כאדריכל האמון על תכנון סביבת עבודה תעשייתית ראויה, שם עצמו אדריכל אורי הלוי מ"אורבך הלוי אדריכלים" כזבוב על הקיר, מנסה להבין את הלוגיקה של תהליכי הייצור, ולאחר בחינה מדוקדקת והבנת תהליכים להעניק הערות מושכלות. "תפקידו של האדריכל אינו פסיבי. עליו להביא תובנות גם בתחומים שלכאורה אינם קשורים לאדריכלות, אבל הם נוגעים בחיים, בעבודה ובתהליכי ייצור. אני מאמין בתפקידו הפרו אקטיבי של האדריכל ובהיותו איש רנסאנס האחראי על שלל הפוזיציות במפעל או בחברה", הוא אומר.
עמידה בדרישות פרוגרמטיות ופרגמטיות
"אורבך הלוי" הוא משרד המונה כ-80 אדריכלים, עם סניף ראשי בלוד וסניף נוסף בירושלים, אשר פועל במודל המשרד הבינלאומי עם התמחויות של אדריכלים מומחים בתחומי דיור מוגן, מגורים והתחדשות עירונית, תעשייה ולוגיסטיקה לשוק האזרחי והביטחוני. בארסנל המשרדי מניפה ססגונית של פרויקטים, ביניהם גם לחברות הייטק, מבני ציבור ומתקני ספורט, האחרון שבהם הוא בית הנבחרות האולימפיות בווינגייט.
עבודת המשרד בפרויקטים מתחילה משלב התכנון ועד האדריכלות לרבות עיצוב הפנים. "התעשייה בארץ היא עתירת ידע, מתוחכמת, עם ערב רב של פנים ותצורות. המתקן הגדול של ניסקו, למשל, שהיא חברה לחשמל ותאורה, צ'יפים ומעגלים ממוחשבים ועבודת פלסטיקה ואינטגרציה ברמה בינלאומית, הוא הרבה מעבר לפסי ייצור סטנדרטים גדולים", אומר הלוי. בין עשרות המפעלים שהיו מעורבים בתכנונם, גם חברת ההייטק המובילה בעולם Nvidia, עוד מימיה כ"מלנוקס", בה תכננו סביבת עבודה, סביבת פיתוח ומעבדות מורכבות; ובניין 9 של יצרנית המזל"טים BlueBird Aero Systems שבה תכננו מתקנים שונים מא' עד ת'.
תכנון הבניין מתחיל מפגישה עם הלקוח, היזם או עם שניהם ובה מבררים מה הן סביבות העבודה, הייצור והפיתוח הנדרשות. "כשמדובר בתעשייה מתקדמת ישראלית, יש לייצר סינרגיה ואופטימיזציה לעולמות נפרדים לחלוטין - עולם של מטה ופיתוח שכולל משרד, מחשב, מזגן ומחלקות כמו כוח אדם וכספים; עולם של אנשי פיתוח שמבצעים אינטגרציות ובדיקות בסביבת מעבדה או סמי מעבדה; ועולם של ייצור ואינטגרציה כשלעצמם. לכל עולם כזה סט שלם, לעיתים אף סותר, של דרישות פרוגרמטיות ופרגמטיות של אדריכלות ליצירת סביבה עבודה ואליהם אנו ניגשים תמיד מתוך חדוות יצירה ומקצוענות".
ב-BlueBird למשל, תכללו כאדריכלים את כל שלבי התכנון החל מהרעיון, דרך אולם הדרכה, מרכז הכנסים והמבקרים ועד ייצור הרכיב הקטן. "אין הבדל בין תכנון אזור הייצור של המזל"ט ובין תכנון חדר האוכל של העובדים או חדרו של מהנדס הפיתוח. בכל מקום נייצר סביבת עבודה בריאה הכוללת אור יום ואוויר טרי, סביבה בטיחותית ומונגשת, יעילה וכזו התומכת בתהליכי הייצור, הבקרה ובקרת האיכות. זהו תהליך דומה לאלכימיה – אתה יודע איך אתה נכנס אבל לא יודע מה תקבל בסוף, וכאן עומדים לטובת העניין ניסיון רב, תרומת הלקוח ולפעמים גם שינויי ההרגלים שלו".
מהנדסת ייצור יעילה לאסתטיקה תעשייתית
כחלק מהתכנון, נשמרות הפונקציונליות והוויזואליה של המפעל, על פינות העבודה וריהוט הפנים התעשייתי שלו. "כשהנדסת הייצור יעילה והפס נקי ומתוכנן היטב, מתקבלת אסתטיקה עצומה שנובעת מראייה של תעשייה בעבודה", מסביר הלוי. כשביקר במפעל הייצור של פרארי באיטליה, התרשם עמוקות מהצורה שבה מפעל של תעשייה כבדה מכבד את העובדים והמוצרים. "הסביבה נראתה כמו בית מרקחת עם הרבה צמחייה בקווי הייצור, אור ואוויר. האסתטיקה נבעה לאו דווקא מהמוצר המוגמר, הפרארי, אלא מייצור של מנוע בתהליך ראוי ואסתטי ולא באוויר מעופש ומעושן".
אסתטיקה תעשייתית, הוא סבור, יכולה להיות מופלאה, ואדריכלים הופכים אותה לסגנון אדריכלי. הוא מכוון לתעשייתיות שפורצת החוצה לחזיתות הבניין, כמו במבנה מרכז פומפידו בפריז, שבו הקונסטרוקציה, המערכות האלקטרו מכניות וסימוני הרצפה גלויים לעין. "נעשה כאן חיבור של תהליכי ייצור לתהליכי חוויה וחיים של אנשים. אין סיבה לא להתייחס לאמנות במוזיאון ולמכונה על רצפת הייצור במפעל באותו כבוד. בארץ אנחנו עוד לא שם, אבל אין ספק שכאשר סביבת העבודה מתוכננת היטב, היא נראית טוב לעובדים, למבקרים ולמוצר עצמו".
אותו קוסמוס הוליסטי שתיאר הלוי לעיל, קורה במשרדיה של BlueBird באזור התעשייה עמק חפר, הפרוסים על שטח של 4,500 מ"ר. "הבניין הוכיח עצמו כבניין תעשייה מתקדמת גנרית, כך שכאדריכלים לא נדרשנו לשינויים עם כניסת הלקוח. הוא מכסה את כל הספקטרום, מרעיון ועד אריזת המוצר - המזל"ט - ושליחתו ללקוח. הכול קורה בבניין וכדי לתכנן זאת היינו צריכים להבין את שרשרת היצירה, הפיתוח, הבקרה, המעבדה, בדיקות אינטגרציה, ייצור ושילוח המתרחשים במבנה בן כמה קומות. חיברנו בצורה יעילה את המטה עם מרכז ההדרכה ללקוחות וחדר האוכל שמבשל לרווחת העובדים ונראה כמו דיינר תל אביבי, דרך סביבת המעבדות ועד רצפת הייצור עם תנורים, מכונות שיוף גדולות ועבודה על סיבי פחמן. התהליך החל ברעיון על מסך והגיע עד לכלי טיס שממוקם 4 קומות למטה ומועלה על משאית. לכל רכיבי הפרויקט התייחסנו באותה זהירות ובאותו כבוד".
כיצד באה לידי ביטוי הוויזואליות ברצפת הייצור?
"אנו מנסים לפתח קוד של צבעים, כמו ארון כחול לכלים או סימנים על הרצפה שבעזרתם יודעים לאן יש ללכת. הארכיטקטורה היא שפה ויזואלית שמייצרת מקום בטוח, יעיל ונוח יותר, ומשכך עולה גם פריון העבודה שמביא לפחות תקלות, שברים ופחת".
