אחד המחקרים הנערכים במעבדתה של פרופ' חננית קולטאי, בהובלת נורית שלו ממכון וולקני, מתמקד במציאת חומרים מקנביס בעלי פעילות אנטי-סרטנית כנגד תאי סרטן השחלה. המחקר היווה בסיס לפטנט בינלאומי והוא עתיד להתפרסם בקרוב בעיתונות המדעית.
סרטן השחלה תוקף אחת מכל 60 נשים, ומהווה את גורם התמותה מספר אחד מבין הסרטנים הגניקולוגיים. זו מחלת הסרטן השביעית בשכיחותה בעולם.
במחקר במעבדתה של פרופ' קולטאי נמצא שהרכב מסוים של קנאבינואידים מקנביס פוגע באופן כמעט ייחודי בתאים סרטניים אלה. יעילות הקנאבינואידים כנגד תאי הסרטן הייתה גבוהה פי 50 לעומת השפעתם על תאים בריאים. קנאבינואידים אלה, בנוסף להשפעתם על ביטוי גנים, מובילים למוות של תאים סרטניים בדומה לתרופות כימותרפיות על ידי עצירת חלוקת התאים וגרימת מוות לתאים. ההרכב הפעיל כולל את החומר הפסיכואקטיבי THC, בתערובת (ביחסים קבועים) עם קנאבינואידים נוספים (CBC ו-CBG).
חשוב לציין שיכולתם של החומרים להרוג תאים סרטניים, וכמעט ולא לפגוע בתאים נורמליים, חשובה ביותר כאשר שוקלים טיפול עם קנביס בחולי סרטן. באופן כזה ניתן לפגוע בתאים הסרטניים, ופחות בסביבה הנורמלית של התאים או בתאי הגוף האחרים.
שאלת השאלות
התוצאות הובילו את המעבדה לחקור, מהו המנגנון בו פועלים החומרים כנגד תאים סרטניים, באופן שמשפיע הרבה פחות על תאים נורמליים שאינם סרטניים?
במחקר נמצא שהקנאבינואידים פוגעים במסלול גנטי המשופעל במצב הסרטני. מסלול "סרטני" זה כולל ביטוי גנים שהם "אונקוגנים", דהיינו מעוררים את המצב הסרטני ביתר שאת.
מתוך המחקר עולה שהקנאבינואידים "משתיקים" את ביטויים של חלק מהגנים האונקוגנים המשויכים למסלול הגנטי הזה, ובמיוחד פוגעים בביטוי הקולטנים (רצפטורים) הנמצאים על פני התאים הסרטניים, ואחראים לשפעול המסלול "הסרטני" (ראו איור). קולטנים אלה מבוטאים ברמה נמוכה, נורמלית, על פני תאים נורמליים שאינם סרטניים. ניתן לשער שזהו לפחות חלק מהמנגנון בו פועלים הקנאבינואידים. דהיינו, הם פוגעים בביטוי הקולטנים "הסרטניים", פוגעים בכך בהתעצמות התהליך הסרטני ומשפיעים בעיקר על תאים סרטניים ופחות על תאים נורמליים.
יתרה מכך, המסלול הגנטי "הסרטני" מעורב בהתפתחות עמידות של תאים סרטניים כנגד כימותרפיה. המסלול "הסרטני" גורם להפעלה של משאבות בתא אשר שואבות מתוך התא החוצה את התרופות הכימותרפיות (ראו איור). בכך הופכים התאים הסרטניים לעמידים לתרופות כימותרפיות.
בעיית העמידות כנגד כימותרפיה קיימת בסוגי סרטן רבים, וקריטית בסרטן השחלה. המחלה חוזרת ב-80% מהמקרים, וזאת בממוצע אחרי 24 חודש בלבד. בסופו של דבר מתפתחת עמידות בגידול הסרטני לטיפולים כימותרפיים ומרבית החולות בסרטן השחלה אינן שורדות מעל ל-5 שנים מיום גילוי המחלה.
כאשר הקנאבינואידים משתיקים את ביטוי הקולטנים, ובכך את פעילות המסלול הגנטי "הסרטני", הם גם מונעים פעילות המשאבות (ראו איור) ובכך לא מאפשרים לתאים הסרטניים להיות עמידים לתרופות הכימותרפיות.
מעבר לניסויי תאים, במחקר נמצא שקנביס מעלה את יעילות הטיפול הכימותרפי גם בעכברים. שימוש בקנביס יחד עם תרופה כימותרפית העלה את יעילות התרופה בעיכוב התפתחות גידולים המבוססים על תאי סרטן השחלה.
המחקר בסרטן השחלה ממומן על ידי חברת CANNA ONC RESEARCH, זאת מתוך מטרה להביא לפתרונות חדשים לטיפול במחלה קשה זו. את החברה ייסדה מישל קנדל, חולה בסרטן השחלה מסנטה ברברה, קליפורניה. קנדל יצרה קשר עם פרופ' קולטאי בבקשה לחקור את הפוטנציאל הגלום בקנביס לטיפול במחלה.
שנת חייה האחרונה של קנדל הוקדשה לעבודה עם מעבדתה של פרופ' קולטאי, ובמאמצים משותפים זוהו החומרים הפעילים מקנביס ודרך פעילותם. קנדל נפטרה בספטמבר 2021, בגיל 47, צוואתה הייתה להמשיך ולחקור את המחלה תוך פיתוח תרופות חדשות מבוססות קנביס לטיפול במחלה.
אמנם עדיין לא נעשו ניסויים קליניים, ולאור תוצאות המחקר יש להתחיל, מוקדם ככל הניתן, בניסויים כאלה אשר יוכלו להוכיח את יעילות הטיפול המשולב, דהיינו קנביס ותרופות כימותרפיות, לשיפור הטיפול בחולות סרטן השחלה. יתכן שהטיפול המשולב יוכל להועיל גם במקרים בהם מתפתחת עמידות לטיפולים כימותרפיים בחולות.
מי יירפא את הקנביס הרפואי?
מכשיר חיטוי חדש, שפותח במכון וולקני, מחטא בקיטור את תפרחות הקנביס הרפואי, מונע התפתחות פטריות עובש ומהווה שיטה ידידותית להדברת מזיקים בנוסף לאמצעים הקיימים היום.
השימוש בקנביס רפואי עבור חולים הסובלים ממצבים רפואיים שונים הפך לנפוץ ונחשב כמועיל. עם זאת, במקרים לא מעטים מתפתחים בתפרחת מפגעים, כמו פטריות עובש המייצרות רעלנים המסכנים את החולים, שחלקם הינם בעלי רמה חיסונית נמוכה.
מכשיר חיטוי חדש, שפותח במכון וולקני, על ידי צוות במכון להנדסה חקלאית בראשותו של רפי רגב, יחד עם זאב שמילוביץ ואהרון הופמן ובשיתוף חברת "עשת איילון", מחטא בקיטור את התפרחות ומהווה שיטה ידידותית בנוסף לאמצעים הקיימים היום. במחקר, שהתפרסם לאחרונה ב-Scientific Reports, אשר נערך על ידי ד"ר סטנלי פרימן ופרופ' חיננית קולטאי ממכון וולקני, נבדקה יעילות המכשיר על קטילת פטריות והשפעה על חומרים פעילים בתפרחות. נמצא כי השימוש בקיטור הפחית באופן יעיל ביותר אוכלוסיות של פטריות מזהמות בתפרחות של קנביס רפואי לאחר חשיפתם למשך 10-20 שניות ב-62-70 מעלות צלזיוס, לעומת תפרחות שלא נחשפו לטיפול זה. בנוסף, ניכר שלטיפולי הקיטור הייתה השפעה שולית על הרכב החומרים הפעילים בתפרחות.
מטרת המחקר הינה פיתוח מערכת לחיטוי בטמפרטורה גבוהה לזמן קצר, באופן אחיד על פני מוצר חקלאי המיועד לתעשיית הרפואה. התרומה היא באספקטים של בטיחות המוצר מאחר וזהו תהליך "ידידותי" שאינו מערב חומרים כימיים או ביולוגיים ויתרונותיו רבים, מכשיר חיטוי נמצא כבר בשימוש בחלק מהחוות והיעילות נבחנת באופן מסחרי. כמו כן בנוסף לחיטוי הקנביס מערכת זו יודעת לחטא גם פירות וירקות, גרגרי שומשום, תמרים, ביצי מאכל וביצי הדגרה וסלטים מעובדים.
ד"ר סטנלי פרימן, מהמכון להגנת הצומח, מכון וולקני: "שיטת החיטוי באידוי בקיטור של 10 עד 20 שניות מאוד יעילה להפחתת מיקרואורגניזמים מזהמים כגון פטריות בתפרחות נגועות ברמות החשיפה. כמו כן, בעוד שניכר שלטיפולי הקיטור הייתה השפעה על הרכב החומרים הפעילים בתפרחות, בחלק מהמקרים, השפעה זו הייתה בתוך הסטייה המקובלת כפי שהוגדר על ידי United States Pharmacopeia".
