בעידן שבו חוסר וודאות ושינויים הם גורמים קבועים בשגרה, ברפואה קיימות עדיין מחלות רבות שאין להן מענה טיפולי או אבחנתי מיטבי. מערכות הבריאות מתמודדות חדשות לבקרים עם אתגרים לא פשוטים שהתגברו בעקבות מגפת הקורונה, דוגמת עלויות עצומות שחלקן נובע מחוסר יעילות, סכנה לקריסה כלכלית של בתי החולים, אוכלוסייה עולמית מזדקנת ועלייה בשכיחות מחלות כרוניות, מחסור ושחיקה של הצוותים הרפואיים, קושי בסנכרון וזמינות אינפורמציה רפואית של החולים ברגע הנדרש וטיפול רפואי מפוצל ובלתי מתואם. מנגד, צרכנים הבריאות דורשים מעורבות ישירה יותר בהחלטות הטיפוליות, מידע רפואי זמין, נגישות קלה לשרותי הרפואה וזאת בנוסף לבעיות הרגילות של אישורים רגולטוריים, שינויים תכופים במדיניות השיפוי הביטוחי, והתקפות סייבר על מערכות הבריאות.
במציאות מרובת אתגרים זו, הרפואה ומערכות הבריאות חייבות לאמץ חדשנות בצורה פעילה בתרבותן. ערך החדשנות ברפואה נמדד לפי מדדים של שיפור התוצאה הקלינית: החל מירידה בתחלואה ובתמותה ועד מחויבות של הצרכן לשינוי התנהגותי בריאותי, תוך קבלת אחריות על בריאותו, ובמקביל עליה להביא ליעילות כלכלית, תוך ניצול נכון של משאבים לצד ייעול צורת העבודה.
שיפור מוצר קיים או חדשנות משבשת
החדשנות לרוב מגיעה ממדענים, רופאים, יזמים ושאר נושאי התפקידים במערכת הבריאות ונובעת מזיהוי צורך רפואי שאין לו מענה טוב, סקרנות ואופי יזמי. יזמים וממציאים אינם "ברי מזל", הם מזהים הזדמנויות שאחרים לא רואים. חדשנות מצליחה רק לאחר תרגום הרעיון למוצר יעיל המוסיף ערך טיפולי, הזוכה לאישורים רגולטוריים ומקבל שיפוי ביטוחי לשימוש במוצר ויישומו בשוק בצורה משמעותית.
הערך הראשון של החדשנות הרפואית הוא קודם כל למטופל והוא נקבע על-ידי הוכחת היעילות המוגברת שלה בחולים בהשוואה לטיפולים הקיימים, תוך מענה לשאלה האם הפתרון עונה על צורך קליני בלתי פתיר. הערך השני הוא פתרון מבוסס מדעית שמנגנון הפעולה שלו ידוע, המשתלב בהנחיות המקצועיות, בדרכי הטיפול הקיימות ובמהלך העבודה של הרופא ומקובל על הרופאים. ולבסוף, הפתרון הוא ייחודי, בעל פוטנציאל מסחרי משמעותי ומערכת הבריאות מוכנה לשלם עבורו.
חדשנות ברפואה יכולה לבוא לידי ביטוי בשיפור של מוצר קיים, שבדרך כלל מוכר לרופאים וההחדרה שלו לשוק פשוטה יותר, אולם מהר מאד יגיע מוצר יעיל יותר. אך היא יכולה להיות גם חדשנות פורצת דרך "המשבשת" את הטיפול הקיים. חדשנות מסוג זה קשה לחזות מראש ולבסס. היא דורשת אינטואיציה עמוקה לזיהוי הצורך והפתרון שלו, כרוכה בסיכונים מוגברים בפיתוחה ודורשת צוות מיומן, מקצועי ומנוסה להגשמתה.
על היזמים לשאול את עצמם מספר שאלות שעל כולן התשובה חייבת להיות חיובית. האם ניתן להגשים את הרעיון והאם האפשרות להגשמה עצמית מספיק גדולה ומצדיקה את המאמץ, כי פיתוח רפואי לוקח שנים רבות וכרוך בעליות, מורדות ותסכולים שצריך להתגבר עליהן.
פתרון רפואי ייחודי ופורץ דרך
לאחר זיהוי הצורך הקליני, על היזמים לבצע תצפיות ולשאול אנשי רפואה כיצד מבוצע הטיפול כיום, במקומות רפואיים שונים, ולהגדיר באופן מדויק את הבעיה הספציפית, באוכלוסייה ספציפית, על מנת להשיג תוצאת טיפולית טובה יותר הניתנת למדידה Need Statement) (, ללא הגדרה סופית של הפתרון בשלב זה. במקביל, עליהם להכיר היטב את אפשרויות הטיפול הקיימות, להעריך את גודל השוק, תוך הכרה וניתוח של המתחרים, לצד ניתוח מעמיק של בעלי ענין בפתרון. עליהם לשאול את עצמם בכנות האם הקניין הרוחני של הרעיון ייחודי ויאושר, מהן החוזקות והחולשות האישיות שלהם בהבאת הפתרון לשוק ואיזה אנשים נוספים עליהם לצרף לצוות על מנת להצליח. כמו כן עליהם לשאול את עצמם מה יהיו המדדים שעל-פיהם שוק הרפואה יקבל את הרעיון החדשני, מהו התהליך הרגולטורי לאישור הרעיון, האם יתקבל שיפוי ביטוחי לרעיון ומהי התוכנית והמודל העסקי להצלחת הרעיון מבחינה מסחרית.
הצלחתו של הפתרון היזמי בתחום מדעי החיים חייב לכלול את הרכיבים הבאים:
* פתרון רפואי ייחודי ופורץ דרך
* בסיס מדעי מוצק והבנה מעמיקה של מנגנון הפעולה של הרעיון
* קניין רוחני חזק הניתן להגנה
* צוות מצוין היכול להתמודד עם בעיות שיתגלו במהלך הפיתוח והשיווק של הרעיון
* שוק גדול של לפחות מאות מיליוני דולרים
* יכולת לגייס מימון להגשמת הרעיון
במידה ואחד המדדים הללו לא קיים הרי שמדובר בפרויקט או מוצר שאותו ניתן למכור או לתת רישוי לחברה גדולה לפתח אותו.
להבין היטב את הסיכונים הטכנולוגיים והיישומיים
לצורך הגשמת החדשנות דרוש מימון. קיימים מספר מקורות מימון התלויים בשלב בו נמצאת החברה, כגון מענקי מחקר, מענקי רשות החדשנות הישראלית ורשויות אחרות, גיוס מאנשים פרטיים, חממות ייעודיות למדעי החיים, קרנות הון סיכון וחברות גלובליות גדולות ובשלבים מאוחרים הנפקה בבורסה וגיוס חוב. העובדה שמישהו מוכן לממן את פיתוח הרעיון אינה הופכת אותו למוצר טוב או חברה מצליחה.
לפני שהיזמים פונים למשקיעים הם חייבים להבין היטב את הסיכונים הטכנולוגיים והיישומיים הכרוכים בפיתוח הרעיון, את המסלול הרגולטורי והניסויים הפרה-קליניים והקליניים הנדרשים לאישור המוצר, גודל השוק, המתחרים והעלות הכרוכה בהבאת המוצר לשוק וכן להבין היטב מהן אבני הדרך שבהן יש הישג משמעותי בקידום הרעיון שיאפשר גיוס נוסף.
קרנות הון סיכון משקיעות לרוב בטכנולוגיות פורצות דרך על מנת למקסם את השקעתן. הן משקיעות באנשים מוכשרים היכולים לפתח את הטכנולוגיה, להתמודד עם הקשיים שינבעו בדרך, להתאימה לצרכי השוק, תוך פנייה לשוק גדול ומשמעותי ולעיתים אף יצירת שוק חדש. בדרך כלל הן רוצות חלק משמעותי בחברה כשההחזר במקרה של הצלחה מגיע קודם כל אליהן. אך יש לזכור שקרנות הון סיכון אינן בנק והשותפים בהן מביאים ערך מוסף משמעותי לחברה - החל מהכוונה וייעוץ בכלל פעילות החברה, עיצוב האסטרטגיה, בניית הצוות וקישור ליועצים לחברה, הכרה מעמיקה של השחקנים בשוק וקשר אליהם, עזרה בגיוס כספי המשך תוך היכרות עם קרנות הון סיכון נוספות, עזרה בביסוס המודל העסקי ועזרה באסטרטגיית ההצלחה של החברה אם זו רכישה על ידי חברה גדולה או הנפקה ציבורית.
קרנות הון סיכון בדרך כלל משקיעות במשותף על מנת לחלוק את הסיכון ולהזרים מספיק כסף למימוש הרעיון. תהליך גיוס הכסף הוא ממושך ובלתי פוסק לאורך חיי החברה ועל היזמים להכיר היטב את אפשרויות המימון ולבנות קשרים ארוכי טווח עם משקיעים פוטנציאלים. רצוי שפנייה למשקיע תבוצע על-ידי איש קשר משותף, שימליץ ולא בצורה "עיוורת". על היזמים לוודא שהם פונים לקרן המתאימה לתחום ולסוג המיזם אותו הם רוצים לפתח וכן לשותף המתאים בתוך הקרן. על היזמים לבצע בדיקת נאותות מעמיקה על הקרן, השקעותיה בעבר, יכולתה לתמוך בהם בהמשך, דרך התנהלותה עם יזמים ובמיוחד להכיר את השותף המוביל את ההשקעה, כי הקשר הזה נבנה לשנים רבות ועשוי להשפיע על הצלחת החברה. המשקיע אינו "מנהל" את החברה, אלא צריך לכוון ולעזור ליזמים ולדאוג לכך שגם היזמים ייהנו מההצלחה.
תהליך גיוס ההון הוא ארוך
על היזמים להתכונן היטב לפגישות עם משקיעים עם מצגת מאד ברורה הסוקרת את הטכנולוגיה, האתגרים והסיכונים בפיתוחה, הקניין הרוחני, צרכי וגודל השוק, האנשים המובילים את החברה, המסלול הרגולטורי והשיפוי, המתחרים והמגמות בשוק - וכל זאת בצורה מאד כנה ובהירה. המטרה של פגישה ראשונה עם משקיעים היא השגת התעניינות רצינית שלהם בטכנולוגיה ובהשקעה וקביעת פגישה שנייה להמשך השיח בתקווה להגיע להתחלת בדיקות הנאותות.
תהליך הגיוס, במיוחד בתנאי השוק הנוכחיים, הוא ארוך יחסית ולוקח לפחות שישה-תשעה חודשים. לכן, צריך להתחיל בזמן שהחברה עדיין ממומנת מספיק כדי להגיע לשלב ההשקעה הבאה. כאשר משקיע אומר שאינו מעונין להשקיע, חשוב מאד להבין מדוע על מנת לשפר את הצגת הרעיון והחברה למשקיע הבא.
טעויות נפוצות של יזמים הינן מגוונות - מהערכות שווי בלתי ריאליות, התעקשות על אחריות לקבלת החלטות מהותיות לבדם ללא התחשבות במועצת המנהלים, חוסר הקשבה להערות של משקיעים ויועצים מנוסים, התלהבות יתר ובלתי ריאלית מהרעיון ולא מיישומו, חוסר הכרה מעמיקה של השוק והמתחרים, חוסר הערכה נכונה לזמן ההגעה לאבני דרך משמעותיות בחיי החברה והמימון הדרוש לכך.
מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית
ישראל נחשבת למובילה עולמית בפיתוחים במדעי החיים וקיימת בה תשתית רחבה לתמיכה במדעי החיים. מובילות זאת נובעת ממצוינות מדעית באוניברסיטאות ומכוני המחקר, תוך דגש על מחקר יישומי. תרבות וחברה עם אופי יזמי, עם יכולות לחשיבה "מחוץ לקופסה" המביאה לגיבוש רעיונות פורצי דרך, גמישות מחשבתית, מחויבות ו"עקשנות" למציאת פתרונות בצורה יעילה, שילוב טכנולוגיות מתחומים אחרים של ההיי-טק בפיתוחים רפואיים, בתי חולים מצוינים וטיפול רפואי מתקדם, מערכת גומלין ושיתוף פעולה הדוק בין האקדמיה, המערכת הרפואית והתעשייה, מקורות מימון ותמיכה ממשלתית נרחבת בתחום - כל אלה מהווים רכיבים שיכולים ביחד להוות מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית. היתרונות הן החוזק של החברות בתחום בשלב המחקר והפיתוח, לעומת חוסר הניסיון וההצלחה בהקמת חברות מדעי חיים גלובליות וגדולות המסוגלות להביא את המוצר לשוק.
תוכנית הכשרה ייחודית למנהלים במדעי החיים
Program Health Care Technological Innovation היא תוכנית ייחודית בת ארבעה ימים המתקיימת בלהב פיתוח מנהלים מזה 15 שנה ומיועדת למנהלים בתעשיית מדעי החיים, בעלי פוטנציאל מנהיגותי ויכולת הובלת מיזמים בתחום, הממלאים תפקידים שדורשים הבנה מעמיקה של האופן בו ניתן למסחר חידושים בתחום זה. התוכנית מעניקה למשתתפים ידע וכלים לבניית חברות ישראליות מובילות בתחום מדעי החיים והבריאות ומתמקדת במרכיבים העיקרים של היווצרות, השקה וניהול תפעולי ואסטרטגי של טכנולוגיות הקשורות לבריאות. התוכנית מנוהלת על-ידי חברי סגל מהשורה הראשונה, מנהלים בכירים בחברות גלובליות מצליחות בתחום המכשור הרפואי, הביו-פרמצבטיקה וה-IT בתחום הבריאות, כמו גם משקיעי הון סיכון, רגולטורים, עורכי דין, יזמים ואקדמאים מחברות מובילות בתחום הבריאות בארה"ב ובעולם.
הכותב הוא שותף-מנהל בקרנות Tel Aviv Venture Partners ו- Run Young Capital.מייסד ומנהל התוכנית"Healthcare Technological Innovation - from Idea to Commercialization" בביה"ס למנהל עסקים, אוניברסיטת תל-אביב
