הרופאות והרופאים הישראלים יכולים להיות הניצוץ שיצית את המהפכות הטכנולוגיות הבאות. כבר היום, ישראל נחשבת בעולם למעצמת חדשנות בעולם המדטק, ופיתוחים ישראליים רבים משמשים היום לטיפול בחולים בכל רחבי העולם. בכנס לחדשנות בקרדיולוגיה פולשנית אותו פרופ' חיים לוטן ואני מארגנים זו השנה ה-27, השתתפו החודש יותר מ-2,500 קרדיולוגים, חוקרים, יזמים ואנשי תעשייה. משקיעים מכל העולם הגיעו אל הכנס, בהם מנכ"לי ארבע מחברות ההשקעה הגדולות בעולם, שהביאו את כל הצוות שלהם ובחנו כמעט את כל הפיתוחים שהוצגו בכנס בחיפוש אחר הדבר הגדול הבא בעולם הטכנולוגיה הרפואית.
המשבר הפיננסי כבר נותן את אותותיו בעולם ההיי-טק והשנה-שנתיים הקרובות צפויות להיות מאתגרות במיוחד. גם במדטק, חברות מקבלות הערכות שווי נמוכות יותר ומתקשות יותר לגייס כסף. אולם הרפואה לא מאבדת מחשיבותה גם בימים של משבר כלכלי, ובניגוד לתחומים רבים אחרים בהיי-טק, לחברות ישראליות המפתחות טכנולוגיות רפואיות חדשניות יש הזדמנות להצליח גם בימים מסובכים אלה.
לחבר בין רופאים-חוקרים למהנדסים
כדי להבטיח שהחברות הישראליות ימשיכו להוביל את התעשייה העולמית, להתמודד עם המשבר הפיננסי ולהבטיח את המשך השגשוג הכלכלי, יש להשקיע בטיפוח החדשנות, והמנוע העיקרי לחדשנות זו הם הרופאים הישראלים. הרופאים הם אלה שנמצאים לצד החולים, במרפאות ובחדרי הניתוח. הם מבינים את הUnmet needs- - את הצרכים הלא פתורים שקיימים כיום בטיפולים הרפואיים. הם מכירים את הטכנולוגיה הקיימת, יודעים מה היא יכולה ולא יכולה לעשות ומה חסר להם כדי לתת את הטיפול המיטבי לחולים שלהם.
הרופאים הם אלה שמזהים את הצורך, אבל כדי להפוך אותו למוצר, המערכת כולה צריכה להתגייס ולתת להם את הכלים שיעודדו את החדשנות הטכנולוגית. בזכות החיבור עם הטכניון, אצלנו ברמב"ם אנחנו שמים כבר שנים רבות במרכז את החיבור בין הרופאים-החוקרים, שמזהים את הצורך הלא פתור ממיטת החולה, לבין המהנדסים שיכולים לבנות את הפתרון לאותו צורך. ואז, הם יכולים יחדיו לבחון את האב-טיפוס שהם פיתחו בחזרה במיטת החולה.
המערכת צריכה להציע לרופאים שירותים שיאפשרו להם לפתח את הרעיונות שלהם ולהגן עליהם בפטנטים. חברות היישום, כמו רמב"ם מדטק, שבהקמתה הייתי מעורב בתפקידי בבית החולים, הן אלה שיודעות לחבר בין הרופאים עם הרעיון לבין המהנדסים, ומסייעות להגן על הרעיון בעזרת פטנטים וביצירת הקשרים הדרושים להפיכת הרעיון לחברה. לצד זאת, חשוב לספק לרופאים גישה למימון ראשוני, כמו תוכנית "ניצוץ" שהקמנו ברמב"ם ב-2012, שנותנת לרופאים ראשוני קטן אך חיוני, שמאפשר בנייה של אב-טיפוס והוכחת היתכנות למימוש הרעיון.
מימוש החזון של רפואה מותאמת אישית
בשנים הקרובות אנחנו צפויים לראות שינויים דרמטיים בחלקים ניכרים מעולם הרפואה. הבינה המלאכותית תמלא תפקיד גדל והולך בתחומים שונים. ראשית בתחום הדימות הרפואי, שבו המחשב יסייע לרדיולוגים לנתח במהירות וקלות רבה יותר את ההדמיות הרפואיות. הבינה המלאכותית צפויה גם לדייק את אופן הביצוע של פרוצדורות רפואיות. כפי שכיום אנחנו משתמשים ב-Waze כדי שהמחשב יסייע לנו לתכנן את המסלול המהיר ביותר מהעבודה הביתה, כך אנחנו צפויים לראות מערכות ממוחשבות שיסייעו למנתחים לתכנן את הניתוח היעיל והבטוח ביותר עבור המטופלים שלהם. מעבר לכך, הרופאים היום מוצפים בכמויות נתונים עצומות על כל מטופל ומטופל, והבינה המלאכותית תוכל לסייע לרופאים, גם בבתי החולים וגם בקופות החולים, לנווט בים המידע הזה ולתת לכל אחד ממטופליהם את הטיפול האופטימלי.
מהפכות נוספות שאנו עומדים לראות בשנים הקרובות יהיו שילוב גובר והולך של רובוטיקה בניתוחים - תהליך שהייתי שותף לתחילתו בפיתוח רובוט לצינתורי לב ושצפוי להאיץ בקרוב. הרפואה הדיגיטלית, שזכתה לדחיפה משמעותית בעקבות מגפת הקורונה, הולכת להתרחב עוד יותר. חייבים להודות שמערכת הרפואה העמוסה מתקשה כיום לתת לחלק מהמטופלים את היחס האופטימלי, והרפואה הדיגיטלית יכולה לאפשר מתן יחס מצוין למספר גדול בהרבה של חולים בלי להעמיס על המערכת יותר מדי. תחומי המיקרו והננו-רפואה יתחילו להגשים את הציפיות הרבות שתולים בהם בשיטות חדשניות למתן תרופות, כולל רובוטים מיקרוסקופיים שיבצעו פעולות רפואיות בגוף והתקנים שיאפשרו זיהוי מוקדם של מחלות כמו סרטן. גם השימוש בכלים גנומיקה ופרוטאומיקה (אנליזה של חלבונים) עשוי לחולל מהפכה באבחון ובטיפול בסרטן, לצד שילוב מספר גדל והולך של טיפולים אימונותרפיים - שמפעילים בצורה מדויקת את מערכת החיסון - כחלק בסיסי מהטיפול.
כל הכלים הללו ועוד יאפשרו מימוש החזון של רפואה מותאמת אישית, כך שכל מטופל יקבל את הטיפול הרפואי המתאים בדיוק רב למאפיינים שלו ושל מחלתו.
לחזק את החיבור בין הרופאים, התעשייה והאקדמיה
אלפי חברות ברחבי העולם מתמודדות היום במרוץ להגשמת מהפכות רפואיות אלה. בישראל יש חיבור נדיר בין רופאים עם נטייה לחדשנות, בתי חולים מובילים עם אוריינטציה מחקרית, אוניברסיטאות מצליחות עם עניין בנושאי רפואה כולל בפקולטות הנדסיות, כמו למשל בטכניון, בו הוקמה תוכנית להנדסה ביו-רפואית כבר בשנת 1969, והמון יזמות. למשל, בחממות הטכנולוגיות השונות, שכמחציתן מתמקדות בחדשנות בתחומי מדעי החיים. זהו שילוב שקיים במספר זעום של מדינות בעולם, ואפשר לישראל להפוך למובילה עולמית בתחום המדטק.
והעיקר, חייבים לחזק ככל האפשר את החיבור בין הרופאים לבין התעשייה והאקדמיה. ברמב"ם אנחנו מפעילים כיום מגוון רב של שיתופי פעולה, עם האקדמיה והתעשייה, בארץ ובעולם כאחד, כדוגמת תוכנית ה"ביודיזיין" שאנחנו מפעילים בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, שמכשירה צוותים משולבים של רופאים ומהנדסים כיצד עושים יזמות וחדשנות רפואית. לכן גם יזמנו את בניית "מגדל התגליות" בן 20 הקומות, שהקמתו מושלמת בימים אלה. המגדל צפוי לאכלס מרפאות ומעבדות של רופאים-חוקרים של בית החולים רמב"ם, לצד מעבדות של מדעני הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחברות סטארט-אפ ביוטכנולוגיות, במטרה לעודד ככל האפשר את המפגש, חילופי הרעיונות ופיתוח הטכנולוגיות הבאות שיחוללו מהפכה בעולם הרפואה.
הכותב הוא קרדיולוג ויזם. לשעבר מנהל בית החולים רמב"ם
