חיפוש

השכלה גבוהה

מכללת בראודה: "אנחנו הגשר המחבר בין האקדמיה לתעשייה"

עם השקעה גדולה בתשתיות מתקדמות, תוכניות לימוד חדשניות, קשרים הדוקים עם תעשיות הביטחון וההיי־טק והשתלבות במעגל העבודה כבר במהלך התואר - המכללה האקדמית להנדסה בראודה מהווה עוגן אסטרטגי אזורי ומוסד המעצב את דמות המהנדס העתידי

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
מעבדת הנדסת ביוטכנולוגיה ביוריאקטורים | צילומים באדיבות המכללה האקדמית להנדסה בראודה
מעבדת הנדסת ביוטכנולוגיה ביוריאקטורים | צילומים באדיבות המכללה האקדמית להנדסה בראודה
מעבדת הנדסת ביוטכנולוגיה ביוריאקטורים צילום: באדיבות המכללה האקדמית להנדסה בראודה
מעבדת הנדסת ביוטכנולוגיה ביוריאקטורים צילום: באדיבות המכללה האקדמית להנדסה בראודה
יניב דורנבוש, בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל
תוכן שיווקי

בצדה המערבי של כרמיאל, בלבו של הנוף הגלילי הירוק, פועלת כבר יותר מ־30 שנה מכללה שמעצבת את דור המהנדסים הבא של ישראל. המכללה האקדמית להנדסה בראודה הפכה בשנים האחרונות לשחקן משמעותי בפיתוח הכלכלי, החברתי והטכנולוגי של הצפון. עם השקעות גדולות בתשתיות מתקדמות, תוכניות לימוד חדשניות, סטודנטים מכל חלקי החברה הישראלית וקשרים הדוקים עם תעשיות הביטחון וההיי־טק המובילות, בראודה הינה עוגן אסטרטגי אזורי.

"עבור צעירים רבים מהצפון, הלימודים במכללה הם כרטיס הכניסה לחיים מקצועיים איכותיים, בלי לעזוב את האזור", אומרת נשיאת המכללה, פרופ' שרית סיון. לדבריה, המוסד משלב הכשרה ברמה גבוהה עם אחריות חברתית עמוקה: "אנחנו לא רק מכשירים מהנדסים, אנחנו יוצרים את התנאים לכך שהם יישארו, יתפתחו וימשיכו לבנות את הצפון".

פרופ' סיון מכהנת כנשיאת המכללה, לאחר ששימשה כמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים ועמדה בראש המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה. היא חוקרת בינלאומית, זוכת מלגות מארי קירי והישראלית הראשונה שזכתה בפרס האיחוד האירופי בפרס לחדשנות במדע ושותפה לפיתוחים פורצי דרך בתחומי הביו־חומרים, ובהם הקמה של חברת הזנק בתחום רפואת המפרקים.

פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה
פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה
פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה
פרופ' שרית סיון, נשיאת המכללה

"מאז הקמתה בראודה משמשת מוסד מוביל המגשר בין האקדמיה לתעשייה ומשקף את רוח החדשנות הישראלית. לצד היותה מרכז למצוינות הנדסית בצפון, המכללה מהווה גם עוגן אזורי המעצים את הגליל", היא אומרת.

מהו החזון שלך לעתיד המוסד?
"החזון שלי כנשיאת המכללה הוא להמשיך לקדם מחקר ומצוינות אקדמית לצד חינוך הנדסי איכותי. אנחנו שואפים להוביל בתחומי ההוראה, המחקר והחדשנות, תוך עידוד חשיבה יזמית, שיתופי פעולה בין־תחומיים והתאמה מתמדת לצרכים המשתנים של המשק והחברה".

ללמוד היום את הכלים של מחר
אחד מערכי הליבה של בראודה הוא הגדלת הפריון בתעשייה הישראלית, ובמיוחד בתעשייה המסורתית המתמודדת עם אתגרי חדשנות, אוטומציה ומחסור בכוח אדם מיומן. "אנחנו פועלים לצמצם את הפערים הללו באמצעות הכשרת מהנדסים עם אוריינות טכנולוגית גבוהה, יכולת פתרון בעיות מורכבות, ראייה מערכתית והבנה עמוקה של תהליכים תעשייתיים", אומרת פרופ' סיון. "מהנדס טוב נמדד בחשיבה יצירתית, דיוק, ראייה מערכתית ויכולת למידה מתמשכת".

באילו דרכים אתם מכינים את הסטודנטים לעידן הבינה המלאכותית?
"בינה מלאכותית היא מרכיב חיוני בתשתית ההכשרה ההנדסית שלנו והיא משתלבת בתכנים של קורסים קיימים בכל המחלקות. מעבר לכך, פתחנו תוכנית חדשה במדעי המחשב עם דגש חזק על למידה חישובית ובינה מלאכותית, ואנחנו פועלים באופן שוטף לעדכון הסילבוסים תוך שילוב של כלי בינה מלאכותית מתקדמים".

סטודנטים במעבדת הנדסת מכונות, ביומכניקה שיקומית
סטודנטים במעבדת הנדסת מכונות, ביומכניקה שיקומית
סטודנטים במעבדת הנדסת מכונות, ביומכניקה שיקומית
סטודנטים במעבדת הנדסת מכונות, ביומכניקה שיקומית

הסטודנטים נדרשים להבין כיצד מערכות מבוססות AI משפיעות על סביבת העבודה, על תהליכי קבלת החלטות ועל תכנון הנדסי רב־תחומי. "אנחנו רוצים להבטיח שלבוגרים שלנו תהיה שליטה בטכנולוגיה, יחד עם הבנה עמוקה של האתגרים וזיהוי ההזדמנויות שהיא מביאה איתה. מהנדסים אלה ידעו לייצר טכנולוגיות משבשות חדשות ולא רק להגיב להן".

כדי להצליח בעידן שבו הידע משתנה בקצב מסחרר, סטודנטים צריכים הרבה יותר ממיומנויות טכניות. בבראודה מקנים להם מיומנויות חשיבה ביקורתית, יכולת למידה עצמאית ועבודה בצוות, תשתית שמהווה בסיס לקריירה מתמשכת ומשתנה. "אנו שואפים להכשיר מהנדסים עם יכולת למידה לאורך החיים", אומרת פרופ' סיון. "לכן חלק משמעותי מההכשרה מתבצע בשיטות של למידה מבוססת בעיות (PBL) – שיטה המדמה את עולם העבודה האמיתי תוך למידה עצמית, עבודה בצוותים ופתרון אתגרים מורכבים – ארגז כלים שמחבר בין ידע, גמישות מחשבתית ומוכנות לעולם העבודה המשתנה". במקביל משולבים בתוכנית הלימודים תכנים עדכניים כמו בינה מלאכותית ואלגוריתמיקה. הסטודנטים נהנים גם מאפשרויות לימודים לתארים מתקדמים במכללה ובמוסדות מובילים נוספים.

גם תיאוריה, גם פרקטיקה
לימודי הנדסה במכללת בראודה מתנהלים תוך קיום קשרים הדוקים עם התעשייה, מתוך מטרה להבטיח לבוגרים מסלול ישיר אל תוך עולם העבודה. תוכנית ההתמחות המעשית, שמהווה חלק בלתי נפרד מהתואר, מאפשרת לסטודנטים להתנסות כבר במהלך הלימודים בעבודה בחברות ביטחוניות ובחברות היי־טק מהמובילות במשק.

מה הסוד של הקשרים עם חברות מובילות שמאפשר השתלבות בוגרים בשוק העבודה?
"בראודה היא זרז לפיתוח אזורי. אנו מטפחים קשרים חזקים עם תעשיות מקומיות ומספקים הזדמנויות תעסוקה רבות ואיכותיות. הסינרגיה בין האקדמיה לתעשייה מטפחת סביבת למידה דינמית הדוחפת את הסטודנטים להצטיין בנוף הטכנולוגי המתפתח".

לדבריה, חברות כמו אלביט, רפאל ואנבידיה מעסיקות בוגרים רבים מהמכללה בזכות ההכשרה שקיבלו כמהנדסים, שילוב של התמחות מקצועית לצד ראייה רב־תחומית וידע מקיף.

איך המכללה יוצרת ערך מוסף גם עבור הקהילה והאזור?
"בראודה היא המכללה הגדולה ביותר להנדסה בצפון. אנו רואים חשיבות רבה בקידום מוביליות חברתית וכלכלית בגליל ופועלים בשיתוף פעולה עם כל בתי החולים בצפון. במסגרת פרויקטים הנדסיים קהילתיים, הסטודנטים שלנו מפתחים פתרונות הנדסיים עבור אתגרים רפואיים שונים.

"נוסף על כך, במסגרת פרויקט הדגל של המכללה הסטודנטים מפתחים פתרונות הנדסיים בקהילה עבור אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, יוזמה שעתידה להתרחב לכלל מחלקות ההנדסה".

משבר שהפך להזדמנות
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל שירתו קרוב ל־900 סטודנטים בשירות מילואים. בעקבות המלחמה הקימה המכללה "מרכז חוסן" ייעודי, המעניק מעטפת תמיכה אישית ואקדמית למשרתי המילואים ולסטודנטים בכלל. מעטפת זו כוללת שיעורי עזר, קבוצות לימוד לגישור על פערים, תגבורים, ייעוץ רגשי וליווי פרטני.

לדבריה של פרופ' סיון, תקופת הלחימה האחרונה בצפון הציבה את בראודה בפני אתגר משמעותי, אך גם פתחה דלת להזדמנויות חדשות. "דווקא מתוך המשבר צמחה הזדמנות למינוף המכללה ולחיזוק מעמדה כמרכז ידע, חדשנות והשפעה אזורית".

כיצד מתרגמים את זה לעשייה בשטח?
"אנו רואים שליחות בהובלת תהליכי השיקום של האזור, דרך הכשרת מהנדסים שישתלבו במהירות בשוק העבודה, וגם באמצעות התאמה של תוכניות הלימוד לצרכים האמיתיים של התעשייה והמשק. המחסור החמור במהנדסים התחדד עם תחילת תהליכי ההתאוששות באזור. אנחנו פותחים בקרוב תוכנית חדשה במדעי המחשב עם התמחות בבינה מלאכותית ובשנה הקרובה יסיים את לימודיו המחזור הראשון של בוגרי הנדסה אזרחית".

פרופ' סיון מציינת את השתתפותה של בראודה במאגד הצפוני, יחד עם אוניברסיטת חיפה, גורדון ומכללת כנרת. במסגרת המאגד צפויה להיפתח תוכנית ייעודית להנדסת תוכנה עבור הציבור החרדי.

בניין מדעים
בניין מדעים
בניין מדעים
בניין מדעים

משקיעים גם בתשתיות
המכללה נמצאת כיום בתנופת פיתוח משמעותית ולצד השקעה בהכשרה אקדמית היא מבצעת השקעות גדולות גם בתשתיות הוראה, במטרה לאפשר לסטודנטים סביבת למידה עדכנית ומתקדמת.

פרופ' סיון: "אנו בונים קמפוס חדשני ומתקדם, הכולל מעבדות מהמתקדמות ביותר בישראל, מרחבי למידה חדשניים, תשתיות טכנולוגיות מתקדמות וסביבה המעודדת יצירתיות, שיתופי פעולה ויזמות. הקמפוס החדש לא יענה רק על צורכי ההווה, אלא גם יכין את הסטודנטים לעולם העבודה של המחר. כבר בשנת הלימודים הקרובה אנחנו עתידים לעבור לבניין הראשון".

בנוסף, בראודה משיקה תוכנית חדשה לתואר שני מחקרי בביוטכנולוגיה, צעד משמעותי המחזק את הרמה האקדמית של המוסד ומאפשר לסטודנטים מצטיינים להעמיק את הידע, להשתלב במחקר יישומי ולתרום לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך.

כיצד בראודה ממצבת את עצמה כמוסד מוביל?
"אנו מעצבים את דמותו של המהנדס העתידי, תוך מתן בסיס מקצועי איתן, פיתוח חשיבה יצירתית, יזמות וחדשנות, התפתחות מתמדת, עבודת צוות, תוך שמירה על אתיקה ואחריות חברתית. אנו שותפים בתוכנית המל"ג 'אקדמיה 360', המשלבת היבטים מקצועיים, בינתחומיות, שיתופי פעולה הנדסיים ופיתוח מיומנויות ליבה ומנהיגות. בנוסף אנחנו בונים רצף של הכשרה שנמשך גם אחרי התואר, תוך שמירה על קשרי עבודה ולמידה עם הבוגרים".

בבראודה מדגישים שהתארים הנלמדים במכללה מבוססים על פרויקטים אמיתיים, מעבדות מתקדמות והתנסות מעשית כחלק בלתי נפרד מהלימודים. "בכל תחום הנדסי קיימות אפשרויות התמחות מגוונות", אומרת פרופ' סיון, "עם השקעה בתשתיות וסביבות המדמות את עולם העבודה. הסטודנטים זוכים לכל מה שצריך כדי למצות את הפוטנציאל שלהם".

להתקבל לעבודה לפני סיום התואר
"הסטודנטים משתלבים בהתמחויות ופרויקטים, ולעיתים אף מתקבלים לעבודה עוד לפני סיום התואר. כבר במהלך הלימודים אנו מציעים גם תוכניות לתואר שני במכללה", מוסיפה פרופ' סיון, "כך שההתפתחות האקדמית והמקצועית יכולה להימשך ברצף".

הקשר עם הבוגרים נמשך גם לאחר קבלת התואר. חלק מהם חוזרים למכללה כמרצים אורחים, משתתפים בכנסים מקצועיים, מנחים סדנאות ומשתלבים בשיתופי פעולה מחקריים.

דוגמה בולטת לכך היא יודי בר און, בוגר התוכנית בהנדסת תוכנה, מנכ"ל ומייסד חברת Kaleidoo, חברה בת של בינת תקשורת, המפתחת פתרונות פורצי דרך בתחומים כמו עיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת, ניתוח וידיאו, זיהוי דיבור, ניתוח מסמכים ואנליטיקות מתקדמות, ומסייעת לארגונים להפוך דאטה לתובנות עסקיות של ממש. "המסע שהחל במסדרונות המכללה הביא אותו לעמוד בראש חברה המוצבת בחזית עולם הבינה המלאכותית והדאטה", אומרת פרופ' סיון. "החזון, היצירתיות והיכולת להוביל צוות של עשרות מומחים נולדו כבר בתקופת לימודיו בבראודה. היום הוא מגייס גם בוגרי המכללה לחברה שלו – עדות לאמון שהוא רוחש לאיכות הבוגרים שלנו".

בראודה הפכה לקהילה תומכת שמאמינה ומשקיעה בסטודנטים, וניתן למצוא בה שילוב ייחודי של לימודים ברמה גבוהה עם חיבור עמוק לשטח, יחס אישי ותמיכה. לסטודנטים וסטודנטיות השוקלים להירשם ללימודי הנדסה בבראודה פרופ' סיון מציעה להגיע עם סקרנות, פתיחות ורצון אמיתי לצמוח. "אנחנו ניתן לכם את הכלים, הביטחון וההזדמנויות, אבל ההצלחה תלויה בכם. תאמינו בעצמכם, תעבדו קשה ותגלו שאתם מסוגלים ליותר ממה שחשבתם".

בשיתוף המכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    רמי לוי

    רמי לוי: "בתוך 3 שנים נהיה בין חברות הנדל"ן הגדולות בארץ". ריאיון

    סימי ספולטר
    עצרת תמיכה במנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, טהראן, החודש. "לא החלשת את היריב שלך — אלא סייעת לו להפוך למסוכן, קשוח ובעל מנופי כוח נוספים"

    אחד מחוקרי המלחמה המשפיעים בעולם: איראן עלולה לצאת מהעימות חזקה יותר

    גיא רולניק
    משמאל: דביר שמש ומיכאל ברקוביץ', מייסדי פליי פרפקט

    מתחת לרדאר: שני יוצאי 8200 פיתחו משחק סוליטר והרוויחו מיליוני דולרים

    אופיר דור
    יצחק תשובה

    ההשקעה של תשובה מסתבכת: לוינסקי עופר עשויה להתקשות להחזיר חובות

    יוסף חרש
    יער

    "הזדמנות של פעם בדור" = מגרש מיוער בפלורידה במחיר מנופח

    אפרת נוימן
    אילוסטרציה. הארווי הוא כיום הסטארט-אפ המוביל בעולם בכל הנוגע לפיתוח כלי AI לעורכי דין

    הסטארט-אפ שמשנה את עבודת עורכי הדין שווה כבר 11 מיליארד דולר