חיפוש

ידע וחדשנות מהאקדמיה לתעשייה

הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח חקלאי ארה"ב-ישראל (BARD) מקדמת מחקרים בתחום הפודטק, במטרה להעבירם לשלב היישומי. המיקוד הוא בחקר איכות המזון ואופן צריכתו

שיתוף בוואטסאפ

הדפסת כתבה זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ותמונות, ובהגשה נוחה להדפסה

לרכישת מינוי
תגובות:

קריאת זן זמינה למנויים בלבד

ללא פרסומות ובהגשה נוחה לקריאה

לרכישת מינוי
פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD | צילום: חיים קץ
פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD | צילום: חיים קץ
פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD | צילום: חיים קץ
פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD | צילום: חיים קץ
יניב דורנבוש, בשיתוף קרן BARD
תוכן שיווקי

טכנולוגיות ושיטות חדשות לייצור מזון משנות את אורח חיינו, בריאותנו ומגדירות את עולם המזון ופני העתיד. הקרן הדו-לאומית למו"פ חקלאי ארה"ב-ישראל, קרן BARD, תומכת בחדשנות במוסדות המחקר, שברבות השנים הניבו תרומה לכלכלת שתי המדינות ועומדת על 16 דולרים לכל דולר מושקע. מנכ"ל הקרן, פרופ' יורם קפולניק, ששימש בעבר כחוקר ומנהל של מכון וולקני מסביר: " כבר יותר מ-40 שנה שקרן BARD מעודדת שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים בתחומי המחקר והפיתוח החקלאי ולאחרונה, עם שותפיה, תומכת בנושאי מזון ותזונה.

"הצורך של שתי המדינות לספק מזון בריא וטרי לאזרחיהן, ואתגרי המרחק אל השוק, לצד התמודדות עם תנאי גידול מגבילים ודרישות הצרכנים - הובילו להתפתחות האגריטק בשתי המדינות. שיתוף הפעולה האמיץ בין ארה"ב וישראל סייע לקידום נושאי מפתח והתקדמות בחקלאות ובתחום האגרי-פוד וייצור המזון. כעת, אנו פוסעים במשותף לשלב שמעבר לייצור החקלאי ושקובע את מזון העתיד שלנו, והוא שלב היישום בתעשיית הפודטק ומתן מענה לדרישה לביטחון תזונתי בשתי המדינות", מוסיף פרופ׳ קפולניק.

"איכות החיים שלנו נקבעת במזון שאנו צורכים", הוא מדגיש. "הוא יכול לצמצם מחלות כרוניות, לשפר את הבריאות הכללית ובשלב מתקדם גם להיות מותאם לאוכלוסיות יעד ספציפיות כמו חולי צליאק, קרוהן, ילדים או מבוגרים. יכולות המו"פ והחדשנות בתחום האגרי-פוד חשובים להמשך צמיחת הפודטק בשתי המדינות – וכאן בדיוק נכנסת קרן BARD בשרשרת הערך".

פרופ׳ קפולניק מסביר, כי "הקרן הדו-לאומית מתמקדת בחיבור חדשנות ומציאת פתרונות באקדמיה לשיפור המזון והתזונה, להגדלת מגוון וזמינות המזון, לצמצום פחת המזון ולצריכתו הבריאה. נושאים אלה מצויים בחוד החנית של הטכנולוגיה וחשובים לאקו-סיסטם הפודטק. שיתוף הפעולה של חברות צעירות עם האקדמיה מאפשר חשיפה לידע וחדשנות, שימוש מושכל בתשתיות פיתוח הקיימות במוסדות המחקר וקיצור משך הפיתוח וההגעה לשוק".

דוגמה למחקרים שהקרן מעודדת בתוכנית זו כוללים ייצור תוספי מזון ותזונה משופרים, פיתוח חומרי גלם חדשניים ומזינים ופיתוח רכיבים טבעיים חדשים כחלופה לתוספים כימיים. מפרט פרופ' קפולניק: "אנחנו מאמינים כי ידע חשוב זה שנוצר בפרוזדורי האקדמיה, יכול לשפר ולתרום לחברות המסחריות, כמו גם לציבור הרחב שיצרוך מוצרים אלו".

מה מעמדה של ישראל בתחום הפודטק העולמי?
"גם בישראל וגם בארה"ב הפודטק הופך למנוע צמיחה בצד תעשיות ההיי-טק עם צפי שוק של 400 מיליארד דולר. ישראל נכנסה מוקדם ובאופן חכם, וההשקעות בתחום זה לא איחרו להגיע. נושאים רבים כמו גידול בשר מתורבת, הדפסה של המבורגרים צמחוניים ושימוש בחלבונים אלטרנטיביים מציפים את התחום ומחייבים המשך מו"פ מתקדם, שברבות הימים יסייעו להזנת אוכלוסיית העולם שגדלה כל הזמן.

"הקרן שלנו מעודדת פיתוח חדשנות באקדמיה בתחום המזון והתזונה, ויחד עם רשות החדשנות ו NIFA-בארה"ב, אנו תומכים בשיתוף פעולה בין חברות הזנק ישראליות לאקדמיה, כדי שרבים מהפיתוחים יהפכו מרעיון למוצר שכולנו נוכל ליהנות ממנו".

לאתר>>>
בשיתוף קרן BARD

חזרה למדור

Labels

תוכן שיווקי

    כתבות שאולי פספסתם

    רמי לוי

    רמי לוי: "בתוך 3 שנים נהיה בין חברות הנדל"ן הגדולות בארץ". ריאיון

    סימי ספולטר
    עצרת תמיכה במנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי, טהראן, החודש. "לא החלשת את היריב שלך — אלא סייעת לו להפוך למסוכן, קשוח ובעל מנופי כוח נוספים"

    אחד מחוקרי המלחמה המשפיעים בעולם: איראן עלולה לצאת מהעימות חזקה יותר

    גיא רולניק
    משמאל: דביר שמש ומיכאל ברקוביץ', מייסדי פליי פרפקט

    מתחת לרדאר: שני יוצאי 8200 פיתחו משחק סוליטר והרוויחו מיליוני דולרים

    אופיר דור
    יצחק תשובה

    ההשקעה של תשובה מסתבכת: לוינסקי עופר עשויה להתקשות להחזיר חובות

    יוסף חרש
    יער

    "הזדמנות של פעם בדור" = מגרש מיוער בפלורידה במחיר מנופח

    אפרת נוימן
    אילוסטרציה. הארווי הוא כיום הסטארט-אפ המוביל בעולם בכל הנוגע לפיתוח כלי AI לעורכי דין

    הסטארט-אפ שמשנה את עבודת עורכי הדין שווה כבר 11 מיליארד דולר