בצל משבר האקלים והביטחון התזונתי, ענף החקלאות ניצב היום מול מציאות שמשתנה במהירות – לא רק בגלל תחרות על משאבים, אלא בעיקר בגלל שיבוש המחזוריות החקלאית. אחת הבעיות המורכבות שאיתה מתמודדים חקלאים מראשית החקלאות היא הטיפול בעשבים, המתחרים עם הגידולים החקלאיים על הקרקע, השמש, המים והדשן, ופוגעים ביבול החקלאי עד כדי כך שהם יכולים להפחית בצורה משמעותית את כמות המזון המגודל בשדות ואת איכותו. בנוסף, מחזורי עונות השנה, שהיו בעבר צפויים וברורים, כבר לא פועלים לפי הספר: החורפים פחות קרים ולא עוצרים את העשבים, הגשמים מגיעים במפתיע בתחילת האביב או בסופו ותקופות יובש פתאומיות משבשות את לוח הזמנים של כל עיבוד. חקלאים בארץ ובעולם מתארים עשבים שמופיעים בגלים בלתי צפויים – לא עוד "עונת עשבים", אלא אתגר מתמשך שמלווה אותם לכל אורך השנה.
בתוך המציאות הזאת השיטות המסורתיות – עישוב ידני, עיבוד מכני אינטנסיבי וריסוס כימי – נותנות מענה מוגבל בלבד ואף מייצרות שחיקה ופגיעה בקרקע לאורך זמן. מחקרים מראים כי בעולם כולו איבוד היבול כתוצאה מעשבים עולה על 40 מיליארד דולר בשנה, והבעיה מחמירה. הפתרון הידני, שהיה בעבר עמוד השדרה של כל משק, הפך לאיטי ויקר בשל מחסור חמור בידיים עובדות. הכלים המכניים אמנם מסייעים בניקוי השטח, אך גורמים לפגיעה משמעותית במבנה הקרקע ובפוריותה לטווח הארוך. הריסוס הכימי מייצר עמידות חדשה של עשבים, מזהם את הקרקע והמים, ולא אחת משאיר חקלאים חסרי שליטה בעונה הבאה.
"חקלאים בעולם מספרים שמול חלונות זמן משתנים, מחסור בעובדים, עלויות ייצור עולות ויעילות מוגבלת של הכלים המסורתיים הם נאלצים לצמצם שטחים ולפעול בזהירות, עד שיגיע פתרון שמחזיר להם שליטה אמיתית. המשמעות ברורה: לא רק פרנסתם של החקלאים בסכנה, אלא גם ביטחון המזון של כולנו", מסבירה לירון כהן ינאי, מנכ"לית AgriPass.
כיצד AgriPass משנה את כללי המשחק?
החברה, שהוקמה לפני שנתיים בלבד, כבר משנה בפועל את הדרך שבה מטפלים בעשבים. הפיתוח הייחודי של AgriPass מחקה את המיומנות האנושית של עישוב ידני, אך עושה זאת בזמן אמת ובדיוק של רובוטיקה מתקדמת. הרובוט מצויד בעשרים זרועות, שכל אחת מהן פועלת באופן סלקטיבי לאורך הערוגה. חיישני ראייה ממוחשבת מנתחים כל צמח בשדה, מזהים ומקטלגים את סוג העשב ומקבלים החלטה אדפטיבית כיצד לפעול – הכול בהתאמה לסוג הקרקע, לסוג העשבים ולקרבה לגידול עצמו.
הייחוד של הפתרון של AgriPass בא לידי ביטוי לא במהירות ובדיוק, אלא גם ביכולת להתקרב לגידול ולעבוד ממש בתוך השורה – בדיוק במקום שאליו כלים חקלאיים מסורתיים פשוט לא מגיעים. כך הרובוט מחקה לא רק את שיטת העישוב הידני, אלא גם את שיקול הדעת: ממפה את הקרקע, מקבל החלטות בשטח ומבצע עישוב מדויק וסלקטיבי בזמן אמת, תוך שמירה מקסימלית על הקרקע ופוריותה.
מאחורי AgriPass עומד צוות משולב של אגרונומיה, פיתוח, אופרציה עסקית וליווי יועצים בכירים. החברה פועלת בשטח עם חקלאים בארץ ובעולם, ומשלבת טכנולוגיות AI מתקדמות בתמיכת NVIDIA Inception.
מעבר להובלה הטכנולוגית והעסקית, AgriPass פועלת כחלק מקהילת RegenIL לחקלאות מחדשת – יוזמה שהוקמה בשיתוף משקיע האימפקט גדי קני והמנכ"לית יעל מלצר. הקהילה מאגדת חקלאים, חוקרים, סטארטאפים ואנשי ממשל, ופועלת לקידום חדשנות חקלאית, קיימות ויוזמות לשיקום הקרקע בישראל. "הטלפון הראשון שעשינו היה לגדי," נזכרת כהן ינאי. "רצינו להבין מהו האתגר האמיתי וכיצד אפשר לסייע לחקלאים באמצעות הטכנולוגיה."
AgriPass מחזירה לקהילה גם דרך קרן תמורה, שמחברת בין סטארטאפים לעמותות חברתיות מובילות בישראל.
נשים מובילות בעולם החקלאות הגברי
מאחורי ההבטחה של AgriPass ניצבת מנהיגות נשית. ד"ר שרון שחם, יזמת וכימאית, חיה ופעלה עשרים שנה בבוסטון, שם הקימה את חברת התרופות קאריופארם שפיתחה תרופה לסרטן הדם, מעסיקה מאות עובדים ונסחרת בנאסד"ק. התרופה כבר נמכרת ב־45 מדינות, כולל ישראל.
לאחר ששבה לישראל הקימה שחם את קרן האקלים E44 Ventures יחד עם עדי וגמן, משקיעת Deep Tech וחדשנות חקלאית, וענת האס מזרחי, עורכת דין ויזמת ביוטק. "המטרה של הקרן היא למצוא פתרונות שיצמצמו את פליטות הפחמן הדו־חמצני לאוויר", מסבירה שחם.
אל הקרן הצטרפו גם שותפים מדעיים בכירים: אודי נצר, לשעבר מנכ"ל קמ"ג, אלי וקסמן ממכון ויצמן וישראל בר־יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן למדע. לאחר מחקר מעמיק הקרן הובילה להקמת AgriPass במאי 2023, במטרה לתת מענה לאחת הבעיות המרכזיות של החקלאות והאקלים – טיפול בעשבים באמצעות טכנולוגיה רובוטית. בהמשך צירפה הקרן את ד"ר גיא רז ואסף פרידלר, וכמה חודשים לאחר מכן נכנסה לירון כהן ינאי לתפקיד המנכ"לית, והובילה את המשך בניית הצוות והמעבר מפיתוח ראשוני לפעילות בשטח.
לדברי ד"ר שחם: "לירון ממש שינתה את פני החברה, וזה היה שיעור חשוב בדרך שבה בונים חברות ומקימים צוותים. בזמן שיא היא עשתה את מה שלחברות אחרות לוקח שנים. היא יצרה סביב החברה קהילה רחבה של חקלאים ועוקבים בארץ ובעולם, הובילה שני סבבי גיוס, בהם מענק מקסימלי מרשות החדשנות, יצרה לחברה שם כמובילה בתחום העישוב הרובוטי ובנתה צוות שמשנה את כללי המשחק. כך, בשיתוף הצוות, החברה עברה מרעיון למוכנות ללקוחות בתוך פחות משנתיים. כיף לראות אותם בפעולה".
איך את רואה את העובדה שדווקא בעולם החקלאות הגברי יש חברה שאותה מובילות נשים?
ד"ר שחם: "לנשים יש יכולת לעבוד בהרבה ממשקים במקביל. בנוסף, אינטליגנציה רגשית היא דבר הכרחי כשנמצאים בשלבי יזמות ראשוניים ובונים משהו חדש. לירון יודעת איך להתחבר לחקלאים בכל רחבי העולם, גם כאלה שהיא מעולם לא פגשה קודם לכן. ולא פעם ראינו את לירון עומדת באמצע שדה ענק ומסביבה 20 חקלאים גברים, מקשיבים לה בקשב רב. בעיניי, כך נוגעים בתקרת הזכוכית ומנפצים אותה".
כהן ינאי מגדירה את המשימה כשליחות: להחזיר לחקלאים שליטה בשדה, לשמור על הקרקע ולהוביל חקלאות בריאה וחדשנית לדור הבא. "ההישגים שלנו הם תוצאה של עבודת צוות משותפת – טכנולוגיה, אגרונומיה, שוק ואופרציה, בליווי הדירקטוריון והיועצים. בעולם, ובמיוחד בישראל אחרי שנים קשות לחקלאות, יש לנו אחריות להוביל יחד את החדשנות וההתחדשות".
הניסיון של כהן ינאי מגיע מעולם העסקים ומשלב אסטרטגיה וניהול עסקי. לאחר שירות כמדריכת שריון וקצינה בגולני, למדה תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים, עסקה בחקר שוק וצרכנים, והיתה חלק מהצוות של בטר פלייס למכוניות חשמליות. בהמשך כיהנה כחברת הנהלה בכירה בגרין רואד, בתפקידי מכירות ושיווק, והובילה תהליכים מסחריים וכניסה לשווקים חדשים – שם פותחו מערכות בטיחות לנהגים. "המעבר מאסטרטגיה ומחקר לניהול עסקי וביצוע אפשר לי להוביל את AgriPass משלב הרעיון הראשוני ועד לפתיחת מכירות ותכנון מסירת רובוטים כבר ב־2026".
ואיך החקלאים מקבלים אותך?
כהן ינאי: "אני מתמקדת בלשאול שאלות ובהקשבה אמיתית לצרכים שלהם, וזה משהו שזוכה מהם להערכה רבה. הם מזהים את הדרך שבה אנחנו פועלים כצוות, משלבים טכנולוגיה ואגרונומיה, ובונים יחד פתרונות שמותאמים לעבודה היומיומית בשדה.
"היה לי חשוב, אחרי קריירה עשירה בעולם התחבורה והטכנולוגיה, להמשיך לעשייה שיש לה השפעה ישירה על איכות החיים של כולנו. הבנתי שבריאות הציבור מתחילה מהחקלאות, מהקרקע, מהבסיס, ובמציאות של שינויי אקלים והנסיבות בישראל החקלאים נמצאים בקו הראשון — גם מתמודדים עם המשבר וגם מחפשים כלים שיכולים לצמצם את ההשפעה שלהם על הסביבה. היום, כשהעבודה בשדה נהפכה ליקרה ומאתגרת והאקלים לא צפוי, החקלאות היא לא רק מנוע הכלכלה אלא גם עמוד התווך של הבריאות וביטחון המזון. AgriPass נולדה כדי לאפשר לחקלאים להמשיך לגדל, להתפרנס ולשמור על הקרקע באופן יעיל, כלכלי וידידותי לסביבה".
ד"ר שחם: "אני מסתובבת הרבה בעולם, וחברות כמו AgriPass עושות שליחות עבור מדינת ישראל, כי הן מתחברות לחקלאים ברחבי העולם, שלרוב לא מכירים את ישראל לעומק, ונוצר קשר אחר לגמרי, שמנגיש את ישראל לעולם. מפיצים וחברות מיכון חקלאי הגיעו לישראל גם בזמן שיא במלחמה כדי לראות מקרוב את הטכנולוגיה. יש המון הערכה בעולם לחקלאות הישראלית ולפיתוחים שלה ולטכנולוגיה הישראלית, ואנחנו הדור הבא".
זכיות מרשימות בתחרויות
כשניסינו לתאם את מועד הראיון עם כהן ינאי, היא ציינה כי החברה מציגה בפני משקיעים בתחרות סטארט־אפים לפתרונות טכנולוגיים בתחום האקלים. למחרת קיבלנו את ההודעה המשמחת ש-AgriPass זכתה במקום הראשון, בתחרות שאורגנה על ידי Startup Nation Central בשיתוף Climate Solutions Prize, ומרכז החדשנות כינרת (KIC) ו-PLANETECH.
"לתחרות ניגשו 135 סטארט־אפים, 20 מהם נבחרו להציג באירוע המרכזי ועשרה הגיעו לשלב הגמר – ביניהם גם אנחנו, שזכינו במקום הראשון", מספרת כהן ינאי. "הזכייה מסמלת הכרה בכך שחקלאות היא גורם מרכזי באתגרי האקלים, ושיש דרך לחדש את הקרקע והמערכות החקלאיות באמצעות הרובוט של AgriPass. הפרס, בסך 60 אלף דולר, יאפשר לחברה להרחיב את פעילותה ולהגיע לחשיפה גדולה יותר בקרב חקלאים, משווקים ומשקיעים בארץ ובעולם".
למרות שהיא נוסדה לפני פחות משנתיים, היא חברה עטורת פרסים והכרה. לירון כהן ינאי עצמה נכנסה לרשימת הנשים המובילות בעולם הפוד־טק מטעם Modern Agriculture Foundation (MAF) שמובילה בארץ לבנה פישמן.
AgriPass נבחרה לאחת מחמש חברות הרובוטיקה בחקלאות התורמות לעולם האקלים על ידי HackSummit, ונבחרה לאחת מארבע החברות המבטיחות בדירוג של PLANETech – טכנולוגיות משנות אקלים. היא אף זכתה בעקבות תחרויות של מכון MIGAL ו-GrowingIL לפיילוטים משולמים, וכן זכתה במקום הראשון לפיילוט ממומן עם FESTO חברת אוטומציה מגרמניה, לבחינת שיתוף פעולה.
מה האתגר המשמעותי ביותר שהיה לכם עד כה?
"בדומה לכל סטארט־אפ, האתגר המרכזי היה להוכיח שהפתרון שלנו אכן נדרש, מתאים לשוק ושחקלאים מוכנים לשלם עליו. במהלך השנה האחרונה בדקנו את הרובוט בעונות שונות, גם בישראל וגם בארה"ב, כדי לוודא התאמה למגוון גידולים. היה חשוב לנו לראות שהרובוט פותר את הבעיה בשטח, שהחקלאים מרוצים מהתוצאות ושיש נכונות לשלם – תנאים שמאפשרים לנו לעבור לשלב הייצור המסחרי".
מה היקף העלויות לשימוש ברובוט עבור החקלאי?
"בחקלאות נהוג לדבר על החזר השקעה על מיכון חדש. כאשר הרובוט מחליף עבודה ידנית, ההחזר מתקבל בדרך כלל תוך שנה אחת. לעומת זאת, אם החקלאי משתמש בקלטור והדברה, שהם זולים יותר, החזר ההשקעה יכול להגיע לפחות משלוש שנים. בכל מקרה, החקלאי מקבל מאיתנו ליווי ותמיכה לשימוש אופטימלי במערכת".
והחזון לעתיד?
"אנחנו כבר פועלים היום בשותפות עם חקלאים בישראל, איטליה וארצות הברית, ומובילים יחד את השינוי בחקלאות – למען הבריאות של כולנו ולמען האקלים. הדרך שלנו היא עבודה עם מובילי דעה ולקוחות בשוק הבינלאומי, כדי להנגיש את החדשנות שלנו לכל חקלאי שרוצה לגדל בצורה בריאה, יעילה ובת־קיימא. בישראל, הבית שלנו, אנחנו כבר משתפים פעולה עם משקים רבים, בהם משק חביביאן האורגני, משקי עמק יזרעאל, אחים כהן בחוות השקמים ואחרים".
בשיתוף AgriPass
