מאז פתח הטכניון את שעריו, כרבע מאה לפני הקמת מדינת ישראל, הייתה השליחות הלאומית מרכיב מרכזי בפעילותו. סיפור מאה שנותיו הוא פריזמה מרתקת המשקפת את קורותיה של מדינת ישראל. קשה לדמיין את ישראל בת ה־77, עם כלכלתה החזקה והישגיה המדעיים והטכנולוגיים, ללא הטכניון. מהמדינה שבדרך, ברגעים הדרמטיים בשעת מלחמה, ועד לידת אומת הסטארט־אפ ופריצות דרך מחקריות בקנה מידה עולמי, הטכניון היה שם תמיד.
במחזור הלימודים הראשון בטכניון למדו 16 סטודנטים וסטודנטית אחת. המרצים היו ברובם פרופסורים מהגרים שידעו עברית אך בקושי, והתשתית הייתה דלה מאוד. אבל מאותם ספסלי עץ של הכיתה הראשונה, מאותה התחלה צנועה, צמח הטכניון בהתמדה, וכיום לומדים בו כ־15 אלף סטודנטים וסטודנטיות לתואר ראשון ולתארים מתקדמים. ב"מחזור המאה", שהחל השנה את לימודיו, לומדים 2,100 סטודנטים, כ־48 אחוזים מהם נשים.
חממה לזוכי פרס נובל
ממחלקה אחת גדל הטכניון ל־18 פקולטות, ומבניין אחד צנוע התרחב לשלוש יבשות ולקמפוסים בסין ובניו יורק. הטכניון מעסיק אלפי חברי סגל מינהלי ואקדמי ומתגאה בארבעה חתני פרס נובל שיצאו משורותיו – שלושה חברי סגל ובוגר אחד: פרופ' מחקר אברהם הרשקו ופרופ' מחקר אהרן צ'חנובר מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, שזכו בפרס בשנת 2004 ובכך היו לישראלים הראשונים שזכו בפרס נובל במדעים; פרופ' מחקר דן שכטמן מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים; ופרופ' אריה ורשל, בוגר הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון. כל אלה זכו בפרס נובל בכימיה.
הישגיו של הטכניון במדע ובטכנולוגיה, ברפואה ובאדריכלות, במחקר ובהוראה הם פרי המאמץ המשותף של משפחת הטכניון ושל ידידיו המסורים בארץ וברחבי העולם – תומכים נאמנים המשמשים שגרירי הטכניון ומסייעים לו לא רק בתמיכה כלכלית נדיבה אלא גם בהסברה, בגיבוש אסטרטגיות פעולה ובהידוק הקשר בין הטכניון לקהילות יהודיות, למוסדות אקדמיים ולחברות מובילות בתעשייה.
הכשרת כוח אדם מיומן, עתיר ידע ובעל כושר ביצוע מעולה היא שליחות לאומית שהטכניון נטל על עצמו כבר עם היווסדו. הטכניון ובוגריו מזוהים עם שורה של המצאות כחול־לבן ובהן המצאת הטפטפות להשקיה, הדיסק־און־קי, פיתוח לוויין זעיר ששוגר לחלל כבר ב־1998, אזילקט – תרופה לפרקינסון, פיתוח טכנולוגיות לאבטחת מידע, טכנולוגיה לייצור עדשות ענק בחלל בשיתוף NASA, פיתוח תקן בינלאומי לדחיסת נתונים (אלגוריתם למפל־זיו), אלקטרוניקה מבוססת DNA, טכנולוגיות אבחון חדשניות, סטייק מתורבת, שלד המאפשר למשותקי גפיים ללכת ומערכות הגנה נגד טילים שחשיבותן הובהרה מעל לכל ספק בתקופה הנוכחית.
מייסדי אומת הסטארט־אפ
מאז שנת 1924, שבה נפתחו שעריו, הכשיר הטכניון כ־100 אלף בוגרי תואר ראשון בהנדסה, במדע, בארכיטקטורה, ברפואה ובחינוך. בשנת 1956 נוסד בית הספר לתארים מתקדמים, שהכשיר עד היום יותר מ־20 אלף בעלי תואר שני ו־5,000 בעלי תואר דוקטור. בוגרי הטכניון תופסים עמדות מרכזיות במשק הישראלי ובכלכלה העולמית, מובילים את המחקר הבסיסי והיישומי באקדמיה ובתעשיות הטכנולוגיות עתירות הידע, מנהלים חברות תעשייה ובנייה ועוסקים בתכנון עירוני ואזורי, בפיתוח תשתיות מים ואנרגיה, ברפואה ועוד. הטכניון ובוגריו הם שהובילו להפיכתה של ישראל לאומת הסטארט־אפ.
מעבר להישגים האקדמיים והמחקריים הרבים שעליהם חתומים הטכניון ובוגריו, הטכניון הוא מוקד משיכה לתעשייה. בכל שנה מקים הטכניון כ־15 חברות הזנק ומעביר טכנולוגיות מתקדמות לתעשייה, וחוקריו מלווים תהליכי מחקר ופיתוח מתקדמים בחברות רבות בארץ ובעולם. בשנים האחרונות השיק הטכניון מהלך מרחיק לכת שבמסגרתו הוא מזמין חברות להעתיק את מרכזי המו"פ שלהן לקמפוס, על מנת למסד שיתוף פעולה הדוק בין אנשיהן לבין חוקרי הטכניון והסטודנטים שלו. הסנונית הראשונה הייתה ענקית הטכנולוגיה האמריקאית PTC שהעבירה את מרכז המחקר והפיתוח שלה, המונה יותר מ־100 עובדים, לתוך קמפוס הטכניון. בימים אלה ממש מקדמים בטכניון שיתופי פעולה מחקריים עם חברות טכנולוגיות מובילות ובהן בואינג, IBM, טבע וניצ'יה. אינטל בחרה בטכניון כאחד מששת השותפים האקדמיים האסטרטגיים של החברה ברחבי העולם.
100 שנים של מצוינות
קמפוס הטכניון הוא עיר קטנה – קריית הטכניון שוכנת באזור הגובל ביערות הכרמל וצופה לעבר מפרץ חיפה. בקמפוס עשרות בניינים, הכוללים תשתיות מחקר מובילות בעולם, ומרכזים בין־תחומיים רבים המגשרים בין תחומים שונים של ידע ומחקר ובין מדע, הנדסה ורפואה.
כ־5,000 סטודנטיות וסטודנטים מתגוררים במעונות הסטודנטים בקמפוס – המספר הגבוה ביותר מבין האוניברסיטאות בישראל. לרשות באי הקמפוס עומדים מרכז ספורט מהגדולים ומהמשוכללים בארץ, בריכות שחייה, קולנוע, מרכז מבקרים, גני ילדים, בית כנסת, מועדוני תרבות, מסעדות, חנויות מזון ועוד.
לכבוד שנת המאה ערך הטכניון סדרה של אירועים ובהם כנסים, האקתונים ומרוץ ספורט חגיגי, וכן השיק ארכיון מקוון מיוחד המתאר את תולדות המוסד על ציר הזמן ההיסטורי. אירוע השיא היה מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שהתקיים בחודש יוני 2025 בהשתתפות מאות מידידי הטכניון ושותפיו מהארץ ומהעולם.
השירות הבולאי אף הנפיק בול מיוחד עבור מאה שנות טכניון, וסרטו התיעודי ההיסטורי של הבמאי אורי רוזנווקס, טכניון 10², המגולל את סיפור מאה שנותיו הראשונות של הטכניון, יצא לאקרנים ומוקרן בישראל ובעולם.
האנשים שהגו את הקמת הטכניון, ואלה שייסדו אותו בפועל, לא יכלו לשער את השפעתו העתידית על היישוב היהודי ואחר כך על מדינת ישראל. "לולא נוסד הטכניון בטרם הוקמה מדינת ישראל", אמר לימים הנשיא התשיעי שמעון פרס ז"ל, "לא היה ביכולתנו להתכונן טוב כל כך לקראת העתיד".
גם במאה השנים הבאות ימשיך הטכניון לקיים מחקר פורץ דרך ולהכשיר את הדור הבא של מדעניות, מהנדסים, רופאות, מחנכים ואדריכליות שיבטיחו את עתידה של מדינת ישראל.
קפסולת זמן למען הדורות הבאים
כדי לשמר את העבר וההווה המפוארים אצרו בטכניון בקפסולת זמן פריטים משמעותיים המשקפים את חיי הקמפוס ואת רוח החדשנות, המחקר והלמידה שאיפיינה את הטכניון במאה שנותיו הראשונות. הקפסולה תיפתח בשנת 2124, במלאות 200 שנה לטכניון, ותהווה עדות חיה לחזונו של המוסד ולהישגיו מאז היווסדו. טקס חתימת הקפסולה התקיים במסגרת מושב הקורטוריון במעמד נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר ויו"ר הוועד המנהל גדעון פרנק. בטקס השתתפו גם ילדי גן אורן בטכניון.
"עצמו את עיניכם ודמיינו כיצד ייראו קמפוסי הטכניון בעוד מאה שנים", אמר בטקס נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "מה יהיה תפקידם? איך ילמדו וילמדו בהם, ואולי הם בכלל ייעלמו? איך תיראה חזית המדע, ההנדסה והרפואה? מי יכול היה לדמיין ב־1901, השנה שבה נפרש לראשונה החזון של אוניברסיטה טכנולוגית שתתמוך בהקמתה של מדינה יהודית, ש־124 שנים מאוחר יותר נתנייד במטוסים, ומי יכול היה לנבא ב־1924, כשנפתחה הכיתה הראשונה בטכניון, שננווט באמצעות לוויינים ונאחז בכף ידנו מכשיר קטן שיחבר אותנו בקלות לכל אדם אחר על פני כדור הארץ ולכל המידע האנושי? 'קשה לנבא – בעיקר את העתיד', כך נהג לומר נילס בוהר, מגדולי הפיזיקאים של המאה העשרים, אבל אין עתיד ללא ידיעת העבר. לפיכך החלטנו בשנת המאה של הטכניון לשגר לממשיכינו קפסולת זמן שתיפתח בעוד מאה שנים, בשנת המאתיים לטכניון".
קפסולת הזמן משמרת פריטים סמליים שנאספו על ידי כלל הפקולטות, הסטודנטים וההנהלה. כל פקולטה בחרה פריט ייחודי המייצג את תחום עיסוקה, ונוספו גם פריטים מטעם הסטודנטים, מכתב מהנהלת הטכניון לדורות הבאים ועותקי התעודות ומדליות פרס נובל שהוענקו לחתני הפרס מהטכניון: פרופ' מחקר אברהם הרשקו, פרופ' מחקר אהרן צ'חנובר ופרופ' מחקר דן שכטמן.
הפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב בחרה לשמר את שמות כל בוגרי הפקולטה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת – קידוד ואחסון המידע ב-DNA סינתטי, מולקולה זעירה שיכולה לשמר מידע מדויק לאורך זמן ובנפח זעיר במיוחד; הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך הפקידה מולקולה חדשנית לתרופות העתיד; הפקולטה להנדסה ביו־רפואית הפקידה פיגום תלת־ממדי מודפס המיועד לגידול רקמות להשתלה; הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית הפקידה בטון שקוף שצפוי להחליף את חומרי הבנייה בעתיד; הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים הפקידה שונית אלמוגים שהודפסה במדפסת תלת־ממד, טכנולוגיה שתסייע בשחזור שוניות אלמוגים בעולם ובשימורן; הפקולטה לפיזיקה הפקידה לוח בקרה שפותח בטכניון עבור גלאי ATLAS – תרומה משמעותית של הטכניון לגילוי בוזון היגס ולמחקר חלקיקים מתקדם.
בקפסולה הופקד גם עותק של תנ"ך הננו שפותח בטכניון – שבב סיליקון מצופה בשכבת זהב דקיקה בעובי 20 ננומטר ובשטח של רבע מילימטר רבוע (כשל גרגיר סוכר), שעליו נחרתו 1.2 מיליון האותיות של ספר התנ"ך באמצעות אלומת יונים ממוקדת.
נוסף על כך, נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון, יו"ר הקורטוריון סקוט לימסטר ויו"ר הוועד המנהל גדעון פרנק צירפו מכתב המיועד לדורות הבאים, שהודפס בטכנולוגיה חדשנית שתאפשר את שימורו למאה שנים לפחות, ובו נכתב בין השאר: "אנחנו, אנשי הטכניון, עמלים כבר מאה שנים על הכשרת דורות העתיד של מדינת ישראל בהנדסה, במדע, ברפואה, באדריכלות ובחינוך. מכתב זה מועבר כלפיד אליכם, בני הדורות הבאים. אנו מפקידים אותו בידיכם, למען תדעו שאת לבנו ואת כל משאבינו השקענו בחינוך דורות של סטודנטים וסטודנטיות על ברכי המדע והטכנולוגיה לתפארת קידום המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ורווחת האדם באשר הוא".
בשיתוף הטכניון
