"אופטימיות היא לא תוכנית עבודה, אלא ניתוח של המציאות", אומר לי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, בתשובה לשאלתי מה גורם לו להיות אופטימי דווקא עכשיו לגבי עתיד ההייטק הישראלי, בפרט אחרי שנה מאתגרת למדינה ולמשק? "ההייטק הישראלי הוכיח השנה שהוא אינו רק מגזר כלכלי אלא נכס אסטרטגי", הוא מדגיש. "גם בתקופה שבה עובדים נקראו למילואים ושווקים עולמיים חוו חוסר ודאות, החברות הישראליות המשיכו לפתח, למכור ולהתקדם. זהו חוסן יוצא דופן.
"בנוסף, חברות בין-לאומיות המשיכו לרכוש חברות ישראליות ולהרחיב פעילות. למעשה זוהי שנת שיא בכל תולדות ההייטק הישראלי בהיקף הרכישות שנעשו כאן על ידי חברות רב-לאומיות, מעל 70 מיליארד דולר", הוא מוסיף. "החברות שביצעו כאן רכישות שקלו את הסיכונים הגיאו-פוליטיים של ישראל לעומת הערך הכלכלי והטכנולוגי של החברות והחליטו לבצע את הרכישות. זו הצבעת אמון חזקה מאוד בישראל ובהייטק שלה".
את הדברים הללו ואחרים אומר דרור בין בריאיון מיוחד עימו ל"ספר ההייטק הישראלי", בו הוא מתייחס לדומיננטיות של הבינה המלאכותית בעולמות ההייטק ולמעמדה של ישראל בתחום, לגידול המואץ של תחום הדיפנסטק ולהזדמנויות שיש למדינה בתחום הדיפטק, תוך שהוא מצביע על הפער החריף בין סקטור ההייטק לבין יתר המגזרים בכלכלה הישראלית הדואלית.
בין (59) נכנס לתפקיד כמנכ"ל רשות החדשנות ב-2021 לאחר שכיהן בעבר כנשיא ומנכ"ל חברת RAD ומילא תפקידים בכירים בחברת קומברס, קרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס וחברת הייעוץ האסטרטגי שלדור. את שירותו הצבאי עשה כקצין בחיל האוויר. הוא השלים תואר BSC בהנדסת מערכות מידע מהטכניון, תואר BSC בתעשייה וניהול מהטכניון ותואר שני MBA במנהל עסקים, בהתמחות שיווק ומימון, באוניברסיטת תל אביב.
- בתוך מציאות שבה בינה מלאכותית (AI) הופכת לתשתית של תעשיית ההייטק, הביטחון הלאומי והשירותים הציבוריים, היכן ממוקמת ישראל וכיצד היא יוצרת יתרון תחרותי אמיתי במירוץ העולמי?
"הבינה המלאכותית הולכת לשנות הכל, את הכלכלה, החברה והחיים האנושיים ככלל. יתרונה היחסי של ישראל ברור מאוד בעיני והוא בעולמות המחקר והפיתוח, כלומר במחקר באקדמיה ובמו"פ בתעשיית ההייטק. זה היה מאז ומעולם ה'שפיץ' של ישראל וכך יהיה גם בעתיד.
"החוזקה המרכזית של ההייטק הישראלי, מאז ומתמיד, נמצאת ביכולת לקחת טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית ולתרגם אותן ליישומים מעשיים: החברות המקומיות חזקות מאוד בעיקר בתחומים כמו תשתיות AI, סייבר, פינטק, בריאות, חקלאות, תעשייה, תחבורה ואנרגיה. אלה תחומים שבהם נדרש שילוב של ידע הנדסי עמוק, חשיבה מערכתית והבנה של בעיות מהשטח. זהו מרחב פעולה שמתאים מאוד לאופי האקו-סיסטם הישראלי ומאפשר פיתוח מהיר של פתרונות שימושיים, אשר יהיו מהמובילים בעולם. בישראל כבר היום פעילות מעל 2,000 חברות הייטק אשר הטמיעו AI עמוק במוצרים ובשירותים שלהן.
-התמונה הזו מקבלת ביטוי גם במדדים בין-לאומיים, כדוגמת דו"ח Global AI Index שפורסם ממש לאחרונה ולפיו ישראל מדורגת במקום השביעי בעולם ובמקום השלישי ביישום מסחרי של בינה מלאכותית.
"נכון. הדו"ח אינו מעיד על הובלה בכל רכיב, אך הוא משקף חוזקה יחסית ביישום, בפיתוח וביכולת להפוך טכנולוגיה לפתרון עובד. לעומת זאת, ישראל פחות פעילה בפיתוח מודלי מסד (Foundation Models) רחבי היקף ובהקמה של תשתיות מחשוב ענקיות. אלו תחומים שמחייבים הון, זמינות דאטה ותשתיות אנרגיה בהיקפים שמאפיינים בעיקר מעצמות. זו אינה בחירה ערכית אלא מגבלה מבנית של משק קטן, והיא מגדירה את גבולות הגזרה שבהם ישראל פועלת. גם עם התוכניות העתידיות שאנחנו מתכננים, מטרת תשתיות המחשוב הלאומי שלנו, גדולות ככל שיהיו, היא לתת מענה לצרכים המתהווים של ההייטק והאקדמיה הישראלית ולא להתחרות בגודלם של מרכזי הנתונים המוקמים במדינות עשירות בשטח ובאנרגיה זולה.
"בנוסף, כבר היום אנחנו רואים שחברות ישראליות מפתחות טכנולוגיות של חישוב, תקשורת, אחסון וניהול מערכות, שמייעלות את הריצה של מודלים קיימים ומפחיתות עלויות. זהו תחום שבו לישראל יתרונות יחסיים והוא מתבטא הן בחברות הזנק שמפתחות תשתיות ל-AI כגון שבבים, תקשורת וכדומה, והן במרכזי פיתוח של חברות בין-לאומיות, כמו אנבידיה".
כותרת ביניים: האתגר הגדול נמצא מחוץ להייטק
-אני חושב שבישראל קיים בלבול בין בינה מלאכותית בהייטק לבין הטמעת בינה מלאכותית במשק. האם לדעתך חשוב להבחין בין שתי הזירות ומהן המשמעויות הכלכליות של ההבדל?
"ההבחנה בין בינה מלאכותית בהייטק לבין בינה מלאכותית במשק הרחב היא חיונית, כי היא מראה בבירור היכן נמצא האתגר הלאומי האמיתי. ההייטק הישראלי לא צריך שכנוע ולא צריך הדגמות. החברות כבר שם. לרשות החדשנות מוגשות בכל שנה אלפי בקשות השקעה, ורובן המוחלט כוללות רכיב של בינה מלאכותית במוצר של החברה. לא מדובר בניצוץ ראשוני, אלא באימוץ מלא ומהיר של הבינה המלאכותית, הן ככלי עבודה והן כחלק מהמוצרים והשירותים של חברות ההייטק הישראליות.
"המדינה עצמה השקיעה בשנים האחרונות למעלה ממיליארד שקלים בתשתיות המו"פ לבינה מלאכותית. תשתיות אלו כוללות למשל את מחשב העל הראשון שהוקם בישראל על ידי חברת נביוס לטובת חברות הייטק ואקדמיה. זה קורה וזה חשוב. אבל זה גם במידה רבה החלק הפשוט יותר של הבעיה".
- כלומר?
"האתגר הגדול נמצא מחוץ להייטק. המשק הישראלי כולו, שמעסיק כארבעה מיליון עובדים, עדיין לא החל להיערך למהפכת הבינה המלאכותית, הן כהזדמנות כמו לשפר שירותים, להגדיל פריון ולהקטין עלויות והן כאיום כמו אובדן מהיר של מקומות עבודה וכדומה. מערכת החינוך כיום כמעט ואינה עושה שימוש במערכות למידה מבוססות AI, אך עם כלים כאלו התפוקה החינוכית תצמח מאוד. מדינות שהטמיעו כלים חכמים ללמידה הצליחו להעלות הישגים בעשרות אחוזים. יש לא מעט תוכניות בקנה, כמו תכנית 720 של מערכת החינוך, או מגוון קולות קוראים שיצאו השנה, אבל יש עוד הרבה מאוד עבודה כדי שמרבית ילדי ישראל לא ילמדו מול לוח עם טוש מחיק.
"גם מערכת הבריאות יכולה וצריכה לעבור שינוי דרמטי עם הכנסת כלי הבינה המלאכותית לשימוש נרחב. כלים אלו יוכלו להוריד עומסים במרפאות ובתי החולים. מחקרים מראים כי שימוש שיטתי בכלים כאלו יכול להקטין זמני המתנה ב-20%-40%, תוך פינוי זמנם של אנשי הצוות הרפואי לעיסוק במקרים הייחודיים והקשים יותר. זה שינוי שיכול להשפיע על חיי אזרחים בכל יום".
-מה לגבי התעשייה המסורתית?
"בוודאי שהיא צריכה לעבור שינוי. בתעשיית הייצור הישראלית מועסקים כיום כ-450 אלף עובדים, אך שיעור הייצור המתקדם והפריון בישראל נמוך משמעותית מזה של מדינות מובילות. במפעלים שבהם יושמו פתרונות של בינה מלאכותית רואים שיפור תפוקה של 15%-30% בתוך זמן קצר.
"אתן לך דוגמאות נוספות. בתחבורה הציבורית, למשל, שבה נוסעים מדי יום יותר משני מיליון איש, אין עדיין שימוש רחב במערכות לחיזוי עומסים ותכנון מסלולים בזמן אמת. כל שיפור של דקות בודדות לנוסע מצטבר לאלפי שעות עבודה בחודש ברמה הלאומית. בתחום האנרגיה, ישראל צפויה להכפיל את צריכת החשמל בעשור הקרוב. בלי מערכות בינה מלאכותית לחיזוי ביקושים, לייעול רשת החשמל ולניהול אנרגיה ממקורות מתחדשים, נגיע למצב שבו הטכנולוגיות המתקדמות לא יוכלו לפעול בקנה מידה ארצי.
"במילים אחרות, ההייטק הישראלי כבר מתקדם בקצב גבוה - הוא כבר 'על סטרואידים', אבל שאר המשק עדיין נע בקצב איטי ושם צריך לשים את הדגש המרכזי. אם לא נסגור את הפער, לא נוכל לראות את הזינוק בפריון שאנו זקוקים לו והפערים בין ההייטק לשאר הכלכלה רק ילכו ויגדלו".
- אתה מדבר על כך שבינה מלאכותית יכולה להעלות את הפריון הלאומי בצורה משמעותית. כיצד בפועל טכנולוגיה משפיעה על מאקרו כלכלה של מדינה שלמה?
"הפריון הוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של כל מדינה. פריון גבוה משמעו שהעובד הממוצע מייצר יותר ערך כלכלי בכל שעה של עבודה. זה מאפשר לתעשייה לצמוח ולשלם שכר גבוה יותר, ומאפשר למדינה לספק שירותים ברמה גבוהה. הבעיה בישראל היא שהפריון, מחוץ לענף ההייטק, נמוך מהרצוי כבר שנים רבות, והפער בינינו לבין מדינות מובילות אינו מצטמצם בקצב מספק.
"כאשר בית חולים משתמש בבינה מלאכותית לאבחון, הוא מקטין טעויות, מאיץ קבלת החלטות ומשפר זמני המתנה. זהו שיפור בעל ערך כלכלי מיידי. כאשר מפעל משתמש בחיזוי תקלות בקווי הייצור, הוא מצמצם זמן השבתה ומגדיל תפוקה. כאשר עיר משתמשת בחיזוי עומסי תנועה, אנשים מבלים פחות זמן בפקקים ומייצרים יותר בזמן עבודה.
"ההשפעה הכוללת היא הצטברות של שיפורים קטנים לרשת אחת גדולה. כל מערכת שמיועלת תורמת נקודת אחוז קטנה לפריון, אך כאשר ארבע או חמש מערכות גדולות משתפרות במקביל, התוצר הלאומי מזנק. זו הסיבה שבינה מלאכותית אינה רק טכנולוגיה אלא מנוע צמיחה מאקרו כלכלי מהחזקים שראינו.
"מדינות שמבינות זאת כבר החלו לבצע השקעות ענק כדי לאפשר את קפיצת הפריון. ישראל צריכה להצטרף למהלך הזה במלוא העוצמה".
בעולם המודלים הייעודיים
-נשמעים קולות שטוענים כי ישראל כמעט ואינה מפתחת מודלים. האם הביקורת הזו מבוססת או שמדובר באי הבנה של מבנה התחום?
"הטענה שבישראל אין פיתוח של מודלים מבלבלת בין שני עולמות שונים לחלוטין. העולם הראשון הוא מודלי המסד (Foundation Models). אלו מודלים עצומים בהיקף הנתונים, במספר שכבות העיבוד ובכמות המשאבים הנדרשים לאמן אותם. בניית מודל כזה דורשת תשתיות חישוב ברמה מדינתית והון השקעות עצום. בעולם כולו רק קומץ גופים מסוגלים לבצע זאת. במדינות כמו יפן, קנדה או גרמניה מפותח מודל אחד כזה. וכך גם בישראל אשר בה מפותח מודל אחד כזה.
"אבל העולם השני הוא עולם המודלים הייעודיים. אלו מודלים שהם לעיתים קטנים יותר אך מורכבים ואיכותיים מאוד, והם נבנים לצורך יישומי מוגדר. כאן בדיוק נמצא הכוח הישראלי. בישראל פועלות כמעט 80 חברות שמפתחות מודלים עמוקים ומאמנות אותם על דאטה ייחודי. אלו חברות שפועלות בתחום וידיאו גנרטיבי, עיבוד תמונה רפואית, פיתוח קוד, אגרוטק מבוסס חישה מתקדמת, סימולציות הנדסיות, ניתוח טקסט, מציאת חולשות סייבר, ואופטימיזציה של תהליכים תעשייתיים.
"החברות הללו מעסיקות חוקרי בינה מלאכותית מהמובילים בעולם ומציגות יכולות שמציבות אותן בחוד החנית של התחומים שלהן. אלו אינן חברות שמתבססות על מודל קיים בלבד, אלא חברות שמאמנות ומפתחות מודל מאפס, או מבצעות התאמות עמוקות למודלים קיימים. זו עבודה של חקירה אלגוריתמית, של הנדסת דאטה ברמה גבוהה ושל בניית ארכיטקטורת מודל ייחודית".
"נתונים הם לב מהפכת ה-AI"
-אחד הנושאים שעולים בהרבה מחקרים הוא חשיבות מדיניות הדאטה. למה נתונים נחשבים לתשתית קריטית כל כך ומה מצב ישראל בהשוואה לטרנדים הגלובליים?
"נתונים הם לב המהפכה של הבינה המלאכותית. בינה מלאכותית אינה פועלת בחלל ריק אלא ניזונה מאוסף עצום של נתונים המייצג את המציאות. כאשר מדינה מסוגלת לנהל נתוני בריאות, תחבורה, חינוך ותעסוקה בצורה מאוחדת ובטוחה, היא מאפשרת לעשות בהם שימוש לטובת מחקר אקדמי, לטובת פיתוח מוצרים על ידי חברות הייטק ולטובת שדרוג השירותים לאזרח. בלי נתונים אי אפשר לאמן מודלים. בלי נתונים אי אפשר לבנות שירותים חכמים. בלי נתונים אין יכולת לצמצם פערים או להגדיל פריון.
"גם בעולם מבינים את זה: האיחוד האירופי משקיע מיליארדים בפלטפורמות נתונים ציבוריות המאפשרות למחקר, תעשייה וממשל לנתח מידע רגיש תחת מסגרות פרטיות מתקדמות. קוריאה ויפן פועלות להצלבת נתוני תעשייה ותחבורה כדי לאפשר תכנון עירוני חכם. גם ארה"ב מקימה מערכי נתונים מדינתיים בתחומי אנרגיה, בריאות וביטחון מזון.
"ישראל נמצאת במקום טוב. יש לה מאגרי נתונים איכותיים ברמה הגבוהה בעולם, במיוחד בתחומי הבריאות והחקלאות. אנחנו פועלים רבות ליצירת תשתית לאומית המאפשרת שימוש רוחבי, מאובטח ושקוף בנתונים כדי שסטארט-אפים וחברות יוכלו לעשות שימוש במידע הזה. רק לאחרונה פרסמנו כי שישה גופים יזכו להפעיל תשתיות נתונים בעשרות מיליוני שקלים שהקצנו לכך.
"אנחנו מאמינים שמדיניות נתונים נכונה תאפשר למערכת הבריאות לקצר זמני אבחון, למערכת החינוך לנתח דפוסי למידה לאורך זמן ולתעשייה לבצע קפיצה ביעילות. היא תאפשר גם תחרותיות הוגנת יותר משום שחברות קטנות יוכלו לגשת לנתונים המאומתים של המערכת הציבורית".
הערך הכלכלי של יישומים דואליים
-אחד התחומים שמקבלים תאוצה אדירה בעולם בעקבות המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון הוא תחום הדיפנסטק. כיצד המלחמה באזורנו השפיעה על מיצוב ישראל בזירה הזו ומהם היתרונות שמדינות אחרות אינם מסוגלות לשכפל?
"הדיפנסטק הפך בשנתיים האחרונות לאחד הסקטורים הצומחים בכלכלה העולמית. המלחמה באוקראינה הביאה לכך שמדינות אירופה החלו להשקיע סכומים עצומים בפתרונות הגנה, מודיעין, סייבר ועוד. המלחמה באזורנו האיצה תהליכים אפילו יותר, משום שהיא הציבה את ישראל במרכז תשומת הלב העולמית בתחום מערכות מבצעיות מתקדמות. ישראל הפגינה במלחמה האחרונה יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן, כגון שילוב בינה מלאכותית בשדה הקרב, מערכות יירוט הטילים, רחפנים ועוד.
"אבל הכוח הישראלי איננו רק בפתרונות ביטחוניים מובהקים. הוא ביכולת לייצר יישומים דואליים: מדובר בטכנולוגיות שנולדו בשדה המבצעי, אך רלוונטיות באותה מידה לעולמות אזרחיים. מערכות חישה שהחלו את דרכן בשדה הקרב הופכות לכלים חזקים בתחומי אגרוטק, ניהול נמלים, תחזוקה תעשייתית וחיזוי תקלות. טכנולוגיות תקשורת מבצעיות, שנבנו כדי לתפקד בתנאי עומס גבוה, יוצרות היום יכולות פורצות דרך במערכות בריאות, במרכזי בקרה עירוניים ובניהול תנועת המונים. אלגוריתמים לחיזוי מסלולים ואיתור חריגות משמשים היום לא רק ליירוט איומים, אלא גם למניעת תאונות דרכים, לניהול בטיחות במפעלים ולשיפור קווי ייצור.מערכות בינה מלאכותית לתיעדוף משימות מבצעיות נכנסות אל תוך תשתיות אזרחיות, כמו תפעול בתי חולים, אופטימיזציה של תורים, ניהול עומסים ברשת החשמל וחיזוי דפוסי צריכה. אגב, גם המסלול ההפוך שריר וקיים. חברות שהחלו בפיתוח טכנולוגיות ליישומים אזרחיים לחלוטין מצאו את עצמן מתאימות את המוצרים לצרכי הלחימה של צה"ל ומערכת הבטחון.
"הערך הכלכלי של יישומים דואליים גדול יותר מערכם הביטחוני: הוא מגדיל יצוא, מרחיב שווקים ומביא לישראל יתרון תחרותי בתחומים שאינם מוגבלים ברגולציה ביטחונית. בעולם שחווה מחסור בכוח אדם, עומסים על מערכות ציבוריות וצורך ביעילות תפעולית, טכנולוגיות שמוכחות בלחימה מקבלות עדיפות כי הן אמינות, יציבות ונבדקו במצבים הקיצוניים ביותר.
עמדה חזקה בתחום הדיפטק
-דיפטק הפך למילת מפתח בכל דיון על העתיד הטכנולוגי. מה בעצם מייחד את חברות הדיפטק ולמה אתה רואה בתחום זה הזדמנות אסטרטגית למדינה כמו ישראל?
"כל סטארט-אפ שיוצא לדרך טומן בחובו סיכונים רבים ליזמים ולמשקיעים. הייחוד של סטארט-אפ בתחומי הדיפטק הוא שקיים סיכון משמעותי נוסף לגבי הטכנולוגיה אשר מחייבת פריצות דרך מדעיות או הנדסיות, המאופיינות במורכבות מחקר ופיתוח גבוהה ובזמן הבשלה ארוך, ולפיכך גם ההשקעות הנדרשות להבשלה של חברת דיפטק הן גדולות יותר. ניתן למצוא דיפטק בכל סקטורי ההייטק, גם בסקטורים החזקים של ההייטק הישראלי, כגון סייבר, וגם בסקטורים הקטנים יותר כמו בריאות (הלת'טק), אנרגיה (קלינטק), מזון (פודטק) וביטחון (דיפנסטק). אלו תחומים הדורשים מחקר בסיסי ויישומי, מעבדות מו"פ מתקדמות, זמן פיתוח ארוך וכוח אדם ברמה גבוהה מאוד.
"לישראל יש מסורת מפוארת בתחומי עומק. החל ממערכות הגנה מתקדמות ועד מכשור רפואי, תשתיות מים וטכנולוגיות לשבבים. זה מה שממקם אותה בעמדה חזקה בתחום הדיפטק. מעל 1,500 חברות בישראל מתמקדות בתחומים אלו, וחלקן כבר מובילות בעולם".
-מדוע זה אסטרטגי?
"משום שהאתגרים של העשור הקרוב לא ייפתרו באמצעות תוכנה בלבד. יתר על כן, דווקא תחומים שמחייבים תוכנה בלבד הם התחומים הראשונים שיוחלפו על ידי בינה מלאכותית. משבר האנרגיה, שינויי האקלים, ביטחון מזון, הזדקנות האוכלוסייה ותעשייה מתקדמת דורשים שילוב של מדע והנדסה. מי שיהיה שם ראשון יזכה ביתרון תחרותי לאורך שנים. ישראל יכולה להיות שם. יש לה את ההון האנושי, את הידע ואת רוח היזמות הדרושים לפרוץ קדימה".
-ולסיום, אחרי שנה מאתגרת למדינה ולמשק, אני חוזר לשאלה בתחילת הריאיון - מה גורם לך להיות אופטימי דווקא עכשיו לגבי עתיד ההייטק הישראלי?
"ההייטק העולמי משנה את פניו, לאחר כשני עשורים של פרצי חדשנות אדירים בעיקר בעולמות הדיגיטליים, אנו רואים שינוי פאזה להשקעה אדירה בתשתיות AI ובטכנולוגיות עמוקות אחרות אשר מטרתן להתמודד עם אתגרים בעולם הפיזי. ישראל כבר שם, בראש המרוץ, ואני בטוח ממה שאני רואה ביום-יום של עבודת רשות החדשנות עם האקו-סיסטם, שההייטק הישראלי יצליח מאוד בשינוי הפאזה הזו ובשימור המובילות העולמית שלו".
