דו"ח מצב ההייטק הישראלי לשנת 2025, שפורסם לאחרונה על ידי רשות החדשנות, מצייר תמונה מורכבת של תעשייה המתמודדת עם "פיצול אישיות" מסוים. מצד אחד, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על עמידות וחוסן. אנו רואים ניצני התאוששות בגיוסי הון לסטארט-אפים, כאשר ישראל מתבססת כ"האב" HUB)) החמישי בגודלו בעולם מבחינת גיוס כספים. בנוסף, נמשכת הובלה עולמית במחקר ופיתוח, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית והדיפטק, וייצוא ההייטק ממשיך לשבור שיאים, כאשר במחצית הראשונה של 2025 הוא היווה כ-57% מכלל הייצוא הישראלי. מנגד, הדוח מצביע על קיפאון מתמשך במדדים חשובים אחרים: הגידול בתעסוקה ירד לפחות מ-2% בשנה, ומספר המועסקים בתפקידי מחקר ופיתוח אף ירד ב-6.5% במחצית הראשונה של השנה. תופעה מדאיגה נוספת היא ירידה דרמטית בהקמת חברות חדשות בישראל וירידה חדה בגיוסי הון של קרנות הון סיכון ישראליות. במובנים רבים, תעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בצומת דרכים קריטי, בין שיא האקזיטים וההובלה הטכנולוגית לבין אתגרים עמוקים של צמיחה ותעסוקה.
מדאיגה במיוחד היא הירידה הדרמטית במספר הסטארט-אפים החדשים המוקמים בישראל. לפי הדו"ח, מספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחו ב-2024 עמד על 505 בלבד, ירידה של יותר ממחצית לעומת הנתון של 2014, אז נפתחו 1,404 חברות חדשות. המגמה מעלה שאלות יסודיות על מצב האקו-סיסטם המקומי, על הקשיים במימון בשלבי היזמות הראשוניים ועל האטרקטיביות של ישראל כיעד ליזמים. השאלה המרכזית היא האם הקיפאון הזה הוא תגובה זמנית לתנאים גלובליים, או שמא מדובר בסימן אזהרה עמוק יותר? ולא פחות חשוב מכך - האם ירידה זו מאיימת על מעמדה של ישראל כ"סטארט-אפ ניישן", המבוססת על יזמות בלתי פוסקת? כדי להבין את המורכבות שמאחורי הנתונים, פנינו למספר מומחים מובילים בתעשייה, שהציעו את פרשנותם והתייחסו למאזן העדין שבין החוסן והצמיחה לבין אתגרי העתיד.
האקו-סיסטם מתבגר, הפוטנציאל מצטמק
חנן ברנד, סמנכ"ל רשות החדשנות וראש חטיבת הזנק, מודה שאכן הירידה במספר הסטארט-אפים החדשים שנפתחים מידי שנה היא משמעותית. הוא מדגיש כי המספר האבסולוטי חשוב, כי יותר יזמים שנכנסים למשחק מגדילים את הסיכוי להצלחות גדולות. מצד שני, לדבריו, האיכות עלתה. שיעור החברות שמגיעות לגיוס, למוצר ולהעסקת עובדים גבוה מבעבר וזה קונצנזוס בקרב הקרנות הישראליות והזרות.
נזכיר, שהשנה העברית החולפת הייתה שנת שיא של אקזיטים - היא החלה עם אקזיט הענק של WIZ והסתיימה בעסקת פאלו אלטו-סייברארק - מה שמחדד עוד יותר את הפער בין התופעה של אקזיטים של מיליארדים לבין הירידה במספר המיזמים החדשים.
איך אתה מסביר את הפער בין אקזיטים של מיליארדים לבין הצניחה במספר המיזמים החדשים? האם מדובר באקו-סיסטם שמתבגר, או באזהרה על צמצום הבסיס שממנו יצמחו הצלחות עתידיות?
"מדובר בסימן לאקו-סיסטם מתבגר", משיב ברנד. "חברות שהוקמו בעשור הקודם הגיעו לבשלות ולמכירות מרשימות, אך אם לא נמשיך לטפח את הדור הבא, נישאר עם 'פעמון' של הצלחות שיתמעטו. אקזיט של היום התחיל כיזם עם רעיון לפני עשר שנים. אם לא נייצר מספיק זרעים עכשיו, בעוד עשור יהיו פחות עצים לשאת פירות".
יוסי כרמיל, לשעבר מנכ"ל חברת סלברייט, שעוסקת בחקירות דיגיטליות, סבור שהירידה במספר הסטארט-אפים החדשים היא תוצאה של שילוב בין גורמים זמניים לבין מגמות מבניות. בין הגורמים הזמניים הוא מונה את סביבת המאקרו הגלובלית שהשתנתה - עליית ריביות עד לאחרונה, ירידה בהשקעות והחרפת חוסר הוודאות הגיאו-פוליטית. אשר לגורמים המבניים, כרמיל מסכים עם ברנד שהאקו-סיסטם הישראלי מתבגר - יש יותר קרנות צמיחה, יותר חברות בוגרות ופחות "הרפתקאות" של יזמים צעירים - והיזמות כבר אינה "קלה" כפי שהייתה בעבר ונדרשת כיום מומחיות וניסיון רחבים יותר. גם הוא סבור שצריך לראות בזה איתות אזהרה: אם לא נטפח שכבה רחבה של מיזמים ויזמים חדשים, תוך מספר שנים עלול מאגר ההצלחות הפוטנציאליות להצטמק. זה שילוב חיובי של בשלות וגם סכנה לעתיד.
"הירידה לא בהכרח פוגעת במוניטין של ישראל כ'אומת הסטארט-אפ', אך היא מחייבת השקעות מחודשות בחינוך לחדשנות", הוא מדגיש. "במקביל, וזה מעודד, רואים מגמת עלייה בחברות סקייל-אפ: יזמים שעברו את שלב הסטארט-אפ ומובילים חברות צמיחה שדורשות אסטרטגיה חדה יותר, יכולת אופרטיבית מתקדמת ושדרוג ניהולי. זו מגמה חיובית המעידה על בגרות ניהולית ועל פוטנציאל להצמיח חברות גלובליות מובילות".
יש כאלה התולים את הסיבות לירידה בהיקף היזמות החדשה במצב הפוליטי. אחד מהם הוא אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, שכיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-17 מטעם מפלגת "קדימה", פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, העומד בראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון ומכהן כראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב. "ישראל נמצאת בשנים האחרונות במצב של אי יציבות פוליטית ומדינית", הוא מסביר. "תחילתה בנפילת הממשלה וזו שבאה אחריה (2018-2022), המשכה במהפכה המשפטית ושיאה במלחמת 'חרבות ברזל' שנמשכת כבר כשנתיים. כך למשל, האוכלוסייה הנמצאת בגיל שממנו מגיעים בדרך כלל מיזמים חדשים, נמצאת רוב הזמן בשירות מילואים. כל אלו גרמו למספר תופעות שפוגעות ביוזמה המקומית, והן מתחזקות בעקבות הגידול בתמיכה בחינוך שאינו כולל לימודי ליבה".
בוטה ממנו הוא היזם הסדרתי ומשקיע ההון סיכון דב מורן, שקובע כי "אי אפשר להפריד בין המצב הפוליטי והמצב הביטחוני לתעשיית ההייטק. אנשים טובים עוזבים. חברות פחות ששות לפתוח פה מרכזי פיתוח. יש גם מי שלא ירכשו סחורה ישראלית או יימנעו מהסכמי שיתוף פעולה עם חברות ישראליות. הנזק הכלכלי הוא בל ישוער וחבל שמקבלי ההחלטות כלל אינם מביאים בחשבון שהכלכלה הישראלית הטובה, הרבה בזכות ההייטק, היא שמאפשרת הצטיידות צבאית. אם אין כסף, אין ביטחון. אין גם מערכת רווחה ושירותי בריאות טובים יותר. אין גם חינוך טוב יותר ורמת החיים יורדת, מה ששוב ידחוף צעירים מוכשרים לחפש את דרכם הלאה בחו"ל".
מורן טוען, כי חלק מהאקזיטים שנעשו בשנה החולפת הם של ישראלים שמוכרים לישראלים (או חברות מוטות ישראל) ומזהיר בהומור שחור כי "כמו בסרטי הקומיקס של פעם, אנחנו צופים בארנבת שכבר התנתקה מההר בדרך להתרסקות שלה, אבל היא עדיין מדוושת ברגליה ואפילו נמצאת בעלייה... יש גם תהליך עולמי של פחות סטארט-אפים, בעיקר בגלל שה-AI ייתר חלק עצום מהאפליקציות השונות שסטארט-אפים פיתחו. אבל הגורם הכבד בירידת מספר הסטארט-אפים ובפעילות הקיימים (גיוסים, גידול מכירות וכדומה) הוא מצבנו הפוליטי, הביטחוני והמדיני".
היזם ואיש העסקים יוסי ורדי, מהדמויות המייסדות של זירת הסטארט-אפים בישראל וחתן פרס ראש הממשלה למפעל חיים בתחום ההיי-טק, סבור כי לירידה במספר הסטארט-אפים מספר גורמים שבהתלכדותם יוצרים את התופעה: שנות הקורונה ושנות המלחמה (למעט שנת 2021 והשפעתה גם על 2022), שהיו שנים של הסחת דעת בגלל האירועים הדומיננטיים הללו; סכומי השקעות הסיד, שגדלו בסדר גודל לעומת התקופה הקודמת, וכן הערכות השווי שנתבקשו להשקעות הסיד; התגברות התופעה של רישום חברות בחו"ל, כאשר למעלה משני שלישים מהחברות נרשמות בחו"ל; וגידול במספר היזמים שעושים רילוקיישן.
גם אדוארד (אדי) קוקירמן, שותף-מנהל בקרן קטליסט, סבור שמדובר בשילוב של כמה כיוונים: מצד אחד, יש השפעות קצרת טווח כמו ירידה בהיקף ההשקעות הגלובליות, אי-ודאות גיאו-פוליטית וריבית גבוהה שמקשות על מימון. מצד שני, גם הוא מזהה תהליך מבני שבו האקו-סיסטם מתבגר, כאשר יזמים רבים מעדיפים להצטרף לחברות קיימות או להקים סטארט-אפים בשלבים מאוחרים יותר, עם מוצר מגובש יותר. "המשמעות היא שישראל עדיין נשארת 'אומת הסטארט-אפ', אך הקצב הראשוני של יזמות חדשה הואט", הוא מבהיר.
לאפשר ליזמים לעבוד
ברשות החדשנות ערים לתופעה ופועלים בכלים שונים להתמודד עימה. אם זה במסלול תנופה שמעניק 200,000 שקלים ל-150 מיזמים בשנה בשלב הרעיון, אם זה במאות מיליוני השקלים שהרשות משקיעה בסבבי פרה-סיד וסיד בקרן ההזנק החדשה, ואם זה בחממות הטכנולוגיות החדשות שמהוות "ונצ'ר סטודיו" להקמת חברות דיפטק חדשות בישראל.
"כל הפעילויות הללו מטרתן המרכזית לתת את ה'פוש הראשוני', שיגדיל את מספר החברות הטובות שקמות בישראל, תוך הורדת הסיכונים ליזמים ולמשקיעים בשלבים הראשוניים של הקמת המיזם", מבהיר ברנד.
מהם לדעתך הצעדים הקונקרטיים שהממשלה יכולה וצריכה לנקוט כדי לעודד הקמת סטארט-אפים חדשניים וכדי לשמר את מעמדנו כמרכז חדשנות עולמי?
"תפקיד הממשלה הוא לאפשר ליזמים לעבוד בחופשיות: להשקיע בהון האנושי - מחינוך טכנולוגי בבתי ספר ועד התאמה ועדכון תכני הלימוד באקדמיה - להשקיע בתשתיות מחקר ברמה עולמית, ולא פחות חשוב, ליצר סביבה רגולטורית, עסקית ומיסויית טובה ושקופה ליזמים. בישראל קמות חברות מצוינות ומשקיעים טובים מאד, כך שבתחומים רבים אין שום צורך בתמריץ כספי של המדינה. מנגד, בתחומים עתירי סיכון טכנולוגי ובעיקר בשלבים מוקדמים - Earlier and Deeper - השקעות המדינה מסייעות לגשר על אתגרים הנדסיים ומדעיים וזמן ארוך לשוק, ובין היתר באמצעות השתתפות בסיכון עם היזמים והמשקיעים. שילוב תמריצים ממשלתיים במקרה הזה זו פרקטיקה ידועה בכל העולם, שמעט חברות יכולות להסתדר בלעדיה".
דב מורן סבור שרשות החדשנות עושה עבודה מצויינת, קודם כל בזיהוי הבעיה ובחיפוש אחרי דרכים שונות לקדם את ההייטק "הנכון". זה בא לידי ביטוי בתמריצים, בהשקעה בתשתיות מחקר, ובהשמת דגש על תחומים בהם יש לישראל סיכוי להוביל עולמית, למשל ביו-קונברג'נס.
אז מה צריך לעשות?
"האמת, לא הרבה", משיב מורן. "הממשלה לא התערבה מידי בהייטק שהתפתח לבדו בזכות יזמים נחושים - ואגב, הוא התפתח כך הרבה לפני שראש הממשלה הקיים התחיל את הקדנציה הראשונה שלו. לא צריך שהממשלה תתערב. רק שיהיה פה משטר שפוי. שיהיו כאן שרים שיבינו שנקמה היא לא אסטרטגיה ושהקשר עם מדינות אחרות בעולם זה לא לנבל את הפה עליהן, אלא לבנות קשרי הבנה ורעות".
יוסי כרמיל סבור אף הוא שהממשלה בעיקר לא צריכה להפריע - לא לעצור השקעות הון מבחוץ, לא להטיל מיסים גבוהים יותר, לא לייצר רגולציות מיותרות. "אם יש רצון לסייע, ניתן לפעול בכמה מישורים", הוא מפרט. "השקעה בתשתיות מחקר באקדמיה; תמריצים ליזמים בשלבים מוקדמים; הקלות רגולטוריות בתחומים רגישים; השקעה מוגברת בחינוך טכנולוגי - בכל המגזרים בחברה הישראלית; עידוד ההון-סיכון המקומי; ותמיכה בהקמת מרכזי חדשנות בחו"ל".
קוקירמן סבור שמעבר לאתגרי מימון, יש שלושה חסמים מרכזיים העומדים בפני היזמים הישראלים: רגולציה (מורכבות וחוסר יציבות רגולטורית מרתיעים משקיעים), מחסור בכוח אדם (במיוחד בתחומים מתקדמים כמו AI, שם יש תחרות עולמית על טאלנטים) ותחרות גלובלית (סטארט-אפ ישראלי מתמודד מהיום הראשון מול שחקנים עצומים בשוק הבין-לאומי).
אילו צעדים הממשלה יכולה לנקוט?
"השילוב הנכון צריך לכלול שלושה רבדים: תמריצים כספיים - הטבות מס וקרנות מימון משותפות לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים; השקעה בתשתיות מחקר - במיוחד בתחומים עתידיים כמו קוונטום ו-AI;וחיבור לשווקים גלובליים - הסכמי שיתוף פעולה ומסגרות רגולטוריות שמאפשרות גישה קלה יותר לשווקים בחו"ל".
יוסי ורדי סבור שנדרשת הבנה שהמצב השתנה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה."More of the Same לא יפתור את הבעיה. רק ראייה חדשה של המצב לאשורו, הבנה שחייבים לתפוש את השור בקרניו ולהתמודד עם שתי השאלות: איך לטפל בגורמים היוצרים את הבידוד המדיני, ואיך לשוב ולגרום לאנשים לחזור להלך הרוח הציוני כפי שהכרנו אותו. רק טיפול בשני אלה אולי יסירו את האיום. לא פחות מזה".
סטארט-אפים ישראלים פורצי דרך
מדגם לא מייצג של חברות סטארט-אפ ישראליות מלמד עד כמה היצירתיות, התעוזה והנכונות לקחת סיכונים הם עדיים ממאפייניה הבולטים של "אומת הסטארט-אפ". קחו למשל את חברת Itay&Beyond שפיתחה פלטפורמה של מוח אנושי על צ'יפ, שמטרתה לשבור את תקרת הזכוכית שהכשילה עד היום מעל ל- 99% מהתרופות המפותחות עבור מטופלים עם הפרעות נוירו-פסיכיאטריות כמו אפילפסיה, אוטיזם, דמנציה (ואלצהיימר), סכיזופרניה ועוד.
כאן נדרש הסבר קצר. הניסויים הטרום-קליניים - שלב חיוני בדרך לאישור תרופות - נעשים בדרך כלל על מוחות של עכברי מעבדה, אך בגלל ההבדל המשמעותי מהמוח האנושי, התרופות לא צולחות את השלב הזה. Itay&Beyond הצליחה לגדל במעבדה רקמה תלת-ממדית של מוח אנושי (אורגנואידים של מוח) מתאי שתן של בני אדם, לשים את המוח הזה על צ'יפ אלקטרוני ולחברו למחשב, כדי לבדוק כיצד המוח מקודד מידע ומגיב לגירויים, בין היתר למולקולות של תרופות שונות. השילוב פורץ הדרך של רקמת מוח אנושי שגודלה במעבדה, יחד עם הרבה AI, מאפשר בדיקה ופיתוח של תרופות למחלות נוירולוגיות חשוכות מרפא. נשמע כמעט כמו מדע בדיוני.
מי שעומד מאחורי החברה, שהוקמה ב-2021, הוא ד"ר ניסים פרץ, חוקר מוח עטור פרסים ופטנטים בתחום פיתוח תרופות להפרעות פסיכיאטריות, יזם בתחום הביוטכנולוגיה ומרצה. לחברה דנ"א ישראלי מובהק. היא יושבת בירושלים ומעסיקה עובדים ירושלמים.
ואם כבר מדברים על דנ"א ישראלי ראוי להזכיר את חברת IMMA Health, שנוסדה על ידי שלושה עולים מצרפת, בהובלת היזמית הסדרתית המצליחה ביאטריס שמלה ומומחית הפריון ד"ר נדיה פריזנט, שעברה בעצמה שש שנים של טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF). הם פיתחו את מכשיר האולטרסאונד הווגינלי הראשון בעולם לתפעול עצמי, שנועד להחזיר לנשים את השליטה על זמנן ועל שגרת יומן במהלך טיפולי הפריה חוץ-גופית.
המכשיר מחליף את הביקורים התכופים במרפאה באמצעות שילוב של טכנולוגיית אולטרסאונד עדינה לשחזור תלת-ממדי עם בינה מלאכותית (AI) ומשדר נתוני ניטור מדויקים ישירות לרופאים המטפלים. פיילוט קליני כבר מתקיים באסותא והחברה זוכה להתעניינות רבה ממרכזי פריון מובילים באירופה ובארה"ב. במרכזים אלו, הטכנולוגיה עשויה לחולל מהפכה בטיפולי ה-IVF הסטנדרטיים ולאפשר ניטור מרחוק אמיתי.
סיפור יזמי ישראלי אחר, אף הוא מעורר השראה, מוכיח שאפשר לשנות גם את התחומים השמרניים ביותר. מדובר בחברת Bridgewise שהוקמה על ידי גבריאל דיאמנט, מור חזן, דור אליגולא ואור אליגולא שהקימו בעבר את דינדקס, סטארט-אפ שפיתח אלגוריתם לתמחור יהלומים מלוטשים. השלושה הבינו שטכנולוגיית AI שהם פיתחו יכולה לשרת תחומים רחבים בהרבה. אליהם הצטרף מור חזן, והחבורה יצאו לדרך חדשה: להפוך את שוק ההון לנגיש, אמין ופשוט להבנה.
כסטארט-אפ בתחילת דרכו הם פעלו בצניעות, בחנו את המוצר עם שותפים ראשונים, ושכנעו משקיעים להצטרף בעזרת חזון ברור: להשתמש בבינה מלאכותית ובמודלים מתקדמים כדי לנתח בזמן אמת מניות גלובליות ולהנגיש את הידע הזה למיליוני משקיעים בכל השפות. היום החברה משרתת עשרות גופים פיננסיים ענקיים בארץ ובעולם ומספקת להם תובנות מיידיות ביותר מ-22 שפות. ההשראה מהמסע הזה ברורה: לא צריך להמציא תחום חדש כדי לחולל מהפכה, אלא לדעת לזהות היכן טכנולוגיה יכולה לפרק דפוסים ישנים ולבנות משהו טוב יותר, בעזרת סבלנות, אמון בצוות ואסטרטגיה נכונה.
