ההייטק משתנה בקצב מסחרר ועולם המשפט נדרש להתאים עצמו ואף להקדים אותו. עו"ד מימי צמח, ממייסדות משרד עוה"ד צמח שניידר ושות', נמצאת כבר למעלה משלושה עשורים בצומת שבין משפט, טכנולוגיה ועסקים. את דרכה החלה במשרד עוה"ד מהמובילים בישראל ובבימ"ש העליון, ובהמשך עשתה תואר שני במשפטים בניו יורק ועבדה שם ארבע שנים - שם פגשה מקרוב את בועת ההייטק הראשונה.
"עבדתי עם קרנות הון סיכון וסטארט-אפים ישראליים שהגיעו לארה"ב. הקמתי קרנות, ליוויתי יזמים והייתי ממש בלב ההתרחשות", היא מספרת. ב-2001 חזרה לישראל, הקימה מחלקת הייטק במשרד גדול, ובהמשך, יחד עם עו"ד אודי שניידר, יצאה לדרך עצמאית. "רצינו משרד שיהיה גם רווחי וגם אנושי, כזה שנותן מקום לאנשים לא פחות מאשר לכסף".
כיום מונה המשרד כ-30 עו"ד ומתמחה בליווי חברות סטארט-אפ בכל שלבי חייהן, לצד ייצוג קרנות הון סיכון. בין היתר, המשרד מתמחה בחיבור בין עולמות המוביליטי, ההייטק והרגולציה: "עו"ד שניידר עסק במשך שנים ברגולציה לתחום הרכב ולימים מוביליטי והייטק התחברו. ההבנה הרגולטורית שלנו בתחום היא קריטית להצלחה".
אחד המיזמים הייחודיים של המשרד הוא המרכז לפתרון סכסוכים בהייטק, שנולד מתוך צורך אמיתי מהשטח ומתוך יכולות הגישור של עו"ד צמח. "יזמים כמעט לא תובעים קרנות - הם חוששים 'לשרוף' את עצמם, אך התסכול מצטבר. כשמכירים את העבודה עם שני הצדדים לסכסוך וכשמבינים שזהו תחום שבו צריך לתת מקום גם לרגש, אפשר להגיע לפתרונות יצירתיים", היא מסבירה.
צמח מצביעה על שני טרנדים מרכזיים שמעצבים כיום את ענף ההייטק. הראשון הוא שינוי מודל האקזיט: "סטארט-אפים פחות נמכרים ויותר מתמזגים לתוך חברות גדולות בתהליך היברידי. החברות הגדולות קונות טכנולוגיה, או רישיון לטכנולוגיה, מנסות אותה ובהמשך ממזגות אותה לתוכן בהדרגה. המודל הזה, בו אין אקזיט, משפיע גם על העובדים: זה כבר לא אירוע נקודתי שבו האופציות שלהם מבשילות והם נפגשים עם הכסף. הם נטמעים ויש להתאים את מודל התגמול לכך".
הטרנד השני הוא ה-AI שכבר יושב בחדר הישיבות והוא חלק מתהליך קבלת ההחלטות בארגון, אך אין לו אחריות משפטית. "האדם הוא זה שמקבל את ההחלטה, אבל ה-AI משפיע עליו. הוא מעריך סיכונים, מציע תמחורים, שולף מחקרים. מבחינה משפטית מתעוררת השאלה האם דירקטור הפר את חובת הזהירות אם השתמש בבינה מלאכותית, או אולי דווקא אם הוא לא השתמש בה? מצד אחד, השימוש בה הוא ראוי, שכן היא מאפשרת להרחיב את בסיס הידע שלו לקבלת החלטות; מצד שני, היא לא יכולה להחליף את הדירקטור בקבלת החלטות. גם כאן, עולם המשפט צריך להתאים עצמו: המבחן אינו עוד מי קיבל את ההחלטה, אלא – איך הוא קיבל אותה.
"בשני המקרים, מי שממשיך להתנהל או לנסח חוזים כאילו אנחנו ב 2015, יגלה ב-2027 שהם כבר לא מגנים עליו", היא מסכמת.
אתר החברה >>
בשיתוף משרד עו"ד צמח שניידר
