תמר יהל עוזבת בימים אלה את תפקידה כמנכ"לית חוש"ן, שפועלת ב-17 השנים האחרונות כארגון לתועלת הציבור, במטרה למגר להט"בופוביה בישראל. בארבע השנים האחרונות הצליח הארגון לעשות היסטוריה, כאשר הביא לפתיחתה של תקנה תקציבית במשרד החינוך למימון ממשלתי לפעילויות חוש"ן, והכפלתה תוך שנתיים. כיום עומדת התקנה על 1.9 מיליון .
"זאת הפעם הראשונה שקיימת שורת תקציב ממשלתית בספר התקציב של מדינת ישראל, שעוסקת בסובלנות כלפי הקהילה הגאה במערכת החינוך", מספרת יהל בהתרגשות. "התקנה הזו אושרה ונפתחה כשנפתלי בנט היה שר החינוך. מבחינתי זה סימן שבכל אווירה פוליטית עם כל שר וחבר כנסת הגיוני ומבין, תחת כל סוג ממשלה, צריך ואפשר לדאוג ולשאוף שתהיה התקדמות להכלה ולסובלנות כלפי הקהילה הגאה".
איך את מסבירה את השינוי?
"זה שינוי שהתחולל לאורך שנים. אנחנו רואים נכונות של מערכת החינוך לעסוק בנושא. חוש"ן הוקמה לפני 17 שנים. בתקופה ההיא היה צריך לחזר על הפתחים ולהתחנן לכל בית ספר שרצינו להיכנס אליו ולדבר עם תלמידיו. היינו צריכים לשכנע. רק המנהלות והמנהלים האמיצים ביותר הסכימו לאפשר לנו להיכנס לבית הספר ולדבר עם בני הנוער. בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה של עשרות אחוזים בכל שנה. מתחילה להיות יותר עבודה גם בחברה הערבית וגם בחברה הדתית. מתחילים להתעסק לאט בנושא. הדרישה גם מגיעה מהשטח. השנה אנחנו נמצאים במצב שעשרות רשויות בישראל שלחו מיילים לעשרות מנהלי ומנהלות בתי ספר וכתבו להם שזו אינה בחירה. 'בעיר שלנו חוש"ן יגיעו לכל בית ספר'. משנה לשנה אנחנו רואים עליה בכמות הדרישה והסדנאות. לפני ארבע שנים, כשנכנסתי לתפקיד, חוש"ן קיימו 900 סדנאות בשנה, בעוד שהשנה נקיים 2500 סדנאות".
אירוע להט"בופובי כל ארבע דקות
תמר יהל, בת 34, מתגוררת בחולון עם בת זוגה ושני ילדיה בני ארבע ושבע. יש לה רקע נרחב של עשייה בארגונים ומיזמים בתחום החינוך והקהילה. בעשר השנים האחרונות התגוררה בטורונטו, ירושלים, לוד וחולון. יהל נכנסה לתפקידה כמנכ"לית חוש"ן ב-2017 מתוך רצון לייצר חברה טובה, שוויונית וסובלנית יותר, ומערכת חינוך טובה יותר עבור ילדיה.
לפי דו"ח השנאה של האגודה למען הלהט"ב, כל ארבע דקות מתרחש בישראל אירוע להט"בופובי. בחוש"ן (www.hoshen.org) מאמינים שזו אינה גזירת גורל, אלא תוצאה של מדיניות, שניתן לשנות בשטח.
במסגרת עבודת החברה, פוגשים אנשיה כ-60 אלף תלמידים מדי שנה בבתי הספר (בקורונה בזום ובקפסולות), ויוצרים שינוי תודעתי באמצעות המפגש הבלתי אמצעי עם אנשים מהקהילה הגאה. "במפגש הם רואים שאין לנו קרניים. הם יכולים להבין שיש אנשים שונים מהם, ואנשים מהקהילה הגאה שבארון ופוגשים אותנו, לומדים שיש עוד אנשים כמוהם. אנו פועלים גם עם המגזר העסקי במסגרת המערך המקצועי שלנו, ופוגשים חברות עסקיות, רופאים בבתי חולים ומרפאות ואנשי טיפול".
אג'נדה עסקית-להט"בית
בחוש"ן יודעים שכיום, חברות מסחריות נמדדות לא רק לפי איכות המוצר שלהן, אלא גם לפי האג'נדה שלהן, שכוללת הכלה, גיוון וקבלה. "זו אג'נדה שמביאה רווחים. חברות שמפרסמות שהן פועלות עם הקהילה הגאה מרוויחות מכך. זה נכון גם מבחינת העובדים של החברה, משום שהם מרגישים יותר בנוח. החברה הופכת אפקטיבית יותר עם תוצר גבוה יותר. עובד שמרגיש שמכילים אותו, יהיה מחויב יותר. עובד רוצה לתת יותר למען המערכת אם הוא יודע שהמערכת בעדו."
בצד ההבנה הזו, זיהו בחוש"ן לא מעט גופים עסקיים וציבוריים שזקוקים לכלים כדי לעבוד עם אנשי הקהילה הגאה. "גופים שאין להם את הכלים הללו, יוצרים קשיים לאנשי הקהילה, לא בהכרח מתוך אג'נדה אלא פשוט מחוסר הבנה. הרבה מהקשיים שאנו נתקלים בהם מגיעים ממפגש עם נותני שירות, ממונים ומעסיקים. זה יכול להיות בטיפול אצל הפסיכולוגית, אצל הפקידה במשרד הפנים, אצל ממונת משאבי האנוש או אפילו בטופס שאינו מותאם.
"לכן הקמנו את המערך המקצועי בחוש"ן, שמכשיר מעסיקים, אנשי טיפול, אנשי משאבי אנוש ורופאים לעבוד מול אנשי הקהילה הגאה. בעולם העסקי למשל, אנו מעבירים פעילויות העשרה שנועדו להפוך את החברה למכילה יותר לעובדים להט"בים. הרבה אנשים טרנסים סובלים מאפליה בעולם התעסוקה. הרבה פעמים המכשול הוא כבר בשלב המיון לחברות. הם לא עוברים ראיונות למרות שהיו יכולים להיות עובדים מוצלחים.
"חברה מודעת ומכילה נוקטת בצעדי התנגדות. העובדה שהרבה חברות הייטק תמכו בקהילה הגאה במחאה ב-2018, לא אומרת שלא היו כאלה שהיססו והתנגדו. הרבה חברות עובדות עם קבוצות מסורתיות, וחלקן חששו להיפגע מהצהרה ערכית של תמיכה בקהילה. למרות שסטארטאפים אמורים להיות חוד החנית של הקדמה, בהרבה מהם עדיין רואים סביבה פחות בטוחה ללהט"ב, בפרט בתפקידים בכירים".
הקורונה פוגעת בלהט"ב
יהל מודעת לעובדה שהקורונה פגעה בפעילות חוש"ן מאחר שמערכת החינוך לא תפקדה כהרגלה. כך נפגע המערך השוטף לחינוך לסובלנות. "מה שקרה לבני נוער להט"ב במשבר הקורונה הוא שדווקא בתקופה הזאת, רבים מהם סבלו יותר ממצוקה ומקשיים. בני נוער נשארו לבד בבית, מבודדים והמערכת החברתית והשגרה נגזלו מהם. עבור נוער להט"בי, במיקרים של קושי ומרכבות בתוך הבית, המצב מחמיר. היתה עליה בכמות הפניות והנושאים שדרשו טיפול מול בני הנוער, דווקא בתקופה הזאת, הביאו אותנו להמשיך ולעבוד ביתר שאת".
איך התמודדתם?
"עשינו תהליך מהיר של הכשרת מנחים ועדכון תכנים, כדי שכל הסדנאות שלנו יהיו מותאמות לזום ונוכל להעביר אותן מרחוק. העבודה החינוכית נעשתה דווקא עם צוותי בית הספר. הדגשנו שחשוב דווקא עתה לא להפקיר את בני הנוער הלהט"בים ולחזק את הקשרים ואת המענה הישיר שאנשי ונשות החינוך יכולים לתת".
הקורונה גרמה לזירוז ולהגברה של אלימות?
"אנחנו שומעים גם מארגונים אחרים שיש עליה בדיווח על מצוקה וקשיים של בני נוער להט"בים וגם שהיתה עליה בנושא בריונות ברשת. השנאה הלהט"בופובית מתרחשת הרבה ברשת ודווקא בתקופה הזאת חשוב לשים דגש על כך. כל התופעות החברתיות הוחמרו. הבידוד והיציאה מהשגרה הוציאו לחץ מאנשים. עבור בני נוער להט"בים זה היה סיר לחץ קשוח במיוחד".
בשנה הקרובה צפוי להיכנס לחוש"ן מנכ"ל חדש, לקום מיזם בשיתוף משרד החינוך לשיעורים דיגיטליים בנושאים שונים בהקשרי להט"ב, בין השאר שיעורי היסטוריה ואזרחות. "כיום הגישה של משרד החינוך לעיסוק בנושא הקהילה הגאה היא דרך הפריזמה הטיפולית", מסבירה יהל. "אנחנו רוצים שהלימוד על הקהילה הגאה יהיה דרך סיפור וערכים. אנחנו שואפים שבלימודי היסטוריה ילמדו על מאבק הקהילה הגאה בארץ ובעולם ובשיעורי ספרות ילמדו סיפורים על אהבת נשים זו לזו או סיפור של נער טראנסי ושתהיה נוכחות להט"בית בספרות. אנחנו רוצים שיעסקו באזרחות בחוסר שוויון זכויות לקהילה הגאה בישראל. חשוב שאנשים יחיו במציאות בה כל התלמידים בישראל נחשפים לנושא הזה כדי לקבל אותו ולהבין אותו וכדי שהוא יעבור נורמליזציה. לא רק כדי לקבל את השונה, אלא כדי להבין איזה מאבק עשינו ואיזו דרך עשינו ואיזה כוח חברתי צברנו ומה עברנו. זה סיפור שחשוב שבני ובנות נוער בישראל יכירו אותו".
