עם כ־1,100 מיטות, קרוב ל־150 אלף מטופלים מדי שנה, מתן טיפול אמבולטורי (מרפאות חוץ או שירותים רפואיים המוענקים בתוך כותלי בית החולים) לכ־900 אלף בני אדם בשנה, ואספקת שירותי רפואה ל־12 בתי חולים ומרכזים רפואיים נוספים הפרוסים במרחב הצפוני, המרכז הרפואי רמב"ם שבחיפה נחשב למעצמה רפואית של ממש ולמרכז על רפואי המופקד על בריאותם של כ־2.8 מיליון איש.
"בית החולים רמב"ם נחשב לבית החולים הגדול, המתקדם והמשוכלל מסוגו בצפון מדינת ישראל. הודות לעוצמה הזו אנו חווים תנועה ערה הן של רופאים והן של מטופלים המגיעים אלינו מכל רחבי הארץ, לרבות אזור המרכז", מספר בגאווה מנהל בית החולים, פרופ' מיקי הלברטל, אשר יסיים באוקטובר הקרוב קדנציה של שבע שנים כמנכ"ל רמב"ם ו־40 שנות שירות במערכת הרפואה הציבורית.
לדברי הלברטל, "מתוך העוצמה הזו ועל רקע החשיבות הענקית של בית החולים רמב"ם במערך הרפואי בישראל בכלל, ובזה הצפוני בפרט, בנתה הנהלת בית החולים תוכנית אב חדשה ורחבת היקף שמטרתה להצעיד את בית החולים קדימה מבחינה טכנולוגית ורפואית ולהתאימו לצורכי המאה ה־21. במסגרת התוכנית הזו יוכפל שטחו של בית החולים פי חמישה, מ־180 אלף מ"ר כיום ל־900 אלף מ"ר, ייבנו עשרה מגדלים חדשים, חלק מהם בני יותר מ־30 קומות, ומספר מיטות האשפוז יזנק מ־1,100 כיום לעד 2,700 מיטות עד לשנת 2065. זוהי בשורה עצומה עבור תושבי הצפון ועדות לכך שאנו לא נחים לרגע, במטרה לספק את השירות הטוב ביותר".
מהו סטטוס התוכנית נכון להיום?
"תוכנית התב"ע שיזמנו בעצמנו כבר הוכנה ואנחנו מצויים כעת בישיבות אחרונות לקראת הגשתה לוועדה המחוזית. מעט אחר כך צפויות להתחיל עבודות הבנייה הראשונות. יש לנו רוח גבית ממשרד הבריאות וממשרד האוצר, מהוועדה המקומית, המחוזית והארצית לתכנון ובנייה ומרמ"י (רשות מקרקעי ישראל)".
אחד הדברים המעניינים בהקשר של רמב"ם הוא שיתוף הפעולה ההדוק המתקיים בינו לבין הטכניון, ממוסדות ההשכלה הגבוהה המובילים בישראל ובעולם. "בית החולים רמב"ם מסונף אקדמית לטכניון. זה נתון מאוד ייחודי בעולם הרפואה העולמי, שכן אין כיום אף בית חולים או מרכז רפואי המחוברים למוסד אקדמי מוביל שהוא בעיקרו הנדסי", אומר הלברטל. "מדובר על חיבור אסטרטגי מאין כמוהו והעובדה שאנו עובדים בצמידות לקלינאים וחוקרים של הטכניון מקדמת אותנו מאוד בעולמות הטכנולוגיה והחדשנות".
חדשנות היא שם המשחק
דוגמה מצוינת נוספת להשקעה בחדשנות מצד רמב"ם היא "מגדל התגליות" על שם הלמסלי, שיאוכלס בחציון הראשון של 2026. מדובר על בניין בן 20 קומות המתפרס על 28 אלף מ"ר, שהוא פרי של שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין רמב"ם, אוניברסיטת חיפה, הטכניון ותעשיות ההיי־טק והביו־רפואה. המגדל יכלול מרכזי מצוינות ומכונים קליניים, את מכון המחקר והפיתוח של רמב"ם (CRIR), מתחם מחקר והוראה של אוניברסיטת חיפה שיכלול מעבדות וכיתות לימוד, מתחם חדשנות לחברות הזנק מתחום הבריאות, מתחם של הטכניון שישלב בין תחומי ההנדסה והרפואה וכן מרכז תערוכות ומבקרים.
כן פועלת במרכז חברת "רמב"ם מדטק" – חברת יישום הטכנולוגיות של בית החולים, שעוסקת ברישוי ומסחור של למעלה מ־50 פטנטים רפואיים עד היום. רמב"ם אף שותף בחממת מיינד־אפ בשיתוף חברות ותאגידים בינלאומיים, שעמם הוא מצליח לייצר מענים רפואיים בעלי תהודה עולמית.
"העיסוק האינטנסיבי שלנו בחדשנות תקף לכל הדיסציפלינות הרפואיות הפועלות בבית החולים, וכחלק מכך אנו גאים לשמש כנציגי תוכנית Biodesign של אוניברסיטת סטנפורד האמריקאית, קונספט שנועד ללמד אנשים לחשוב חדשנות", מציין הלברטל. "לאחרונה סיימנו שנה חמישית של התוכנית ובצוותי ההכשרה לוקחים חלק לא רק רופאים אלא גם כלכלנים וקלינאים מהטכניון. זוהי רק ההתחלה ואני מאמין שהתוכנית הזו תביא לעולם פתרונות רפואיים פורצי דרך בתחומם".
בימים שבהם מדברים רבות על הגירעון של מספר ארגונים ומוסדות במערכת הבריאות הישראלית, ראוי לציין את ההצלחה המרשימה בשיקומו הכלכלי של בית החולים, כיצד הצלחת לעשות זאת?
"בית החולים רמב"ם נחשב מאז ומתמיד למוביל קלינית ומקצועית, אך עם השנים הוא נקלע למצוקה כלכלית לא פשוטה. עם כניסתי לתפקיד שמתי לי ליעד להחזיר את בית החולים למסלול וביצעתי מהלך ייחודי שבו הצלחתי למנות סמנכ"ל כספים וכלכלה, המשמש במקביל גם כחשב בית החולים. הפונקציה הזו לא קיימת במגזר הממשלתי המפריד בין התקציבים לחשבות. לשמחתי המהלך הוכיח את עצמו והצלחנו להגיע למצב שבו הגדלנו את הכנסות בית החולים מרפואה ציבורית (בשונה מרפואה פרטית או תיירות מרפא) תוך התייעלות והתנהלות כלכלית נכונה. כיום אנו יציבים כלכלית לחלוטין".
בית חולים תת קרקעי ממוגן
לצד אתגרים כלכליים לא פשוטים בית החולים רמב"ם היה צריך להתמודד גם עם אתגרים ביטחוניים מורכבים, בראשם איומי הטילים מאיראן ומלבנון. כחלק מכך פתח רמב"ם בספטמבר 2024 את בית החולים הממוגן הגדול בעולם. בית חולים זה משתרע על פני 60 אלף מ"ר בשלוש קומות ונמצאת בו תשתית ל־2,200 מיטות ועמדות טיפול הממוינות למחלקות המקובלות בכל בית חולים: חדרי ניתוח, יחידת דיאליזה עם יותר מ־90 מיטות טיפול, חדרי לידה, פגייה רחבת היקף, מחלקות לטיפול אמבולטורי ויחידות דימות. לשם ההשוואה, בבית החולים הממוגן באיכילוב יש 650 מיטות, במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) יש 300 מיטות ובבית החולים הגדול והמרכזי בסינגפור, שבו הוקם גם בית חולים ממוגן שנחשב פורץ דרך בעולם, יש כ־400 מיטות.
"במלחמת לבנון השנייה שוגרו מאות טילים ורקטות לצפון הארץ וכ־70 מהם נפלו מסביב לבית החולים (כיפת ברזל עדיין לא פעלה)", מסביר הלברטל. "עם תום המלחמה החליטה הנהלת בית החולים, שבה הייתי חבר, כי סיטואציה כזו לא יכולה לחזור וחיפשנו פתרון אפקטיבי שיגן על החולים. ההחלטה הייתה לבנות מתקן תת קרקעי רפואי ממוגן שישמש כבית חולים מלא, ללא פשרות. המהלך קרם עור וגידים ולשמחתי היינו מוכנים להסלמה במלחמת 'עם כלביא'. בתוך כ־15 שעות מרגע ההפעלה כל החולים והמטופלים שלנו נכנסו למתקן התת קרקעי והיו מוגנים לחלוטין. בהמשך קלטנו גם יחידות רפואיות מבתי החולים הלל יפה, וולפסון, כרמל ואסותא, והצלחנו לטפל כבימי שגרה בכל המטופלים שלנו. הכול נובע מהמחויבות המלאה שלנו לתת את הטיפול הרפואי ביותר למטופלים שלנו בכל רחבי הצפון".
הכול מתחיל בהון האנושי
מי שעומדת לצדו של פרופ' הלברטל בראש הנהלת בית החולים היא סגניתו, ד"ר מיכל מקל, שעוסקת במסגרת תפקידה בגיבוש תוכנית מדיניות אסטרטגית לבית החולים לעשור הבא, וזאת בכלל האספקטים – הקליניים, הכלכליים, האזוריים, המחקריים וכן הלאה.
"תוכנית המדיניות האסטרטגית שלנו לעשור הבא מתמקדת במספר מישורים, שהראשון שבהם הוא מיצובו של רמב"ם כמגדלור רפואי בצפון הארץ", היא מספרת. "כפועל יוצא אנחנו משתפים בידע שלנו את כל בתי החולים וקופות החולים מחדרה וצפונה, כמו גם בתי חולים גדולים נוספים בשאר חלקי המדינה. במסגרת זו בתי חולים קטנים יותר בצפון מפנים אלינו מטופלים, וחלק גדול מהרופאים והמנהלים באותם מרכזים רפואיים עברו הכשרה ברמב"ם, מה שמעניק רפואה טובה ואיכותית יותר לכל תושבי הצפון. בנוסף, יש לנו אפשרות להעניק למטופלים טיפול בין־תחומי המשלב בין דיסציפלינות שונות לאותה מחלה או מצב רפואי ואנו פועלים לשילובם של שאר בתי החולים בפריפריה הצפונית בתהליך הטיפולי המתקדם הזה".
מישור נוסף שבו מתמקדת התוכנית הוא הרחבתם והמשך פיתוחם של מרכזי המצוינות של רמב"ם ובכלל זאת המערך האונקולוגי, המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואת המוח ומערך רפואת הילדים – תחומים שבהם קנה רמב"ם מוניטין רב הן ברמה הלאומית והן ברמה העולמית. "אנו מאמינים כי רמב"ם צריך להיות מוקד הביו־טק של המדינה, הודות לשילוב המיוחד הקיים אצלנו בין רפואה, תעשייה ואקדמיה", אומרת ד"ר מקל.
מישור מרכזי ומהותי לא פחות בתוכנית האסטרטגית הוא שיפור חוויית המטופל, והמטרה של בית החולים היא לשלב את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, כמו הבינה המלאכותית, בטיפול הרפואי. כך העומס הניהולי, התפעולי והטכני ירד, מה שיותיר בפני הצוות הרפואי את מרב הזמן להעניק את חוויית הטיפול הטובה ביותר למטופלים והחולים המגיעים לבית החולים.
הדרך להגשמת כל המטרות האלו עוברת, לדברי ד"ר מקל, דרך ההון האנושי של בית החולים הכולל לא פחות מ־6,000 עובדים ממגוון סקטורים המאיישים תפקידים שונים, מתוכם כ־1,200 רופאים ו־1,800 אחיות, בשילוב עם צוותים פרא-רפואיים, תפקידי אדמיניסטרציה, הנדסה, תפעול, מחשוב, מינהל ומשק. "בלי אנשים אתה לא יכול לעשות את השינוי, וההון האנושי הוא בהחלט המשאב החשוב ביותר שלנו", היא מציינת. "לבית החולים רמב"ם יש בהקשר לכך מאפיין מאוד מיוחד – מצד אחד הוא מרכז על־רפואי המספק רפואה ברמה הגבוהה ביותר, עם כלים טכנולוגיים מתקדמים וחדשניים, ומצד שני יש לו ניחוח פריפריאלי עם אנשים שהלב שלהם מחובר למקום הזה והם מציבים למול עיניהם משימה אחת נעלה – להעניק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר לכל תושבי הצפון. הקסם הזה קורה אצלנו יום־יום, שעה־שעה, והוא מה שהופך את רמב"ם לאבן שואבת לא רק למטופלים מהצפון אלא למטופלים מכל רחבי המדינה".
בשיתוף הקריה הרפואית רמב"ם
