ניצן הורוביץ ואיש התיאטרון והאופרה עידו ריקלין חיים בזוגיות מזה 18 שנה עם תעודת חיים משותפים. כשאני מתפעלת ממספר השנים, הורוביץ מתפלא ומספר שהדרך עוד ארוכה. הוריו מנהלים זוגיות אוהבת כבר שישים שנה.
בכל מיקרה, הורוביץ יודע להודות על מקום הזוגיות והאהבה בחייו. "אני מאוד שמח על זה כי בן הזוג שלי הוא החבר הכי טוב שלי, זה שאני סומך עליו ובוטח בו. הוא גם היועץ הכי טוב שלי, כי הוא מכיר אותי ויודע מה מתאים לי ומה לא, כולל בפוליטיקה.
עידו איש מעולם הבמה וגם פוליטיקה היא מעין במה.
"נכון. יש בפוליטיקה ממד שהוא שואו והופעה. יש עוד ממד חשוב והוא יחסים אישיים והתנהלות בין אנשים, ועידו טוב בדברים האלה. בעבודה עם שחקנים ועם דמויות זה הדבר הנדרש ביותר וזה נכון גם לפוליטיקה. העצות שעידו נותן לי מבוססות על הניסיון המקצועי שלו ועל ההכרות איתי של מה שטוב ומתאים לי. אלה דברים שיועץ חיצוני לא יכול ולא אמור לדעת".
מה המסקנה?
"אם יש לך בן זוג שהוא איש חכם, לרוב עצותיו יהיו טובות".
אתה מאוד חשוף. איך אתם שומרים על הזוגיות שלכם?
"זה בעיקר מבוסס על אמון ועל חברות עמוקה. ברגע שיש אמון וביטחון אחד בשני וסומכים אחד על השני, זה המפתח. כך אפשר לעמוד בלחצים ומבחנים וגם כשחשופים, אפשר להתמודד עם זה".
זה נכון גם לפוליטיקה?
"בפוליטיקה יש יריבות ותחרות, ואלה לא דברים שצריכים להיות בזוגיות. אם אתה מצליח לבסס זוגיות על אמון, אתה עומד במבחנים לא פשוטים כמו אלה שעמדה בהם הזוגיות שלנו".
המשבר הקשה ביותר מאז קום המדינה
הורוביץ, בן 55, מתגורר בתל אביב ומתנייד באוטובוס בתוך העיר. הוא נחמד, ישיר אך מנומס, אינטליגנטי ונעים שיחה. הוא נולד בראשון לציון. אביו מהנדס ואמו לבורנטית. הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומאוחר יותר התמחה בפרקליטות מחוז תל אביב ובבית משפט השלום בתל אביב בתחומי מיסוי ודיני ניירות ערך. הוא חבר כנסת כעשור (כולל הפסקה) ולפני שנה וחצי נבחר לראשות מפלגת מרצ.
"זאת היתה שנה קשה. היו לנו שלוש מערכות בחירות, עכשיו אנחנו לקראת מערכת בחירות רביעית. המדינה נמצאת במשבר שלטוני הכי קשה אי פעם. הכנסת לא מתפקדת, הממשלה לא מתפקדת ובנוסף לכל הדברים גם נפלה עלינו קורונה. כל זה יצר עומס ולחץ עצומים.
"הצורך לנווט מפלגה ולהוביל אותה במשברים כאלה הוא משימה קשה ביותר. אף פעם בתולדות המדינה לא היה, מבחינה פוליטית, משבר כל כך עמוק שנמשך כל כך הרבה זמן".
מה עשית בשנה וחצי מאז נבחרת ליו"ר מרצ?
"הובלתי את המפלגה במערכות הבחירות, עשיתי הכל כדי לשמור עליה ותוך כדי לפעול למען המטרות שאנחנו קיימים למענם".
וקונקרטית?
"המאבק הכי דרמטי בנושא הגאה היה בטיפולי המרה, שהגיע בסופו של דבר להצבעה בכנסת. נגד עמדת הממשלה ונגד המפלגות הדתיות השגתי רוב. זו היתה סערה גדולה גם מבחינה פוליטית וגם מבחינת הקהילה הגאה. זה היה הישג עצום. זו דוגמה לכך שאנחנו נאבקים ומקדמים את הרעיונות שלנו ומצליחים, למרות התקופה המשברית ולמרות הזעזועים".
אנשים זועמים שלקחו להם את הקול
אל הבחירות הקרובות מגיע הורוביץ אחרי שהסתובב בארץ וראה את ההפגנות. "העם יצא מהבית ואמר את דעתו ברגליים. הרבה מאוד אנשים סולדים מהמצב הקיים, כמהים לשינוי. שלוש פעמים הצביעו למען שינוי ובסוף אלה שנבחרו ירקו בפרצופם ובגדו בבוחריהם וערקו והלכו עם נתניהו. אנשים מאוד מתוסכלים ואת התסכול הזה רואים בהפגנות. אנשים זועמים שגנבו להם את הקול".
מה הלקח מבחינתך?
"לא להצביע למי שאתה לא מכיר, לכל מיני חתולים בשק, מפלגות אד הוק, יש מאין, אלא לסמוך על מי שאתה יודע מה הוא מייצג וכבר עמד במבחנים פוליטיים בהצלחה".
מה יהיה עם מרצ?
"היא תתחזק כי אנשים יודעים שאפשר לסמוך עלינו. אנחנו לא נשקר ולא נמכור את הערכים שלנו בחצי שקל".
מי יהיה ראש הממשלה הבא?
"אני לא יודע מי זה יהיה אבל אני משוכנע שזה לא יהיה בנימין נתניהו. בשלוש מערכות הבחירות האחרונות ראינו שהרוב מצביעים נגד ממשלת נתניהו. הפעם הרוב הזה יהיה גדול יותר. מרצ היא מפלגת השמאל היחידה ואנחנו אלה שמובילים את הרעיונות הבסיסיים של שוויון, חופש ושלום בפוליטיקה הישראלית. זאת אחריות גדולה וגם פוטנציאל להתחזקות. אני מתכוון להשקיע 200% כדי לחזק את מרצ וכדי לחזק את השמאל כי בסוף, כמו שראינו בפעמים האחרונות, אי אפשר לסמוך על כל מיני מפלגות מרכז ומפלגות חדשות שצצות פתאום, שיעשו לנו את העבודה. מרצ חייבת להיות חזקה ובולטת כדי שנוכל לשמור ולקדם את הערכים שלנו - מאבק בכפייה הדתית, צדק חברתי וחתירה לשלום. זה נובע מתוך תפיסה של זכויות אדם ואזרח שהיא הדי-אן-איי של מרצ".
השינוי העצום שבחינוך
הורוביץ היה עד לאחרונה יו"ר הוועדה המיוחדת לחינוך בכנסת ופעל כדי לקדם את המאבק הלהט"בי במסגרת זו. "בישראל כיום רוב מערכת החינוך עדיין סגורה בפני ארגוני הקהילה והתלמידים לא נחשפים לנושא הזה בצורה ראויה. לכן, הדבר הראשון והכי חשוב הוא לפתוח את מערכת החינוך למאבק שלנו ולאנשים שלנו. כשאני מגיע לבית ספר או נפגש עם קבוצת נוער והם שואלים שאלות, ואני עונה מנסיוני האישי והפוליטי, זה עושה שינוי עצום. במקום להיות ניזונים מסיפורים בתקשורת ומפייק ניוז, אנשים רואים מול העיניים מה זה הומו מה זו לסבית מה זו משפחה גאה מה זה טראנס. הם רואים על מה אנחנו מדברים. לצערי, בגלל ההשפעה של המפלגות הדתיות וארגוני הימין, מנסים למנוע מאיתנו לעשות את העבודה החשובה והערכית הזאת ובזה אנחנו נאבקים".
מה הדבר הכי נורא בו נתקלת?
"טיפולי המרה. זה נובע מבורות ואטימות. וההסברה בעניין היא הצלת נפשות. נדהמתי מההיקף העצום של התופעה הזאת. מי שחושב שמדובר במקרים בודדים פה ושם, טועה טעות גדולה. מדובר באלפי אנשים, כולל ברוב המקרים, בקטינים שהוריהם, מוריהם, היועצים, המנהלים והמדריכים, שולחים אותם לטיפולי המרה. היות שהם קטינים, אין להם יכולת או כוח להתנגד.
"כשנכנסתי לעניין טיפולי ההמרה נדהמתי מכמות הפניות שקיבלתי, מסיפורים מזעזעים ששמעתי. ילדים וילדות בני 13 ששלחו אותם להתעללויות. זה מצב מזעזע. גם כך בסקטורים ובמשפחות מסוימות מאוד קשה להיות ילד ונער הומו, לסבית או טראנס. נוסף לכך, כששולחים אותך לאיש מקצוע שאמור לעזור לך, אבל הוא רק מחזק אצלך את ההרגשה שאתה סוטה, חולה, מעוות ולא נורמלי, זה מביא אותך למצבים נוראיים כולל פגיעה עצמית ואפילו אובדנות. לכן, החוק שלי לאיסור טיפולי המרה קיבל את כל התמיכה המקצועית של ארגון הפסיכיאטרים הישראלי, ארגון הפסיכולוגים, ההסתדרות הרפואית וארגוני המורים. כל הגורמים המקצועיים מבינים שזה עניין של פיקוח נפש".
אתה אופטימי?
"בהחלט. בזכות המאבק שלנו יש התקדמות בנושאים שקשורים בקהילה, בעיקר במאבק למען משפחות גאות. מה שנותר לעשות הוא לאפשר לכל אזרח להקים משפחה. לאפשר נישואים אזרחיים בישראל, לאפשר פונדקאות בישראל, לאפשר אימוץ על ידי זוג מאותו מין או הורה יחידני ולהשוות את כל הזכויות של משפחות גאות למשפחות רגילות.
