ישנם דברים שאי אפשר לעצור, גם לא בזמן האטה כלכלית גלובלית, כי הם פשוט חיוניים לאנושות ולחיים של כולנו. כאלה הן תעשיות המזון והחקלאות. אך עם כל הצורך והחשיבות שבהן, הם גם מייצרים אתגרים רבים שסטארט-אפים בתחום הפודטק מנסים לפתור.
שוק הפודטק הוא שוק גלובלי שצומח במהירות, כאשר מה שמזין אותו הוא הביקוש הגובר והחיוני למזון בריא יותר, זול יותר ובטוח יותר. אם בשנת 2022 היקף השוק עמד על 260 מיליארד דולר, בתוך חמש שנים הוא צפוי להגיע ליותר מ-360 מיליארד דולר, על-פי Statista. שוק תחליפי החלבון הגלובלי, אם להזכיר את אחד התחומים הבולטים כיום בתעשיית הפודטק, צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2050.
בישראל, פודטק הוא הסקטור שספג את הירידה הקטנה ביותר בהיקף ההשקעות בשנת 2022, 18%, לעומת הירידות בהיקפים שחווים סקטורים אחרים בתעשיית ההיי-טק על רקע ההאטה הכלכלית (סייבר 54%, פינטק 66%, IOT - 55%). כך עולה מדוח של Good Food Institute לשנת 2023. רק לדוגמה, סכום של 454 מיליון דולר הושקע בתעשיית החלבון האלטרנטיבי בישראל בשנה שעברה, ומעל מיליארד דולר בשנתיים האחרונות. סכום זה משקף 15% מסך ההשקעות הגלובליות בתחום, מה שהופך אותנו למדינה השניה בעולם מבחינת היקף ההשקעות.
לצד ההישגים המרשימים, חשוב לזכור שמדובר בשוק צעיר יחסית: החממה הראשונה בישראל, "דה-קיטשן" של קבוצת שטראוס, הוקמה רק בשנת 2015, בשיתוף עם רשות החדשנות. כתוצאה מכך, האקו-סיסטם הישראלי מורכב ברובו מסטארט-אפים, שלא כולם יהפכו לחברות גדולות. עם זאת, יש כאן חברות עם טכנולוגיות מצוינות ולכן הצפי הוא להרבה מיזוגים ורכישות.
כשמדעי החיים פוגשים פודטק
הנה חמישה נושאים שכדאי ליזמים ישראלים לקחת בחשבון כדי למקסם את הסיכויים במגעים מול שותפים ומשקיעים פוטנציאליים:
1. למצוא את השותף הנכון: שרשרת האספקה בתחום המזון היא ארוכה ומורכבת - מהזרע שנטמן באדמה ועד לצלחת של הצרכן - והיא כוללת, בין היתר, חקלאים, ערוצי ההפצה, תהליכי עיבוד, אריזה, רשתות השיווק, תאריכי תפוגה ועוד. בכל שלב כזה נדרשים שיטות ותהליכי עבודה בכל כך הרבה רמות, שסטארט-אפים אינם יכולים להצליח לבדם וחייבים למצוא את השותפים הנכונים בתוך התעשייה הזו, שמגלגלת כאמור מיליארדי דולרים בשנה.
מספרם של יצרני המזון שמאמצים טכנולוגיות מתקדמות הולך וגדל, וזה בדיוק המקום בו חברות הפודטק נכנסות לתמונה כמי שמחוללות את השינוי. כבנקאית השקעות אני יודעת, שלא מספיק לסייע לסטארט-אפים כאלה בגיוס הון - צריך גם למצוא עבורם את השותף המושלם, כדי שיוכלו לצמוח, או להיערך לקראת הזדמנות של מיזוג או רכישה. שותף כזה יכול להיות ענקית מזון כמו נסטלה או שטראוס, רשת מסעדות או חברות קייטרינג שמייצרות מיליונים של ארוחות ביום, רשת מרכולים או תאגיד חקלאי רב-לאומי שמספק פירות וירקות, או יצרן מוצרי חלב מהגדולים בעולם.
2. חיבור לתעשיות אחרות ועבודה משותפת: כמו למשל מדעי החיים. לשתי התעשיות, פודטק ומדעי החיים, יש הרבה מן המשותף ואותם תהליכים שכוללים חדשנות עמוקה, קניין רוחני, פלטפורמות ורקע בתחום הפארמה, כך שמומחי מדעי החיים, או טאלנטים מחברות התרופות הגדולות, יכולים לסייע רבות לסטארט-אפים של פודטק להתקדם מבחינה מחקרית. לכן גם חשוב לנסות למשוך טאלנטים וידע מעולם מדעי החיים אל עולם הפודטק. בנוסף, חברות פודטק שירחיבו את הפורטפוליו שלהן למשקיעים או קרנות בתחום מדעי החיים ייהנו מהזדמנויות נהדרות.
זאת ועוד, המפגש בין שני התחומים יכול להביא לפריצות דרך, כיוון שהאקו-סיסטם של מדעי החיים יכול לסייע בפתרון אתגרים - קיימים ועתידיים - של תעשיית המזון. לדוגמה, חברת Curalife הישראלית פיתחה מגוון תוספי תזונה טבעיים המיועדים לסייע לגוף בהתמודדותו עם השפעתם המתישה של סימפטומים כרוניים, כמו במחלת הסוכרת. זוהי דוגמא לחברת food as medicine המשלבת גם מדעי החיים וגם פודטק. כך גם חברת Entoprotech, שהטכנולוגיה שלה מפיקה מהזחלים של זבוב "החייל השחור" רמה גבוהה מאוד של חומרים מזינים אשר יכולים לשמש כמזון לחיות מחמד וחיות משק, כמו גם לתעשיית הפארמה, הקוסמטיקה ועוד. זוהי דוגמה לפתרון מקיף, חסכוני ובר-קיימא שנותן מענה למספר בעיות גלובליות בו זמנית: הביקוש העצום למרכיבי מזון, בעיית הפסולת האורגנית וצרכים בלתי מסופקים בבריאות האדם ובעלי החיים (למשל, עמידות אנטי-מיקרוביאלית).
ביחס לבינה מלאכותית (AI), עד כה בקושי גירדנו את פני השטח של הטכנולוגיה הזו, שיכולה בין היתר לסייע ביצירת עתיד ירוק יותר ובר-קיימא. מדהים לראות כיצד השימוש באלגוריתמים של AI מאפשר להאיץ את המחקר במעבדות הפודטק. החל מהפיתוח הראשוני של מוצרים על בסיס צמחי, דרך פיתוחים מתקדמים בתפטירי הפטרייה (מייסיליום), ביו-ריאקטורים וחקלאות סלולרית, ועד ליצירה של מרכיבי מזון חדש לגמרי ומותאם אישית לכל אחד ברמה המולקולרית והפפטידית.
3. קשר עם עולם השפים והמסעדנות: לפעמים שוכחים שבסופו של דבר, מוצרי פודטק אמורים גם להיאכל על-ידי אנשים. על מנת שהמוצרים יהיו אטרקטיביים לצרכן, חשוב מאוד להישאר כל הזמן מחוברים לתעשיית המזון, למסעדות, לשפים וגם למשפיענים ויוצרי תוכן ברשתות, כי הם אלה שמבינים ומכירים הכי טוב את הלקוחות. זוהי הדרך הטובה ביותר להתקרב ולהתחבר לצרכנים, לקבל פידבק, להבין מה טעים לחיך ומהן הציפיות מהמוצר מבחינת הטעם והטקסטורה.
זכרו, הטכנולוגיה לא תניע את המכירות של המוצר שלכם - אבל חוויית המשתמש כן תעשה זאת, ושפים הם השגרירים האמיתיים של עולם האוכל.
4. להתמקד בצווארי הבקבוק ובטרנדים החמים: מומלץ להתמקד באתגרים ובצווארי בקבוק שטרם ניתן להם מענה הולם, הן בצד הצרכן והן בצד של התעשיה. במקביל, כדאי לעלות על אחד הטרנדים החמים, ביניהם למשל, Food as medicine (תחום המזון כתרופה), תזונה מותאמת אישית לפי הנתונים והצרכים הבריאותיים של כל צרכן, פתרונות לצמצום בזבוז מזון, אפסייקלינג (מחזור משדרג) של מזון ועוד. נושא בעל חשיבות עליונה כיום הוא ה-Clean label: הגברת אמון הצרכנים שתלוי בשקיפות וביכולת לדעת עד כמה המזון שמוצע להם נקי ובטוח, מאיזה מקור הוא מגיע, מהי שרשרת האספקה ועוד. נושא אחר הוא טכנולוגיות ההתססה כדי ליצור מרכיבים חדשים, בהם חלבונים. קבוצה הולכת וגדלה של סטארט-אפים מנצלים את הפוטנציאל של התחום. כדי לעשות זאת, נדרשת להם תשתית שלמה, שכוללת לא רק את מפעלי ההתססה עצמם אלא גם צוות שיוכשר לכך ודרכי עבודה חדשות שיש להמציא ולהטמיע. לשמחתנו, אפשר לראות כיום חברות שכבר משקיעות בתשתית הזו. ולבסוף, סטארט-אפים ישראלים רבים מתמקדים בתחילת דרכם יותר בטכנולוגיה ופחות בצד המסחרי. מומלץ מאוד להתמקד כבר בהתחלה גם על ההיבט המסחרי ועל דרך היציאה לשוק (go-to-market).
5. להתאזר בסבלנות: הרגולציה בתעשיית המזון מאוד מחמירה כיוון שמדובר בעולם חדש שבו הרגולטור נדרש לאפשר דברים שמעולם לא היו קודם. לכן, תהליכים מול הרגולטור עלולים לקחת הרבה זמן, בעיקר בכל הקשור לתיעוד יסודי, בדיקות, אישורים וכדומה. סבלנות כאן היא מילת המפתח, גם אם יזמים אוהבים, ובצדק, התקדמות מהירה. חשוב, על כן, למצוא משקיעים שמכירים את התחום ומודעים לזמן שהדברים לוקחים, ויידעו גם לתמוך לאורך התהליך.
לסיכום, תעשיית הפודטק היא אחד הסקטורים שיש להם פוטנציאל לעשות טוב בעולם, והרבה. לתרום לקיימות, להפחית פליטות פחמן באופן משמעותי, להפחית צריכת יתר וכמובן, לתרום לבריאות הציבור. אבל כדי שכל הטוב הזה יקרה, כלל השחקנים באקו-סיסטם - תעשיית המזון, חוקרים ואקדמיה, ממשלות, רגולטורים, רשתות המזון, התקשורת, הסטארט-אפים והצרכנים עצמם - צריכים לפעול כולם יחד, באופן מתוזמר, כדי לייצר שינוי מערכתי ורוחבי. זה לא פשוט אך בהחלט אפשרי, ומעבר לכך, מתבקש.
הכותבת היא שותפה-מנהלת, פודטק ואגריטק, ב"קוקירמן בית השקעות"
