הלב הוא משאבה, אבל כדי שהיא תפעל בקצב הנכון היא זקוקה למערכת חשמלית מדויקת. כשמשהו במערכת הזאת משתבש, נכנסים לתמונה האלקטרופיזיולוגים. ד"ר גרגורי גולובצ'ינר, מומחה לקרדיולוגיה ואלקטרופיזיולוגיה ומנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבי לב במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי רבין (בתי החולים בילינסון והשרון), מעדיף הגדרה פשוטה יותר: "אני חשמלאי של הלב, אחראי על מערכת החשמל הלבבית. כמו שיש אינסטלטורים של הלב, שהם המצנתרים שפותחים את 'הסתימות' בעורקים".
מאחורי ההגדרה הזו מסתתר אחד התחומים המורכבים והמתפתחים ברפואה המודרנית: הטיפול בהפרעות קצב.
עבור ד"ר גולובצ'ינר, העיסוק ברפואה הוא גם מורשת משפחתית רב-דורית: "גדלתי בבית שבו רפואה היא כמעט עסק משפחתי. סבא רבא שלי היה מנתח פה ולסת, עלה לארץ בתחילת המאה ה-20 והיה לרופא השיניים הראשון ברחובות ובנס ציונה. סבתא שלי היתה רופאת ריאות, ואבי ניהל את המחלקה הקרדיולוגית באחד מבתי החולים הגדולים במוסקבה במשך עשרות שנים".
המסלול שלו החל ברוסיה, את לימודי הרפואה התחיל בגיל 17. בגיל 23 כבר היה רופא מצנתר. ב-1993 עלה לישראל, התמחה ברפואה פנימית בסורוקה ובקרדיולוגיה בבילינסון, ובהמשך יצא להשתלמות עמיתים (Fellowship) באלקטרופיזיולוגיה בטורונטו, קנדה.
כשהלב יוצא מהקצב
"יש מגוון עצום של הפרעות קצב, החל מהפרעות קלות יחסית ועד להפרעות מסכנות חיים. ההפרעה השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים. לפי ההערכות, לפחות 2%-3% מהאוכלוסייה סובלים ממנה, ואני מאמין שזו תת-הערכה", מסביר ד"ר גולובצ'ינר.
התסמינים משתנים מאדם לאדם. חלק יחושו דפיקות לב מהירות, אחרים יתארו "פעימה חסרה" או עצירה רגעית של הלב, ויש מי שיחוו קוצר נשימה, עייפות או סחרחורות.
"ויש גם אנשים שלא מרגישים כלום. הם מגיעים לניתוח עיניים שגרתי, עוברים אק"ג בטרום ניתוח, ופתאום אנחנו מגלים פרפור פרוזדורים שהם חיו איתו בלי לדעת".
בתקופה שבה החברה הישראלית חיה תחת מתח וחרדה מתמשכים, מטופלים רבים מגיעים לקליניקה בתחושה שהלב יוצא משליטה. ד"ר גולובצ'ינר מבקש להרגיע, אך גם מדגיש את חשיבות האבחון. הוא נזכר במקרה מהימים הראשונים שלו בדרכו כאלקטרופיזיולוג בטורונטו: "הגיעה בחורה צעירה שהתלוננה על דפיקות לב מואצות שבאות והולכות. הרופאה הבכירה שעבדתי איתה שאלה מה האבחנה שלי. עניתי בביטחון שהיא כנראה סובלת מחרדה וצריך להרגיע אותה. היא צחקה ואמרה: 'ככה יהיה לך קשה מאוד להיות אלקטרופיזיולוג'".
השיעור ההוא מלווה אותו עד היום: "דפיקות לב יכולות להיות תגובה טבעית למתח, חרדה או מאמץ, אבל רק בדיקות רפואיות יכולות להבדיל בוודאות בין תגובה טבעית לבעיה חשמלית בלב. מתח נפשי אינו גורם להפרעת קצב, אבל אצל מי שיש לו נטייה או הפרעת קצב חבויה, סטרס קיצוני בהחלט יכול לשמש טריגר".
מהפכת הצריבה
לדברי ד"ר גולובצ'ינר, הטיפול בהפרעות קצב בעבר התבסס בעיקר על תרופות. העשורים האחרונים הביאו פריצות דרך טכנולוגיות, ובראשן אבלציה (Ablation) – טיפול פולשני במוקדים בלב האחראיים להיווצרות ההפרעה החשמלית. "ההתקדמות בתחום מדהימה. אם מישהו היה אומר לי בתחילת הקריירה מה נעשה היום, הייתי אומר שזה מדע בדיוני".
במשך שנים בוצעה אבלציה באמצעות חימום הרקמה באנרגיה חשמלית בתדירות של גלי רדיו או באמצעות קירור עמוק. לאחרונה נכנסה לשימוש טכנולוגיה חדשה בשם PFA - Pulsed Field Ablation, במקום לחמם או לקרר, הטכנולוגיה משתמשת בפולסים חשמליים מהירים מאוד, ברמת המיקרו-שניות ובעוצמה של קילו-וולטים, שפוגעים בקרום של תאי הלב הבעייתיים", הוא מסביר. "היתרון הגדול הוא הסלקטיביות: ההשפעה ממוקדת בתאי הלב ומפחיתה את הסיכון לפגיעה ברקמות סמוכות, כמו הוושט, כלי הדם או העצבים. כך ניתן לבצע את הטיפול ביעילות, בדיוק ובבטיחות גבוהים יותר".
מידת ההצלחה משתנה בהתאם לסוג ההפרעה. בהפרעות מסוימות, כמו טכיקרדיה, שיעורי ההצלחה של האבלציה יכולים להגיע ל-95%. בפרפור פרוזדורים, המורכב יותר, הם נעים בין 75%-80%. "הייחוד של האלקטרופיזיולוגיה הוא שבמקרים רבים אנחנו מצליחים לא רק לטפל בבעיה, אלא ממש לרפא אותה ולהחזיר את האדם למצב בריא", מדגיש ד"ר גולובצ'ינר.
להעביר את הידע הלאה
לצד עבודתו בקליניקה ובחדר הצנתורים, ד"ר גולובצ'ינר, המשמש גם מרצה בכיר באוניברסיטה, מקדיש זמן להכשרת דור העתיד. "הוראת רופאים צעירים מעניקה לי סיפוק אדיר. לראות מתמחים שהדרכתי מנהלים היום יחידות בבתי חולים אחרים, או את ההכרה הרשמית שקיבלה היחידה שלנו לביצוע השתלמות עמיתים בישראל, זו גאווה עצומה", הוא מציין.
ומה יכול כל אחד לעשות כדי לשמור על מערכת החשמל של הלב?
"יש הפרעות קצב מולדות שאי אפשר למנוע וצריך לטפל בהן. לעומת זאת, הפרעות כמו פרפור פרוזדורים קשורות גם לאורח החיים. הפתרון אולי נשמע שחוק, אבל הוא מוכח מחקרית: לאזן לחץ דם, לטפל בסוכרת ולשמור על משקל תקין. ירידה במשקל ושמירה עליו מפחיתות את הסיכון לפרפור פרוזדורים וגם משפרות את סיכויי הצלחת הטיפול. אורח חיים בריא הוא עדיין ההגנה החשמלית הטובה ביותר", מסכם ד"ר גולובצ'ינר.
המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה משום המלצה, חוות דעת מקצועית או תחליף לאבחון רפואי והתייעצות עם גורם מוסמך ומקצועי. התאמת הטיפולים נעשית באופן אישי, בהתאם למצבו של כל אדם, להתוויות ולשיקול דעת מקצועי.
ד"ר גרגורי גולובצ'ינר
למעבר לאתר >>
למעבר לעמוד היוטיוב >>
למעבר לעמוד הפייסבוק >>
בשיתוף ד"ר גרגורי גולובצ'ינר
