה"ב עומד בפני צמיחה אדירה והוא שוק המטרה המרכזי שלנו. יש כיום 260 מיליון צרכני קנאביס, 60 מיליון מהם רק בצפון אמריקה. השימוש מיועד לטיפול רפואי בדיכאון, כאבי בטן וכאבי שרירים ונקודות המכירה הן בתי מרחקת וחנויות".
עם האתגרים בשווקים אלה הוא מתכנן להתמודד, בין היתר, בעזרת כלי הקניין הרוחני ותכנון נכון של השימוש בהם: "אסטרטגיית IP היא היום חלק אינטגרלי מהעולם העסקי ורישום הפטנטים יאפשר לנו להגן על ההמצאה בשוקי המטרה, שם אנחנו חשופים להעתקה. אין ספק שכשעובדים נכון - השמיים הם הגבול".
בשיתוף קבוצת לוצאטו








