עד לפני מספר שנים, רבים בתעשיית הפיננסים העולמית סברו כי בני דור המילניום ישנו את התמונה והצ'קים יעלמו מהשוק לטובת אמצעי תשלום דיגיטלים. בפועל מחקר של ה- Federal Reserve הראה כבר בשנת 2016, כי בארה"ב חלה ירידה מתונה בהרבה מהציפיות. מספר הצ'קים בארה"ב מוערך כיום ב- 13-14 מיליארד צ'קים לשנה, תוך המשך הירידה המתונה במספר הצ'קים האישיים והתייצבות במספר הצ'קים המסחריים.
בעוד שמספר הצ'קים בעולם נמצא בירידה מתונה, מספר הצ'קים המזויפים דווקא עולה ושוק הפיננסים האמריקאי משווע לטכנולוגיה המזהה צ'קים מזויפים. חברת אורבוגראף הישראלית מביאה את המזור לשוק הזיופים האמריקאי כבר למעלה מ- 20 שנה. לרגל רכישתה של החברה על-ידי חברת RMS האמריקאית, ספקית שירותי אוטומציה לתשלומי בריאות מאוקלהומה, בלמעלה מ- 100 מיליון דולר, נפגשנו עם מנכ"ל אורבוגראף, בארי כהן, עם המייסד, ה- CTO ומנכ"ל אורבוגראף ישראל, אביקם בלצן, ועם בריאן קורנמן, מנכ"ל בקרן ההשקעות הפרטית TSCP (Thompson Street Capital Partners) מסנט לואיס, אשר ניהלה את מהלך הרכישה ומימנה אותה.


מגמת הגידול במספר הצ'קים המזויפים תימשך
אורבוגראף מספקת פתרונות מתקדמים לקריאה וזיהוי הונאות של צ'קים ומחשוב תשלומי בריאות. לאחר שהעבירה לאחרונה ל- RMS את כל הפעילות שלה בתחום הבריאות, שעיקרה שליפת תוכן פיננסי ממסמכים מודפסים בשוק ביטוח הבריאות, מתמקדת אורבוגראף בפעילות הליבה שלה - קריאת צ'קים וזיהוי הונאות במערכת הפיננסית.


"יש לנו למעלה מ- 4,000 לקוחות, רובם מוסדות פיננסים מוכרים, לשכות שירותים ומסלקות בארה"ב. בנוסף, מרבית הבנקים הגדולים בישראל כבר עובדים עימנו", מספר כהן ומוסיף, כי במסגרת הרכישה תשמור החברה על שם המותג שלה.
"ערב הקמת החברה פניתי לאבי המנוח שהיה עיתונאי, בלשן ומילונאי בבקשה למצוא שם לחברה החדשה. מתוך שני השמות שהציע, 'אורבוכתב' ואורבוגראף', בחרתי בשם אורבוגראף שהוא רב-לשוני ומתאים לשוק הגלובלי בו אנו פועלים", נזכר בלצן וממשיך את כהן. "למעשה החברה שלנו מובילה את שוק הקריאה האוטומטית של טקסט מודפס (Optical Character Recognition) וכתב יד (Intelligent Character Recognition), והמערכות שפיתחנו קוראות מסמכים במגוון שפות, כולל אנגלית ועברית. בגדול, אנחנו מתמקדים באוטומציה של תשלומי צ'קים ואיתור הונאות בארה"ב, בישראל ובמדינות נוספות. הטכנולוגיה שלנו מוגנת פטנט ומאז הקמת החברה ב- 1995 עיבדנו למעלה מ- 100 מיליארד צ'קים ואנחנו חוסכים ללקוחות שלנו למעלה מ- 200 מיליון דולר הפסדים בשנה".


בואו ניכנס לפרטים. מה מצב שוק הזיופים העכשווי בארה"ב?
"בשנה וחצי האחרונות חלה עלייה גדולה במספר הצ'קים המזויפים בארה"ב, פי- שניים או פי-שלושה מכמותם בעבר. היום ניסיונות ההונאה יכולים להגיע לעשרות מיליארדי דולרים בשנה וההפסדים הישירים לבנקים הם מעל מיליארד דולר", אומר קרונמן. "גם פה בארץ, בה זיופי צ'קים לא נחשבו לבעיה משמעותית עד לפני מספר שנים, בהחלט רואים כיום מגמת עליה", מוסיף בלצן.
כהן: "מגמה זו של עלייה לא נצפתה מראש והיא נובעת משתי סיבות: האמריקאים השקיעו מאמצים רבים כדי לחסום הונאות בערוצי תשלום אחרים, כמו כרטיסי אשראי ושירותים דיגיטליים, ולכן הנוכלים נאלצו לעבור לערוץ התשלום המסורתי שלא טופל. בנוסף, משבר הקורונה הוביל לכך שסניפי בנק רבים היו סגורים והציבור התחיל להפקיד צ'קים באמצעות הטלפון הסלולרי. בד בבד, בשל התחרות הקשה, מרבית הבנקים שחררו את מגבלת גובה ההפקדה אשר עמדה בעבר על מספר אלפי דולרים בחודש".
כיצד ההאטה הכלכלית משפיעה על השוק שלכם?
כהן: "כאמור, שוק הפיננסים סובל היום מהיקף עצום של הונאות שמספרן אף צפוי לגדול ככל שהמיתון הכלכלי, בארה"ב ובעולם, יגבר. כך השוק של פתרונות אוטומטים לזיהוי הונאות וקריאת צ'קים צפוי רק לגדול ולהתחזק".
תרכוש חברות ישראליות נוספות
קצת היסטוריה. החברה הוקמה ב- 1995 על ידי אביקם בלצן, עתודאי יוצא ענף חקר ביצועים בחיל האויר ומוסמך הטכניון ואוניברסיטת ת"א, כספין-אוף של חברת אורבוטק הוותיקה, שביקשה להרחיב פעילותה לשווקים נוספים. אורבוטק תמכה באורבוגראף בשנותיה הראשונות, באספקת תשתיות ובידע שצברה בתחום עיבוד תמונה. בשנת 2007 הצטרף לחברה בארי כהן, ששימש עד אז כנשיא אורבוטק ארה"ב, ויחד עם בלצן הובילו את החברה לצמיחה מהירה ולהפיכתה לספק טכנולוגיה מוביל בבנקאות ובשוק התשלומים האמריקאי. ב- 2019 נמכרה אורבוטק לחברת KLA האמריקאית ובשלה השעה למכירתה של אורבוגראף. החבירה ל-TSCP, קרן השקעות אמריקאית המנהלת הון של 4.5 מיליארד דולר ובפורטפוליו שלה למעלה מ- 200 חברות מצליחות, כולל RMS, התאימה לאורבוגראף כמו כפפה ליד. היום מחזיקה החברה מרכז פיתוח ברחובות ומשרד גדול במסצ'וסטס.
"הפעם הראשונה בה בארי ואני נפגשנו היתה ב- 2015. נשארנו בקשר של לפחות פעם בשנה וב- 2021 התחלנו לגבש את העסקה", מספר קורנמן. "TSCP מתמקדת בחברות שמספקות פתרונות טכנולוגים מעניינים לאתגרים עסקיים מורכבים. מאחר ואורבוגראף הביאה פתרונות מתקדמים וחכמים לשתי נקודות כואבות בכלכלה האמריקאית - שירותי בריאות ושירותי בנקאות - ביצענו את ההשקעה בשמחה ובביטחון שהחיבור בינינו יניב הזדמנויות רבות חדשות.
"אורבוגראף אגב היא החברה הישראלית הראשונה שאנו רוכשים, אולם מזה מספר שנים, אנחנו עוקבים בסקרנות אחר שוק ההיי-טק הישראלי בשאיפה לבצע רכישות נוספות בעתיד".
גרסה חדשה מבוססת AI
החודש השיקה אורבוגראף גרסה חדשה למוצר הדגל שלה 5.0 OAF (Orbo Anywhere Fraud), המהווה כמובן חלק מחבילת מוצרים. "אם עד כה השתמשנו ב- AI באופן חלקי, הרי שהגרסה החדשה מבססת את כל תהליך עיבוד התמונה על מודלים של AI. בכך השלמנו מהלך של מספר שנים, שכלל מעבר מאלגוריתמיקה קלאסית של עיבוד תמונה לאלגוריתמיקה המבוססת במלואה על מודלים של למידה עמוקה", מסביר בלצן בגאווה. "אפשר לומר, כי בעשור האחרון היינו בין הראשונים ליישם טכנולוגיות AI מתקדמות, תוך שיתוף פעולה משמעותי עם האקדמיה הישראלית. יחד פיתחנו פתרונות פורצי דרך ושדרגנו את כל המערכות שלנו למערכות מבוססות למידה עמוקה, כולל היכולת לתרגם כמויות אדירות של דאטה לשיפור ביצועים עקבי ומתמשך ולשירותים חדשים שנוסיף להציע גם בעתיד".
איך הפתרון שלכם עובד בזיהוי צ'קים מזוייפים?
בלצן: "הפתרון שלנו מקבל תמונות של צ'קים ומשווה חתימות, אם לחתימה של בעל החשבון ואם לחתימות של צ'קים אחרים. בנוסף, הוא בוחן את הנראות הכללית של הצ'ק - האם הוא מתאים לתבנית של צ'קים מזויפים הידועים לנו מחשבונות אחרים וכן הלאה. בדיקה נוספת היא בדיקת הטרנזקציה עצמה - האם המספר הסידורי של הצ'ק והסכום תואמים להתנהגות השוטפת של החשבון? האם הטרנזקציה נראית הגיונית? כל הפעולות האלה מסתכמות בציון שמבטא מה הסיכוי של הצ'ק להיות מזויף. בהמשך, כל לקוח קובע מה סף הרגישות שלו ומאיזה ציון ומטה ירצה לבדוק את הצ'ק באופן ידני".
האם הפתרון נותן גם מענה מלא לקריאת צ'קים?
בלצן: "כן. במקרים בודדים בהם הטכנולוגיה שפיתחנו אינה מצליחה לקרוא את תוכן הצ'ק, אנחנו משתמשים בפתרון רשת עולמי שפיתחנו לנושא, כבר בראשית המילניום, כאשר ה- AI היה עדיין בחיתוליו. למעשה, אנחנו החברה היחידה בתחום שפיתחה רשת כזאת, מוגנת פטנט גם היא, הפעילה בענן 24/7, ומאפשרת להשלים באופן ידני את פעולת הזיהוי של הצ'ק. אנחנו מעבירים דרך הרשת חלקי תמונה של השדות הספציפיים, שלא הצלחנו לקרוא, לספקי הקלדה במזרח הרחוק ותוך פחות מדקה מתקבל הזיהוי הידני, לאחר שהמערכת גם אימתה התוצאה באמצעות הצלבה בין מקורות שונים. השילוב בין טכנולוגית קריאה אוטומטית לפתרונות רשת גלובליים איפשרו לאורבוגראף להציע ללקוחותיה לאורך השנים כיסוי של 100%. עם ההתקדמות העצומה שעשינו בטכנולוגיה מבוססת למידה עמוקה מספר הצ'קים בהם נדרשת השלמה ידנית ירד דרמטית והפך כיום למעשה לזניח".
האם בכוונתכם להציע דרכים חדשות להתמודד עם צ'קים מזויפים?
כהן: "בהחלט. אם בעבר זיוף צ'קים היה נחלתם של אנשים בודדים, היום התחום הזה מנוהל על-ידי גופי פשע מאורגן ורמת הזיופים הולכת ומשתפרת. זה ממש ביזנס מניב המנוהל בצורה מסודרת בדומה לתקיפות סייבר. נוכלים חמושים שודדים מהדוור את מפתחות המאסטר של תיבות הדואר, חולשים על שכונה וגונבים אלפי צ'קים. לאחר מכן הם סורקים אותם ומוכרים ברשת השחורה. הקונים יכולים לערוך את הצ'ק באופן דיגיטלי ולהחליף את שם המוטב".
בלצן: "מכאן עולה הצורך שלנו להוסיף ולהשתפר. מעבר לאימות שאנו מבצעים כיום לגבי החתימה של בעל החשבון, תבנית הצ'ק ומאפייני הטרנזקציה, אנו עומדים להציע ללקוחותינו בשנה הקרובה טכנולוגיה חדשנית המזהה הבדלים בין כתבי יד שונים. שימוש בטכנולוגיה זו יכלול השוואה בין שדות שונים באותו צ'ק והצלבה בין צ'קים שונים מאותו חשבון בנק, מה שירחיב עוד יותר את מעטפת הזיהוי ויקשה על הזייפנים".
בשיתוף אורבוגראף








