שורה של דוחות שפורסמו לאחרונה על מצב ההיי-טק הישראלי חשפו תמונה עגומה של ירידות בכל הפרמטרים: גיוסי הון, השקעות, הנפקות ופתיחת חברות חדשות. אחד התחומים שנותרו יציבים יחסית הוא הפודטק, על אף ירידה מסוימת בהשקעות בשנה שעברה. זו אינדיקציה נוספת להיותו של התחום מבטיח ובעל פוטנציאל גדול לתעשייה הישראלית.
אחת הסיבות לכך היא שהפודטק נותן מענה לכמה מהבעיות הבוערות ביותר של הקיום האנושי כיום: ההתחממות הגלובלית, משבר המזון, גידול האוכלוסייה, המחסור בחומרי גלם, החולשות שנבקעו בשרשרת האספקה ועוד, זאת לצד שינויים בטעמם של הצרכנים והמשקיעים. אלה האחרונים מסיטים השקעות לתחומי אימפקט וקליימטק וחברות הפודטק מספקות להם אפיקי השקעה מתאימים.
אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי
בשלוש השנים האחרונות רשם הפודטק הישראלי קפיצת מדרגה משמעותית וישראל הפכה למוקד מחקר ופיתוח עולמי בתחום, כשהיא רושמת הישגים בתחומים כמו חלבון אלטרנטיבי (ישראל ניצבת במקום השני בעולם אחרי ארה"ב בהיקף ההשקעות בענף), תחליפי סוכר, בשר מתורבת (ישראל מנקזת אליה 36% מההשקעות העולמיות בתחום), ייצור חלבוני חלב בשיטה ביוטכנולוגית, שיפור תהליכי ייצור וכדומה. המו"פ משתרע על פני כל הוורטיקלים וכולל גם תחומים כמו אריזות חכמות, הפחתת פסולת והארכת חיי מדף של מוצרי מזון.
בד בבד מתפתח בארץ אקו-סיסטם טכנולוגי ייחודי בתחום הפודטק, שכולל יזמים, חוקרים, מכוני מחקר, מרכזי מו"פ ייעודיים, קרנות הון סיכון, חממות, שותפיות מו"פ וגם את חברות המזון הגדולות, שרוצות נתח בשוק המתהווה. בכלל, שותפיות אסטרטגיות בין חברות מזון וותיקות לחברות הזנק צעירות הוא אחד מסממני הפודטק, שכן החברות הצעירות זקוקות הן להשקעות והן לתשתיות לסקייל-אפ. קרנות השקעה של חברות מזון גלובליות הן משקיעות כבדות במוצרי פודטק חדשניים.
הקשר ההדוק בישראל בין האקדמיה לתעשייה, בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי, לצד הניסיון שנצבר כאן בחקלאות, במזון ובבריאות, הפכו את ישראל למובילה עולמית בחדשנות במזון. גם הממשלה תורמת את חלקה באמצעות מענקים של רשות החדשנות, שמבינה שמדובר בזירה מדעית מורכבת ומתוחכמת. הרשות השקיעה בעשור האחרון כ-200 מיליון שקלים בתחום, אותו היא רואה כמבטיח במיוחד. כאן בא לידי ביטוי מוטיב ישראלי נוסף והוא השותפות החשובה שבין המגזר הציבורי, העסקי והאקדמי, שנועדה לחזק את היתרון הטכנולוגי של ישראל בשווקים הבין-לאומיים, וגם להעצים פיתוח אזורי מקומי. במקרה של הפודטק זה בעיקר באזור הצפון, בדגש על קריית שמונה.
לפרוץ דרכים לשוקי היעד המרכזיים
בישראל פועלות כיום בתחום הפודטק כ-400 חברות, כאשר רוב החברות פועלות בתחומי החלבון האלטרנטיבי, הרכיבים החדשניים וה- HEATLH & WELLNES. חברות אלה מכוונות את מאמציהן לשווקים הגדולים בחו"ל, במיוחד
לשוק בארה"ב ולאחר מכן לשווקים באירופה, לרבות המדינות הנורדיות, ולשווקים באסיה, במדינות יעד כמו סינגפור ותאילנד.
כאן נכנס לתמונה מכון היצוא, אשר בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, פועל לסייע לחברות הפודטק הישראליות לפרוץ דרכים לשוקי היעד המרכזיים. הדבר נעשה באמצעות שורה ארוכה של פעילויות, כמו השתתפות בתערוכות ובכנסים בין-לאומיים - כולל לעיתים הקמת ביתן ישראלי לאומי - קיום מפגשים בין חברות למשקיעים בעולם, פתיחת דלתות לסטארט-אפים אצל חברות ענק ותאגידים גדולים, סיוע בשיווק, קיום אירועים מיוחדים ויצירת חיבורים עסקיים.
כך למשל, מכון היצוא ומנהל סחר חוץ יסייעו לחברות פודטק ישראליות המעוניינות לקחת חלק בכנס "Agri Food Tech Expo Asia 2023", שיתקיים בסוף אוקטובר-תחילת נובמבר בסינגפור ונחשב לאחד הכנסים החשובים בתחום.
אחת הדוגמאות המעניינות, שממחישות את פעילות המכון בתחום זה, היא החיבור שיצר המכון בין חברת איטסיין (Eatsane) הישראלית, המפתחת מזון מופחת פחמימות, לבין חברת אפייה גדולה מארה"ב, שחיפשה חדשנות בישראל. חיבור זה הוביל לפיילוט בארה"ב ולהשקעה של החברה האמריקאית בישראלית.
איטסיין הוקמה על-ידי רופאה בוגרת הארוורד, המתמחה בטיפול בסוכרת והשמנה, ואב לילדה סוכרתית, במטרה לפתח מזון מופחת סוכר, ללא התפשרות על איכות וטעם האוכל וללא התפשרות על רכיבים איכותיים. החברה שואפת להיות מותג מזון בין-לאומי מוכר ומוביל, שיציע מוצרי מזון איכותיים, מופחתי פחמימות, לכל רגע צריכה ביום.
כל זאת עם מקסימום תשוקה והנאה מאוכל. היזמים בפירוש לא רואים בו מזון פשרה פונקציונלי. זה מתחבר למטרה נעלה - להקטין את הגידול במספר האנשים בעלי משקל עודף ו/או הלוקים בסוכרת ומחלות נלוות. במובן זה, האתגרים של העולם הופכים להזדמנויות עסקיות עבור ישראל.
בשורה עולמית
מנקודת מבט לאומית, הפוטנציאל הכלכלי הטמון עבור תעשיית הפודטק הישראלית הוא עצום, במיוחד לאור נתוני הצמיחה העולמיים בתחום. רק כדי לסבר את האוזן נציין, כי עד 2030 שוק החלבונים מהצומח צפוי לעמוד על 140 מיליארד דולר ושוק הבשר המתורבת צפוי להגיע ל-25 מיליארד דולר עד שנה זו.
הדרך של המוצרים הישראליים עד למדפים בסופרמרקטים כרוכה באתגרים רבים. צרכניים, רגולטוריים, עסקיים. אבל אנחנו עוסקים כאן בפיתוח מזון העתיד, שיהיה גם בריא וגם בר-קיימא. על רקע דלדול משאבי כדור הארץ נודעת לכך חשיבות מיוחדת וישראל מביאה עימה חדשנות פורצת דרך ובשורה עולמית.
הכותבת היא מנהלת תחום מזון ופודטק במכון היצואבשיתוף מכון היצוא
