אין עוררין כי בשנים האחרונות המודעות למשבר האקלים עלתה בצורה גורפת. תנאי מזג אוויר קיצוניים בעלי השלכות סביבתיות לא מבוטלות כבר הפכו לדבר שבשגרה, ועימם גם הבנה כי עלינו לשנות דפוסים והרגלים למען שמירה על הכדור בו אנו חיים. בתוך המציאות הנגלית לנגד עינינו טמון גם משבר מזון חריף, במקביל להמשך גידול אקספוננציאלי של אוכלוסיית כדור הארץ. מציאות זו מדירה שינה מעיניהם של רבים, לרבות חוקרים ומדענים העובדים ימים כלילות בניסיון לחפש אחר פתרונות שיאפשרו להתמודד עם משבר בעל מאפיינים מאתגרים במיוחד.
בתוך המציאות המתוארת מהווה חברת מיטאפורה (Meatafora) הישראלית בשורה של ממש. החברה שהוקמה בחודש נובמבר האחרון על-ידי איש העסקים שמואל ינאי ופרופ' מרסל מחלוף, הדיקנית היוצאת של הפקולטה להנדסת ביו-טכנולוגיה ומזון בטכניון, מתעתדת להוביל מהפכה בשוק מוצרי הבשר המתורבת, באמצעות שיטת ייצור ייחודית לגידול תאים על גבי נשאים אכילים מחלבון צמחי, כזו שעשויה לספק מענה לייצור בשר באמצעים יעילים לאין שיעור, תוך חתירה לקידום סביבה בת-קיימא.
הטכנולוגיה הייחודית של מיטאפורה עליה עמלו בארבע השנים האחרונות בטכניון, בשיתוף פרופ' אילת פישמן ופרופ' מאיה דוידוביץ'-פנחס, חוקרות מובילות בפקולטה בתחום המזון, עוסקת במתן מענה לשני פרמטרים מרכזיים בעלי חשיבות כבירה בשוק הבשר העולמי – הפחתת עלויות הייצור וכפועל יוצא מהן גם לעלויות עבור הצרכן הסופי, במקביל לשימוש בשומן בריא יותר שמקורו מרכיבים טבעיים מהצומח, כגון שמן צמחי, ובעל עמידות לטמפרטורות גבוהות.
"המטרה שלנו מראשית הדרך הייתה לבחון אלטרנטיבה להוזלה של תהליכי הפיתוח בשוק הבשר, שנכון להיום הוא גבוה לאין ערוך", מציינת פרופ' מחלוף, תוך שהיא מתארת את תהליך המחקר המרתק שהובילה. "כדי להכין בשר מתורבת יש צורך בביופסיה הנלקחת מהשריר או רקמה אחרת של הפרה, כאשר הרעיון הוא שלא להקריב אותה, אלא להפיק את התאים הרלוונטיים ולגדל אותם במסה עצומה של מיליארדי תאים בתנאי מעבדה. עד היום, על מנת לגדל את התאים הללו לכדי ייצור של בשר מתורבת, נדרשו מיכלים (bioreactors) גדולים בהם מגדלים תאים על נשאים שמרחפים במכלים. לצורך מטרה זו נעשה שימוש בנשאים מחומרים מלאכותיים, מעין כדוריות העשויות מפלסטיק או מפולימרים אחרים (בעגה המקצועית microcarriers) על גביהם גדלו התאים.
"הטכנולוגיה שפיתחנו מייתרת את הצורך בשימוש בנשאים מלאכותיים, באמצעות המרה שלהם בנשאים טבעיים ואכילים שמקורם בחלבונים צמחיים", היא מוסיפה. "המשמעות היא שאין צורך להפריד את הנשא מהתאים בסוף תהליך גדילת התאים, שכן מדובר בנשאים 'אכילים' שיכולים להישאר כחלק מהבשר, או לייצרם בסוף התהליך, מה שמקצר ומוזיל את התהליך. את תערובת התאים והנשאים במלואה מצרפים לכמות השומן הצמחי הרצוי עד לכדי היווצרות הבשר הטחון המתורבת. את השומן מכינים משמן צמחי כמו קנולה ואחרים ושומרים אותו בצורה יבשה - מה ששוב מוזיל את עלות הייצור. שומן זה בריא יותר ועובר התאמות במהלך הכנתו כך שיוכל לשמור על יציבותו וטעמו בזמן טיגון או צלייה בטמפרטורה גבוהה. השימוש בשומן כזה מאפשר לנו לקבוע את אחוז השומן הספציפי הרצוי במוצר, תוך נגישות מלאה עבור הצרכן הסופי.
"בסיכומו של דבר מתקבל תהליך פשוט יותר, זול יותר וכזה שמותאם לצרכים תעשייתיים, ללא צורך בהשקעה מאסיבית, כפי שנדרש למשל בתהליך גידול התאים והדפסת תלת-ממד של בשר מתורבת".
ליבת המחקר של מיטאפורה מתרכזת בשוק הבשר טחון ונגזרותיו, המהווה כמחצית משוק הבשר המתורבת בעולם, כשעל-פי ההערכות הוא עתיד להסתכם בסך של כ-12 מיליארד דולר עד 2030. ", הרעיון הוא שנוכל לייצר נקניקיות או כל מוצר אחר מבשר טחון עם תכונות שיוגדרו מראש", מדגישה פרופ' מחלוף. ". זוהי בשורה אדירה שעתידה לשנות את הרגלי צריכת הבשר שלנו, במחירים הוגנים יותר, תוך מחשבה סביבתית עמוקה יותר".
פריצת דרך של ממש
מיטאפורה כבר בראשית דרכה להתעניינות חוצת גבולות, לאור העובדה כי הפיתוח שהיא מציגה טומן בחובו טכנולוגיה תעשייתית המתכתבת עם אפשרות ייצור בשר מתורבת להמונים, בפרקי זמן קצרים משמעותית מהאופציות הקיימות כיום.
לדברי שמואל ינאי, מייסד ויו"ר החברה: "הטכנולוגיה של מיטאפורה מהווה שובר שוויון, שכן היא מוכיחה כי באפשרותה להתמודד בהצלחה עם החסם העיקר בשוק הבשר המתורבת, שמקורו בעלויות הפיתוח והייצור הגבוהות. היתרון הענק שאנו עמלים עליו הוא יצירת מוצר היברידי בתהליך פשוט, ללא צורך באנרגיה יקרה, שתאפשר בסופו של תהליך לייצר בשר באיכות גבוהה ובעלות אטרקטיבית בהשוואה לחלופות המוצעות כיום. המטרה שלנו הינה להתחרות במחירי הבשר מן החי ולספק מוצר איכותי וטעים, כזה שעושה כבוד לבשר שכולנו אוהבים".
ינאי, איש עסקים בעל ניסיון לא מבוטל בהנפקת חברות ישראליות בנאסד"ק, המייצג בישראל את קרן ההשקעות האמריקאית Yorkville, מדגיש את החשיבות האקולוגית אותה חרתה מיטאפורה על דגלה. "בסופו של יום, כל קילוגרם של בשר אדום אותו אנו אוכלים, מצריך 20 קילוגרם של מזון לתבואה עבור הפרה, כמו גם 20 ליטר מים. בעולם העתידי שנתון גם כך במשבר סביבתי חמור, זה פשוט לא בר-קיימא.
לדבריו, "הפתרון שאנחנו מציעים לבשר מתורבת מתרכז בתהליך וההרכב. לאחרונה הצטרפנו למשלחת של מכון היצוא ומשרד הכלכלה והתעשייה בראשות השר ניר ברקת, שנועדה לחזק שיתופי פעולה אסטרטגיים בדיוק בהקשר הזה. אני יכול לספר שיש התעניינות גדולה בקרב חברות הודיות, מה גם שבהודו הפרה היא קודש הקודשים. עצם האפשרות לשמור עליה היא בגדר פריצת דרך של ממש".
לאחרונה זכתה מיטאפורה לרוח גבית משמעותית, בזכות השלמת גיוס בסך חמישה מיליון דולר. סכום זה עתיד לשרת את החברה לטובת המשך פיתוח והגעה לקו הגמר עד להשקת מוצרי בשר טחון היברידים המבוססים על בשר מתורבת ממקורות צמחיים או תאים מן החי. על-פי התחזית, עד 2025 צפויים בחברה לסיים לגבש מוצר מוגמר אשר יוטמע בשווקי המזון הגלובליים, זאת בכפוף לאישור מנהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA).
לאתר>>>
בשיתוף מיטאפורה
