אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה וצפויה להגיע לכעשרה מיליארד בני אדם ב-2050. רק לפני שבועות מספר חגגנו את האדם השמונה מיליארד שנולד (ברכות לו ולמשפחתו כמובן). המשמעות היא שבאותם משאבי טבע מוגבלים נצטרך להאכיל יותר אנשים, הרבה יותר. זאת במקביל למשבר אקלים שהולך ומחריף שאת אותותיו אנו רואים בצורת אירועי קיצון כגון: שיטפונות, בצורות, שריפות, סופות, גלי חום וקור קיצוניים.
סוגיית הביטחון התזונתי, אם כן, היא החשובה והבוערת מכולן. עלינו להפנים שאם נמשיך לפעול כפי שאנחנו פועלים כיום, בעתיד לא יהיו לנו מספיק מקורות מזון כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה.
למעשה, הביטחון התזונתי מהווה את אחד המרכיבים האקוטיים ביכולת העתידית להישרדותם של עמים ואומות. קיומם של אירועים כאלה ואחרים עם הכותרת "ועידת אקלים" פשוט לא יספיקו יותר. צריך, כבר עכשיו, להגדיר יעדים שאפתניים ולחתור לעמוד בהם כיוון שחלון הזמן שלנו לפעול עד שהתהליכים יהיו בלתי הפיכים הינו קצר.
בנוסף, צפויות לפקוד אותנו בעתיד מגיפות נוספות ומלחמות, ועקב כך תגבר חוסר היציבות בשרשרת אספקת המזון הגלובלית, כפי שאנו חווים כיום למשל עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ראוי לציין, כי רב האנשים טרודים כיום בהישרדות כלכלית ובריאותית. אלה נושאים חשובים מאוד, אין ספק כלל. אבל נושא האקלים והביטחון התזונתי הוא אולי הדבר החשוב מכל עבור עתיד הדורות הבאים.
בישראל, הידועה ביכולתה לייצר חדשנות, קיים צורך גובר בפתרון לסוגייה זו, עקב תהליכי מדבור שאזורנו עובר ובשל העובדה כי אנחנו מדינת אי המייבאת את רוב מוצרי המזון שהיא צורכת. אפילו בעלי חיים שמגדלים בארץ לצורכי מאכל (עופות ובקר) מוזנים בעיקר בגרעינים וזרעים מיובאים.
בעתיד יהיו באזורנו פחות משאבי מים, הטמפרטורה הממוצעת תמשיך לעלות, צפויים להתרחש יותר גלי חום וקור, בצורות ושריפות. כתוצאה מכך, התוצרת החקלאית (צמחים ובעלי חיים), כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, תשתנה - הן ביבולים ובאיכות שלהם.
טכנולוגיות בנות-קיימה וחומרי גלם חדשים
חממת פרש-סטרט קמה ב-2020 על-ידי ארבעה שותפים שווים (תנובה, טמפו, OurCrowd ו-Finistere Ventures), כחלק מתוכנית החממות של רשות החדשנות. שני שותפים תעשייתיים משמעותיים ושתי קרנות גלובליות. החזון של צוות החממה והשותפים הוא להקים לפחות 40 חברות סטארט-אפ שיביאו פתרונות משמעותיים לתעשיית המזון הגלובלית.
עד כה החממה הקימה והשקיעה בעשר חברות פורטפוליו הנוגעות במגוון מגמות חמות שמאתגרות את תעשיית המזון כיום: טכנולוגיות בנות-קיימה, מקורות מזון וחומרי גלם חדשים.
Alteco AI - לנהל ולנטר את צריכת האנרגיה במפעלי המזון
תעשיית המזון ברובה מסורתית ולכן תורמת משמעותית לזיהום הסביבתי. לכן יש צורך לפתח תהליכים שיעזרו להקטין את הזיהום הסביבתי (לדוגמא שפכים) ולייעל את השימוש במשאבים כגון אנרגיה ומים. חברת Alteco AI משנה את הדרך שבה מנהלים אנרגיה, באמצעות טכנולוגיה ייחודית לזיהוי צרכנים ברשת החשמל, ללא צורך בהתקנת חומרה. כיום, מפעלים תעשייתיים נוהגים להתקין סנסורים יקרים על כל מכשיר ומכונה במטרה לייעל את השימוש האנרגטי שלהם. סנסורים אלה מגבירים את טביעת הרגל הפחמנית, הם בזבזניים ולעיתים אף אינם יעילים. אלטקו לעומת זאת פיתחה פלטפורמת ניהול אנרגיה מבוססת AI המספקת ללקוח ניראות מלאה של צריכת האנרגיה שלו. המערכת שהחברה פיתחה מאפשרת שיפור תהליכי ייצור, איתור הזדמנויות לחיסכון באנרגיה ותחזוקה מונעת.
הנהלת החברה ליוותה במהלך מספר שנים חברות, מפעלים, עיריות וגופים נוספים בתחום הייעוץ להתייעלות באנרגיה, וכך הם מצאו את המכנה המשותף לכולם: מאוד קשה לנהל את הנתונים של צריכת האנרגיה בארגונים, ורוב הארגונים לא מעוניינים להשקיע השקעות מאסיביות לצורך כך. מתוך כאב אישי זה כיועצים, הבינו המייסדים, אלון משקוביץ, רועי פדידה ודקל יעקב, שבכדי להתייעל באמת, יש צורך לשלוט במידע ושהמידע יהיה זמין כל הזמן - מתוך נקודת מדידה אחת. הפלטפורמה מבוססת הבינה המלאכותית של החברה מאפשרת לנהל, לנטר ולנתח את צריכת האנרגיה והעלויות של כל המכשירים ברמת המפעל, העיר והמדינה. על-פי החברה, שימוש בפלטפורמה יכול להוביל להפחתה של כ- 30% בצריכת האנרגיה ובפליטת גזי החממה. כלומר, ערך סביבתי יוצא דופן, שלא לדבר על הערך הכלכלי העצום, בוודאי בימים של משבר אנרגיה עולמי.
החברה המבטיחה נמצאת כבר בתהליכי הטמעה במספר חברות משמעותיות בארץ ובחו"ל.
פרופיוז - ייצור בשר מתורבת זול, איכותי ומזין
תעשיית ייצור הבשר היא אחת התעשיות המזהמות ביותר התורמת לזיהום הסביבתי יותר מתעשיות רבות, כולל תחום התחבורה כולו (רכבים, רכבות, מטוסים, אוניות). מנגד, הביקושים לבשר צפויים לעלות ואפילו להכפיל את עצמם עד 2050. לכן, הצורך במהפכה בדרך בה מייצרים בשר היא אקוטית. בשר מתורבת, שמגדלים מִתָּאִים בלבד ללא צורך בחיה או בשחיטה, הוא אחד הפתרונות המובילים בהקשר זה. חברת פרופיוז מפתחת טכנולוגיה פורצת דרך שמאפשרת ייצור בשר מתורבת זול, איכותי ומזין. הטכנולוגיה של החברה מבוססת על מחקר בן שש שנים במעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון וייצמן, שמתמחה בעולמות המחקר והרפואה של שריר הלב. טכנולוגיה זו מאפשר האצה ושיפור ייצור שריר - שמהווה את החלק החשוב בנתח. החברה, אותה הקים פרופ׳ צחור יחד עם ד"ר תמר אייגלר-הירש, ד"ר אורי אבינועם וגיא מיכרובסקי ביוני 2021 משתפת כיום פעולה עם יצרני בשר מתורבת מובילים בארץ ובעולם.
Sea2Cell - טכנולוגיה ייחודית לייצור דג מתורבת
אם אמרנו שתעשיית הבשר מזהמת, אז מה נאמר על מה שקורה באוקיינוסים שלנו? ואם נניח לטונות הפלסטיק שאנחנו משליכים לתוך מקור החיים הזה, בו חיים מאות אלפי מינים ומהווה שני שלישים מכדור הארץ, ונדבר רק על הביקוש הגובר והולך לדגים אזי נראה שגם המחירים עולים בצורה מתמדת ומגוון אדיר של דגים נמצאים בסכנת היעלמות. כתוצאה מזה, שרשרת המזון כולה נמצאת בסכנה. Sea2Cell, אותה מובילה ד"ר אורנה הראל, מפתחת טכנולוגיה ייחודית לייצור של דג מתורבת, באמצעותה נגדל תאים של דגים במיכלי ענק ונייצר מהם נתחי דג. לחברה יש צוות יזמי ומדעי מאוד חזק עם ניסיון ייחודי בעולם הדגים. יש פה מצד אחד הזדמנות עסקית ענקית ומצד שני יכולת להשפיע באופן ממשי על הסביבה, גם בהיבט הבריאותי וגם בהיבט האקולוגי.
Eggmented Reality - איתור של חלבונים ממקורות שונים בטבע
חלבונים ממקורות שונים, ובעיקר חלבוני ביצה, מהווים בסיס רחב לאין ספור מוצרי מזון כרכיבים פונקציונליים (לצורך הקצפה, יצירת ג'ל, הדבקה ועוד). מכאן שהאספקה הרציפה של חלבונים לתעשיית המזון חשובה ביותר. רק לאחרונה ראינו כיצד שפעת העופות בעגורים שמגיעים לעמק החולה הביאה לצורך להשמיד מעל מיליון עופות בלולי האזור ולירידה בכמות הביצים שנאספו. בנוסף, יותר ויותר בני אדם שמעוניינים לאכול חלבונים בעלי ערך תזונתי גבוה, שמקורם לא בביצים או בעלי חיים (ע"ע אוכלוסיית העולם הגדלה ומשבר האקלים). לשם כך נולדה חברת Eggmented Reality המייבאת טכנולוגיה מעולמות הביוטק לפודטק. החברה פיתחה פלטפורמה חישובית, שמאפשרת, שהם בעלי פונקציונליות משופרת וערך תזונתי גבוה. התהליך מאפשר לייצר רכיבים מותרים למאכל מבלי הצורך לגדל את בעל החיים המקורי. השימוש בפרמנטציה מדייקת לא רק אמור להפחית את הזיהום אוויר ואת גידול בעלי חיים לצרכי מאכל, הוא אף מאפשר הפחתה משמעותית בסיכון לזיהומים כגון סלמונלה.
Bountica - הדור הבא של משמרי מזון
כ-30-50% מהתוצרת החקלאית אינה מגיעה אלינו לצלחת. זהו בזבוז מזון משמעותי והוא מתרחש לכל אורך שרשרת הערך - משלב הגידול ועד לצרכן הסופי (גידול חקלאי, קטיף, אחסון, עיבוד, אריזה, שיווק, הפצה, צריכה). לדוגמה, ישנם פירות וירקות שאינם נקטפים כיוון שאין להם את הניראות שהצרכנים מצפים לקבל (גודל, צורה וכדומה) למרות שהם מכילים ערכים תזונתיים גבוהים והושקעו בהם משאבים על מנת לגדלם. ישנה תוצרת חקלאית או מזון מעובד שמתקלקלים או מזדהמים עקב מזיקים או מיקרואורגניזמים שמתפתחים עליהם.
על מנת לשמר תוצרת חקלאית ומוצרי מזון, פעמים רבות נעשה שימוש בחומצות אורגניות שחלקן ידועות כלא בריאות ואף מזיקות. משיקולים של בריאות הציבור ממשיכים להשתמש בהן, כיוון שאין כיום תחליף יעיל וזול. פה בדיוק נכנסת לתמונה חברת Bountica אשר הוקמה על בסיס מחקר וידע רב בתחום הנדסת חלבונים ויישומים אנטימיקרוביאליים של פרופ' צבי חיוקא וד"ר מעיין גל. החברה מפתחת חלבונים שישמשו כדור הבא של משמרי מזון וכן למגוון יישומים נוספים. הפיתוח מתבסס על טכנולוגיה של Drug Discovery השומרת על המזון מפני קלקול במהלך חיי המדף. מדובר בחומר בטוח למאכל המתפרק במערכת העיכול כחלבון.
Sweet Balance ו-Blue Tree - הפחתת צריכה של סוכר
רוב ההמתקה בתעשיית המזון כיום מקורה בסוכר ומאתגר מאוד לחקות במדויק את פרופיל הטעם של הסוכר, חומר גלם זול וזמין. אך צריכה עודפת של סוכר, המאפיינת את העידן המודרני, סומנה על-ידי ארגוני הבריאות בעולם כאחד מגורמי הסיכון הגורמים לעודף משקל, סכרת ועוד מחלות מטאבוליות. לאורך עשורים נעשים מאמצים משמעותיים בתעשייה להפחית את צריכת הסוכר. חברת Sweet Balance עוסקת בפיתוח תחליף סוכר טבעי, שמאפשר הפחתה משמעותית של הסוכר המוסף במוצרי מזון ומשקאות וכל זאת ללא פשרה בטעם ובחוויית ההנאה מהמוצר. תחליפי הסוכר של החברה מתאימים לכולם ובעלי אינדקס גליקמי נמוך.
חברת Blue Tree שגם היא פועלת בתחום של הפחתת סוכר, פיתחה טכנולוגיה ייחודית להפחתה סלקטיבית ופיזיקלית של סוכרים מנוזלים טבעיים. לדוגמה, מיץ תפוזים סחוט, המיץ המוביל בקטגוריה של הסחוט טרי, מכיל כמעט 10% סוכר, בדומה לתכולת הסוכר בכוס קולה. הטכנולוגיה של Blue Tree מאפשרת להפחית סוכר, תוך שמירת ההרכב הטבעי וערכו התזונתי של המיץ ובעיקר שמירה על הטעם המקורי. בימים אלה החברה נמצאת בתהליך בניית מערכת תעשייתית במפעל המיצים פריניב, לקראת שיווק מיץ תפוזים סחוט מופחת סוכר בישראל.
לסיכום, מדינת ישראל, הידועה בעולם כמרכז מצוינות עולמי בתחום החדשנות בפודטק, צריכה לפעול על מנת לשמר את היתרון הקיים שנוצר עקב קהילה יזמית ייחודית ומוסדות השכלה מובילים. יש לנו אינטרס מדיני וביטחוני להמשיך ולהוות את חוד החנית. על מנת לשמור על יתרון זה, עלינו למצוא דרך להוביל גם תהליכי רגולציה שיאפשרו התקדמות אמיתית לעבר הפתרון. זאת, מבלי להתפשר על הבטיחות של המוצרים ותוצרי אותן טכנולוגיות.
הכותבת היא מנהלת הטכנולוגיות של חממת הפודטק fresh start
