החברה הכלכלית לחיפה (חכ"ל), אשר פועלת זה יותר מ־50 שנה כזרוע יזמית וביצועית של עיריית חיפה, לקחה על עצמה לפתח פרויקטים בהיקפים של מיליארדים וליצור עוגנים כלכליים, עסקיים ומסחריים המהווים פלטפורמה ליצירת מקומות תעסוקה, מסחר, שירותים, תיירות ופנאי.
"המטרה שלנו היא לייצר ערך כלכלי לצד ערך לתושבי חיפה", מדגיש מנכ"ל החברה הכלכלית לחיפה חנן מרקוביץ, יליד חיפה ותושב העיר, בוגר הטכניון בהנדסת מכונות, בעל MBA מאוניברסיטת חיפה ובעל 20 שנות ניסיון בחמש תעשיות טכנולוגיות.
"המשמעות היא שכל אחת מהפעילויות נועדה להיטיב עם האזרחים בתשתיות או בשירותים שהם מקבלים, ובמקביל לייצר הכנסה כספית שמתורגמת להשקעה נוספת בעיר. מעצם תפישת העולם הזו אנחנו מוכנים לקבוע גובה תשואה רווחי מוגדר מפרויקט מסוים לטובת הציבור, וניכנס לפרויקטים שיזמים אחרים אולי לא ייכנסו אליהם. זאת בזכות האיתנות הפיננסית שלנו וראייתנו את טובת הציבור".
"החברה הכלכלית פועלת כל העת כאבן שואבת לכוחות כלכליים מקומיים, ארציים ובינלאומיים", מוסיף יו"ר החכ"ל רני בנדר, חבר מועצת העיר, בעל תואר ראשון בתקשורת וניהול ותואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון, רב סרן פעיל במילואים בחיל האוויר ויו"ר עמותת "נקודת ציון למורשת צה"ל". לדבריו, "אנחנו שואפים לקדם את מעמדה של חיפה על בסיס יתרונותיה הייחודיים – מוסדות אקדמיה מעולים, הון אנושי, מוסדות רפואה מצוינים ותושבים ברמה גבוהה. כל יזם שירצה לבחון כניסה כלכלית לחיפה – אנחנו זמינים עבורו".
ארבע זרועות הביצוע
בחברה הכלכלית הגדירו ארבע זרועות ביצוע אסטרטגיות – נדל"ן, אנרגיה, תיירות ופיתוח עסקי.
"בראש ובראשונה מתמקדת זרוע הנדל"ן של חכ"ל בהשבחת נכסי העירייה", מסביר היו"ר בנדר. "יש לנו יתרון על פני כל יזם אחר, מכיוון שכל הפרויקטים נמצאים במגרש הביתי ואנחנו מכירים הכי טוב את הסביבה העירונית־הכלכלית".
אחד הפרויקטים המהותיים שיתפסו תאוצה בקרוב הוא פיתוח מבנה לצורכי ציבור ומסחר בהיקף משמעותי. בחברה הכלכלית מדגישים שהמבנה יהיה בעל נראות ארכיטקטונית מרשימה והוא עתיד לספק שירותים לכל תושבי חיפה והאזור. עלות ההשקעה בו נאמדת ביותר מחצי מיליארד שקלים. בשבועות הקרובים ייצא הפרויקט למכרז, ולאחר מכן לביצוע.
"יש לנו כוונה להשקיע בעוד עשרות פרויקטים, שבחלקם מדובר בנכסי עירייה נטושים, ובכך לייצר תועלת כפולה לתושבים ולעיר", פורש בנדר את התוכניות העתידיות. "אחד המוקדים כרגע הוא לפתח את הדר והעיר התחתית, שם אנחנו מתכננים לרכוש ולשפץ מבנים שעד היום היו סגורים ונטושים, ולהפריח בהם חיים מחדש. המהלך הזה יכניס משפחות חדשות לעיר, ייצר חיי קהילה ותרבות בסביבה ובכך נשביח את הנכסים לצד חיזוק הכלכלה העירונית".
פרויקט נוסף שיזכה בקרוב למינוף נדל"ני הוא אצטדיון סמי עופר, שבתחומו שטחי מסחר בהיקף של 7,500 מ"ר שעד כה לא מומשו. חברת "אספן גרופ" זכתה במכרז, ובקרוב תשיק מתחם משמעותי של מסחר, הסעדה ובילוי.
זרוע נוספת היא האנרגיה. "אנחנו רוצים להקים את חברת החשמל של חיפה", מסביר מרקוביץ. "אנחנו רוצים שחיפה תייצר, תאגור ותמכור חשמל. המטרה הראשונה היא למכור חשמל בהנחה לבתי עסק ברחבי העיר, וכך לחזק אותם ולמשוך עסקים נוספים. בטווח הזמן הארוך יותר נרצה למכור חשמל בהנחה גם לתושבים". הוא מדגיש מטרות נוספות, ולא פחות חשובות, כגון מענה לתרחישי עלטה ומצבי חירום: "בחיפה קיימים מרכזי חוסן, מקלטים ציבוריים ומתחמים מוגנים, והמהלך יאפשר לנו לספק להם אנרגיה במקרה הצורך".
בנוסף התבקשה החברה הכלכלית להוביל את הפעילות הכלכלית להפחתת עלויות הטיפול באשפה בעיר. בכל יום מייצרת חיפה כ־500 טונות אשפה ביתית, ועלויות השינוע וההטמנה מסתכמות בכ־90 מיליון שקלים בשנה. כמו כן מתכננת החברה הכלכלית להמשיך ולהתקין לוחות סולאריים על מבני ציבור, לבחון קירוי מגרשים, להתקין עמדות אגירה ועמדות טעינה לרכבים חשמליים, וכן לבחון מקורות נוספים ליצירת אנרגיה. את תיאור התחום חותם בנדר בכוונה מהותית נוספת: "אנחנו בתהליך יציאה למכרז למציאת שותף טכנולוגי עסקי לניהול כלל משק האנרגיה של העיר".
זרוע שלישית היא התיירות. החברה הכלכלית פירסמה מכרז הממוקד בתוצאות עסקיות ובתשתיות מניבות של תיירות בעיר. לאחרונה התקבלו הצעות ממספר גופים מובילים, והחכ"ל ערוכה כבר לצעד הבא. מרקוביץ מסביר: "במסגרת המכרז יידרש הזוכה בתוך מספר חודשים לכתוב תוכנית עבודה לביצוע מיידי, שמבוססת על יעדים מספריים של הכנסות, חלוקה לקהלי יעד, הגדרה של מודלים עסקיים, מיתוג ועוד. המטרה היא להכפיל את ההכנסות מלינות במלונות בעיר פי שלושה ואפילו פי ארבעה בטווח של שנים ספורות".
נתוני הלמ"ס מעידים כי ההכנסות מלינות במלונות בחיפה בשנת 2023 היו כ־100 מיליון שקל. "מטרת תוכנית העבודה תהיה לפתח את תשתיות התיירות בחיפה כך שההכנסות השנתיות מלינות יעמדו על 400-300 מיליון שקלים כבר בשנים הקרובות", אומר בנדר. הוא מדגיש שהמציאות מכתיבה התמקדות בתיירות פנים בשנים הקרובות, ובהמשך – עם התפתחות הטיסות של חברת התעופה אייר חיפה ליעדים נוספים, וכן תחבורת הים מהטרמינל החדש – הצפי יהיה להפוך את חיפה למוקד אטרקטיבי לכל אזור אגן הים התיכון.
לכל אלה מתווספת זרוע של פיתוח עסקי. בחברה הכלכלית מסבירים כי בספטמבר הקרוב צפויה להתקיים השקה משמעותית של חברת ענק ישראלית־בינלאומיות, שבחרה לתקוע יתד בחיפה.
מרקוביץ מסביר: "החברות בחרו להגיע לכאן לאור ההון האנושי והאקוסיסטם באזור, שכולל סביבת היי־טק פורה של פארק מת"ם, פארק המדע וההיי־טק, הטכניון, התחבורה הנגישה, המגורים, התרבות והפנאי שבעיר. המהלך הזה הוא חלק מתוכנית אסטרטגית שטרם חשפנו, שמצד אחד מתממשקת עם צורכי המדינה הדחופים ומצד שני תוביל לשילוש מספר המועסקים באזור דרום העיר, בהיקף של כ־45 אלף עובדים. חיפה עומדת לפני מהפך כלכלי, וזה הזמן להגיע לפה".
על תוכנית עתידית נוספת מסביר בנדר: "תוך חמש שנים יפונה מפרץ חיפה ממפעלים מזהמים, וברגע שזה יקרה וייכנסו תעשיות נקיות, ערך הקרקע צפוי לעלות באופן משמעותי, אלמנט התעסוקה יהיה בפריחה וחיפה תיראה אחרת לגמרי. ראש העיר יונה יהב ומנכ"ל העירייה, גדי מרגלית, דוחפים את הנושא קדימה ומבינים כי נושא התעסוקה וגידול שטחי המשרדים בחיפה הינו בעל חשיבות עליונה".
בנדר מזכיר גם את מתחם היזמות היי סנטר, אחת החברות הבנות של החברה הכלכלית לחיפה: "אנחנו משקיעים מדי שנה כ־15 מיליון שקל בחיזוק וייזום סטארטאפים חיפאיים, ועל ידי כך מייצרים אקוסיסטם של סטארטאפים". במרחב ההיי סנטר פועל בין היתר המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, שפעילותו נעה סביב יזמות ימית, נישה ייחודית שנבחרה לאור הקירבה לנמלי חיפה, שחלק מפעילותו נעשית בשיתוף חיל הים הישראלי.
בשיתוף החברה הכלכלית לחיפה
