"ב־13 ביוני, בשעה שלוש לפנות בוקר, כשבחיפה – כמו בארץ כולה – נשמעה האזעקה שבישרה על פתיחתה של המלחמה מול איראן, כולנו כבר היינו בעמדות", מספר אוהד דורפמן, ראש מינהל התפעול בעיריית חיפה. "בתוך דקות המערכת העירונית נכנסה לפעולה מלאה. כל אחד ידע את מקומו ואת תפקידו, והעיר לא הפסיקה לתפקד לרגע. אנחנו לא מחכים לחירום כדי להיערך, אנחנו ערוכים כל השנה".
הוא מוסיף כי חיפה מחולקת לשישה חבלים עירוניים, שבכל אחד מהם כ־50 אלף עד 60 אלף תושבים, עם מפקדות אזוריות, מערך פיקוד ותוכניות פעולה סדורות: "כשפורצת מלחמה אנחנו פשוט עוברים, בכל אחד מהחבלים, מתצורת שגרה לתצורת חירום. זה קורה מיידית, ומוכיח את עצמו פעם אחר פעם".
המקלטים, החניונים וגם הכרמלית
מאז 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הבינו בעיריית חיפה שעליהם להיערך לתרחישים מורכבים, כולל ירי טילים כבדים ומתקפות כטב"מים. "בחיפה יש 101 מקלטים עירוניים, שכל אחד מהם ערוך לקלוט בין 200 ל־300 איש", אומר דורפמן. "עם הישמע האזעקה הראשונה כל המקלטים נפתחו אוטומטית במנגנון פתיחה מרחוק. הכשרנו מראש גם 16 חניונים תת־קרקעיים והפכנו אותם למקלטים שכולם יחד יכולים להכיל כ־30 אלף איש. כשפרצה המלחמה פתחנו אותם לציבור והוספנו שלושה חניונים באזורים כמו הדר, שבהם לא היו מקלטים. את החניונים ציידנו במזון יבש, שירותים, מאווררים, חשמל וגנרטורים, ובחלק מהם גם Wi-Fi. איפשרנו לתושבים לישון שם, כדי שירגישו בטוחים. בתי ספר וגני ילדים נפתחו לטובת מי שנזקק למיגון, וחמש תחנות של הכרמלית הפכו למקלטים עם אפשרות לשהייה ממושכת".
דורפמן מציין כי במינהל התפעול לא הסתפקו רק בהפעלת המקלטים, אלא גם דאגו לתחזוקה וניקיון שוטפים, כולל צביעה ותיקונים. "הפעלנו חברת ניקיון ייעודית, ושלחנו צוותים לכל מקום שבו נדרש מענה מיידי", הוא אומר. "מעבר לכך, צוותים עירוניים נשלחו למרחבי המיגון עצמם, כדי להיות בקשר ישיר עם התושבים, לזהות צרכים בשטח ולתת מענה מדויק. לא השארנו אף אחד לבד. בשעת חירום, כל אחד מעובדי העירייה יודע שהוא קודם כל שליח ציבור".
"אנשים רבים מרחבי הארץ נפעמו מהתפקוד המופתי של עיריית חיפה בזמן מלחמה. אני מסביר להם שזה נובע משתי סיבות: עובדי העירייה ותושבי חיפה. המקצועיות והמסירות של עובדי העירייה יוצרות אמון של תושבי העיר, הישמעות להנחיות והקפדה על ההוראות. הם יודעים שאנחנו שם בשבילם. הם בוטחים בנו ויודעים שהעיר הזו מונהגת עם ידיים יציבות, אחראיות ומנוסות על ההגה. מנהיגות נבחנת בדיוק בעיתות החירום האלו, גם בימי הלחימה עם איראן עברו את המבחן בהצלחה גדולה", אומר ראש העיר חיפה, יונה יהב.
"העיר הזו למודת ניסיון באירועי חירום, ועובדי העירייה מתורגלים במגוון רחב של מצבים שמתפתחים בין רגע", מוסיף מנכ"ל העירייה, גדי מרגלית. "היכולת שלנו לעבור משגרה לחירום תוך דקות, לצאת לשטחי נפילת טילים ולטפל בהם ובאוכלוסייה באופן מקצועי, מחויב ויעיל היא משהו שצריך ללמוד ממנו. כל נפילה כזו היא אתגר מורכב, והכאוס של השניות הראשונות מתחלף במהירות בעשייה יוצאת דופן של עובדי העירייה. זה מתחיל במנ"מ (המרכז לניהול משברים), שהוא למעשה ה'בור' של העירייה וממנו אנחנו מנהלים את העיר בחירום, ועובר לשטח".
מפגיעות ישירות להריסה ובנייה
בימי הלחימה ספגה חיפה שלוש פגיעות טילים ישירות בחלקים שונים בעיר. "שני מבנים נפגעו באופן כה קשה, שהם מיועדים להריסה", אומר דורפמן. "גם מבנים סמוכים נפגעו מעוצמת ההדף, ולשם כבר נכנסו מהנדסי קונסטרוקציה, והם ישוקמו. לא נשאיר מבנים נטושים או מסוכנים".
גם מזרקה שהייתה אחד הסמלים הוותיקים והמוכרים של העיר נפגעה ישירות. "היא נהרסה לגמרי", אומר דורפמן. "אבל מעז יצא מתוק. נקים במקום משהו חדש ויפה הרבה יותר. כבר עכשיו אנחנו עובדים על תכנון מחודש של הפינה הזו".
"הטלפון צילצל, והבנתי שאנחנו כבר בפנים"
בתוך חצי שעה מהאזעקה הראשונה כבר נפתח בעירייה המנ"מ וגם מוקד 106 החל לספק מענה טלפוני מסביב לשעון. "מצאנו את עצמנו, באמצע שגרה לכאורה, נדרשים לגייס צוותים במהירות שיא ולהיערך למענה חירום מקיף", מתארת נואית בן שמחון, מנהלת אגף איכות השירות ופניות הציבור בעיריית חיפה. "הוצפנו בפניות של תושבים שלא ידעו איפה המקלט הקרוב, מהן ההנחיות, מה לעשות אם אין מקלט, אם הדירה נפגעה או אם העסק ניזוק. לפעמים אלה היו פשוט שיחות של לחץ וחרדה והיינו שם כדי להרגיע, להדריך ובעיקר להקשיב".
המענה לפניות התושבים לא נשאר בגבולות בניין העירייה. מיד לאחר כל נפילה של טיל בן שמחון וצוותה יצאו לשטח, וביחד עם אנשי מינהל הרווחה ונציגי מס רכוש הפעילו חפ"קים באזורים שנפגעו. "המטרה הייתה לקלוט מיידית את כל מי שביתו נפגע, להבין מהם הצרכים שלו ולספק פתרונות מיידיים, כמו פינוי לבית מלון או פתיחת פנייה למס רכוש", היא אומרת.
המראות היו קשים. "באחת הפגיעות ההרס היה עצום", מספרת בן שמחון. "עד היום אנחנו מלווים את הדיירים שנשארו ללא קורת גג. זה תהליך שיקום ארוך ומורכב, עד שיחזרו לבית משלהם, ואנחנו כאן בשבילם".
בן שמחון מוסיפה כי אחד המאפיינים הבולטים בפעילותה של עיריית חיפה הוא המעורבות גם בתחומים שאמורים להיות באחריותה של המדינה. "אנחנו לא אומרים 'זה תהליך ביורוקרטי, זה שייך למדינה, זה לא אנחנו'", היא מדגישה. "להיפך. אנחנו מביאים לפה את מס רכוש, פותחים איתם חפ"קים ודואגים שהשירות יהיה הכי קרוב לתושבים, בליווי צמוד שלנו. פגיעה לא חייבת להיות הרס מוחלט. גם זכוכית שבורה בעסק קטן או נזק לתכולה בדירה שכורה מזכים את הנפגע בזכויות ממס רכוש. ואנחנו כאן, כדי לוודא שזה גם יקרה".
טיל אחר שנפל בעיר ביום שישי אחר הצהריים, גרם לפגיעה ולהרס בעסקים רבים הסמוכים למוקד הנפילה. "תארי לך", אומרת בן שמחון. "יום שישי בערב, בעל עסק עומד מול חנותו ההרוסה. אין לו דרך לסגור את המקום כדי למנוע ביזה. גייסנו מיד קבלנים שאטמו את העסקים שנפגעו, וגם הצבנו שומר. הקפדנו להיות נוכחים, ולא מאחורי שולחן בעירייה אלא בשטח, כדי להרגיש את האנשים ולתת מענה בזמן אמת".
מוקד 106 העירוני פעל במשמרות של כ־20 עובדים בכל רגע נתון, ובסך הכול כ־60 עובדים ביום. לדברי בן שמחון, בימים מסוימים נרשמו יותר מ־3,000 שיחות ביממה. "למרות העומס עמדנו בזמני מענה ברמה גבוהה מאוד", היא אומרת. "אבל זה לא רק כמה מהר אתה עונה, אלא גם איך אתה מדבר, מה אתה משדר לתושב. היה לנו חשוב שכל תושב ירגיש שהוא לא לבד".
"החירום שלנו הוא לייצר שגרה"
גולן גבעון, מנהל אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) במינהל התפעול בעיריית חיפה, מחזיק בתפיסת פעולה ברורה לשעת חירום: "אנחנו 'מתנפלים' על המרחב הציבורי. לא מחכים לאף אחד, לא מחכים לאישורים. ברגע שנופל טיל – אנחנו שם. הכול כדי שהתושב יקום בבוקר ויראה שהכול חזר למקום. כאילו לא קרה כלום. החירום שלנו הוא לייצר שגרה, וכמה שיותר מהר".
מיד עם נפילת הטילים צוותיו של גולן הוזנקו לזירות. "ברחוב הגליל בנווה שאנן, לדוגמה, נגרם נזק כבד לארבעה בניינים, רכבים עלו באש, רכוש ציבורי נהרס וגם שני גני ילדים נפגעו מההדף", הוא מספר. "בעיר התחתית הפגיעה הייתה בסמוך למשרדי ממשלה – ביטוח לאומי, בית המשפט, הרבנות. בהדר הפגיעה הייתה בלב אזור מסחרי – עסקים, מדרחוב נורדאו והתיאטרון העירוני".
מרגע הפגיעה, ובמבצע לוגיסטי מורכב שתוכנן מראש, נפרסו בשטח כוחות עירוניים. "לא גייסנו אף אחד חדש", מדגיש גולן. "פשוט הפעלנו את כל הצוותים – 150 עד 200 עובדים, כולל שלוש קבוצות עבודה עם כלים הנדסיים, טרקטורים, רכבי טיאוט, גננים, חשמלאים – כולם יצאו לשטח. כל אחד ידע בדיוק מה תפקידו ומה הרחוב שהוא אחראי עליו, ובעיקר, מהי המטרה: להחזיר את המרחב הציבורי לקדמותו בתוך פחות מ־24 שעות".
לדבריו, המטרה הושגה. "ברחוב הגליל, יום וחצי לאחר הנפילה, לא נותר זכר להרס במרחב הציבורי. פינינו הכול, החלפנו תאורה, גזמנו עצים, שמנו גדרות איסכורית סביב הבניינים שנהרסו, כדי שהכול ייראה מסודר. רצינו שעובר האורח לא ירגיש שהיה שם אסון, וזה הצליח. גם בעיר התחתית ובהדר המרחב הציבורי חזר לקדמותו בזמן קצר. ישנם מקרים שבהם אנחנו הופכים את הלימון ללימונדה ומשדרגים אזורים שנפגעו. לדוגמה: המזרקה בנורדאו נפגעה והחלטנו לנצל את ההזדמנות ולשדרג את האזור כולו לטובת התושבים. צוותי התכנון כבר עובדים על תוכנית חדשה שתאושר בשבועות הקרובים, ותצא לפועל בשנה הקרובה.
"חברת החשמל חיכתה לנו"
הצוותים של גולן התמודדו עם אתגרים טכניים לא פשוטים. "בבניין בזק בעיר התחתית היה צורך בגנרטור ענק כדי להשיב את החשמל. במבנה שנפגע ישירות מהטיל, נהרסה מרכזיית התאורה, אבל בתוך שעתיים וחצי כבר היה אור ברחוב. זו הפעם הראשונה שחברת החשמל חיכתה לנו, עד שסיימנו להתקין את כל מה שצריך".
גולן מדגיש את שיתוף הפעולה בין כל גורמי העירייה – מוקד 106, אגף השירות לתושב, הרווחה, החינוך, התברואה, הביטחון ויחידות השטח. "בכל זירה מוקמת שרשרת ניהול ברורה. כל אחד יודע בדיוק את תפקידו והכול מתנהל במקצועיות".
השיקום המהיר של המרחב הציבורי, הוא אומר, הוא לא רק עניין תפעולי אלא גם רגשי. "כשאדם יוצא מהבית אחרי לילה של פחד ורואה שהרחוב נקי, העצים גזומים, האספלט שטוח והתאורה פועלת, זה עושה לו משהו בלב. הוא מרגיש שלא שכחו אותו. שיש מערכת שמתפקדת בשבילו".
התושבים המפונים ותחושת האחריות
מי שעוד נרתם במהירות לפעולה היה מינהל הרווחה והשירותים הקהילתיים. "בחירום אנחנו לא עוסקים רק באוכלוסיות רווחה", מבהירה מאירה קיפרמן, ראש המינהל. "בחירום כל תושב הוא תושב שלנו".
לאזור של אחת הנפילות הגיעו צוותי הרווחה בתוך 15 דקות מרגע היציאה מהמרחבים המוגנים. "מנהלת המחלקה האזורית פיקדה על השטח, צוותים של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ומתנדבי חוסן התייצבו במקום והתחילו לתת מענה", מספרת קיפרמן. "בבית ספר סמוך הוקם מרכז משפחות במרחב מוגן, שבו קיבלו התושבים מענה ראשוני, הנחיות, ולפעמים גם שמיכה חמה. חלק מהתושבים הצליחו למצוא פתרונות לינה ללילה הראשון אצל קרובים, אבל היו גם כאלה שפשוט יצאו מהבית בלי כלום, והם היו צריכים קורת גג, ומיד".
לדברי קיפרמן, בשיאה של המלחמה טיפל מינהל הרווחה בכ־125 תושבים מחוסרי קורת גג. כיום, יותר מחודש אחרי האירועים, כ־24 משפחות, שהן כ־90 נפשות, עדיין שוהות בבתי מלון או במסגרות חלופיות. "יש בתים שנפגעו כל כך קשה, שלא ניתן יהיה לחזור אליהם בשנה הקרובה ואף יותר", היא אומרת. "זו תחושת אחריות כבדה. כל אחת מהמשפחות האלה מלווה עד היום על ידי עובדת סוציאלית שאחראית על הכול – מיצוי זכויות, הקשר עם מס רכוש, מציאת דיור חלופי ועוד".
איזה מענה ניתן למשפחות שנשארו ללא קורת גג?
"פתרונות דיור מיידיים בבתי מלון או במסגרות חלופיות. לאזרחים ותיקים, לדוגמה, בית מלון לא תמיד מתאים, לכן איתרנו עבורם פתרונות אחרים, ובשיתוף משרד הרווחה שילבנו את חלקם בבתי אבות. המטרה היא אחת – לתת לאנשים מרחב בטוח ורגוע, שבו יוכלו להתחיל לעבד את מה שקרה ולהתארגן להמשך".
האתגרים, אומרת קיפרמן, מורכבים מאוד. "בשעות הראשונות התושבים פשוט לא יודעים מה לעשות – למי לפנות, מה מגיע להם. אנחנו שם כדי לייצר בהירות. להסביר על ביטוח לאומי, מס רכוש, זכויות דיור, קצבאות, ולפעמים רק כדי להחזיק את היד. כל משפחה זקוקה למשהו אחר, ואנחנו שם כדי לדייק".
בין המפונים היו גם משפחות חרדיות, שנזקקו לבתי מלון עם כשרות בד"ץ. "אין בחיפה בתי מלון עם תעודה כזו", אומרת קיפרמן. "לכן יצרנו קשר עם ספק מזון בד"ץ שסיפק להם ארוחות, ואחד מבתי המלון הכשיר את עצמו כדי לארח אותם בכבוד".
על שילוב הידיים עם אגפים אחרים היא אומרת: "היינו מתואמים לחלוטין. בכל משפחה יש נגיעה של כמה אגפים, וחשוב שכל אחד ידע את מקומו".
"אנחנו עדיין באירוע"
כ־1,400 פניות למס רכוש נפתחו בחיפה – תוצאה של פגיעות בדרגות שונות ביותר מ־140 מבנים. במקביל הופעלו מאות מתנדבים שניקו דירות, אטמו חלונות, הביאו תרופות, ליוו קשישים. חלקם פעלו דרך ארגונים עירוניים או ארציים, ואחרים דרך מערך החירום העירוני, שפועל לפי ששת חבלי העיר. "המתנדבים נתנו מענה מדויק: סיוע טלפוני, הפגת בדידות, עבודות שטח פיזיות, תמיכה רגשית. אפילו בני נוער הצטרפו. הייתה רוח התנדבות מרגשת, זו באמת הייתה השעה היפה של החברה הישראלית".
גם היום, כשהשקט שורר, קיפרמן מדגישה: "אנחנו עדיין באירוע. העובדים ממשיכים ללוות משפחות, לבדוק צרכים, לעזור למצוא דירות חדשות, ללוות את הליכי הפיצוי. לא חזרנו לשגרה ולא נחזור כל עוד לא נדע שכל אחת מהמשפחות במקום בטוח".
דורפמן מוסיף: "אנחנו לא נחים. עכשיו אנחנו בודקים, משפרים, מחדשים, כדי שבפעם הבאה, אם תגיע, חלילה, נהיה מוכנים אפילו טוב יותר. עיריית חיפה מתפקדת 24/7, 365 ימים בשנה. לא ניתן לאף אויב לשבור את הרוח הישראלית, ובטח שלא את הרוח החיפאית".
וגולן מסכם: "לצערי יש הרבה סטריאוטיפים על עובדי עירייה, כאילו הם עצלנים ואדישים. אז אני רוצה להפריך את הדעה הקדומה הזו: בזמן שאנשים פחדו לצאת מהבית עשרות עובדי עירייה כבר היו בשטח – ניקו, תיקנו, פינו, בנו. לא שאלו שאלות. הם פשוט היו שם. ומגיע להם שיכירו בכך".
25 שנה של אתגרים ועמידה איתנה
2000-2004:
2006:
2010:
2016:
2024:
יוני 2025:
בשיתוף עיריית חיפה
