במסגרת קונסורציום בין-לאומי שהושק לאחרונה בישראל ישתתפו מדעני חברת Merck במחקר המתמקד בשימוש ב- mRNA לאימונותרפיה. זהו ניסיון להיאבק בסרטן באמצעות סיוע למערכת החיסון בתקיפת התאים הסרטניים שבגוף החולה. את הקונסורציום מובילים מנהלת מכון הדסה לחקר הסרטן, פרופ' מיכל לוטם, ופרופ' רותם קרני מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כולל 12 קבוצות מחקר מרחבי אירופה ואף זכה במענק של שישה מיליון יורו מתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. Merck משתתפת בקונסורציום באמצעות קבוצת המחקר שלה בישראל וקבוצה נוספת בגרמניה.
זו רק דוגמה אחת מני רבות לפעילויות שחברת Merck מקיימת בישראל מזה 50 שנה - ממו"פ במסגרת החברה ועד השקעות בסטארט-אפים.
"עם ניסיון של 30 שנה בחברה אני מניחה שזה ברור שאני מוקירה את Merck", אומרת רג'ין שבח, מרכזת פעילות Merck בישראל. "החברה, התרבות שלה, הפתיחות שלה, האמונה בעובדים, השיח המשותף, הדיאלוג המתמשך - אני נהנית ומרותקת בכל רגע כאן ומשתדלת להעשיר את פעילות החברה בישראל. לא היה לי בכל השנים הללו ולו יום משעמם אחד. אני מאוד מעריכה את מה שעושה Merck בעולם ובישראל ואת ההתנהלות האמינה, הסולידית והמושכלת המאפיינת את התאגיד".
שבח מציינת שהפעילות הישראלית של Merck ייחודית בכך שהתאגיד פועל כאן בכל התחומים בהם הוא עוסק, מה שלא בהכרח קורה בכל מדינה בה החברה נוכחת. Merck הקימה כאן מרכזי מחקר ופיתוח בירושלים, רחובות, הרצליה ויבנה ואלה עוסקים בכל תחומי הפעילות של החברה, בנוסף לפעילות ייצור ושיווק עניפה.
נבחרת מנהלים מנוסה ומקצועית מובילה את הפעילות הענפה של התאגיד בארץ. מנכ"ל תחום מדעי החיים בישראל הוא אריה מאייר; מנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח הישראלי בחטיבת הפארמה בתאגיד היא לריסה אמיר; מנכ"ל פעילויות השיווק בתחום הבריאות שלMerck בישראל הוא ארז שם-טוב; נוגה ירושלמי מובילה את פעילות זרוע הון הסיכון של Merck בישראל - M Ventures; נועה לפידות מנהלת את חברת Qlight ומובילה את תחום האלקטרוניקה ב- Merck ישראל וגיא ניר הוא מנהל פעילות "ורסום חומרים" בישראל.
מדוע יש צורך בשישה אתרי פעילות שונים בישראל? לא עדיף לרכז הכל במקום אחד?
"הרצון הוא לרכז כמה שיותר, אבל זה כמעט ולא אפשרי, כי הכל בנוי מפעילויות שנבנו בהדרגה. כשבונים מעבדות לא מעבירים אותן בקלות ממקום למקום, כי העברת מעבדות כרוכה בהמון שינויים ובתקציב. הפעילות ברחובות, למשל, הצטרפה אלינו מרכישה של סיגמה-אולדריץ, לה היו שני אתרים. גם בצורה המבוזרת כיום המרכזים מגיעים להצלחות משמעותיות. התאגיד משקיע יותר ויותר בישראל מידי שנה, לאחר שזיהה בבירור את רמת המדע, המחקר והיזמות הגבוהים כאן. זהו סיפור ארוך שמבוסס על הצלחות שהתרחשו בישראל לאורך השנים והשאיפה שלי היא להמשיך ולעודד את המגמה של Merck להשקיע כאן עוד ועוד משאבים. האקו-סיסטם שלנו מאוד עשיר בפיתוח טכנולוגיות עתידיות ואנחנו שואפים למלא תפקיד חשוב במרחב הזה. לכן אנחנו גם עובדים רבות עם האקדמיה בישראל, עם רשות החדשנות, בתי חולים, חברות טכנולוגיה ועם גורמים נוספים בארץ ובחו"ל, שמעשירים ומשכללים אותנו ואת יכולותינו. העשייה שלנו מגוונת ולא כולם יודעים שאנחנו לא עוסקים רק בבריאות. מלבד תחום זה Merck עוסקת גם במדעי החיים ובאלקטרוניקה. בשנים האחרונות עשינו שינויים דרמטיים ועיבינו את פעילות שלושת הסקטורים האלה בישראל".
פלטפורמה חדשנית ליצירת טכנולוגיות חדשות
שלושת התחומים הללו - בריאות, מדעי החיים ואלקטרוניקה – משתלבים היום גם בתחום ה- Bio convergence, המשלב מגוון טכנולוגיות רב-תחומיות כדי לספק פתרונות לאתגרים המשמעותיים של מערכת הבריאות ותעשיית הפארמה העולמית, ו-Merck מעוניינת להיות שחקנית משמעותית בו. בחברה מאמינים שחיבור בין בתי החולים, התעשייה והאקדמיה הוא הנוסחה להמצאת התרופות של המחר. מהלך שנועד לשרת גישה זו הוא הקמת חממת AION Lab לפני כשנה, בשיתוף רשות החדשנות, במטרה לשלב פיתוח תרופות עם בינה מלאכותית. בחברה מאמינים ששימוש בטכנולוגיה החדשנית הזאת יאפשר להשיק מהר יותר תרופות חדשות. שיתוף הפעולה של החממה עם גופים אסטרטגיים נוספים כפייזר, אסטרהזניקה, טבע, אמזון, IBF ו-Biomedex יספק רוח גבית חזקה לפעילות החממה. "אלקטרוניקה, ביולוגיה, כימיה, הנדסה - הכל מתחבר כאן למה שיוביל לפלטפורמות חדשניות מאוד שיביאו לפיתוח טכנולוגיות שירפאו טוב יותר", מסבירה שבח. "רשות החדשנות מבינה זאת היטב ותומכת בפרויקטים חדשניים מסוג זה. אני מאוד אוהבת שיתופי פעולה ומאמינה בחיבורים, כולל של חברות הפארמה, בינן לבין עצמן. בסופו של דבר זה מה שיאפשר לנו להביא ערך מוסף רציני ולפתח יחד טכנולוגיות חדשניות. הטכנולוגיה מתקדמת מהר וצריך לדעת לאן ללכת. כשהולכים ביחד – הסיכויים להצלחה גבוהים יותר. בחממה הזו יש לנו את המשאבים הנכונים כדי לעשות יחד דברים בעלי ערך".
שיתופי הפעולה שציינת הם עם חברות ענק. מה לגבי עולם הסטארט-אפים? לפעמים החידושים הגדולים מגיעים דווקא ממנו.
"נכון, אנחנו חיים בעולם סטארט-אפי. יש המון מהם והמספר הולך וגדל בכל התחומים. אני מאמינה שעלינו למצוא איזון בין החברות הגדולות לקטנות, למצוא את הדרך הנכונה לעבוד ביחד עם כולם. אם ניקח לדוגמה את תחום הפארמה - שם לסטארט-אפים יש מרחב גמישות גדול מאוד. הם יכולים לעשות מהר את מה שייקח לחברות פארמה גדולות זמן רב יותר, ומכאן שיש להם יתרון בסיכויים לגלות תרופה. חברות הפארמה הממוסדות, לעומת זאת, יכולות להביא את הכסף ואת הניסיון הרב בפיתוח תרופות שאין לסטארט-אפים. התוצאה היא אקו-סיסטם מדהים, שבעיניי הוא ממש קסם. אנחנו מודעים ליתרונות הבולטים האלו של סטארט-אפים, כמו גם להעזה שלהם בלקיחת סיכונים, ומאמינים שבשיתוף פעולה מיטבי אנו יכולים להביא ערך רב לאנושות. לכן אנחנו רואים גם את אפשרות שיתופי הפעולה עם סטארט-אפים כמשמעותית מאוד לעתידה של Merck ולעתיד התעשייה כולה. אני יכולה לספר שאנחנו מחפשים שותפים נוספים בכל המימדים, גדולים וקטנים".
ומה לגבי שיתופי פעולה עם האקדמיה?
"לשיתוף הפעולה של Merck עם מכון ויצמן יש כבר היסטוריה ארוכה. כיום יש ל-Merck גם שיתופי פעולה עם האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן ולאחרונה גם עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כאמור, שילבנו כוחות עם פרופ' לוטם ופרופ' כרמי מהאוניברסיטה העברית במחקר בנושא הנוגדנים - תחום מאוד חדשני. לתחושתי, הגיע הזמן לחשוב על מודלים חדשים שיאיצו את התהליך של שילוב היזמות והרעיונות לתוך עולם התעשייה. החברות הגדולות, הסטארט-אפים, האקדמיה - הכל כרוך ביחד ואנחנו צריכים לבצע חשיבה עדכנית כיצד נכון לשתף פעולה".
פורצת דרך בבריאות, באלקטרוניקה ובמדעי החיים
Merck היא חברת הפרמצבטיקה הוותיקה בעולם. היא נוסדה ב-1668 בדרמשטדט, גרמניה. גם היום, כשמדובר בקונצרן בין-לאומי הפועל ב-66 ארצות עם למעלה מ- 60,000 עובדים ברחבי העולם, המשפחה המייסדת עדיין מחזיקה בכ-70% ממניות החברה. בתחום הפרמצבטיקה מפתחת Merck תרופות חדשניות לאתגרים שטרם נענו, במיוחד בתחומי האונקולוגיה, האימונולוגיה, הפוריות והמטבוליזם. שבח מדגישה שצוותי החברה בארץ ובמדינות כגרמניה, ארה"ב, יפן והודו ממוקדים במיוחד בכיוונים אלה.
באלקטרוניקה מתמקדת החברה בחדשנות בתחום החומרים לתעשיית המוליכים למחצה, תחום שהתחזק אצלה ב-2019, עת רכשה את חברת "ורסום חומרים" העולמית. הקבוצה בישראל יושבת כיום באינטל ואחראית על אספקת גזים ריאקטיביים לענקית השבבים. חברת Qlight Nanotech, גם היא שייכת כיום ל- Merck, עוסקת במחקר ופיתוח של חומרים מתקדמים לתעשיית המיקרו-אלקטרוניקה. אלה חומרים המשרתים את תעשיות השבבים, הצגים והחומרה של המחר. "בתחום האלקטרוניקה אנחנו יותר ויותר ממוקדים במוליכים למחצה", מציינת שבח. "אפשר להגיד שיש לנו פעילות ענפה בתחום ואנו מקווים שנצא עם חומרים חדשים וטובים לעולם".
כפי שציינת, Merck נתפס כשם נרדף לפארמה. מה מעשיכם בתחום הבריאות כיום?
"פעילות Merck בישראל כבר הביאה להצלחות גדולות, כמו תרופת ®Rebif לטיפול בטרשת נפוצה, שאנו משווקים כבר מעל ל-20 שנה, ותרופת ®Erbitux בתחום הסרטן. כיום, ביחד עם קבוצות מחקר של החברה בעולם, אנו עוסקים בפיתוח תרופות העתיד לטיפול בסרטן, בהן תרופות המבוססות על נוגדנים ותרופות אימונו-אונקולוגיות.
"אנו גם עובדים רבות בסיוע בפעילות המחקר והפעילות הקלינית בבתי החולים בישראל, כגון איכילוב, שיבא ובילינסון - ועוד היד נטויה ומושטת לשיתופי פעולה נוספים. בכלל, כשבאים אלינו יזמים ואנשי אקדמיה ומציגים לנו רעיונות שלהם, אני תמיד אומרת שנבדוק אם זה מתאים לנו. כיוון שיש לנו כאן שלוש זרועות פעילות, יש סיכוי סביר שאפשר יהיה למצוא דרך לשתף פעולה".
מה מייחד את תחום מדעי החיים בחברה?
"בתחום זה החברה מפתחת ומספקת מוצרים ותהליכים למעבדות ולחברות העוסקות במחקר ובפיתוח וייצור פרמצבטיים. החברה מסייעת במציאת פתרונות מסורתיים וחדשניים כאחד, לטובת פיתוחים המקדמים את רווחת בני האדם בעולם - וזאת בשיתוף לקוחותיה, בשירות מלא ובעזרת פלטפורמה דיגיטלית רחבה. אנחנו מתמקדים בעיקר בתחום החלבונים: הנדסת חלבונים, חלבונים רקומביננטים, תהליכי תסיסה בנוגדנים ואנזימים ובטכנולוגיות ריצוף".
Merck גם שיחקה תפקיד משמעותי במאבק בקורונה.
"נכון. לחברה ניסיון רב במחקר ופיתוח של חיסונים, היא מחזיקה במידע נרחב על מחלות זיהומיות ויש לה בסל מוצרים רבים דוגמת נוגדנים. לכן, היה זה אך טבעי שהיא תירתם למלחמה העולמית בהתפשטות נגיף ה-Covid-19. מרגע שהוא החל להתפשט החברה פעלה במרץ לפיתוח כלים ומוצרים שיסייעו למלחמה בו".
15 תרופות בפיתוח
בעוד שנה בדיוק, בסוף 2023, תסיים רג'ין שבח את כהונתה כמרכזת פעילות Merck בישראל ותצא לגמלאות. שלושת העשורים בהם היא עובדת בקונצרן הבין-לאומי מאפשרים לה להסתכל בזווית רחבה ובגאווה על ימיה הארוכים בחברה, להתפעל מהישגיה של ענקית הפארמה וגם לצפות בהתרגשות להתפתחויות העתידיות הצפויות בחברה.
מה החברה שואפת לקדם בתקופה הקרובה?
"החברה עובדת היום על 15 תרופות בפיתוח, בתחומי האונקולוגיה והאימונולוגיה בפאזות שונות, ואני מקווה לראות את חלקן יוצאות לשוק עוד בזמן כהונתי. היינו רוצים לבטל את כל נושא הניסויים בבעלי חיים ולעבור לניסויים על צ'יפים. באופן כללי אני מאמינה באמרה לפיה המדע חשוב וקשור לתהליכים שמתרחשים בעולם, וחושבת שאם כולנו נתרכז במדע - אולי עוד נחיה פעם בשלום".
קרן הון סיכון שהיא גם חממה
דרך פעולה נוספת של Merck בישראל היא באמצעות קרן ההון סיכון שלה Ventures M, שהשקיעה כבר ב-13 סטארט-אפים. החברה לא הסתפקה בהשקעת הון אלא בנתה חממה בה מקבלים הסטארט-אפים שנבחרו את כל השירותים הדרושים שלהם: מעבדות מאובזרות היטב, שירותי כוח אדם ואנשי כספים. "הם רק צריכים להגיע למעבדה ולהיכנס אליה", אומרת שבח, שמספרת על חממה נוספת שהוקמה באתר החברה ביבנה בשיתוף עם רשות החדשנות - PMatX, המתמקדת בתחומי החומרים המתקדמים לאלקטרוניקה ומדגישה שהחברה פתוחה לתוכניות השקעה עם חברות ועם יזמים נוספים.
בשיתוף אינטר-לאב
