אגף התקשוב הוקם שנים ספורות לאחר התפוצצות "הבועה", במרץ 2003, ראשית מהפיכת האינטרנט בעולם. יש שיאמרו ראשיתו של העולם הגלובלי, "השטוח", כפי שאנו מכירים היום.
האגף נוסד, כמו כל דבר בצה"ל, על בסיס שלוש יכולות מרכזיות: האחת, מרכזי פיתוח והנדסת תשתיות התקשורת הצה"ליות; השנייה, מרכזי המחשוב (ממר"ם) ומרכזי פיתוח התוכנה הצה"ליים; והשלישית והוותיקה ביותר, שירות הקשר, שנוסד עוד טרום הקמת המדינה והתפתח לחיל הקשר והתקשוב.
בחלוף עשור, הוקמה חטיבת ההגנה בסייבר, לנוכח התעצבות ממד זה כממד לחימה, הן במרחב הביטחוני והן במרחב המסחרי ("פיראטים" וסוכני טרור מודרניים), שכן לתוקף נדרשת פרצה בודדת בגדר על מנת ליצר פגיעה רחבת היקף, בעוד שעל המגן נגזר מראש, כי חזקה על קו המגע שייפרץ.
בעת שהעולם מתארגן עם פיקודי סייבר, בצה"ל מתארגנים תוך אבחנה בין כוחות ההגנה וכוחות ההתקפה, כאשר כל אחד מתמחה בגזרתו ומתקיימים שיח ותרגולי אוסף-תוקף, לחידוד ושיפור מתמיד ביכולות. יחלפו מספר שנים נוספות ובעיצומה של המהפיכה הדיגיטלית, תנופת פלטפורמות הענן, דורות מתקדמים בעולמות הסלולר וניצני מהפיכת הבינה המלאכותית, נוסדה מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף. המנהלת נוסדת על מנת להוביל אסדרה ותקינה, לצד הבטחת ארכיטקטורה רובוסטית (רציפות התפקוד הדיגיטלי, הגנה בסייבר, מגוון תווכים ותוכניות מרכזיות צה"ליות שתכליתן פלטפורמות דיגיטליות).
בשנים האחרונות עם הרחבת ההתבססות על יכולות ספקטרליות וצפיפות הספקטרום האלקטרו-מגנטי במדינת ישראל, מתחדש ומתעצב באגף שריר נוסף - שריר הספקטרום: מיצוי הממד, הגנה בממד ואפשור חופש פעולה גם בעומק.
אגף משתנה ומסתגל
בחלוף 23 שנים מעת הקמתו ושנתיים של מלחמה, האגף משתנה ומתאים עצמו לאתגרי צה"ל המתהווים, לטכנולוגיות המתהוות בעולם, ומעל לכל, לתחרות הלמידה מול האויב - בכלל הזירות בהן צה"ל נדרש לפעול.
כאגף שנסמך על מדע וטכנולוגיה, אנחנו מאמצים את תפיסתו של דרווין, כי זה המקדים להסתגל, הוא השורד ואם אטיל אמירה זו על מונחים צבאיים מוכרים, אטען כי היכולת לבסס יתרון צבאי איכותי (QME), מחייב מיצוי מיטבי של יכולות הדיגיטל, המידע, מימדי הסייבר והספקטרום.
האגף מתארגן עם שלוש זרועות ביצוע מטכ"ליות במיקוד ממדי הלחימה והפעולה הדיגיטליות: חטיבה בינה - חטיבת הבינה המלאכותית והמידע; חטיבת ספירה - חטיבת הספקטרום והתקשורת; ומיקוד חטיבת ההגנה בסייבר, לנוכח האיומים ההולכים ומתגברים על "קו המגע", הפרימטר הצה"לי.
כמו כן, בדומה לכלל האגפים והזרועות הוותיקים בצה"ל, מתארגן האגף עם מטה לבניין כוח ומטה להפעלת כוח, כאשר הראשון מטמיע את מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, ואילו השני מטמיע את אחד השרירים המשמעותיים ביותר של האגף, מערך התקשוב הקרבי-מבצעי, אשר מדייק את הצרכים, מתחכך עם היכולות המתקדמות ביותר ומאפשר להגיע לכדי מימוש מבצעי ב"קרב המגע הקינטי".
שילוב זה יצר ארגון המחייב חיבור מתמיד בין מרכזי הפיתוח והידע לבין השדה המבצעי. משכך, אגף התקשוב מחזיק בעוצמה משמעותית לחילול ומיצוי היכולות הדיגיטליות, באמצעות אנשי מערך התקשוב המבצעיים אשר פועלים בקצוות צה"ל ומהווים נכס צאן ברזל, המחבר בין הטכנולוגיה לבין הצרכים המבצעיים בשטח ומאפשר הטמעה אפקטיבית עד הקצה הטקטי.
העמדת המשתמש המבצעי במרכז
עולמות בניין הכוח והארכיטקטורה הדיגיטלית הצה"לית, עוסקים לא רק באסטרטגיות וטכנולוגיות מתקדמות, כי אם באנשים, בתרבות ארגונית, בקבלת החלטות תחת אי-וודאות, ובחיבור "העדין" שבין חדשנות פורצת דרך לאחריות מבצעית כבדה. האמצעים הדיגיטליים בצה"ל אינם המטרה בפני עצמם. הם מהווים כלי, שפה ותשתית המאפשרים לצבא לפעול בצורה רלוונטית, אפקטיבית, מהירה ומדויקת בשדה הקרב – ובעיקר, להיות צעד אחד לפני האויב.
צה"ל, בדומה לצבאות מודרניים מקבילים, בונה יכולות באופן עצמאי ובשילוב התעשיות הביטחוניות, בהתאם למאמצי הלחימה השונים וממדי הפעולה באוויר, בים וביבשה, ממדים שלא תמיד נפגשים פיזיקלית. אלא שבעולמות הדיגיטל, כפי שנאמר בראשית המאמר, ניתן "לשטח" את העולם, ולמעשה לפשט ממדים פיזיקליים וגיאוגרפיים על פי ייצוג דיגיטלי במרחב אחד, ובאופן הזה לנוע בצורה מיטבית ומבוססת מידע בין הממדים הפיזיקליים.
הדרך למימוש האמור מתבססת על בניית יכולות כתפיסה שלמה, כזו הנשענת על ארכיטקטורה ותשתיות מותאמות, על פני פתרונות נקודתיים המוכוונים מאמץ בודד.
במובן מסוים, כאשר מתייחסים לקרב משולב ורב-ממדי, הרי שבין הממדים הפיזיים, משתלב מימד נוסף, יציר יד האדם, הממד הדיגיטלי. תפיסה חדשה זו, המעמידה את המשתמש המבצעי במרכז, מחברת בין עומק הנדסי לצורך ופעולה מרחביים, הנדרשים במהירות ובפשטות, תוך הנגשה מותאמת של המידע, ויודעת לאמץ רעיונות מהעולם האזרחי - כגון בינה מלאכותית, תקשורת ניידת וענן - ולהתאימם לסביבה צבאית מורכבת, מוגנת ומותאמת לתנאי קצה. זוהי דרך המבוססת בראש ובראשונה על הון אנושי מצוין, על ארכיטקטורה מאסדרת, ועל יצירת פלטפורמות דיגיטליות המאפשרות למידה, התאמה והתרחבות בהתאם לצרכים המשתנים. ובקצב מהיר.
להאיץ פיתוחים, לקצר תהליכים
בעשורים האחרונים, כחלק ממהפכת המידע העולמית, עובר צה"ל שינוי עמוק ומתמשך בליבת יכולותיו: מתפקיד מסורתי של ספק תשתיות ותקשורת, הוא מתפתח לגוף המספק פלטפורמות רובוסטיות, מוביל חדשנות ופיתוח עצמי, היכן שנדרש, ולצד זאת מאמץ יכולות מהעולם האזרחי. כל זאת תוך מתן דגש לקיצור מחזורי פיתוח, חיבור הדוק בין מפתחים למשתמשים מבצעיים ובניית עצמאות פנימית, לצד שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה.
שינוי זה אינו מסתכם בשדרוג מערכות, אלא משקף תפיסת עולם חדשה באשר לאופן שבו אמצעים דיגיטליים משרתים הגנה, תהליכים מבצעיים (אשר רובם ככולם נסמכים על אמל"ח משולב בדיגיטל) ועל היכולת לקבל החלטות מבוססות מידע.
בשנתיים האחרונות מאז השבעה באוקטובר, התמודד צה"ל עם אתגרים חסרי תקדים. המעבר המיידי משגרה לחירום, הגידול האקספוננציאלי במשתמשים, התרחבות ביכולות המערכות, עומסי מידע משמעותיים, והצורך בתמיכה רציפה בלחימה רב-זירתית - כל אלו חייבו פעולה בקצבים ובעוצמות שלא נדרשו בעבר. נדרשנו להאיץ פיתוחים, לקצר תהליכים ולהביא יכולות חדשות לשטח בזמן אמת, תוך שמירה על זמינות, אבטחה ומהימנות מבצעית. תקופה זו חידדה יותר מכל כי האמצעים הדיגיטליים בצה"ל מהווים אמצעי לחימה קריטי המשפיע ישירות על יכולות הלחימה, על היכולת להפתיע ולסגל דרכי פעולה מגוונות וחדשות, על מאפייני הפיקוד ואף על תהליכי קבלת ההחלטות.
AI ו-ML: מאוסף של הנבטות ליכולת ליבה מבצעית
בשנים האחרונות עובר צה"ל השתנות משמעותית, שבמרכזה מהפכה בעולמות המידע והבינה המלאכותית. המעבר לתפיסת מפעל מידע צה"לי אחוד, הנשען על תשתית מאובטחת וסקלבילית, מאפשר עיבוד מתקדם של מידע ויצירת שכבות מידע מבצעיות, המותכות לכדי תמונת מצב מדויקת ותומכות בקבלת החלטות מבוססת נתונים. במהלך הלחימה נצבר היקף חסר תקדים של מידע מבצעי, המשמש בסיס ללמידה, לשיפור תהליכים ולהטמעת יכולות חדשות בקצב ובאיכות שלא ניתן היה להשיג באמצעות תרגול או סימולציה.
צה"ל מצוי בחזית היישום של יכולות מתקדמות בתחום זה, לרבות מודלי שפה גדולים ומערכות מרובות-סוכנים, המחברות בין ידע היסטורי למידע בזמן אמת. במקביל, מפותחות פלטפורמות מידע רב-ממדיות ומושקעת השקעה שיטתית בהון האנושי ובהעצמת המשתמשים בקצה המבצעי. נוכח למידת האויב והסתגלותו, נדרש המשך פיתוח יכולות אלו לשם שימור היתרון האיכותי בשדה הקרב המתהווה.
ענן: תשתית לשדה הקרב המודרני
בדומה לארגונים מובילים בעולם, גם צה"ל מאמץ תפיסות ענן מתקדמות. במקרה דנן, מדובר בענן צבאי ייעודי, המספק תשתיות מתקדמות בכלל שכבות השירות, ומותאם לדרישות מחמירות של אבטחת מידע, שרידות ורציפות תפקודית.
הענן אינו רק פתרון מחשובי מתקדם, אלא תשתית אסטרטגית המאפשרת חיבור רציף בין מטות, זרועות וכוחות בשטח - גם בתנאים של עומס, פגיעה או נתק. הפלטפורמה נשענת על ארכיטקטורות מודרניות המאפשרת גמישות, יכולת התרחבות ועמידות גבוהה, לצד שילוב יכולות עיבוד, אחסון ואלגוריתמיקה מתקדמת המשרתות את המפקדות ובעיקר את הקצה המבצעי. יכולות אלו מאפשרות קיצור מעגלי קבלת החלטות ובהלימה פעולה, שיפור התיאום הבין-זרועי והעצמת האפקטיביות המבצעית הרב-מימדית, וכן מיצוי המידע לאורך זמן, לאור יכולת אגירת המידע, קטלוגו וקידום תהליכי אימון, ובתוך כך זיהוי אנומליות אשר יוכלו להתריע על שינויים המחייבים פעולה, או לכל הפחות בירור. בכך, הפך הענן לאחד ממנועי השינוי המרכזיים בשדה הקרב המודרני.
מ"ספגטי" של רשתות נפרדות לאקו-סיסטם אחוד
אחד האתגרים המרכזיים בצה"ל הוא ריבוי מערכות ופלטפורמות שהתפתחו לאורך שנים, לעיתים במקביל וללא סטנדרט אחיד. המורכבות גוברת נוכח הצורך בקישוריות, שיתוף וסגירת מעגלים בזמן אמת - הן ברמת התקשורת והן ברמת המידע.
המעבר מחשיבה מערכתית לחשיבה מרחבית מחייב שינוי תפיסתי ותרבותי. במסגרת זו מאורגנים המרחבים הדיגיטליים כך שיאפשרו קישוריות רציפה, חסינה ומוגנת, מיצוי משאבים משותפים ומענה לצרכים מבצעיים בהסתכלות רב-זירתית.
תקשורת כתווך עיקרי בעידן המבצעי המודרני
גם עולמות התקשורת חוו השתנות בעשור האחרון: רשתות סלולר מתקדמות, תקשורת רחבת סרט וכניסת לוויינים במסלולים שונים המאפשרים קישוריות גלובלית ורציפה. מגמות אלו משנות מן היסוד את האופן שבו מידע נאסף, מועבר ומעובד - מהקצה המבצעי ועד מרכזי השליטה. יתרה מכך, יהיו שיאמרו שיכולות אלו, ככל שהארכיטקטורה והנדסת המערכת מדויקות, יאפשרו הרחבה ומתיחה של יכולות "מעגל ראשון" ל"מעגל שלישי".
בצה"ל, תחום זה מצוי בליבת העשייה המבצעית. אגף התקשוב משלב באופן שיטתי פתרונות אזרחיים - סלולר, לוויין ותקשורת רחבת סרט - תוך התאמה לסביבה המאופיינת באיומים, שיבושים ותנאי קצה. שילוב רשתות היברידיות ורב-שכבתיות מאפשר רציפות תפקודית, ניידות גבוהה ופעולה גם בסביבות מנותקות תשתית, לצד התמודדות עם אתגרי ספקטרום, סייבר ואמינות.
הגנה פרואקטיבית הופכת לנדבך מרכזי לשימור הרציפות המבצעית בשנים האחרונות. כך התהוותה זירת הסייבר כמרחב לחימה פעיל, המחייב את אגף התקשוב וההגנה בסייבר לבסס תפיסת הגנה מתקדמת ודינמית, הנשענת על יכולות צופן ממלכתי, מרכז מבצעי, מודיעין הגנתי וטכנולוגיות חדשניות הנסמכות על מיצוי מידע עתק, המאפשר זיהוי אנומליות.
מענה זה מבוסס על מערך כשיר ומיומן, שבמרכזו כוח אדם איכותי בעל יכולות טכנולוגיות ייחודיות, כושר למידה והסתגלות למציאות משתנה. זהו תנאי הכרחי לשמירה על העליונות הצה"לית במרחב זה.
אתגרים והחזון קדימה
לצד ההתקדמות המשמעותית, ניצב צה"ל בפני אתגרים מהותיים: הגנה בסייבר על מרחב דיגיטלי עשיר מרובה קישורים ומערכות; שילוב יכולות חדשות לצד רציפות הפעולה של מערכות מורשת קיימות; מגבלות אחסון, עיבוד ואנליזה של נתונים בהיקפים נרחבים; אנרגיות מתחדשות לנוכח מאפייני הצריכה; פיתוח ושימור הון אנושי איכותי; ושמירה על יתרון משמעותי מול אויב לומד ומתפתח.
בסיכומו של דבר, היכולת לפרוץ בהספקים גבוהים, בתבונה ובקצבים גבוהים, תתבסס על בינה מלאכותית, על היכולת להפתיע בממדים שאינם נראים, על הספקטרום ועל הגנה חזקה בסייבר על מנת להבטיח את חופש הפעולה הנדרש.
השינויים בליבת היכולות של צה"ל אינם רק סיפור על מערכות, כי אם בעיקר סיפור על אנשים, אחריות ושליחות. היעד ברור: צבא המשלב בין אנשים, אמל"ח נשלט ואלמנטים אוטונומיים; ארגון מבוסס נתונים, לומד ומסתגל במהירות - גם ליכולת להפתיע, אך גם למצב של הפתעה. צה"ל, שבו האמצעים הדיגיטליים אינם עוד שכבה מאפשרת, אלא מרכיב יסוד בתפיסת הלחימה, בתרבות, בפיקוד, ובעיקר - בבסיס המוכנות לאתגרי ההווה והעתיד.
הכותבת היא רמ"ט אגף התקשוב בצה"ל. מאמר זה נכתב בעזרתם של אל"מ י', רמ"ח ארכיטקטורה; סא"ל א', רע"ן דאטה; סא"ל צ', רע"ן ארכיטקטורת המרחב הרשתי; וסא"ל ל', רע"ן ארכיטקטורת שירותים ו-SA
