שנת 2026 צפויה להיות שנה של התייצבות והתכנסות עבור ההייטק הישראלי. לא חזרה מהירה לאופוריה של 2021, אך התקדמות מעבר למשבר של השנים האחרונות. מדובר בשלב טבעי במחזור השוק: יותר משמעת, יותר סלקטיביות ופחות מרדף אחרי צמיחה בכל מחיר. עבור חברות ומשקיעים שיודעים לעבוד בסביבה כזו, זו דווקא תקופה של הזדמנויות.
מנקודת המבט שלנו ב-Catalyst, מדובר בשוק שמבצע התאמות עמוקות - במקורות ההון, בפרופיל המשקיעים ובאופן שבו נבנות חברות טכנולוגיה ישראליות, בעיקר בשלבים הבוגרים.
ההייטק הישראלי בתוך ההייטק העולמי
ברמה הגלובלית, ניכרת התאוששות הדרגתית בשווקים הציבוריים וחזרה זהירה של תיאבון סיכון מצד משקיעים מוסדיים זרים. בישראל, התמונה מעט שונה: היקף גיוסי הקרנות המקומיות ירד בחדות. לאחר שגיוסי הקרנות בישראל עמדו על כ-6.1 מיליארד דולר בשנת 2022, במחצית הראשונה של 2025 גויסו כ-300 מיליון דולר בלבד, והצפי הוא ששנת 2025 תסתיים עם גיוסים בהיקף של כ-1 מיליארד דולר בלבד, בדומה לשנת 2024. במקביל, המשקיעים המוסדיים הישראליים כמעט ואינם פעילים כיום בהשקעות טכנולוגיה או בקרנות ישראליות, והמשמעות היא ברורה - פחות הון ישראלי זמין, ובפרט פחות הון לחברות טכנולוגיה בוגרות הנמצאות בין שלב הצמיחה לשלב היציאה.
במקביל, נמשכת מגמה של מימושים מצד משקיעים זרים שנכנסו לשוק בשנים 2015–2020. רבים מהם מבצעים עסקאות סקנדרי (מכירת מניות בשוק המשני), בעיקר לאור החלטות שהתקבלו במהלך המלחמה, ובמחירים הנמוכים בעשרות אחוזים משיאי השוק של תקופת הריבית האפסית. עסקאות רבות מתבצעות כיום בדיסקאונט של כ-35%-55% לעומת שוויי השיא. מצב זה יוצר פער ציפיות בין עובדים ויזמים, שממשיכים להישען על שוויים היסטוריים, לבין משקיעים חדשים, ומוביל להאטה ואף לקיפאון זמני בשוק הסקנדרי.
הקרנות הזרות מובילות את הפעילות
עיקר הפעילות בשוק הישראלי כיום מגיעה מקרנות זרות – כ-60% מהיקף העסקאות השנה, על פי נתוניIVC , מדובר בעיקר קרנות אמריקאיות שהרחיבו משמעותית את פעילותן בישראל. לאורך השנים האחרונות, רוב ההון שהושקע בטכנולוגיה הישראלית הגיע ממשקיעים זרים, בעוד שההשקעות המקומיות נותרו יציבות אך מצומצמות.
גם אצל הקרנות הזרות ניכרת תזוזה ברורה: פחות השקעות בשלבים מוקדמים ויותר מיקוד בחברות מגה-בוגרות עם הכנסות משמעותיות, מוצר בשל ויכולת חדירה מוכחת לשווקים גלובליים. תחומי המיקוד ברורים: סייבר (כ-40% מההון שגויס השנה), בינה מלאכותית (כ-40%) וקוונטום (כ-2%). אלו התחומים שבהם לישראל יתרון יחסי מובהק, בתנאי שתדע לבנות חברות גדולות ולא רק סטארט-אפים.
למרות דיווחים על גיוסים בהיקף של כ-21 מיליארד דולר השנה, בפועל, חלק משמעותי מהסכום נובע מהשקעות PIPE (השקעות פרטיות בחברות ציבוריות, כ-7 מיליארד דולר). ועוד כ-3 מיליארד דולר גויסו על ידי חברת SSI של איליה סוצקבר (עם מרכז פעילות בארץ). בנטרול רכיבים אלו, חברות טכנולוגיה ישראליות פרטיות גייסו כ-12 מיליארד דולר בלבד, כאשר עיקר ההון הופנה לחברות בשלבים מתקדמים, מגמה שעלולה לצמצם את מספר החברות הבוגרות בשנים הקרובות.
השקל החזק - אתגר והזדמנות
התחזקות השקל מהווה אתגר לחברות ישראליות המגייסות בדולרים, בעיקר בשלבים מוקדמים שבהם חלק ניכר מההוצאות הוא מקומי. בשנת 2025 התחזק השקל בכ-21% מול הדולר והגיע לרמות שיא של שלוש שנים, מה שמוביל לשחיקה מהירה יותר של ההון שגויס. עבור חברות בוגרות, ההשפעה מתונה יותר, שכן עיקר ההשקעה מופנה לשיווק ולצמיחה בחו"ל.
ברמת המאקרו, שילוב של המשך הורדת הריבית בארה"ב, גידול ביצוא הביטחוני ויצוא הגז, ותמיכה באינפלציה סביב 2%, צפוי להמשיך ולחזק את השקל ולהכביד על יצוא ההייטק הדולרי.
סוף המלחמה כמנוע חיובי
סיום המלחמה יצר מומנטום חיובי מובהק: מדד ת"א-125 עלה בכ-54% מתחילת 2025 - אחד הביצועים החזקים בעולם - לעומת כ-17%-20% בלבד במדדי S&P 500 ונאסד"ק. בהדרגה צפויים יותר גיוסי הון, מיזוגים ורכישות, בעיקר מכסף זר, וכן גידול בעסקאות כחול-לבן של רכישות מקומיות. ככל שנתקדם לקראת סוף 2026, סביר שהמלחמה תהפוך לפחות ופחות גורם מרכזי בדיוני ועדות ההשקעה של גופים מוסדיים בחו"ל. עם זאת, חידוש המתיחות הביטחונית מול איראן או חיזבאללה עלול להשפיע מחדש על היקף ההשקעות הזרות.
חזרת שוק ההנפקות
המומנטום החיובי בשווקים הציבוריים בארה"ב ובעולם צפוי להוביל לגל הנפקות במהלך 2026, בדגש על חברות טכנולוגיה הנתמכות על ידי קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי. לאחר כשלוש שנים של קיפאון, סקרי בנקאי ההשקעות הגדולים בעולם מצביעים על כך שחלון ההנפקות הבא יובל בעיקר על ידי חברות שבבעלות קרנות. גם בישראל נרשמה התאוששות מסוימת בנזילות, אך עיקר פעילות ה-M&A ב-2025 הונעה על ידי מספר מצומצם של עסקאות ענק, בעוד ששאר השוק עדיין התנהל בזהירות. עבור ישראל, זו הזדמנות משמעותית לתוך 2026, בעיקר עבור החברות הבשלות ביותר שעליהן להתמקד בביצועים פיננסיים על מנת להראות אטרקטיביות לשווקים הבין-לאומיים.
האם קיימת בועה בתחום ה-AI?
להערכתנו, אין כיום בועה בבינה מלאכותית. בועה אמיתית נוצרת כאשר אין חשש מבועה והמצב היום הפוך. המשקיעים ממוקדים בשווי, במכירות ובתזרים מזומנים. בשנת 2025 נרשמו עשרות סבבי גיוס גדולים במיוחד, אך מדובר בריכוז הון בחברות מעטות ואיכותיות ולא בפיזור הון חסר הבחנה. היקף ההשקעות ב-AI רק ימשיך לגדול; אנחנו עדיין בתחילתה של מהפכה טכנולוגית רחבה.
הסיכון העיקרי טמון בקצב החדירה של בינה מלאכותית לארגונים גדולים, שם נמצא הכסף הגדול ושם עלול להיווצר ריכוז סיכונים של "גדול מכדי ליפול". אך נכון להיום, השוק עדיין רחוק משם.
מבט קדימה: 2026-2027
הצמיחה ב-2026 צפויה להיות מתונה בתחילת השנה ולהאיץ לקראת סופה. השינוי המשמעותי באמת צפוי ב-2027, עם השלמת גיוסי קרנות ישראליות חדשות וחזרת ההון המקומי למרכז הבמה. ישראל תמשיך להיות מעצמה טכנולוגית, אך נדרש שינוי דגשים: יותר בינה מלאכותית ורטיקלית, פחות תלות כמעט בלעדית בסייבר, ותשומת לב אסטרטגית לתחום הקוונטי - אחד התחומים החשובים שישראל לא יכולה להרשות לעצמה לפספס בעשור הקרוב.
הכותב הוא שותף בקרן קטליסט (Catalyst)
