בכנס הפודטק הבין-לאומי שנערך לאחרונה בניו-יורק, ניגש אחד ממנהלי החברות המובילות בעולם בתחום לתומר אייזן, מנכ"ל חברת WILK המפתחת חלב מתורבת, ואמר לו: "אתם בישראל מפתחים את הדור הבא, דור 4, של תחליפי חלב והחברה שלך תוביל את ייצור החלב העתידי".
"זו הייתה יותר ממחמאה", משחזר אייזן. "זה היה כמו לקבל חותמת איכות מהשוק כולו. מעל הכל, ראיתי בכך אישור שעלינו על המסלול הנכון, ולאחר שלוש שנים מאז הקמת החברה ועשר שנים מאז החל המחקר - זה היה רגע מזוקק של נחת".
המחמאות שגרפה WILK לא נולדו בחלל ריק. הצורך בפיתוח תחליפי חלב הופך מוחשי יותר ויותר לאחרונה. על מדפי הסופרמרקטים בישראל חסרים קרטוני חלב והרפתנים מתקשים לשרוד כלכלית לנוכח עליית מחירי התבואות והגרעינים מהם ניזונות הפרות. זה איתות מבשר רעות לגבי הביטחון התזונתי לטווח ארוך, שהחלב - על תכולת החלבון והשומן שלו - הוא מרכיב מרכזי בו.
בעולם המצב לא שונה בהרבה, גם אם שם הפרות רועות באחו ולא נזקקות למספוא. התחזיות צופות, כי עד 2050 צריכת המזון העולמית תגדל ב-56% והמשמעות היא שיהיו הרבה יותר פיות להאכיל עם הרבה פחות משאבי קרקע לגידול מזון. ונזכיר, הפקת ליטר חלב אחד מצריכה 900 ליטרים של מים! לצד מספוא ודשנים. במקביל, מתברר יותר ויותר המחיר האקולוגי הכבד של גידול בקר, אם לתעשיית החלב ואם לתעשיית הבשר, מבחינת פליטות מזהמים.
הפתרון לכל אלה מצוי כיום במעבדות המחקר, שם מסתמנים שני כיווני פעולה מרכזיים: פיתוח חלבון אלטרנטיבי מן הצומח וייצור חלב מתורבת. היתרון של חלב מתורבת המיוצר במעבדה הוא כפול: בהיותו מבוסס על רכיבים אמיתיים של חלב אנושי ובעלי חיים הוא זהה בתכונותיו התזונתיות לחלב אם או פרה, ובמקביל הוא מספק יתרון אקולוגי ברור: הקטנת מספר הפרות ברפתות, צמצום פליטת גזי חממה, בעיקר מתאן, וחיסכון במים יקרים. בסוף הדרך, תהליך ייצור החלב ישתנה לחלוטין וסבלן של הפרות, הנאלצות להרות כדי לייצר חלב, ייעלם.
פריצת דרך עולמית
בזירת הפיתוח של חלב המיוצר במעבדה, זירה תוססת שמקיפה כיום אלפי חוקרים בעולם, חברת WILK בולטת בפתרון פורץ הדרך שלה. הפתרון מתייחס הן לייצור חלב מתורבת והן - וכאן הבשורה חשובה פי כמה - פיתוח רכיבי חלב אם מתורבת אשר ישמשו את תעשיית התמ"לים (תרכובת מזון לתינוקות).
הכל החל במחקר של פרופ' נורית ארגוב ארגמן ועמיתיה מהפקולטה לחקלאות ברחובות. בעקבות הצלחת הניסויים לפיתוח חלב בקר במעבדה הוחלט ב-2020 על-ידי חברת יישום - חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרתה פועלת הפקולטה – ליישם מסחרית את הטכנולוגיה ולהקים חברה עסקית כספין אוף. המייסדים, ירון קייזר ואריק קאופמן, בשילוב המנכ"ל תומר אייזן, הם כולם בעלי ניסיון בתחום הפודטק. החברה המבטיחה הונפקה ב-2021 לפי שווי של 200 מיליון שקלים ומאז היא נסחרת בבורסה בתל-אביב. ההנפקה נועדה לאפשר לחברה לגייס הון לצורך המשך פיתוח הטכנולוגיות, מהלך שכרוך במשאבים כבדים.
אבל פריצת הדרך העולמית באה כאשר החוקרים, בראשות פרופ' ארגוב ארגמן שהפכה ל-CSO בחברה, הצליחו לקדם תהליכי ייצור במעבדה, המשכפלים את התאים יצרני החלב בשד האישה ליצירת 100% חלב ורכיבי חלב אם אמיתיים במעבדה. מדובר בחלב מתורבת בעל דמיון מוחלט בהרכבו לחלב אם. פריצת דרך נוספת נרשמה כאשר מעבדות חיצוניות מובילות אישרו, כי נמצאו רכיבי שומן, חלבון ולקטוז בדגימה של החלב שיצרה החברה ובכך הפכה WILK לחברה הראשונה בעולם המתקדמת בייצור של חלב מתורבת מרכיבים אמיתיים של חלב אנושי ובעלי חיים.
"אנחנו על סיפה של מהפכה, שתשנה מן היסוד את שוק החלב בכלל ואת שוק תחליפי החלב לתינוקות בפרט", מדגיש אייזן. "המערכות והתהליכים התעשייתיים שפיתחנו יהיו Game Changer אמיתי. חשבו על עולם ללא חליבה שבו הפרות יוצאות לפנסיה. חשבו על אימהות שיודעות שיש תחליף הזהה לחלב אם בכל התכונות התזונתיות שלו".
החברות מבינות את הפוטנציאל העסקי
ויש גם את הצד העסקי. חברת טרה, חברה בת של החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה קולה), נכנסה כשותפה בחברה ומחזיקה ב-8% מהמניות, כולל הסכם בלעדיות על רכיבי חלב פרה מתורבת תוצרת WILK. ההסכם מבטיח פיתוח מוצרים חדשניים מבוססי חלב מתורבת דרך מחלבת טרה, שאינם ממקורות חיים או צמחיים, תוך שמירה על איכות הסביבה.
בנוסף, באפריל האחרון חברת דנונה העולמית הובילה השקעה של כ-3.5 מיליון דולר תמורת 10% ממניות החברה. מטרת המהלך, מבהיר אייזן, היא למסד שיתוף פעולה אסטרטגי לפיתוח והטמעת רכיבי חלב אם מתורבתים, כאשר בעקבות מהלך זה תינתן לדנונה ראשוניות ברכישת מוצרי WILK בתחום חלב האם בעת חדירתם לשוק.
"אין ספק שהחברות בארץ ובעולם מזהות את הפוטנציאל העסקי העצום של חלב אם מתורבת, המיועד לשפר את הפורמולות הקיימות, ומבינות שזה אפיק שכדאי מאוד להיות חלק ממנו, כי הוא מסמן את העתיד", מציין אייזן. "ההערכה היא כי ב-2025 יעמוד שוק תחליפי החלב לתינוקות, על כ-100 מיליארד דולר לעומת 70 מיליארד דולר כיום. שוק הפורמולות למיניהן זקוק לשינוי. שלא תבין שלא כהלכה, הפתרון הקיים הוא מצוין, אלא שהפיתוח של WILK יוכל לספק פתרון טוב ואיכותי יותר. אנחנו מדברים על מוצרים שמכוונים ללקוח הכי רגיש והכי פגיע - תינוקות שזקוקים לתזונה הכי קרובה למקור".
ערך זהה לחלב אם
כשאייזן מדבר על תזונה שהכי קרובה למקור הוא בעיקר שם דגש על שומן חלב. "זהו אחד המרכיבים המועילים והחשובים ביותר בחלב אם וזאת בשל היותו מקור עשיר לנוגדי חמצון, תכונות אנטי-דלקתיות ואנטי-קרצינוגניות, ומטריצה שלמה של מאקרו ומיקרו-נוטריינטים חיוניים", הוא מסביר. "שנית, שומן הוא הגורם העיקרי לספיגה של ויטמינים חשובים כמו ויטמין D,E ואפילו סידן בדם. דרך חלב אנו צורכים חלבון ייחודי ואיכותי, שומן שתומך במטבוליזם ובבריאות ומספק ויטמינים ומינרלים. לכן, שכפול התאים של הפרה הופכים את החלב המתורבת לבעלי ערך זהה לחלב רגיל ומאפשרים לחלב מתורבת להיות רכיב מרכזי בתזונה של אנשים ברחבי העולם, בדיוק כמו חלב".
"בנוסף, נתונים מעידים שלשומן חלב יש תפקיד חשוב בשיפור ההתפתחות הנוירו-עצבית של תינוקות. עבור מבוגרים, בשל העובדה שמוצרי חלב עתירי שומן עשירים בנוגדי חמצון, נמצא קשר הדוק בין הפחתת צריכת מוצרי החלב להגברת הסיכון לחלות בסרטן".
איך עובדת הטכנולוגיה?
"הטכנולוגיה למעשה מחקה, אחד לאחד, את התהליך שהתא עובר בגוף של יונק, לרבות גידול התאים ויצירת סביבה שבה יוכלו לגדול ולהתרבות. התאים בונים מעין מושבה בתוך סביבה שזהה לסביבת העטין (במקרה של פרה) או השד (במקרה של אישה) ותוך כדי מזינים אותה פורמולה ייחודית שפותחה על ידי WILK שמעוגנת בפטנט בשם 'מדיה'. התאים מתרבים עד השלב שבו הפורמולה נותנת אות כמו בגוף של יונק, שניתן להפריש החוצה את הרכיבים שמהם מייצרים חלב. כלומר, ההפרשה היא זהה לתהליך טבעי הן של חלב פרה והן של חלב אם. התהליך חייב להיות מדויק. על ההפרשה לצאת מהתא כשהיא עטופה בממברנה, כמו בתהליך הטבעי, אחרת לא ניתן להבטיח את הערכים התזונתיים. זה ממש מדע בדיוני שהפך למציאות".
הטכנולוגיה מוגנת פטנט?
"בהחלט, וזה חלק מהבידול המשמעותי שלנו בשוק. יש לנו כיום שישה פטנטים, שאושרו על-ידי רשות הפטנטים האמריקאית ומגנים על הקניין הרוחני של החברה. זה כולל פטנט על המערכת, על שיטת גידול התאים, על הטכנולוגיה שמנווטת את התאים להפריש יותר חלב ועוד".
לאיזה מקטע בשרשרת האספקה אתם מכוונים?
"היעד שלנו הוא לא לייצר חלב, אלא רכיבי חלב שאותם נמכור לתעשיית החלב. האסטרטגיה היא לפעול במימד של B2B ולהציע ליצרניות החלב הגדולות, בארץ ובעולם, את רכיבי החלב (חלבון, שומן, ויטמינים ומינרלים) לייצור מוצרי החלב השונים. עם זאת, אנחנו מבינים היטב, אולי יותר מאחרים, איזה ערך חברות החלב צריכות להציע ללקוח הסופי כדי להצליח ופועלים כדי לספק להם את הערכים הללו. אני מעריך שעד 2026 המוצרים שלנו כבר יהיו על המדפים ויחוללו שינוי דרמטי בשוק תחליפי החלב, תוך הקטנת הפגיעה בסביבה".
אמון רב בחדשנות הטכנולוגית
WILK רשמה עוד היסטוריה, כאשר הייתה החברה הראשונה בתחום החלב המצטרפת לקואליציית החברות האירופאית Cellular Agriculture Europe הפועלות לקידום חקלאות תאית ומחויבות לפיתוח ובניית עתיד בר-קיימא בתחום המזון, כחלק מפעילות האיחוד האירופי. "Wilk היא חברת הפודטק הראשונה והיחידה המפתחת חלב מתורבת המצטרפת לקואליציית חברות הפודטק האירופאיות, שמחויבות לקדם את הערכים של פיתוח מזון בר-קיימא בכלל, ופיתוח חלבון מבוסס תא בפרט", מדגיש מנכ"ל החברה. "זאת תוך עמידה באתגרי הסביבה לצד צריכת המזון העולמית ההולכת וגדלה ולצד העלייה באוכלוסיית העולם".
לאן אתם הולכים מכאן? מה החזון?
"אנחנו נמשיך להקדיש משאבים לפיתוח רכיבי חלב מתורבת מפרה וחלב אם, שאינם פוגעים בבעלי חיים ובסביבה ותורמים לתזונה באמצעות הרכיבים האיכותיים הקיימים בחלב. ההשקעות והאישורים הרבים בטכנולוגיה שלנו מוכיחים את האמון הרב בחדשנות הטכנולוגית המתקדמת שפיתחנו ובפרט ברכיבי חלב מתורבת המפותחים במעבדות החברה. אנחנו שואפים להמשיך ולקדם את הפיתוח הראשון מסוגו בעולם אשר יביא בשורה גדולה ויקרב את העולם לעבר העתיד שבו תחליפי חלב יהיו קרובים למקור ויכללו רכיבי חלב מתורבת".
אתם שוקלים אקזיט?
"כרגע לא, אבל זה על המדף כאופציה עתידית".
איזה מקום תופס כרגע הפודטק באקו-סיסטם הטכנולוגי? הוא יוכל להוות מנוע צמיחה כמו הסייבר?
"נכון לעכשיו, הפודטק מושך לכאן השקעות ותורם לאקסלרציה של ההיי-טק הישראלי, אבל הוא עדיין לא נמצא במקום שבו נמצא הסייבר או תחומים אחרים. הוא עדיין קטן יחסית, אבל התרומה שלו היא חשובה ביותר וזה גם משפיע על משקיעים שמחפשים השקעות אימפקט".
לאתר>>>
בשיתוף חברת WILK
