חיפוש

"צריכים להחליט לאן אנחנו הולכים. הרגלטור והמפוקח חייבים לעבוד יחד, זה אינטרס לאומי"

פרופ' איל שורצברג, מנכ"ל ניאופרם קיור, טען כי הליך אישור התרופות בישראל חייב להתגמש ולהתקצר: "נורא קל להגיד 'לא', אבל זה תוקע את כל השוק"

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
פרופ' איל שורצברג
פרופ' איל שורצברג
פרופ' איל שורצברג, מנכ"ל ניאופרם קיור צילום: מגד גוזני
פרופ' איל שורצברג, מנכ"ל ניאופרם קיור צילום: מגד גוזני
תוכן מקודם
תוכן שיווקי

הרגולציה בתחום התרופות בישראל מורכבת וחייבת לעבור שינוי, כך טען מנכ"ל ניאופרם קיור, פרופ' איל שורצברג. "אנחנו חייבים להחליט לאן אנחנו הולכים. עכשיו זה הזמן, כי הפיתוחים יוצאים מכאן. גם הרגולטור וגם המפוקח חייבים לעבוד ביחד — זהו אינטרס לאומי", הוא אמר בוועידת החדשנות בבריאות של TheMarker, המחלקה המסחרית, וההסתדרות הרפואית.

"כל שנה מתים מאות מיליוני אנשים כי תרופות שהם היו זקוקים להן אינן קיימות יותר מכל מיני סיבות, בעיקר כלכליות". לדבריו, "יש טכנולוגיות רבות בקנה, אבל הן עדיין לא הבשילו לכאורה ולא עברו את המחסום הרגולטורי. הרגולציה מפגרת מאחורי החדשנות". הוא סיפר כי בחמש וחצי השנים שמילא תפקיד במשרד הבריאות הוא הוזהר פן יתרחשו תקלות כפי שקרה עם אלקטרוסין ורמדיה. "ואלו הם משברים יחסית קטנים לעומת אישור תרופה חדשה שמתחילה להרוג מטופלים, או לפגוע בהם בצורה קשה", אמר שורצברג.

רגולציה מאוזנת

"השאיפה של הרגולטור היא להמשיך לקיים רגולציה מאוזנת. מצד אחד להבטיח שהטיפול יהיה בטוח — ומצד שני יש איזשהו סיכון מסוים בכל תרופה. אפילו הפרצטמול שאנחנו לוקחים, אם נגדיל את המינון שלו, נגיע לאי־ספיקת כבד". הוא ציין כי קיים מתח בין ציפיות התעשייה, שאומרת "בואו נצא כמה שיותר מהר, ונעזור לכמה שיותר אנשים", לבין ציפיות הרגולטור, שאומר "בואו נעזור לכמה שיותר אנשים, אבל נהיה זהירים, כי אנחנו רואים את כל הסיכונים".

שורצברג קרא לרשויות בישראל לאשר באופן מהיר יותר תרופות שכבר אושרו בחו"ל. "נורא קל להגיד 'לא' בתור רגולטורים, אבל לא מתקדמים ככה, וזה תוקע את כל השוק בסופו של דבר".

סיכונים פנימיים וסיכונים חיצוניים

לדברי שורצברג, "כאשר הרגולטור בוחן רישום של תרופה או פיתוח שלה בשלבים הקליניים, הוא מסתכל על מה שנקרא סיכונים פנימיים וסיכונים חיצוניים. בישראל הדבר ברור: מזינים את התרופה ברישום התרופות והיא עוברת תהליך בחינה עד לאישור התרופה תוך 270 יום — אך זה לא קורה בפועל מכל מיני סיבות, חלקן מוצדקות וחלקן פחות".

הוא סיפר כי "מדינות רבות בעולם החליטו לאשר בצורה קלה יותר תרופות שאושרו בשווקים גדולים אחרים, וכך צריך לעשות גם כאן". לדבריו, "צריך גם לאחד את כל הרשויות הקשורות, שרואות את התמונה הכוללת, ולבנות את האמון ביניהן. חשוב לזכור שהרגולטור אינו נגד המפוקח והמפוקח לא צריך להיות נגד הרגולטור. החקיקה בתחום חייבת להיות חקיקת בזק, כמו שעושים עם סמים".

בחזרה למדור ועידת חדשנות בבריאות 2020 >>>

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    רמי לוי

    רמי לוי: "בתוך 3 שנים נהיה בין חברות הנדל"ן הגדולות בארץ". ריאיון

    סימי ספולטר
    עצרת תמיכה במנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, טהראן, החודש. "לא החלשת את היריב שלך — אלא סייעת לו להפוך למסוכן, קשוח ובעל מנופי כוח נוספים"

    אחד מחוקרי המלחמה המשפיעים בעולם: איראן עלולה לצאת מהעימות חזקה יותר

    גיא רולניק
    משמאל: דביר שמש ומיכאל ברקוביץ', מייסדי פליי פרפקט

    מתחת לרדאר: שני יוצאי 8200 פיתחו משחק סוליטר והרוויחו מיליוני דולרים

    אופיר דור
    יצחק תשובה

    ההשקעה של תשובה מסתבכת: לוינסקי עופר עשויה להתקשות להחזיר חובות

    יוסף חרש
    יער

    "הזדמנות של פעם בדור" = מגרש מיוער בפלורידה במחיר מנופח

    אפרת נוימן
    אילוסטרציה. הארווי הוא כיום הסטארט-אפ המוביל בעולם בכל הנוגע לפיתוח כלי AI לעורכי דין

    הסטארט-אפ שמשנה את עבודת עורכי הדין שווה כבר 11 מיליארד דולר