לפני כחודש ננעל בתל-אביב הכנס הבין-לאומי "ISRAEL HLS&CYBER 2022" שעסק בנושאי ביטחון הפנים, הגנת המולדת וסייבר ובו נטלו חלק מאות משתתפים מעשרות מדינות ובהם מאות בכירים מהעולם, בהם שרים, גורמי ממשל, מפקדי משטרות, מנהלי נמלי ים ושדות תעופה ונציגים מתאגידים וחברות גלובליות. כיוזמי הכנס, יחד מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה והמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, חשנו גאווה רבה נוכח הבולטות של הטכנולוגיות הישראליות בתחומים אלה ועל כוח המשיכה של ישראל כמעבדה עולמית לפיתוח אמצעים, כלים ושיטות בחזית הגנת המולדת והסייבר.
כנס זה, כמו פעילויות אחרות הנערכות בשיתוף פעולה בין מכון היצוא ומנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, מביאים לידי ביטוי את העוצמה ואת היתרון היחסי של החדשנות בהיי-טק הישראלי. מקבלי החלטות, הן בסקטור הציבורי והן בסקטור העסקי, מגיעים לישראל לעיתים קרובות כדי לחפש כאן את "הדבר הבא" ולא רק בתחומי היי-טק מובהקים, כמו סייבר או פינטק, אלא גם בשורה שלמה של ענפים, כמו ערים חכמות, אגריטק ופודטק, אוטוטק ותחבורה חכמה, קלינטק ותשתיות חכמות, טכנולוגיות ייצור מתקדמות, בריאות דיגיטלית ועוד. גם בתחומים כמו ספורט, תרבות, טכנולוגיות חינוך ומדיה דיגיטלית, ישראל מציגה טכנולוגיות חדשניות המציתות את הדימיון.
ההיי-טק הוא הדלק לצמיחת היצוא
בשנים האחרונות הפך ההיי-טק לא רק לקטר שמושך אחריו את המשק כולו, אלא גם למרכיב הדומיננטי ביצוא הישראל. על-פי אומדנים ראשוניים, סך יצוא ההיי-טק מישראל גדל בכ-12% נוספים בשנת 2022 ויגיע להיקף כולל של כ-80 מיליארד דולר, כאשר משקלו בסך היצוא ישמר ויעמוד על כ- 52%. נזכיר שבשנת 2021 עבר יצוא ההיי-טק לראשונה בגודלו את סך יצוא יתר הענפים.
אם היצוא הוא מנוע הצמיחה, ההיי-טק בישראל הוא הדלק לצמיחת היצוא. למעשה, משנת 2016 ועד היום הציג יצוא ההיי-טק גידול דולרי של כ-14% בממוצע מידי שנה, לעומת צמיחה ממוצעת של 5% ביתר ענפי הייצוא, כאשר שותפות הסחר העיקריות לייצוא היי-טק מישראל הן ארה"ב (40%), מדינות האיחוד האירופי (19%) ואסיה (17%).
לצלוח את התקופה המאתגרת
נוכח המשבר שחווה ענף ההיי-טק בשנה החולפת, בארץ ובעולם, עולה השאלה האם הנתונים המעולים של השנים האחרונות יימשכו גם בשנת 2023 ובשנים הבאות?
התשובה לשאלה זו היא מורכבת, שכן אנחנו חיים בתקופה רוויות אי וודאות, ולכן לממשלה ולגופים ציבוריים, כמו מכון היצוא, יש תפקיד חשוב ומרכזי לדחוף ולקדם את תעשיית ההיי-טק ולייצר לה הזדמנויות עסקיות.
דווקא בתקופה מאתגרת זו אנחנו חייבים לחזק את פונקציות השיווק הבין-לאומי ולעשות מאמץ גדול יותר לפתוח דלתות לחברות ההיי-טק הישראליות בחו"ל. היום יותר מתמיד חייבים לשמר לקוחות קיימים, לפתח לידים חדשים, לקדם השתתפות בתערוכות בין-לאומיות וכנסים בין-לאומיים בישראל, כמו גם להביא משלחות עסקיות מחו"ל. היום יותר מתמיד יש להנגיש לתעשייה הזדמנויות עסקיות רלוונטיות, במאמץ משותף של כל מערכי סחר החוץ של ישראל. מכון היצוא, מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד החוץ, יודעים לייצר הזדמנויות ממוקדות על מנת לקדם את היצוא הישראלי.
היום יותר מתמיד יש להרחיב את המאמץ לאתר שותפים פוטנציאליים בחו"ל, במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות וצומחות. במקביל יש לפעול בערוצי השיווק הדיגיטליים, שהפכו בשנים האחרונות לכלים משמעותיים לשיווק מדויק ומדיד לחברות היי-טק המעוניינות לשווק את מוצריהן ושירותיהן לחו"ל.
בכל אפיקי הפעילות הללו מכון היצוא פועל, והוא יפעל השנה ביתר שאת, כדי לסייע לתעשייה בכלל ותעשיית ההיי-טק בפרט לצלוח את התקופה המאתגרת הזאת. אנו נכפיל מאמצים אלה בתקופה הקרובה נוכח הטלטלות בשווקים ואני קוראת מכאן לממשלה להגדיל את תקציביה ומאמציה בתחום.
פתרונות לאתגרים הדחופים של האנושות
יש מקום רב לאופטימיות. אני מבססת את דברי לא רק על משאלת לב, אלא על נתונים "קשים". מסקר שערכנו בקרב היצואנים לאחרונה עולה כי היצואנים ממשיכים להיות אופטימיים לגבי התפתחות היצוא בשנת 2023. 62% מעריכים שהיקף היצוא שלהם ימשיך לגדול גם ב-2023, אם כי רמת האופטימיות פחתה לעומת זו שנמדדה בשנים קודמות. אציין, כי 67% מהמשיבים באים מההיי-טק ומתעשייה מוטת טכנולוגיה.
מעבר לכך, ישראל מציעה כיום פתרונות טכנולוגיים לבעיות ולאתגרים הדחופים ביותר של האנושות - התחממות כדור הארץ, ביטחון המזון, הגודש בערים ואתגרי הרפואה. כמו כן לישראל יש הרבה מה להציע בעולמות הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברים ענפים מהכלכלה המסורתית. טרנספורמציה זו מבטיחה את המשך הביקושים לטכנולוגיות ישראליות.
במכון היצוא אנחנו מנטרים בהתמדה ומנתחים מגמות ושינויים שעלולים להשפיע על החברות הישראליות. ניתוחים אלה מאפשרים לנו להתמקד במרחבי פעילות מפציעים ובכיווני התפתחות במדינות יעד ספציפיות, וכך לתרגם את הדרישות המשתנות בשוקי המטרה לערך עסקי עבור היצואן הישראלי.
לסיכום, אנו מתקרבים לשנת 2023 כאשר עננים רבים של מיתון ואי וודאות מצטברים בשמי הכלכלה העולמית. האם הכלכלות הגדולות בעולם יכנסו לתוך מיתון ארוך, או שמא יצליחו להדביר בשנה זו את האינפלציה ולחזור לנתיב של צמיחה? היקף המשתנים הוא רב וקשה לייצר תחזית אמינה, עם זאת אפשר להעריך בזהירות, כי גם ב-2023 אנו צפויים להמשך התרחבות היצוא כאשר ההיי-טק ימשיך להיות המרכיב הדומיננטי בו, אך העלייה צפויה להיות מתונה יותר ולפיכך ידרשו מאמצים רבים יותר מכל המערך התומך לשמר את קטר הצמיחה של המשק.
הכותבת היא מנכ"לית מכון היצוא
בשיתוף מכון היצוא
