בשנים האחרונות יותר ויותר צעירים, משפחות ואנשי הייטק עושים את הדרך ההפוכה מתל אביב ומחפשים אלטרנטיבה נוחה יותר בערים הסמוכות. גבעתיים, שנחשבת כ"אחות הקטנה" של תל אביב בזכות הערכים הליברליים ואוכלוסייה חילונית ומבוססת, הופכת ליעד מועדף יותר ויותר עבורם. השילוב בין איכות חיים עירונית, קהילה חזקה ומערכת חינוך מהטובות בישראל הפך את העיר הקטנה בלב גוש דן לאחת הערים המבוקשות במדינה.
השינוי שעברה העיר מפרבר שקט עם אוכלוסייה מבוגרת לא התרחש בן לילה. בעשור האחרון גבעתיים עברה מהפך עמוק ואימצה תפיסה עירונית חדשה: יותר מרחבים ציבוריים, יותר חיי לילה, יותר פעילויות קהילתיות ויותר השקעה במשפחות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, גבעתיים היא כיום העיר השנייה בצעירותה בישראל, אחרי תל אביב. עבור עיר שבמשך שנים היתה מזוהה עם אוכלוסייה מבוגרת, מדובר במהפך של ממש.
מהפך דמוגרפי
השינוי הדמוגרפי שהתרחש בגבעתיים הוא אינו תוצאה של פרויקט ענק או הקמת שכונה חדשה. הוא התרחש בהדרגה והתכתב עם שינויים דמוגרפיים דומים שמתרחשים בערים ותיקות אחרות בארץ. חלק גדול מהאוכלוסייה הוותיקה בעיר הלך לעולמו או עבר לדיור מוגן. השינוי פתח שוק של דירות להשכרה שלא היה קיים בעבר. עבור זוגות צעירים, עובדי הייטק ומשפחות בתחילת דרכן זו היתה הזדמנות למצוא דירה במחירים סבירים יותר, במיקום מרכזי, במרחק דקות נסיעה ספורות מתל אביב.
בעירייה זיהו את המגמה ובחרו לעודד אותה ולהשתמש בה כמנוף כלכלי וחברתי. לאורך רחוב כצנלסון, הרחוב הראשי בגבעתיים, נפתחו בתי הקפה וברים רבים, שעות הפעילות שלהם הורחבו, הוקמו עגלות קפה בגינות השונות והמרחב הציבורי קיבל אופי צעיר יותר. גם האופי החילוני ליברלי של גבעתיים תרם לא מעט להצלחת התהליך, והעירייה אפשרה פתיחת מקומות בילוי ופנאי במהלך השבת.
"המהלך הזה לא היה נטול אתגרים", אומר רן קוניק, ראש העיר גבעתיים. "תושבים שגרו באזור של בתי הקפה או הברים חששו מהרעש ומהשינוי באופי הרחוב. אחרי שנים שהתרגלו לרחוב שנסגר בשעה שבע בערב, היה קשה לעכל את השינוי. היום אני שומע מהתושבים שהרחוב החי דווקא מגביר אצלם את תחושת הביטחון. לשכנים יש את הטלפון של בעלי בתי הקפה והברים והם בדיאלוג רציף". לצד זאת, הוא מציין שעגלות הקפה הממוקמות בגינות ציבוריות ופתוחות בשבת נתנו מענה למשפחות שרוצות לשלב בין בילוי עם הילדים לרגע של שקט להורים וחיזקו את הקהילות בשכונות הסמוכות.
עיר מבוססת קהילה
בניגוד לשתי שכנותיה המבוססות ועתירות הנכסים רמת גן ותל אביב, גבעתיים היא כמעט נטולת נכסים מסחריים, וכאחת הערים הצפופות בישראל כמעט בלתי אפשרי למצוא בה שטחים פנויים. אז איך בכל זאת היא שומרת על מעמדה כאחת הערים המבוקשות בישראל? "הנכס הגדול של גבעתיים הוא האוכלוסייה, הקהילה", אומר ראש העיר. "בכל פעם שאני מגיע לטקסי סיום בבתי הספר אני רואה עד כמה הקהילות כאן חזקות. בכל שכונה יש גנים, בית ספר, גינות ציבוריות, תנועת נוער ואוכלוסייה איכותית שמשקיעה הכל בילדים. אי אפשר לייצר את זה רק באמצעות תקציבים, זו תרבות שנבנית לאורך שנים".
גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בגוש דן מבחינת שטח. בשעות לא עמוסות אפשר לחצות את העיר מצד לצד ברגל בתוך כחצי שעה, כך שרוב השירותים נמצאים במרחק קצר מהבית. הורים נפגשים מדי יום בגינות הציבוריות ובעגלות הקפה, צעירים עובדים בבתי הקפה המקומיים, ו-14 מתחמי הכלבים שהוקמו בשנים האחרונות הפכו עם הזמן לקהילה קטנה בפני עצמה. תקופת הקורונה, שבמקומות רבים צמצמה את המפגש האנושי, דווקא חיזקה בגבעתיים את הקהילה והשכנות. קבוצות הווטסאפ השכונתיות, היוזמות המקומיות והמפגשים בגינות הציבוריות חיזקו את הקשר החברתי בשכונות השונות ויצרו קהילות מגובשות שנשארו גם הרבה אחרי שהמגפה נעלמה.
מנוע צמיחה
יתרון נוסף שהופך את גבעתיים למוקד משיכה למשפחות הוא רמת החינוך הגבוהה. כ-40% מתקציב העירייה מופנה למערכת החינוך, מתוך תפיסה שההשקעה בילדים היא השקעה בעתיד העיר כולה. גבעתיים מדורגת בעקביות כאחת הערים המובילות בישראל מבחינת הזכאות לתעודת בגרות - כך למשל, על פי נתוני התמונה החינוכית שפורסמו באוקטובר 2025, גבעתיים דורגה במקום הראשון מבין הערים הבינוניות בישראל בזכות שיעור זכאות לבגרות של 96.6%.
גם בתחום הגיוס לצה"ל בולטת העיר מעל הממוצע הארצי. שיעורי הגיוס של תלמידי בתי הספר העירוניים הם מהגבוהים בישראל ומתקרבים לכמעט 100%. גבעתיים אף דורגה כאחת הערים המגויסות ביותר במדינה, ובשנה האחרונה אף הובילה בשיעור גיוס הנשים.
קוניק מדגיש שההישגים אינם שייכים לעירייה בלבד. "גם ההורים הם נכס גדול של גבעתיים", הוא אומר. "יש כאן אוכלוסייה איכותית שמשקיעה בילדים שלה בצורה יוצאת דופן. בסופו של דבר ההצלחה מגיעה מהשותפות בין מערכת החינוך לבין המשפחות".
במקביל לחינוך הפורמלי, העיר משקיעה גם במסגרות אחר הצהריים ובחינוך הבלתי פורמלי, תחום שקוניק מגדיר כאחד האתגרים המרכזיים של השנים הקרובות. הגידול במספר הילדים מחייב מציאת שטחים חדשים לתנועות נוער, לחוגים ולפעילויות קהילתיות, דווקא בעיר שבה כמעט אין עתודות קרקע פנויות. "זה מחייב חשיבה יצירתית בכל צעד שאנחנו עושים. בניגוד לערים אחרות, שם ראש העיר רק צריך לבחור מה לעשות עם 1,000 דונם פנוי, בגבעתיים כל דונם פנוי הוא חלום. כשהצלחנו למצוא שטח קטן להקמת שבט צופים חדש בגן רבקה זו היתה הצלחה גדולה. הביקוש רק הולך וגדל, אבל מבחינתנו זו בעיה טובה, כי היא מעידה על כך שיותר ויותר משפחות צעירות בוחרות לגדל כאן את הילדים שלהן".
זהות ליברלית
השינוי שעברה גבעתיים אינו מתבטא רק בגיל הממוצע של תושביה או בביקוש הגבוה למגורים, אלא בזהות הערכית שהעיר בחרה לטפח. בשנים האחרונות הפכה גבעתיים לאחת הערים המזוהות ביותר בישראל עם ערכים של פלורליזם, סובלנות וחופש בחירה לא רק כסיסמה, אלא כמדיניות עירונית מוצהרת ומעשית.
בתי קפה ומסעדות הפועלים גם בסופי השבוע, תחבורה ציבורית בשבת, פעילות ענפה עבור הקהילה הלהט"בית ותוכניות חינוכיות בבתי הספר בכל רחבי העיר העוסקות בסובלנות ובשוויון - כל אלה הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום בעיר והמדיניות שהעירייה מקדמת בפועל. גבעתיים מדורגת במקום הראשון מבין הערים הבינוניות במדד הגאווה שפורסם ב-2026, ובמקביל הגיעה למקום השני במדד החופש של עמותת "ישראל חופשית", לאחר שלוש שנים רצופות שבהן הובילה את הדירוג. המדדים בוחנים שורה של פרמטרים, בהם שירותי תחבורה ציבורית בשבת, יחס לקהילה הלהט"בית, פלורליזם במערכת החינוך ונגישות של שירותים עירוניים לכלל האוכלוסיות. עבור קוניק, מדיניות של פלורליזם וסובלנות היא המשך ישיר לאופייה של העיר. "אנחנו לא מנסים להיות ליברלים בשביל לקבל ציון במדד כזה או אחר", הוא אומר, "אנחנו פשוט רוצים שכל אדם ירגיש כאן בבית, בלי קשר לאורח החיים שלו, לזהות שלו או למשפחה שהוא בחר להקים".
היערכות לצמיחה
למרות אופייה האינטימי, גבעתיים נמצאת בעיצומו של אחד מתהליכי ההתחדשות המשמעותיים בתולדותיה. בגלל עתודות השטחים הפנויים הדלות עד לא קיימות, האתגר המרכזי שעומד בפני העירייה הוא כיצד ממשיכים לצמוח ונותנים מענה לצורכי האוכלוסייה הישנה והחדשה גם יחד.
בדומה לערים נוספות במרכז, התשובה נמצאת בהתחדשות העירונית. פרויקטים רחבי היקף, בהם מתחמי ההסתדרות צפון וההסתדרות דרום, צפויים להוסיף לעיר מספר לא מבוטל של תושבים, רבים מהם משפחות עם ילדים. מבחינת העירייה, מעבר לחידוש מבנים ישנים, הפרויקטים לא מיועדים רק להוסיף יחידות דיור. הם מהווים גם הזדמנות לבניית תשתיות ציבוריות חדשות כמו גני ילדים, בתי ספר, שטחים ירוקים ומבני ציבור, שללא ההתחדשות לא ניתן היה להקים. כך, למשל, צפויים להיבנות בעשור הקרוב שלושה מוסדות חינוך חדשים, בהם תיכון ובית ספר יסודי, כחלק בלתי נפרד מהפרויקטים החדשים. "זו המשמעות האמיתית של התחדשות עירונית", מסביר ראש העיר. "אנחנו מייצרים את כל המעטפת שתאפשר לעיר להמשיך להעניק איכות חיים גבוהה לתושבים גם בעוד עשרים ושלושים שנה".
העירייה גם מקדמת תכנון ארוך טווח של מוסדות פנאי וספורט. שתי בריכות עירוניות חדשות מתוכננות לקום בשנים הקרובות, האחת בשכונת רמב"ם במסגרת שיפוץ הבריכה העירונית הישנה, והשנייה באזור תל גנים. במקביל, רשת שבילי האופניים שהוקמה בשנים האחרונות ממשיכה להתרחב, מתוך מחשבה על חיבור טוב יותר בין השכונות לבין מוקדי התעסוקה והתחבורה הציבורית. גם המטרו העתידי, שצפוי לעבור בעיר, נתפס כאחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר שישפיעו על גבעתיים בעשורים הקרובים.
מנועי צמיחה כלכליים
לצד פרויקטים למגורים, גבעתיים מבקשת לחזק גם את הנכסים המסחריים שלה. אחד הפרויקטים הבולטים הוא מתחם Beyond, המוקם באזור ערבי נחל, סמוך לבורסה ברמת גן. המתחם צפוי לכלול את מגדל המשרדים הגבוה בישראל לצד מסחר, מסעדות, בתי קפה, מרכז כנסים, מתקני ספורט ושטחי ציבור. בין החברות שכבר הודיעו על מעבר למתחם הם מיתר, ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ, וחברת הגיימינג Moom Active. במקביל העירייה מקדמת את פיתוח אזור כורזין, שבו אושרה תוכנית הכוללת מגדלי תעסוקה ומגורים בני כ-40 קומות, במטרה ליצור מוקד כלכלי נוסף שיחזק את הכנסות העיר בלי לפגוע באופייה השכונתי.
"החזון שלי הוא שגבעתיים תישאר עיר עם איכות חיים גבוהה", מסכם קוניק. "עיר בטוחה, נקייה, מטופחת, עם מערכת חינוך מצוינת ועם קהילה חזקה. אנחנו רוצים שכל ילד יוכל לקבל כאן את כל מה שהוא צריך, מהלידה ועד סיום התיכון, ושגם בעוד עשרים שנה אנשים יבחרו להגיע לכאן בדיוק מאותן סיבות שמביאות אותם היום".
אולי זו הסיבה שהסיפור של גבעתיים אינו רק סיפור על נדל"ן, על דמוגרפיה או על נתונים מרשימים. זהו סיפור על עיר שהצליחה להמציא את עצמה מחדש בלי לוותר על הזהות שלה. במקום לנסות להתחרות בתל אביב, היא בחרה להציע אלטרנטיבה: עיר שבה אפשר ליהנות מהיתרונות של המטרופולין, אבל עדיין להכיר את השכנים בגינה, לעצור לקפה בדרך מהגן ולפגוש את אותם הפנים גם באירוע הקהילתי בערב.
בשיתוף עיריית גבעתיים
