בעוד כמה שנים - ולא מדובר בשנים רבות - נשב במסעדה, נזמין המבורגר מדיום-רייר ומה שיגיע לשולחן יהיה זהה במראה, במרקם ובטעם לקציצה הרגילה. היא אפילו תדמם כמו קציצה אמיתית. אבל בכל זאת יהיה הבדל: היא תהיה תוצר של בשר המיוצר במעבדה באמצעות תרבית תאים, מה שמכונה "בשר מתורבת". אך כדי להגיע למוצר שיהיה דומה לדבר האמיתי, כך מתברר, נדרשים תהליכים טכנולוגיים מורכבים, רובם עתירי ידע ומימון, בתחומים כמו ביוטכנולוגיה והנדסת מזון.
"אחד התמריצים למחקר ופיתוח בתחום הוא הצורך הדחוף לייצר חלופה בת-קיימא לגידול בשר מן החי, שהוא אחד הענפים הכי אכזריים ומזהמים שיש", אומרת עורכת הפטנטים לילך לוצאטו שוקרון, שותפה בכירה בקבוצת לוצאטו המתמחה בתחום הפודטק. קבוצת לוצאטו היא קבוצת הקניין הרוחני המובילה בישראל ולה 154 שנות ניסיון בהגנה על פטנטים וקניין רוחני בישראל ובעולם.
עוד מציינת לוצאטו שוקרון, כי על אף שיתכן שתחום תחליפי בשר הוא המוכר ביותר לציבור מקרב תעשיית הפודטק, למעשה מדובר בתחום אחד מיני רבים הנכללים תחת ההגדרה של "פודטק". עוד חשוב לדעת שכיום המונח "פודטק" מגלם בתוכו לא רק את המזון הסופי אשר יגיע לצלחת שלנו בדרך זו או אחרת, אלא גם את כל השרשרת המוליכה למוצר הסופי, הכוללת שלבים שונים מההכנה עד השילוח ודרך האריזה, ולכן מדובר באחת התעשיות הרב-תחומיות והרחבות ביותר.
"כעורכות פטנטים וכמי שנטועות עמוק באקו-סיסטם של הפודטק, אנחנו פוגשות יזמים ויזמיות בתחומים אלה כמעט מידי יום, וחוזות בהתרחבותה של תעשייה שלא מפסיקה להתפתח למחוזות חדשניים נוספים", מספרת לוצאטו שוקרון, שאחד משלושה סניפים של הקבוצה בה היא שותפה פועל בקריית שמונה, במתחם Margalit Startup City Galil, בו מרוכזים סטארט-אפים רבים בתחומי הפודטק והאגריטק.
הזכרת את ההיקף הרחב של המצאות בתחום הפודטק. איך היית מגדירה את התחום ומהם גבולות הגזרה שלו?
"תחום הפודטק מקיף כל פיתוח טכנולוגי חדשני, שמספק ערך או פותר בעיה - מצד אחד ליצרניות, חברות המזון, ומצד שני לצרכנים הסופיים", מסבירה לוצאטו שוקרון, שהיא דור חמישי לעורכי ועורכות פטנטים. "התחום עוסק בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, שהטמעתן מביאה למשל לשיפור באיכות המזון, אופן גידולו, שימורו והפצתו, אך זה לא נגמר שם. יש להסתכל על כל השלבים ועל המעטפת של תעשיית הפודטק - אפשר תחילה לדבר על המוצרים עצמם. על מנת להגיע לתוצר מוצלח עלינו לשלב ידע מתחומי החקלאות, הביולוגיה והכימיה, וכמובן להתבסס על ידע מעולמות התזונה והרפואה באשר לצרכים עליהם מנסים לענות, או היבטים אותם אנו מעוניינים לשפר.
"אם נסתכל על תהליך הייצור נבין שהתחום מתפרס גם למקצועות ההנדסה, כגון הנדסה כימית, חומרים, מכונות, תוכנה וכמובן הנדסת מזון", היא מוסיפה. "אני יכולה לספר עוד הרבה, כמו על הקשר בין הפודטק לפתרון של בעיות אקלים כחלק מתחום הקליימטק, אך נראה לי שבשלב זה כבר אפשר להבין עד כמה התחום הזה רחב".
עורכת הפטנטים ד"ר עדינה כהן, שותפה וראש מחלקת ביוטכנולוגיה, המובילה יחד עם לוצאטו שוקרון את צוות הפודטק בקבוצה, מוסיפה: "ישנה חפיפה חלקית בין תחום הפודטק לבין תחום החקלאות ואגרו-טכנולוגיה, למשל בכל הקשור לגידול נקי ממזיקים או להארכת חיי מדף של מוצרים טריים. התחום גם מתייחס לנושאים משיקים כמו אריזות חכמות. אלה מהווים חלק בלתי נפרד מהתעשייה, כשלעיתים החדשנות של מיזמי פודטק מתרכזת בהיבטים אלה ולאו דווקא במזון אותו החברות מייצרות".
מעטפת של הגנות רלוונטיות
כמו בפיתוחים טכנולוגיים אחרים, גם בתחום הפודטק, החוקרים, היזמיות וחברות הסטארט-אפ ערים לצורך להגן על החדשנות המוטבעת בתהליכים ובמוצרים. הצורך בהגנה הוא מובהק במיוחד הן בשל המורכבות הטכנולוגית הייחודית בתחום, שהעתקתה עלולה לחבל בפוטנציאל המסחרי, והן בשל הסביבה התחרותית עד מאוד בה פועלות היום חברות פודטק, בייחוד באקלים ההשקעות הנוכחי והמאתגר.
"אחת הבעיות שאנו מתמודדים עימן בתחום הגנת הקניין הרוחני על תהליכים ומוצרים בתחום הפודטק היא שקיימת קונספציה שגויה כאילו תמיד אפשר להסתפק רק במה שקרוי 'סוד מסחרי', כמו שעושה למשל חברת קוקה קולה, או תרסיס השמן 40-WD, ולא לרשום פטנטים על האמצאות והפיתוחים החדשניים", מגלה לילך לוצאטו שוקרון. "במקרים בהם ניתן לרשום פטנט והיזמים או חברת הסטארט-אפ מסתפקים בהגנה מסוג של סוד מסחרי, זו יכולה להיות טעות שעלולה לעלות ביוקר, וזאת משני טעמים: הראשונה, היכולת כיום להעתיק טכנולוגיות, אפילו מורכבות, באמצעות הנדסה לאחור, והשנייה, בשל התחרות הגדולה באותה משבצת ספציפית.
"אם למשל שני ממציאים הגיעו לאותה אמצאה, או לאמצאה דומה מספיק, והאחד שמר על כך כסוד מסחרי בעוד השני קיבל פטנט - הראשון יהיה מנוע מלעשות כל שימוש באמצאתו וכל ההשקעה תרד לטמיון", היא מדגישה. "שיקול נוסף שאסור לשכוח הוא שקניין רוחני הוא כלי להורדת סיכון למשקיעים, שהיום במיוחד הולכים והופכים פחות סובלניים לסיכונים מיותרים".
בואי נחדד את ההבדלים בין סוד מסחרי לפטנט.
"ההבדל העיקרי ביניהם הוא שמידת ההגנה של סוד מסחרי היא מוגבלת, ושימוש בסוד מסחרי יכול לחשוף את היזם או יצרנית המזון לסיכונים. בנוסף, על מנת שמשהו ייחשב כסוד מסחרי, יש לנקוט באמצעים סבירים לשמירה על סודיות. לעומת זאת, הגנה על הקניין הרוחני ככלל, והגנה על-ידי פטנטים בפרט, חזקה הרבה יותר וגם ניתנת לאכיפה בקלות רבה יותר", מבהירה כהן.
"אוסיף ואציין שזה פחות או יותר שני דברים הפוכים", מוסיפה לוצאטו שוקרון. "בסוד מסחרי ניתן לשמור לדוגמה על המתכון הייחודי ולא לחשוף אותו ברבים, אך לא ניתן לחסום אחרים מלהגיע לאותו תוצר. פטנט זה המקרה ההפוך בו חושפים את הידע בבקשת הפטנט, ועל כן מקבלים זכויות מנופולין, ועל-ידי כך מונעים חופש פעולה ממתחרים.
"ישנם מקרים נקודתיים בהם השימוש בסוד מסחרי יקנה הגנה מספקת, ואכן במקרים כדוגמת קוקה-קולה היתה זו הבחירה הנכונה. עם זאת, בעידן של היום קשה יותר לשמור על סודות מסחריים, גם בשל היקף המעורבים בכל תהליך פיתוח, וגם מאחר שככל שהמידע הופך לדיגיטלי, יש יותר אפשרויות לפריצה וגניבת נתונים", היא מבהירה. "בנוסף, צריך לזכור שלא לכולם יש את תקציבי העתק של קוקה קולה, או את המיצוב בשוק שמאפשר לה לנקוט באסטרטגיה של סוד מסחרי.
"בל נשכח שלקוקה קולה יש קניין רוחני מסוגים אחרים, כמו סימני מסחר חזקים, שמאפשרים לה ליהנות מיתרונות של סוג נוסף של קניין רוחני ולחסום בעזרתו מתחרים, כמו גם מוניטין רב שנים שהוא גורם מכריע במכירות".
בנוסף להגנה הפטנטית על ליבת הטכנולוגיה, לוצאטו שוקרון ממליצה לבחון אפשרויות נוספות להגנה, כגון רישום סימן מסחר על הלוגו של החברה, כדי לשמור על הערך המותגי שלה, דבר שחשוב במיוחד למותגי מזון. כן היא ממליצה על רישום עיצובים, למשל על אריזות, שבתחום המזון מהוות גורם שיווקי חזק בנוסף לפונקציונליות שלהן.
"מערכת הקניין הרוחני מציעה מעטפת של הגנות, שרובן רלוונטיות למוצרי פודטק. גם אם החלטנו לשמור על סודות מסחריים בהיבטים מסויימים, מומלץ לבנות הגנה על היבטים אחרים ולא לוותר עליה כמכלול מראש. יתכן כי האסטרטגיה הנכונה תהיה שילוב של סודות מסחריים ופטנטים, יחד עם הגנות נוספות, וזה קורה לא מעט", מדגישה לוצאטו שוקרון.
הגנה רב-תחומית היא שם המשחק
כמי שעוסקות יום-יום בליווי יזמים בתחומי הפודטק והאגריטק, לוצאטו וכהן רואות בקניין הרוחני ובתחום הפטנטים בפרט גורם מפתח בתהליך פיתוח הטכנולוגיה והבאתה לשלב מסחרי-יישומי מוצלח. "תפקידה של עורכת פטנטים מנוסה הוא לא רק לרשום פטנטים בהיבט הטכני או המשפטי, אלא לבנות אסטרטגיית קניין רוחני מקיפה לטכנולוגיה שפותחה", מדגישה לוצאטו שוקרון. "חלק מהאסטרטגיה הוא כמובן ההחלטה מה אנו שומרים כסוד מסחרי ועל מה נבחר להגן, כאשר תכנון צריך להיעשות מהיום הראשון. עלינו להכיר את המתחרים שעשויים להגיש אף הם בקשות פטנט, או גורמים באותה סביבה תחרותית שעשויים לפתח, או כבר מפתחים, מוצרים דומים. לא פעם קורה מצב שבו חוקרים שונים, בחברות שונות ובמעבדות שונות מפתחים במקביל מוצרים דומים, ולפי החוק מי שמגיש ראשון בקשת פטנט הוא שיזכה בהגנה".
מה חשוב לדעת לפני שניגשים להגן על קניין רוחני בתעשיית הפודטק?
"על מנת שההגנה תהיה מקיפה ככל הניתן, חשוב לשקול את כל היבטי האמצאה כדי לנסח בקשת פטנט חזקה", מציינת ד"ר כהן. "לדוגמה, אם אמצאה מסוימת קשורה לתחומי ההנדסה והביולוגיה גם יחד, חשוב שעורכי פטנטים בעלי התמחות ספציפית בתחומים הללו יהיו מעורבים בתכנון אסטרטגיית הקניין הרוחני ובכל שלבי עריכת בקשת הפטנט והליכי בחינתה ברשויות השונות ברחבי העולם.
"זו הסיבה שאני ממליצה להיעזר במשרד עריכת פטנטים ולא באדם בודד, יהיה מוכשר ככל שיהיה. כשם שהפיתוח בתחום הפודטק הוא רב-תחומי, כך גם צוות עורכי ועורכות הפטנטים צריך להיות רב-תחומי. הצוות צריך לשלב מיומנויות ומומחיות מכמה תחומים, כמו כימיה, ביולוגיה, הנדסת מכונות, אגרו-טכנולוגיה וחקלאות, תוכנה ובינה מלאכותית, כולל יכולת להבין תהליכים מעבדתיים, לצד הכרת מערכות מחשב ויכולת לבצע אינטגרציה של כולם".
לוצאטו שוקרון מוסיפה: "מעל כל אנשי הצוות העוסקים בטיפול בשלבים השונים בהגנה הפטנטית על האמצאה, צריכה לעמוד עורכת פטנטים מנוסה, כמו מנצחת בתזמורת שמורכבת מנגנים רבים. כדי להבטיח הגנה פטנטית אופטימלית, צריך להבין את כל פרטי האמצאה, ברמה הכי גבוהה. נדרש ידע מקצועי וטכנולוגי רלוונטי וכאמור, עבודת צוות. עורך פטנטים שהוא מעין כולבויניק עשוי לפספס קשת שלמה של הגנות אפשרויות, וגרוע מכך, עלול לחשוף את האמצאה כאשר בקשת הפטנט תתפרסם, אך מבלי שהיא תקנה הגנה אמיתית, ואז ההפסד מכופל".
הזכרתן בינה מלאכותית. איך היא משתלבת בפיתוח?
ד"ר כהן: "כמו בכל תחומי החיים, בינה מלאכותית צפויה לתפוס חלק משמעותי הולך וגובר בתהליכים רבים בתחום הפודטק. למשל, בינה מלאכותית יכולה לסייע בתכנון ואופטימיזציה של עריכה גנטית לשם ייצור זנים חדשים של צמחים בעלי תכונות מועדפות, כמו עמידות לתנאי יובש או חום, או לשם הגדלת ייבול ליחידת שטח. על-ידי יישום אלגוריתמים של בינה מלאכותית בתעשיית הפודטק, ניתן יהיה לחזות מראש ולשפר תכונות של תוצרים מהונדסים, ובהתאם לכך להביא לפיתוח מוצרים באמצעות תהליכים יעילים יותר".
היכן ישראל ממוקמת בתחום הפודטק העולמי?
ד"ר כהן: "היצירתיות הישראלית היא מדהימה, וכושר החדשנות של היזמים והיזמיות מרשים ביותר בכל קנה מידה. בכל יום אנחנו מתוודעות להמצאות חדשות ומגוונות. המנעד הוא רחב ביותר ומעיד על כך שיזמים ישראלים יודעים למנף את הניסיון שנצבר כאן בתחומים טכנולוגיים שונים לפיתוחים חדשניים בתחומי הפודטק והאגריטק".
לוצאטו מוסיפה לסיום: "כמישהי שלא אוכלת בשר, אני מרוצה גם ברמה האישית מהצמיחה בתחום, ומקבלת בשמחה כל לקוח שמאפשר לי לגוון את התפריט ללא נקיפות מצפון ובאותה רמת הנאה, וכן ירבו".
לאתר>>>
בשיתוף קבוצת לוצאטו
